גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק ערוץ 20: הטבות של הרגע האחרון וקרבות בין המועצה לשר

הכול חוקי: הח"כים ביצעו שינוי דרמטי בטלוויזיה המסחרית לקראת קריאה שנייה ושלישית ■ נציגי משרדי האוצר והמשפטים הבהירו כי הם מתנגדים לחוק, מכיוון שמשמעותו היא שהממשלה תוכל למעשה לסגור ערוצים

איוב קרא / צלם: איל יצהר
איוב קרא / צלם: איל יצהר

ועדת קיש סיימה ביום רביעי בלילה את דיוניה ואישרה את החוק המורכב, שנולד כדי להציל את ערוץ 20, לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאה. אם לקראת הדיון האחרון ניתן היה לחשוב שראינו כבר הכול, ושהעניינים פחות או יותר סגורים, התברר שבהליך הייחודי הזה, שנולד מהצעת חוק של ח"כ שרן השכל (הליכוד), והפך לחקיקה שעוסקת כמעט בכל שוק התקשורת, ההפתעות לא מפסיקות להגיע וייתכן שעוד יגיעו במהלך ההצבעה על החוק במליאה.

רק ל-yes ולהוט לא נשאר

בלילה שלפני כינוס הוועדה התברר כי היו"ר, ח"כ יואב קיש (הליכוד), החליט להיענות ללחציהן של שתי החברות הרב-ערוציות הגדולות ולזרוק גם להן עצם. זו הדינמיקה של שוק התקשורת המקומי: הגרעין היה רצון לעזור לערוץ 20, ואי אפשר לעזור לו בלי לעזור לשלושת הערוצים הייעודיים האחרים. ואם עוזרים לארבעת הערוצים הייעודיים, שמתפרנסים מאותו שוק פרסום שעליו מתבססים שלושת הערוצים הגדולים, אי אפשר לא לעזור גם להם. ואם עוזרים לקשת, רשת וערוץ 10, איך אפשר להתעלם מ-yes ומהוט שגם להם קשיים משלהם, והוראות רגולציה שחלק לא מבוטל מהן הוא ארכאי.

הסיבה להקלה התבררה רק בהמשך: על הפרק עומדים כספי הביד ששילמו לאחרונה שלושת הערוצים המסחריים תמורת אפיקי השידור. מדובר בכ-33 מיליון שקל (קשת 25.2 מיליון שקל תמורת אפיק 12, רשת 7.7 מיליון שקל תמורת אפיק 13, ועשר ששילמה סכום סמלי תמורת אפיק 14), שעל פי החוק אמור לחזור לשלושת הערוצים - וגם ל-yes ולהוט שמספרי האפיקים שייכים להם - בצורת כסף שישמש להפקות מקור. ההצעה הייתה לקבוע שהסכום יוחזר רק לשלושת הערוצים, הנמצאים במצוקה כלכלית, ושלחברות הטלוויזיה הרב-ערוצית תינתן הטבה אחרת.

קיש הציע אם כן, ממש ברגע האחרון, להקל על yes ועל הוט בנושא הפקות המקור: המחויבות להוציא 50% מההפקות שלהן לערוצים חיצוניים תופחת ל-40%, והמחויבות להשקעה בתוכני ילדים תופחת מ-27.5% מסך ההשקעה ל-20%. הגופים שמפיקים את ערוצי הילדים החיצוניים, כמו ענני תקשורת בעלת ניקלודיאון או אנשי קבוצת הופ, מיהרו כמובן להתנגד, וגם הגורם המקצועי, מועצת הכבלים והלוויין, הביעה התנגדות. לזכותו של קיש, צריך לציין, הוא הבהיר כל העת כי המהלך יעלה לדיון רק אם כל הגופים יסכימו עליו, ומשלא הגיעו להסכמות הנושא אכן לא עלה לדיון.

השר נגד המועצה: סיבוב נוסף

הלחצים התנהלו אמנם מאחורי הקלעים, אבל בסופו של דבר ניתן להם ביטוי גם מול חברי הוועדה ומצלמות אתר הכנסת. בין שר התקשורת, איוב קרא, ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ד"ר יפעת בן-חי-שגב, שוררת כבר זמן רב מתיחות גלויה. אנשי השר ניסו להשיג את הסכמת יו"ר המועצה להקלות ל-yes ולהוט, ומשלא הצליחו התייצבה ראש המטה של השר, שירלי שיף, וטענה שבזמן שבן-חי-שגב מתנגדת, חברי המועצה דווקא תומכים. "היא לא יכולה לקבל החלטות לבד. חברי המועצה אינם מודעים", אמרה שיף, ובהמשך אף ביקשה להקריא מסרים שקיבלה מהחברים, אך היו"ר קיש, שניסה להרגיע את המהומה, מנע זאת ממנה.

לידי "גלובס" הגיעו המסרים שהעבירו שניים מחברי המועצה לשר, שמותיהם שמורים במערכת, שבהם הם מבקשים מיו"ר המועצה לקיים דיון בנושא, ומביעים תמיכה בעמדת השר. אחד מהם כתב: " לא ברורה לנו ההתנגדות למהלך (ההקלות) מבלי להיוועץ במועצה. סביר שאם המועצה הייתה מקיימת היום דיון (בנושא) היא הייתה שוקלת אחרת בהתחשב במציאות החדשה של שוק התקשורת. לדעתי יש לקבל את עמדת השר".

ד"ר בן-חי-שגב הגיבה: "אני לא בהתנצחות, אבל נאמרו פה דברים עד לכדי הוצאת דיבה. אני מבקשת שהיועץ המשפטי של המועצה יגיב לעניין". היועץ, איתמר חרמון, אמר: "המועצה היא גוף קולגיאלי, והתקבלו החלטות בנושאים שמדובר עליהם. ההחלטות התקבלו אחרי שימוע ציבורי מקיף ואחרי בדיקה מקיפה שעשתה המועצה". קיש, כאמור, עשה מאמצים לשים סוף לעימות הלא שגרתי, והודה הן לאנשי המועצה והן לאנשיו של השר קרא על המאמצים שעשו כדי לקדם את החוק למרות ההליך הלא שגרתי.

היום מסרה בן-חי-שגב ל"גלובס": "התנגדתי לעסקה שנרקמה ללא התייעצות מוקדמת איתי מכיוון שחשבתי, ואני עדיין חושבת, שיש בה כדי לפגוע באינטרס הציבורי. אני בעד הקלות לגופי השידור הנמצאים במצב קשה, אבל זה לא יכול לבוא בשום פנים ואופן על חשבון מערכת האיזונים והבלמים בשוק, שנועדה להגן על האינטרס הציבורי. העזרה הגדולה והדחופה ביותר לכל גופי התקשורת היא ניתוק התלות בדרג הפוליטי, ולא בזה דובר. כל המהלך הזה מוטב שלא היה נולד, ומשנולד ראוי שייבדק היטב".

ח"כ השכל "מבטלת" את מועצת הכבלים

ההתנהלות הלא שגרתית לא נעצרה כאן. בשעות הערב החלה להתפשט בין הנוכחים באולם המליאה השמועה שח"כ השכל, יוזמת החוק המקורי, מתכוונת להעלות הסתייגות לחוק, שמשמעותה המעשית היא ביטול מועצת הכבלים והלוויין והותרת הפיקוח על התחום בידי הרשות השנייה, שתספח אליה חמישה עובדים שיעסקו ב-yes ובהוט. במועצה ראו בכך עוד ניסיון להפעיל עליהם לחצים, והיו"ר אף נשמעה טוענת שמנסים לאיים עליה. אנשי קרא הכחישו כמובן מכל וכול.

כך או כך, המהלך עצמו היה כמובן יומרני וחסר סיכוי. הניסיון לאחד בדרכים כאלה ואחרות בין הרשות השנייה למועצת הכבלים - מה שמכונה "ברית המועצות" - הוא בן יותר מעשור, ומדובר במהלך מורכב מאוד. בסופו של דבר, סמוך לחצות, העלתה ח"כ השכל את הצעתה, וזכתה לתגובה סרקסטית מצדו של ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "אני מציע לבטל את משרד התקשורת. בואו נקיים על זה עכשיו דיון". קיש היה אוהד יותר, והסביר כי הוא מסכים עם העיקרון, אך העיתוי אינו מתאים.

הממשלה תוכל לסגור ערוצים?

והנה שני נושאים שפחות או יותר חמקו מתחת לרדאר ואושרו כבר ביום שלישי. ראשית, הוועדה אישרה באופן סופי את סוגיית הבעלות הזרה, כך שגורם זר יוכל לשלוט למעשה (74%) בערוץ מסחרי. במשרדי המשפטים והאוצר התנגדו למהלך, ויהיה מעניין לראות בהמשך אם מאחורי התיקון הזה עומדת כוונה ספציפית. במקביל, ובלי קשר לגורם הזר, השליטה של גורם יחיד בכל אחד מהערוצים תעלה מ-51% ל-74%.

עוד סוגיה מעניינת שהגורמים המקצועיים התנגדו לה נוגעת למה שכונה "סעיף אל ג'זירה". ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) העלה הסתייגות שלפיה שר התקשורת יוכל להורות, באישור הממשלה, למועצת הכבלים והלוויין או לרשות השנייה על סגירת ערוץ שיוגדר כ"תומך טרור". על פי ההצעה, הסעיף יתייחס לערוץ זר או לערוץ בבעלות זרה, ועניין התמיכה בטרור אמור להיגזר מהגדרת הנושא "בחוק המאבק בטרור".

נציגי משרדי האוצר והמשפטים הבהירו כי הם מתנגדים לחוק, מכיוון שמשמעותו היא שהממשלה תוכל למעשה לסגור ערוצים, והוא חותר תחת העיקרון שהגופים הרגולטוריים (הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין) מהווים חוצץ בין הפוליטיקאים ובין התוכן המשודר בערוצים השונים.

לאור זאת, ההסתייגות של ח"כ נגוסה לא אושרה בוועדה עצמה, לאחר שח"כ קיש החליט להימנע, אך תעלה להצבעה במליאה, וקיש הבהיר ל"גלובס" שבכוונתו לתמוך בה.

הנושאים שעלו בוועדה ברגע האחרון

ערוץ זעיר ייעודי יוכל להחזיק בתחנת רדיו אזורית - אושר

גורם יחיד, ישראל או זר, יוכל לשלוט ב-74% מערוץ - אושר ביום הלפני אחרון למרות התנגדות האוצר והמשפטים

■ שר התקשורת יוכל לסגור ערוץ "תומך טרור" - לא אושר, אך יעלה כהסתייגות במליאה ועשוי לעבור שם

הקלות ל-yes ולהוט תמורת חלוקת כספי הביד רק לקשת, רשת וערוץ 10 - לא אושר

■ ניסיון לבטל את מועצת הכבלים - לא אושר

עוד כתבות

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

רכבים באירופה / צילום: Shutterstock

היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין

יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה עם שורה של זיכיונות חדשים לייבוא מותגי רכב סיניים, ובראשם צ’רי וג’ילי ● קרסו, כלמוביל, גרנד אוטו, סמלת ויוניון מתבססות בשווקים כמו אוסטריה, רומניה ויוון - וצפויות להתרחב לשוויץ ולבולגריה ב־2026 ● וגם: הנחות חריגות לסוף השנה ומגוון דגמים חדשים שהושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

ארסוף. חסידות גור מחזיקה קרקעות באזורים אטרקטיביים במיוחד / צילום: איל יצהר

"אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד": כששר אוצר ניסה למנוע את ביטול מס רכוש

הניסיונות להחזיר לחיינו את מס רכוש על קרקעות פנויות, מזכירים את קריאתו של יעקב נאמן לתקן את העיוות ● אלא שבמקום מס שפוגע בקבוצות לחץ ברורות, בממשלה מעדיפים גזרות על כולם

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

ד''ר גלית קאופמן / צילום: יונתן בלום

כינו את המינוי שלה "יום שחור". עכשיו היא מגיבה למבקרים

ענף הבריאות סוער בימים האחרונים לאחר שלראשונה בישראל נבחרה אחות לנהל בית חולים, ובהסתדרות הרפואית אף כינו זאת "יום שחור" ● אבל לד"ר גלית קאופמן יש תוכניות גדולות לאסותא אשדוד ● עכשיו היא עונה למבקרים: "מי שמאוים לא מכיר את הרקע שלי" ● ראיון

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

Rapidos. בחנוכה ייפתח הסניף החמישי בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב / צילום: אסף לוי

"חווית אוכל לקהל הישראלי": המסעדה המקסיקנית שהופכת לרשת

קבוצת BBB הופכת את מסעדת Rapidos לרשת; הסניף החמישי ייפתח בהיכל מנורה מבטחים ● חברת הגיימינג הישראלית זכתה בפרס הכסף בתחרות נחשקת ● ומי נכח בכנס הדיקרטוריות בהייטק? ● אירועים ומינויים

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר, בביקור ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל בביקורת חריפה: "קורא לוועדת חקירה חיצונית"

הרמטכ"ל זמיר: קורא לוועדת חקירה חיצונית – ומפנה אצבע מאשימה לכל הדרגים ● למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים

חוזרים הביתה / צילום: Shutterstock

לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון

רס"ל רן גואילי הוא החלל החטוף האחרון שנותר ברצועת עזה ● חוסל יאסר אבו שבאב, מנהיג המיליציה העזתית ששיתף פעולה עם ישראל ● אחרי התרעת הפינוי: חיל האוויר החל לתקוף מטרות של חיזבאללה בדרום לבנון ● צה"ל מאשר: חוסלו מג"ד מזרח רפיח, סגנו ומפקד פלוגה בחמאס ● המתווך טוען: חמאס מוכן להתפרק מנשקו ● עדכונים שוטפים

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התגובה לאיומי ארדואן: יוון מעוניינת לרכוש טילים בליסטיים מישראל

טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים – מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד ● ההתעניינות ההתקפית היוונית לא מסתכמת בלורה. לפי הדיווחים, משרד ההגנה היווני מתעניין גם ברקטות "אקסטרא" מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית ● העסקה הנרחבת נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה מצאו עצמם היוונים בפער

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות