גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יועץ איננו רועץ: סכנת הסירוס והפוליטיזציה של היועמ"שים

בהצעת החוק לשינוי שיטת המינוי של היועמ"שים לשרים יש יותר נזק מתועלת ■ שופט העליון והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר מציע מספר צעדים לתיקון המעוות

הכנסת / צילום: גיל יוחנן
הכנסת / צילום: גיל יוחנן

בכנסת מצויה על האובניים, לאחר קריאה ראשונה, הצעת חוק לעניין שיטת המינוי של יועצים משפטיים במשרדי הממשלה. הבעיה היא, שאם הצעה זו תהפוך לחוק, היא עלולה להחליש, שלא לומר לסרס, את הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה, בניין חשוב ומוצק שנבנה בעמל רב לאורך 70 שנות המדינה. לטעמי, נזקה על ההצעה רב מתועלתה. דבריי נכתבים מתוך ניסיון רב כיועץ משפטי בשני משרדי ממשלה, החוץ והביטחון, וכיועץ המשפטי לממשלה. זאת, בנוסף להיכרות עמוקה עם הנושא בתפקידים נוספים, ובמיוחד כמזכיר הממשלה.

במצטבר, ישבתי כ-15 שנה ליד שולחן הממשלה וצפיתי תדיר בפעולת הייעוץ המשפטי. נזדמן לי כיועץ משפטי לממשלה בכמניין מקרים למנוע את סילוקם מהתפקיד של יועצים משפטיים (או יועצות משפטיות, לשון זכר כאן היא מטעמי נוחות) למשרדים, על-ידי שרים שביקשו להביא במקומם אדם "משלנו". רבים מן היועצים הללו, שהמשיכו בתפקידם, היו לתפארת מדינת ישראל. היועץ המשפטי למשרד ממשלתי הוא מן החוליות החשובות של שלטון החוק ומבכירי שומרי-הסף. לצד חובתו לסייע לשרים ולמנהלים-הכלליים לממש את מדיניותם, נמצאת החובה להבטיח כי הדברים ייעשו בגדרי הדין, מכאן הרגישות שבתפקיד.

חוששני כי הצעת החוק שבה עסקינן איננה מסגירה את הטמון בה. למראית-העין, היא "בסך-הכול" מעבירה את המינויים של היועצים המשפטיים למסלול של ועדת איתור, תחת מכרז "רגיל" כעובדי מדינה. ואם ישאל השואל, אז מה? התשובה היא שהמוצע הוא פוליטיזציה מובהקת של הייעוץ המשפטי הממשלתי. יועץ משפטי למשרד אינו משרת אמון. בשום פנים אינו כזה. עליו להיות אמין ולויאלי, כך שירכוש אמון מקצועי. אך משרתו אינה תלויה ב"נאמנות" לשר פלוני, המוחלף לעיתים לא רחוקות בארצנו, אלא בנאמנות לחוק.

עצם המינוי על-ידי השר, גם אם בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה כמוצע עתה, מטביע בו חותם פוליטי. כי המנכ"ל, זרועו של השר שהוא עצמו מינוי פוליטי כמשרת אמון, יהא יו"ר הוועדה - תחת כמקובל עשרות שנים, אחד המשנים ליועץ המשפטי לממשלה ועימו נציגי המשרד ונציבות שירות המדינה - וזאת, כדי להבטיח שימונה אדם "משלנו". עוד שניים מחברי הוועדה, נציג ציבור ואיש אקדמיה, ימונו על-ידי המנכ"ל: נציג הציבור ימונה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. כך, רוב של שלושה מתוך חמישה חברי הוועדה יהיו אפוא מטעם השר, שהמנכ"ל הוא זרועו. האחרים יהיו נציגי היועץ המשפטי לממשלה ונציבות שירות המדינה. נוכח העומד בראש והרוב כאמור, היצור שייוולד יהא בהכרח מזוהה כ"איש של השר", כ"חייב לשר", גם אם הוא אדם טוב כשלעצמו. ולא לכך נועד הייעוץ המשפטי.

בספר "הכוזרי" לרבי יהודה הלוי נאמר למלך כוזר, "כוונתך רצויה אבל מעשיך אינם רצויים". התוצאה הברורה תהא החלשת השירות המשפטי הציבורי. קולו של החוק צריך להיות צלול, נקי, ללא אינטרס פוליטי, והייעוץ המשפטי לא בא לעולם כדי לתמוך באינטרס פוליטי זה או אחר, או להיאבק בו כשלעצמו, אלא כדי להבטיח שמדיניות שעליה מחליטה הממשלה תיושם כדין ועל-פי דין. נער הייתי וגם זקנתי ובעיניי ראיתי, בעשרות שנות שירות, כיצד הייתה חיונית מעורבות הייעוץ המשפטי בקבלת ההחלטות.

מערכות פוליטיות, והדברים נאמרים בלא רצון לפגוע באיש, נוטות לא אחת בלהט העשייה או מטעמים פחות ראויים, לדלג על ה"פורמליות", ומכאן ייתכנו פתחי מדרון חלקלק המובנים לכל בר-דעת. הייעוץ המשפטי במשרד ממשלתי חיוני אפוא לא בשל תאוות השלטון של המשפטנים, אלא כי המציאות טעונה שומרי-סף - טעונה ועוד איך!

אטעים: בכל שנותיי ליד שולחן הממשלה לא זכור לי נושא של מדיניות ש"טורפד" על-ידי הייעוץ המשפטי. לכן אני מתקשה לקבל את הדעה כי בעשורים האחרונים הוחלש כוחו של הדרג הנבחר, והתחזק זה של הייעוץ המשפטי. ברי כמובן כי על היועצים המשפטיים לסייע לדרג הנבחר למלא את תפקידו ולהגשים את מטרותיו במסגרת הדין; ומתכונת זו פועלת היטב לשמחתי, גם אם אין דבר אנושי שהוא מושלם. היו גם מקצת מן היועצים שלא עמדו מקצועית בציפיות, אך אין לכך קשר לאופן בחירתם. הניסיון הכולל טוב בהחלט.

מדוע אפוא יש צורך לשנות את השיטה? מדוע מה שפועל היטב יש לשנותו? כשלעצמי, אכן אני תומך בקציבת מינויו של יועץ משפטי לשמונה שנים, כדי לרענן שורות, תוך הבטחה ככל האפשר של שיבוץ חלופי. אולם ראוי להימנע מכך ש"חותם הפוליטיזציה" יוטבע ביועץ המשפטי הנכנס לתפקידו. ער אני לכך שהמינוי טעון הסכמת היועץ המשפטי לממשלה, אך בזה לא די, כאשר היועמ"ש מועמד בפני עובדה כמעט מוגמרת.

ועוד נקודה משמעותית ומעשית: הרי לשיטת ההצעה הנוכחית יהא היועץ המשפטי הנבחר קרוב בצורה זו או אחרת לשר, על-פי דרך מינויו. ומה אם השר יתחלף ויבוא שר שונה פוליטית מן הקודם? הנה סבך של פוליטיזציה ללא מענה.

לא בכדי חברו להסתייגויות מן ההצעה גורמים שאין ביניהם קשר וגם אינם אינטרסנטים, משפטנים החרדים לשלטון החוק ולתקינות הממשל. עם אלה נמנים נשיאים, שופטים ושופטות לשעבר של בית המשפט העליון, שכיהנו כיועצים משפטיים לממשלה וכפרקליטי מדינה. זאת, לרבות היועץ המשפטי לממשלה היום, יועצים משפטיים במשרדי הממשלה המכהנים בתפקידם, וכן איגודם המקצועי של המשפטנים בשירות הציבורי. האם אין דעתם ראויה להתחשבות ולשיקול? האם אין ערך לניסיון מצטבר משמעותי כל-כך?

כללם של דברים הוא, שההצעה הנוכחית משמעה מגמת פוליטיזציה של השירות המשפטי, במדרון חלקלק. אציע תחתיה הצעה פשוטה: השרים והמנכ"לים יפעלו על-פי דין, והיועצים המשפטיים יסייעו להם בהגשמת מדיניותם במסגרת הדין; כל גורם ימלא תפקידו. בהחלטת ממשלה בעקבות דוח חשוב של ועדת אהרן אברמוביץ (מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר) נאמר כי "המשפטן הציבורי חייב לפעול כיועץ וכמסייע לגיבוש המדיניות של השר והמנכ"ל, ולעשות ככל הניתן ליישומה במהירות וביעילות במסגרת החוק, ובמקביל עליו לפעול כדי למנוע הפרת החוק".

אלה דברים כדורבנות שיפה כוחם, ושיטת המינויים הקיימת מבטיחה זאת. היועץ לא יהא לרועץ; אדרבה. אם כן, מדוע להפוך שירות יפה ומוכח, לכלי משחק שהוא פוליטי במידה רבה?

חברי-הכנסת, אנא שקלו זאת היטב, גם כאזרחים חפצי חוק, גם כנבחרי ציבור היודעים כי המצב הקיים, אף אם אינו מושלם, עדיף על ניסויים של פוליטיזציה. מה גם שגלגל פוליטי חוזר בעולם - היום השר כאן, והיכן יהא מחר. יפה הזהירות.

■ הכותב היה המשנה לנשיאה בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה. 

עוד כתבות

רז קינסטליך, ראש עיריית ראשון לציון / צילום: יוסי כהן

ראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך הודיע על תמיכה בגדעון סער

בפוסט בפייסבוק כתב קינסטליך כי "אני סבור שיש לסער את הכישרון, הניסיון, המנהיגות והיכולות להוביל את הליכוד ואת מדינת ישראל" ● סער קורא לנתניהו לבוא לעימות פוליטי טלוויזיוני

ניר שטרן/ צילום: תמר מצפי

מציאות כמעט בלתי אפשרית: דז'ה-וו למשקיעים בסלקום

למרות המציאות הענפית הקשה, רבים מאמינים כי השקעה סבלנית בפלטפורמה העסקית של סלקום עוד תביא עמה תשואות גבוהות בעתיד ● נראה כי אופוריה מוגזמת ביחס לשינוי כיוון בתנאי השוק עלולה להסתיים בפעם המי יודע כמה במפח-נפש

עובדים של יקב כישור / צילום: אנטולי מיכאלו

והיה העקוב לכישור: הזמינו לכם בקבוק של היין הזה לסילבסטר

מהיינות של יקב כישור לא מתפעלים רק בגלל הסיפור של הקמתו ועובדיו בעלי הצרכים המיוחדים, אלא בעיקר כי הם מצוינים

נפגעי הקורקינטים - סופ"ש 13-14 בדצמבר

בסופ"ש באיכילוב: 15 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

חברת הביומד ביוליין / צילום: אתר החברה

הניסוי הצליח, המניה נפלה: ביוליין RX איבדה 12% בנאסד"ק אחרי פרסום תוצאות ניסוי בטיפול לסרטן הלבלב

ביום חמישי דיווחה החברה על התוצאות המלאות מניסוי בהשתתפות 36 חולים, שבו נבחנה התרופה שלה בשילוב עם תרופת האימונותרפיה קייטרודה של חברת מרק ● לנפילה ייתכנו כמה סיבות: השיפור שנרשם נתפס בשוק כלא מצדיק הבאת תרופה חדשה לשוק

הפגנה באמסטרדם למען המאבק בהתחממות כדור הארץ  / צילום: EVA PLEVIER, רויטרס

ללמוד מהולנד: כך מתכוננות הערים בארץ השפלה למשבר האקלים

הערים הסמוכות לים עלולות להתכסות במים אם מגמת ההתחממות הנוכחית תימשך ● לכן, אין זה מקרי שהן אלה שמקדמות בנייה ירוקה, תחבורה נקייה ופתרונות לניקוז מים

בניין של קבוצת רכישה / צילום: רפי קוץ

מתי מארגן קבוצת רכישה צריך לשלם מס רכישה?

מכה נוספת למארגני קבוצות רכישה: ועדת ערר קבעה כי מארגן שהחזיק יחידות קרקע ברשותו עד שיימכרו, יצטרך לשלם מס רכישה על מלוא עלות הדירות הגמורות, כמו כל חבר אחר

העבודות במתחם ב.ס.ר שרונה / צילום: יח"צ

"אין לי מאיפה להחזיר עוד הלוואה. מבחינתי שיקחו אותי לבית סוהר"

קבוצת הרכישה של יונייטד שרונה התחילה כהבטחה גדולה לדירה בת"א במחיר מציאה, אך כשהמספרים לא הסתדרו, הרוכשים נאלצו להוסיף מאות אלפי שקלים ● עכשיו כשהקבוצה מתקרבת לחתימה על הלוואה בהיקף מיליארד שקל, הפרויקט ממשיך להסתבך עם תביעות הדדיות

סקר הסקרים

סקר הסקרים: כחול לבן מגדילה את הפער, אבל עדיין לא תצליח להקים ממשלה

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● סקר הסקרים בודק מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הסוערת

בוריס ג'ונסון חוגג את ניצחונו / צילום:  Hannah McKay, רויטרס

ניצחון השמרנים הרגיע את עשירי בריטניה והקפיץ את הליש"ט

המיליארדרים שהפכו את לונדון לביתם מרוצים מהוודאות שחזרה בעקבות הניצחון המוחץ של השמרנים וגם מהסרת האיום של קורבין, שרצה להגדיל את המיסוי על העשירים ● הליש"ט זינקה ב-2.5% בדקות לאחר פרסום המדגם ביום חמישי

מחוז שינג'יאנג בצפון מערב סין שבו מתגורר המיעוט המוסלמי, האויגורים / צילום: רויטרס

לא רק מלחמת הסחר: מכונת היח"צ של סין עובדת שעות נוספות בניסיון לשכנע שאין מחנות ריכוז במדינה

סין מרכזת את מאמציה בעיקר באינדונזיה, המדינה בעלת האוכלוסיה המוסלמית הגדול בעולם בניסיון לשכנע כי מחנות הריכוז לחינוך מחדש בתחומה, הם "מרכזים להכשרה מקצועית ומאבק בקיצוניות"

מעבדת פארמה / צילום: shutterstock

האם "המניות הבטוחות" של סקטור הבריאות חוזרות להיות אטרקטיביות?

תיאום מחירים, סקנדלים ושחיתויות הפכו בשנים האחרונות את "המניות הבטוחות" מפעם של סקטור הבריאות לשק חבטות פופולרי ● אומנם אי-אפשר להתעלם מעננת אי-הוודאות שמעל התחום, אך כדאי לשים לב לכך שהחברות הללו נהנות מקצב גידול מרשים למרות ההאטה הכלכלית בעולם, גידול שלא בא לידי ביטוי במחירי המניות שלהן

גינה ציבורית בחריש / צילום: שלומי יוסף

בדיקת "גלובס": העיר חריש צומחת מהר, אז למה לא כל הדירות נחטפות, ומה הם הפרויקטים החלשים?

היצע הדירות הנרחב בעיר החדשה חריש מסייע לחברות הבונות בה להרחיב את פעילותן, אך בחלק מהמקרים שיווק יחידות הדיור הופך למאתגר ● נתוני המכירות של החברות הציבוריות הבונות בעיר לא מצביעים על קשיים רוחביים, אך כוללים כמה פרויקטים עם היקפי מכירות נמוכים למדי

קונסטנט דולהרט / צילום: שלומי יוסף

בינה מלאכותית ומתיחת ענק באינסטגרם: ראיון עם האמן ההולנדי שמנהל מערכת יחסים עם הטכנולוגיה

קונסטנט דולארט מהולנד הבין שהדרך להעביר מסרים על טכנולוגיה היא באמצעות שימוש בה ● הוא יצר תמונה של אנגלה מרקל באמצעות בינה מלאכותית וכדי להבין את המניעים של חברות הטכנולוגיה הוא גייס במימון המונים והקים חברה משלו

ערן אייל, מייסד ומנכ"ל Shopin  / צילום: אתר Shopin

יזם הבלוקצ'יין ערן אייל הודה בהונאה בגיוס של 42 מיליון דולר בהנפקת מטבע דיגיטלי

מנכ"ל ומייסד הסטארט-אפ Shopin הודה באישומים שהגישה נגדו התביעה הכללית בניו יורק, לאחר שהואשם גם ע"י רשות ני"ע האמריקאית כי הונה מאות משקיעים בהנפקת מטבע דיגיטלי שביצע לפני כשנתיים ● ביהמ"ש הורה לאייל להשיב כמיליון דולר למשקיעים

משרדי גוגל ישראל צילום: / shutterstock

עובדי הסטארט-אפ ניישן: מקום לעשירים בלבד או כלי למוביליות חברתית

תוצאות מבחני פיזה הראו כמה קשה לצמצם לסמוך על ההייטק שיצמצם פערים בישראל, הסטארט-אפ ששווה כבר קרוב ל-2 מיליארד דולר, ולמה גוגל גלאס לא עבדו? ● כל מה שקרה השבוע בהייטק

תיירת  / צילום: שאטרסטוק

100 הערים בהן ביקרו הכי הרבה תיירים: מי בראש הרשימה, ולאיזה מקום הגיעו ירושלים ות"א?

חברת המחקר הבריטית Euromonitor International ערכה בדיקה מעמיקה בקרב 400 ערים וגיבשה את רשימת הערים שנהנו מהכי הרבה תיירות נכנסת ● הערים מאסיה שולטות ברשימה, לונדון מאבדת מעט ממעמדה, ואילו ירושלים התמקמה במקום טוב באמצע

נתן חץ / צילום: איל יצהר

אלוני חץ ממשיכה להתרחב בבריטניה: רכשה פארק עסקים סמוך לאוקספורד תמורת כ-370 מיליון שקל

מתחילת השנה ועד היום רכשה אלוני חץ חמישה נכסים בבריטניה, בהיקף השקעה כולל של כ-2.8 מיליארד שקל ● חמשת הנכסים מניבים כיום הכנסה תפעולית נקייה (NOI) של כ-28 מיליון ליש"ט

שר האוצר משה כחלון, ד"ר יפעת שאשא־ביטון, ראש עיריית שדרות, אלון דוידי בחנוכת פרויקט מחיר למשתכן  / צילום: דביר מלכה

הצעירים נהרו בחגים לחתום על רכישת דירות במחיר למשתכן

אוקטובר 2019 ייחשב לחודש שיא מבחינת היקפי מכירת דירות חדשות, על אף חגי תשרי שנחגגו בו ● זאת, עקב כמות גדולה של דירות במחיר למשתכן שנמכרו בחודש זה

פרופ' ציון חגי / צילום: איל יצהר

"תוך עשור אנחנו צפויים למחסור של 5,000 רופאים"

פורטפוליו עם פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, על מצב מערכת הבריאות, על כך שאין מול מי לנהל מו"מ, ועל הסיבה שקולטים סטודנטים מחו"ל כשיש מחסור בתקנים