משה כחלון / צילום: איל יצהר
"יש לנו תקציב עם הוזלות במסים, במכסים, המשך הטיפול ביוקר הדיור" - כך אמר הבוקר (א') שר האוצר משה כחלון בוועדת הכספים. "הרבה כסף לחינוך ולבריאות - אני רואה בזה תקציב חברתי. מטרת התקציב גידול תקציבי המשרדים החברתיים ושמירה על צמיחה ועל המסגרות הפיסקליות כדי שנשאיר לדורות הבאים כלכלה טובה, שלא נשאיר אחרינו גירעונות גדולים. כל ההוצאות מגובות בהכנסות, המסגרות נשמרו באדיקות שלא לומר בקנאות".
שר האוצר הודה היום בוועדת הכספים כי התקציב הדו-שנתי הצליח להביא את שיעור הביצוע של משרדי הממשלה ל-100 אחוז. "מה שהיה קורה כל השנים זה שהשרים לא ידעו מה יהיה בתקציב הבא והיו עוצרים את הביצוע" הסביר שר האוצר "זאת המטרה שלנו, לשדר יציבות".
הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, אמר כי הצמיחה בישראל מחלחלת, בניגוד למשקים אחרים בעולם. בין 2007-2015 קצב הגידול בהכנסה הפנויה של משקי הבית ברמות הכנסה נמוכות גדלה בשיעורים יותר גבוהים מאשר בקרב משקי בית בעלי הכנסה גבוהה מה שמעיד על חלחול של הצמיחה, רואים את זה למשל בשיעור הבעלות על רכב פרטי". לדברי נוה.
המשק ימשיך לצמוח בקצב של 3% לשנה, קרוב לפוטנציאל הצמיחה. נוה צופה כי הצמיחה תעמוד על 3.2% ב-2018, 3.1% ב-2019 ו-3% ב-2020. נוה מציין כי צומח ברציפות כבר 15 שנה למעט מיתון קצר ב-2009. בדפוסי הצמיחה חלו שינויים כאשר הייצוא בדגש על ייצוא הסחורות הולך ונחלש בעוד שההוצאה לצריכה פרטית נעשית יותר דומיננטית. ייצוא השירותים (הכולל תוכנה ושירותי הייטק) ממשיך לצמוח בקצב מאד גבוה ומהווה כיום כ-45% מסך הייצוא, לעומת שליש בעבר. ייצוא הסחורות ב-2017 נפגע כתוצאה מהעבודות במפעל אינטל והירידה במחירי האשלג שהשפיעה על שניים משלושת עמודי התווך של היצוא - רכיבים אלקטרוניים וכימיקלים (השלישי הוא תרופות). בנוסף נוה הודה כי חוזקו של השקל פוגע ברווחיות ייצוא הסחורות. להערכת נוה בייצוא צפוי להתאושש בשנים הקרובות לאור הגידול בסחר העולמי.
במפת הסיכונים למשק, שהוכנה השנה לראשונה בשיתוף עם כלכלנים של בתי השקעות, בולט החשש מהאצה באינפלציה בעולם. נוה הציג תרחיש של משבר בשוק ההון המניח ירידה של 10% ואמר כי תיקון משמעותי יכול להשפיע די דרמטית על מה שקורה במשק הישראלי גם בצד ההכנסות וגם בצד הצמיחה, זה עלול לעצור תהליכי צמיחה". נוה ציין כי תחזית ההכנסות לשנם הקרובות אינה כוללת עיסקאות ענק דוגמת רכישת מובילאיי על-ידי אינטל ב-2017.
נוה ציין כי שוק העבודה בישראל מפגין עוצמה יוצאת דופן. "המשק הישראלי מצוי בתעסוקה מלאה והדבר בא לידי ביטוי גם ברמות השכר. הגידול העיקרי הוא במשרות בעלות שכר נמוך והשכר עולה גם שם אבל בעיקר בהייטק". בהייטק אמר נוה יש מחסור בכוח אדם מיומן המתבטא בכ-100 אלף משרות פנויות וביקוש גואה להשקעות שבא לידי ביטוי בהשקעות הון סיכון בהיקף שנתי של 5 מיליארד דולר, בשנים האחרונות. נוה ציין כי בישראל יש שינוי במגמת האי-שוויון כתוצאה מהצטרפותם של עובדים רבים בשכר נמוך. רמת העוני בישראל יחסית גבוהה אבל צריך לזכור שאנחנו מדברים על עוני יחסי שנגזר מההכנסה החציונית. העובדה שההכנסה הולכת ועולה משמעותה שגם קו העוני הולך ועולה. אנחנו רואים ששיעורי העוני במשפחות ששני בני הזוג בהן עובדים נמוכים מאד. גם תחולת העוני בשנתיים האחרונות יורדת".
ח"כ יצחק הרצוג העלה בדבריו מספר התפתחויות מדאיגות ובהן החשש להאטה וקריסה בשוק הנדל"ן, האיום של הרכישות האינטרנט על, רפורמת המס של טראמפ והחשש מהתלקחות בצפון או בדרום. לגבי החשש מהאטה בשוק הנדל"ן אמר כחלון "אנחנו ערים לזה, אבל המרווחים (של הקבלנים) כל-כך גדולים, שהם יוכלו לספוג את זה (את ירידות המחירים), יש חשש מהאינטרנט ועל רקע זה עשינו את המהלכים האחרונים בתיאום עם אוריאל לין. לגבי רפורמת המס - התחלנו צוותי עבודה משותפים עם האמריקאים, ולגבי החשש ממלחמה - אני שומע מהרמטכ"ל שהתכנית הרב-שנתית עובדת מצוין מבחינת המלאים והאימונים, ויש מוכנות מלאה".