גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלים לא אוהבים את הבנקים; אז למה הם נאמנים להם?

האוצר ובנק ישראל רוצים שהבנקים ישקיעו מאות מיליוני שקלים במערכת לניוד חשבונות, אלא שסקר של האוצר מראה כי החסם למעבר מבנק לבנק הוא בעיקר פסיכולוגי

כספומט / איור: גיל ג'יבלי
כספומט / איור: גיל ג'יבלי

1. אז למה הצרכן הישראלי לא עובר בנקים? העובדות מדברות בעד עצמן: הניידות בין הבנקים מגיעה לשיעור של כ-4% בלבד, שיעורים קטנים מאוד, המלמדים בדרך-כלל אחד משניים, או שניהם גם יחד: הראשון, שאין בכלל תחרות בין הבנקים ולכן ללקוחות הבנקים אין שום מוטיבציה לעבור לספק אחר של שירותים בנקאיים עם מחירים דומים; השני,- שהמעבר והביורוקרטיה סביבו מעיקים ושהבנקים מערימים כל-כך הרבה קשיים על מי שמעוניין לנטוש אותם - וזה גורם ללקוחותיהם לנטוש את הרעיון.

ובכן, התשובות לשאלה למה המעברים בין הבנקים קצת יותר מורכבות והן נעות הרבה יותר על המסלול הפסיכולוגי. הרי הצעות למעבר תוך מתן הטבות קיימות מדי פעם, הניוד לא עד כדי כך קשה ומי שבאמת רוצה, פשוט עובר. זאת ואף זאת: שירותים בנקאיים אינם זהים, למשל, לשירותי סלולר, טלוויזיה או אינטרנט שבהם המעברים קצת יותר גבוהים, ומערכת היחסים בין הבנק לצרכן שונה במהותה ממערכת היחסים שבין בעל מכשיר סלולרי לחברת הסלולר שלו.

מה מהגורמים

2. הרגולטור, מתברר, לא שבע-רצון מנתוני הניידות הנמוכים ומחפש את הדרכים לשפר אותם. עוד לא יבשה הדיו על רפורמת שטרום, ובוודאי שלא על יישומה, שיצא לדרך בקושי (וספק אם בכלל ייתן את אותותיו), במשרד האוצר מתקדמים הלאה למטרה הבאה כדי לעודד לכאורה תחרות בתחום הבנקאות: הרעיון החדש - הקמת מערכת ניוד בין הבנקים, שתהפוך את הליך המעבר ביניהם לפשוט וידידותי. על הנייר הרעיון נשמע מצוין: לקוחות הבנקים, כאמור, בקושי עוברים, ולכן אם נהפוך את התהליך לדיגיטלי, מהיר וידידותי, שיעורי המעברים יהיו הרבה יותר גבוהים, הבנקים יפחדו לאבד לקוחות, ולבסוף ישפרו את השירותים ובמיוחד את מחירי השירותים לצרכן. א-ב של כלכלה, נכון? לא ממש. על הנייר זה נשמע נהדר, אבל זו הבעיה עם תיאוריות שנותרות על הנייר. בנק ישראל שנמצא במערכת יחסים מורכבת מול האוצר (במיוחד על רקע ועדת שטרום) נאלץ להיעתר ליוזמה ולשתף פעולה. אתמול קיימה ועדת הרפורמות בכנסת דיון ראשון בסוגיה, במטרה להשלים את התיקונים הנדרשים בחקיקה, שייכנסו בחוק ההסדרים.

3. הליך יותר פשוט וידידותי במעבר בין הבנקים, משמעו השקעות, והשקעות משמעותן הוצאת כסף. מערכות המחשוב של הבנק מיושנות יחסית וכל שינוי קל בהן כרוך בהשקעה מרובה. בבנקים מעריכים שהקמת מערכת לניוד חשבונות תעלה להם בין 300 מיליון ל-500 מיליון שקל, והיוזמה להקמת מערכת זו מצטרפת ליוזמות טכנולוגיות נוספות שהאוצר ובנק ישראל מחילים על הבנקים, בהם מאגר נתוני אשראי והכנסת פרוטוקול API. על-פי הערכות, סך כל היוזמות יעלה לבנקים כמיליארד שקל. הרבה? לא במושגים של הבנקים שמרוויחים מיליארדי שקלים מדי שנה - הם בהחלט יכולים להרשות לעצמם השקעה של מיליארד שקל עבור הצרכנים.

4. השאלה, אם כן, היא אחרת לגמרי: האם הקמת המערכת אכן יעילה? האם היא תעלה באופן משמעותי את שיעורי הניידות בין הבנקים, והאם מערכת כזו תצית תחרות כזו שתוזיל עוד ועוד את העלויות לצרכנים. התשובה לכך ממש לא ודאית, כפי שהאוצר היה רוצה שכולם יחשבו, והדבר ניכר היטב דווקא בסקר שערך משרד האוצר בקרב 700 נשאלים.

הסקר, לפני ההודעה על היוזמה להקמת המערכת הידידותית למעבר, כלל ממצא אחד מרכזי, שלכאורה מחזק את הטענה בעד הקמת המערכת, שממנו עולה כי הציבור מתלונן על הביורוקרטיה הכבדה במעבר בין הבנקים. אלא שסקרים הם סקרים, וחשוב לבדוק אותם ואת מכלול השאלות והתשובות שנשאלו. המסקנה היא שכבודו של המחסום הביורוקרטי במקומו מונח, אבל מה שמשפיע יותר מכל הוא דווקא המחסום הפסיכולוגי.

אמנם, מצד אחד אמנם 58% מהנשאלים ציינו כי הסרבול הביורוקרטי מהווה חסם במידה רבה למעבר בין בנקים. מצד שני כשהסקר מפרט את המחסומים הבירוקרטים האפשריים, הנשאלים לא מסמנים במובהק אחד מהם. למשל, רק 38% מציינים שהעברת הוראות קבע מהווה חסם מבחינתם למעבר בין בנקים, 32% בלבד מציינים חשש שקבלת תשלום לא תתבצע כראוי ו-21% בלבד מציינים שהחלפת צ'קים דחויים מהווה חסם.

הנתון היותר בולט הוא ש-51% מהנשאלים ציינו שיש להם חסם במעבר לבנק שלהם כי הם "רגילים" לבנק שלהם. רגע, אז מה בעצם הבעיה כאן? אם אתה "רגיל" לעבוד עם הבנק שלך, אז החסם הביורוקרטי הפך למשני. מכיוון שהבעיה הפכה ליותר פסיכולוגית, אז האם מערכות מחשוב מתקדמות בהשקעה של מאות מיליוני שקלים ישנו זאת?

5. זה לא סוד גדול שיש סנטימנט ציבורי אנטי-בנקים בצורה מובהקת - לא אוהבים את הבנקים, לא אוהבים את כוחם ובוודאי לא אוהבים את מנהלי הבנקים ואת שכרם (עד שהוגבל). על רקע העוינות נגד הבנקים והאווירה השלילית נגדם, אחד הממצאים בסקר מפתיע מאוד והשורה התחתונה בו היא שהציבור בסך הכל מרוצה מהשירותים שהוא מקבל מהבנקים. בציון של 1-7 למידת שביעות-הרצון מהשירות, כמעט 60% מהנשאלים ציינו את הציון 6-7, כאשר הציון הממוצע הוא 5.56. לעומת זאת, כשהלקוחות נשאלו על מידת שביעות-הרצון מגובה העמלות והריביות - הציונים התחילו לרדת. שביעות-הרצון מגובה ריבית האוברדראפט עמד בממוצע על 3.87 בלבד. לממצאי הסקר הללו יש, אגב, תוקף במציאות - ריביות האוברדרפט ללקוחות קטנים הן אכן ריביות גבוהות, לעתים ריביות נשך.

6. זה מוביל אותנו לבעיה האמיתית: אין הבדל גדול במוצרים הבנקאיים - לא בגובה העמלות ובוודאי שלא בהבדל בין הבנקים. אם זה המצב, זה מסביר את התשובה למה אנחנו "רגילים" לעבוד עם הבנק שלנו ואין לנו מוטיבציה לנייד את החשבונות. הציבור נוטה להאמין שהמעבר לא ישפר דרמטית את המחירים שהוא מקבל, כך שכל עניין היחסים עם הבנק הפך ל"הרגל". לכן, קשה להאמין שהקמת מערכת שתאפשר לכם לעבור בקליק על העכבר לבנק אחר - ממש תעודד אתכם לעבור בנקים.

7. וכעת לפרספקטיבה יותר רחבה בנוגע לתחרות בין הבנקים: לאורך העשור האחרון ויותר מכך מנסים הרגולטורים להכניס לפי תפיסתם תחרות בשירותים הבנקאיים, תוך שהם מנסים להחליש את הבנקים. מוועדת בכר ועד ועדת שטרום - הרגולטור אילץ את הבנקים למכור נכסים כדי להגביר את התחרות. עד עכשיו זה לא ממש עובד, במיוחד בכל מה שקשור למשק הבית הממוצע. שוק האשראי העסקי אמנם נפתח ליותר תחרות, אבל זה ממש לא מעניין את הלקוחות הממוצעים. מוועדה לוועדה, הבנקים רק הצליחו לשמור על כוחם ועל רווחיותם. הכוח של הרגולטורים בהכנסת תחרות התברר, לפחות לעת עתה, כלא ממש אפקטיבי.

אבל יש עוד כוח, והוא הכוח של הצרכנים: ככל שהטכנולוגיה תתקדם בשירותים הבנקאיים, ככל שמיזמי הפינטק ייאלצו את הבנקים להתייעל - הכוח הולך ועובר לצרכנים. אין שום סיבה שלא תנסו לעבור בנק ולקבל הצעות יותר טובות (כי זה גם קל יחסית ואין שום צורך לחכות למערכת "ידידותית"), אין שום סיבה שלא תתמקחו על עמלות וריביות, בין אם זה בחשבון העו"ש שלכם או בין אם זה בחשבון ני"ע שלכם. הכוח הוא של הצרכנים, שלכם - צריך רק לדעת לממש אותו, למרות ששירותים בנקאיים נראים מסובכים ומורכבים. הם לא.

מידת שביעות הרצון

עוד כתבות

חלוץ דן / צילום: יונתן בלום

דן חלוץ חוזר לבורסה: האם הפעם זה יילך לו?

הרמטכ"ל לשעבר מכהן בוועדה המייעצת של חברת הטכנולוגיה, שמתכוונת לגייס כ-30 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-150 מיליון דולר אחרי הכסף

תמר זנדברג / צילום: מאיה ברן

הממשלה אישרה תוכנית אקלים, אך היישום שלה מוטל בספק

לאחר חודשים ארוכים של סחבת, הממשלה אישרה תוכנית הפחתת פליטות כמתחייב בהסכם פריז ● התוכנית קובעת יעדים צנועים ביחס למרבית המדינות המפותחות ונעדרת מנגנוני פיקוח שיבטיחו את יישומה ● הנוסח שאושר לבסוף רודד משמעותית ע"י משרדי הממשלה

מכרה לבדיל / צילום: Reuters, Willy Kurniawan

מחיר הבדיל מגיע לשיא כשזן הדלתא מפריע לאספקה

סוחרים מהמרים שהביקוש למוצרי אלקטרוניקה יישאר גבוה בזמן שנגיף הקורונה מגביל את ייצור הבדיל בדרום מזרח אסיה

שר התיירות יואל רזבוזוב / צילום: יוסי זמיר

משרדי התיירות והאוצר סיכמו: מענק של 60 מיליון שקל למלונות שנפגעו מהיעדר התיירות הנכנסת

בתי מלון שחוו ירידה של לפחות 40% במחזור יקבלו סיוע, כך עפ"י ההסכמות שהושגו בין משרד האוצר ומשרד התיירות לבין התאחדות המלונות ולשכת מארגני התיירות הנכנסת ● במקביל, הוחלט לאפשר את כניסתם של עובדים ירדנים ופלסטינים נוספים לעבודה בבתי המלון

גיוס חברות ספאק / צילום: צילום מסך מתוך אתר נאסדק

השווי מנופח והמניה צונחת: מה עובר על חברות הספאק?

בשליש הראשון של 2021 גייסו חברות ספאק כמעט 100 מיליארד דולר. זה המון כסף שרק מחפש חברות להתמזג איתן ● התוצאה לפעמים היא שווי מנופח ומחיקות כבדות של המניה, כמו שקרה לכמה חברות ישראליות החודש

אפיק האג"ח הקונצרניות לא מתמחר סיכונים ומבטיח פוטנציאל רווח נמוך / צילום: Shutterstock, Vintage Tone

מי צריך פרמיית סיכון: האנומליה בשוקי האג"ח הקונצרניות

ביקושים להנפקה מקומית בתשואה שלילית, צמצום המרווח מהממשלתיות, תמחור שלא לוקח בחשבון עלייה אפשרית בשיעור האינפלציה, הצלחות להנפקות נדל"ן ללא דירוג ובטוחות ● מה מוביל לפריחת האפיק שלא מתמחר סיכונים ומבטיח פוטנציאל רווח נמוך מאוד, אם בכלל

אבי צבי, מנכ"ל פרנטר / צילום: ישראל שם טוב

מנוי נוסף של אבי צבי: אורי גל לתפקיד סמנכ"ל השיווק של פרטנר

גל שימש בעבר כסמנכ"ל שיווק בחברת yes ובאחרונה שימש כמנכ"ל משרד הפרסום ליאו ברנט

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יוסי זמיר

יותר הכנסות ממסים והורדת הגירעון: האוצר מציג תחזית אופטימית לשנים הקרובות

משרד האוצר פרסם היום את תוכנית התקציב הרב-שנתית ל-2022-2025 ● לפי הערכות האוצר, המשק יצמח ב-5.1% השנה, ההכנסות ממסים יעלו ל-379.4 מיליארד שקל, והגירעון יירד ל-4.2% (ללא השפעות הקורונה)

יובל זעירא, מנהל השקעות ראשי, לאומי פרטנרס / צילום: אורן דאי

בכל שבוע שמועות על עסקה: איך הפכה לאומי פרטנרס לחברה הפעילה בשוק ההון

זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, שכבר חולשת על פורטפוליו של כ-4 מיליארד שקל, יצרה לעצמה תיק השקעות אקלקטי, שעליו נוספה השבוע חברת האבטחה "צוות 3" ● מנהל ההשקעות הראשי של לאומי פרטנרס: "רוצים לייצר תשואה עודפת ומצד שני לא להיות תלויים בשוק ההון"

פסלו המוכר של רודן, "האדם החושב" / צילום: Shutterstock

שני הפסלים של רודן, ההמלצה של רואי החשבון על מכירה והמס על 40 מיליון השקלים

בית המשפט המחוזי קבע כי עסקת מכירתם של שני פסלים בתמורה לסך של 40 מיליון שקל מהווה עסקה מלאכותית ● "לא רק שמנקודת מבטה של החברה לא היה טעם ברכישת הפסלים, אלא שספק אם המערער אכן התכוון באמת ובתמים להיפרד מהשליטה בפסלים"

מאיה ורטהיימר בפרסומת של יד2 / צילום: צילום מסך

הטירוף לא מחלחל: חברות הנדל"ן הגדולות תקועות בשנות ה-60, חוץ מכוכבת אחת

חוץ מיד2, לא נראה שבתחום הנדל"ן חושבים על המותג מעבר למכירה הבאה ● תקופת הסגרים גם הייתה הזדמנות למהפכה דיגיטלית - אבל היא לא נוצלה ● וגם בתחום המשכנתאות, נדמה שאנחנו נמצאים 50 שנה אחורה ● מדד המותגים

אחת הדרכים המוכרות להוזלת הגלישה בחו"ל היא רכישת כרטיס סים מקומי, אך זה לא מתאים לכולם / צילום: Shutterstock, almaje

הפתרון הפשוט שיוזיל לכם משמעותית את הגלישה בחו"ל

רכישת כרטיס סים מקומי היא פתרון מוכר, אך כזה שלא מתאים לכולם וגם לא תמיד נוח ● אם אתם בעלי אייפון, יש דרך יעילה ונוחה בהרבה להוזלת הגלישה בחו"ל: ESIM - סים וירטואלי שפועל במקביל למספר הישראלי

עידן וולס / צילום: רון קדמי

קבוצת דלק השלימה מימון מחדש לאיתקה בהיקף של 1.85 מיליארד דולר

בעקבות השלמת המהלך, תעביר איתקה לקבוצת דלק עד סוף יולי סכום של 250 מיליון דולר בדרך של פירעון הלוואת בעלים

הנהלת ועובדי פיוניר בטקס פתיחת המסחר בנאסד"ק / צילום: Nasdaq, Inc.

פיוניר תשלם 1.4 מיליון דולר במסגרת פשרה עם משרד האוצר של ארה"ב

חברת הפינטק הישראלית, שהחלה להיסחר בוול סטריט לפני מספר שבועות, לא חסמה לטענת המשרד עסקאות של גורמים מאזורים שהוטלו עליהם סנקציות ● מדובר בהפרות שבוצעו לטענת משרד האוצר האמריקאי בשנים 2013-2018, וסך העסקאות היה כ-802 אלף דולר

נפתלי בנט / צילום: יוסי זמיר

בנט על המחאות ליד ביתו: "ההפגנות לא ינצחו את הדלתא, החיסונים כן"

בפתח ישיבת הממשלה אמר רה"מ בנט: "דבריי ביום חמישי עוררו הדים, אבל צריך לומר את האמת: למעלה ממיליון אזרחים שיכולים להתחסן עוד לא התחסנו, ובכך הם מעמידים את בריאותם ואת פרנסתם של אזרחי ישראל בסכנה" ● במקביל, מינויו של אלי אבידר לשר במשרד ראש הממשלה אושר

חיסון נגד קורונה / צילום: רפי קוץ

חוקרי האוניברסיטה העברית: אפשר להוריד את מקדם ההדבקה מתחת ל-1 עם התחסנות נוספת

החוקרים מעריכים כי התחסנות של עוד כחצי מיליון עד מיליון מבוגרים ונוער יכולה להביא לדעיכת המגיפה ללא מגבלות נוספות

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת

ליברמן מעמיק אחיזתו בכנסת: אושר פיצול והקמת שלוש ועדות חדשות

בין הוועדות החדשות - ועדת התשתיות ושירותי דת יהודיים של ח"כ יוליה מלינובסקי ● במהלך הישיבה הבוקר הפעילה מפלגת ישראל ביתנו לחץ שהוועדה שתקום תהיה קבועה ולא מיוחדת, בניגוד לחוות-הדעת של יועמ"ש הכנסת, עו"ד שגית אפק ● בדיון עלה כי בהגדרת סמכויות הוועדה היא בהכרח תיקח סמכויות מוועדות קיימות

איתן סטיבה, אופיר פלדי ואביב צידון / צילום: אוריה תדמור, איל יצהר, יח"צ

הטובים לבורסה: בזמן שאל על במשבר, יוצאי חיל האוויר מסתערים על שוק ההנפקות

אביב צידון, איתן סטיבה, אליעזר שקדי וחמי פרס הם רק חלק מריבוי טייסים לשעבר שהנפיקו לאחרונה חברות טכנולוגיה בת"א ● גורם בשוק: "הם לא בהכרח מוטי טכנולוגיה, אבל יש להם 'דרייב' חזק, משמעת עצמית, ותעוזה של לקיחת סיכונים מעבר לממוצע"

התור לבדיקת קורונה לנתב"ג, כעת / צילום: תמונה פרטית

טסים לחו"ל? אלה החברות שמציעות בדיקות קורונה

החל מיום שלישי, סופר-פארם תציע בדיקת קורונה ליוצאים לחו"ל ● המחיר: 119 שקל, ולמחזיקי כרטיס לייף סטייל - 89 שקל ● את המחיר הנמוך ביותר לבדיקת קורונה לפני טיסה עדיין מציעה חברת אומגה, שפועלת בנתב"ג

אתר טרמינל איקס / צילום: צילום מסך

עידן עופר ואודי אנג'ל מכרו מניות טרמינל איקס בכ-140 מיליון שקל

אתר המסחר המקוון שבשליטת קבוצת פוקס הבטיח את הנפקת מניותיו בשווי המקסימום של 1.3 מיליארד שקל ● מוכר נוסף: המנכ"ל ניר הורוביץ, שמימש החזקות בכ-30 מיליון שקל