גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלים לא אוהבים את הבנקים; אז למה הם נאמנים להם?

האוצר ובנק ישראל רוצים שהבנקים ישקיעו מאות מיליוני שקלים במערכת לניוד חשבונות, אלא שסקר של האוצר מראה כי החסם למעבר מבנק לבנק הוא בעיקר פסיכולוגי

כספומט / איור: גיל ג'יבלי
כספומט / איור: גיל ג'יבלי

1. אז למה הצרכן הישראלי לא עובר בנקים? העובדות מדברות בעד עצמן: הניידות בין הבנקים מגיעה לשיעור של כ-4% בלבד, שיעורים קטנים מאוד, המלמדים בדרך-כלל אחד משניים, או שניהם גם יחד: הראשון, שאין בכלל תחרות בין הבנקים ולכן ללקוחות הבנקים אין שום מוטיבציה לעבור לספק אחר של שירותים בנקאיים עם מחירים דומים; השני,- שהמעבר והביורוקרטיה סביבו מעיקים ושהבנקים מערימים כל-כך הרבה קשיים על מי שמעוניין לנטוש אותם - וזה גורם ללקוחותיהם לנטוש את הרעיון.

ובכן, התשובות לשאלה למה המעברים בין הבנקים קצת יותר מורכבות והן נעות הרבה יותר על המסלול הפסיכולוגי. הרי הצעות למעבר תוך מתן הטבות קיימות מדי פעם, הניוד לא עד כדי כך קשה ומי שבאמת רוצה, פשוט עובר. זאת ואף זאת: שירותים בנקאיים אינם זהים, למשל, לשירותי סלולר, טלוויזיה או אינטרנט שבהם המעברים קצת יותר גבוהים, ומערכת היחסים בין הבנק לצרכן שונה במהותה ממערכת היחסים שבין בעל מכשיר סלולרי לחברת הסלולר שלו.

מה מהגורמים

2. הרגולטור, מתברר, לא שבע-רצון מנתוני הניידות הנמוכים ומחפש את הדרכים לשפר אותם. עוד לא יבשה הדיו על רפורמת שטרום, ובוודאי שלא על יישומה, שיצא לדרך בקושי (וספק אם בכלל ייתן את אותותיו), במשרד האוצר מתקדמים הלאה למטרה הבאה כדי לעודד לכאורה תחרות בתחום הבנקאות: הרעיון החדש - הקמת מערכת ניוד בין הבנקים, שתהפוך את הליך המעבר ביניהם לפשוט וידידותי. על הנייר הרעיון נשמע מצוין: לקוחות הבנקים, כאמור, בקושי עוברים, ולכן אם נהפוך את התהליך לדיגיטלי, מהיר וידידותי, שיעורי המעברים יהיו הרבה יותר גבוהים, הבנקים יפחדו לאבד לקוחות, ולבסוף ישפרו את השירותים ובמיוחד את מחירי השירותים לצרכן. א-ב של כלכלה, נכון? לא ממש. על הנייר זה נשמע נהדר, אבל זו הבעיה עם תיאוריות שנותרות על הנייר. בנק ישראל שנמצא במערכת יחסים מורכבת מול האוצר (במיוחד על רקע ועדת שטרום) נאלץ להיעתר ליוזמה ולשתף פעולה. אתמול קיימה ועדת הרפורמות בכנסת דיון ראשון בסוגיה, במטרה להשלים את התיקונים הנדרשים בחקיקה, שייכנסו בחוק ההסדרים.

3. הליך יותר פשוט וידידותי במעבר בין הבנקים, משמעו השקעות, והשקעות משמעותן הוצאת כסף. מערכות המחשוב של הבנק מיושנות יחסית וכל שינוי קל בהן כרוך בהשקעה מרובה. בבנקים מעריכים שהקמת מערכת לניוד חשבונות תעלה להם בין 300 מיליון ל-500 מיליון שקל, והיוזמה להקמת מערכת זו מצטרפת ליוזמות טכנולוגיות נוספות שהאוצר ובנק ישראל מחילים על הבנקים, בהם מאגר נתוני אשראי והכנסת פרוטוקול API. על-פי הערכות, סך כל היוזמות יעלה לבנקים כמיליארד שקל. הרבה? לא במושגים של הבנקים שמרוויחים מיליארדי שקלים מדי שנה - הם בהחלט יכולים להרשות לעצמם השקעה של מיליארד שקל עבור הצרכנים.

4. השאלה, אם כן, היא אחרת לגמרי: האם הקמת המערכת אכן יעילה? האם היא תעלה באופן משמעותי את שיעורי הניידות בין הבנקים, והאם מערכת כזו תצית תחרות כזו שתוזיל עוד ועוד את העלויות לצרכנים. התשובה לכך ממש לא ודאית, כפי שהאוצר היה רוצה שכולם יחשבו, והדבר ניכר היטב דווקא בסקר שערך משרד האוצר בקרב 700 נשאלים.

הסקר, לפני ההודעה על היוזמה להקמת המערכת הידידותית למעבר, כלל ממצא אחד מרכזי, שלכאורה מחזק את הטענה בעד הקמת המערכת, שממנו עולה כי הציבור מתלונן על הביורוקרטיה הכבדה במעבר בין הבנקים. אלא שסקרים הם סקרים, וחשוב לבדוק אותם ואת מכלול השאלות והתשובות שנשאלו. המסקנה היא שכבודו של המחסום הביורוקרטי במקומו מונח, אבל מה שמשפיע יותר מכל הוא דווקא המחסום הפסיכולוגי.

אמנם, מצד אחד אמנם 58% מהנשאלים ציינו כי הסרבול הביורוקרטי מהווה חסם במידה רבה למעבר בין בנקים. מצד שני כשהסקר מפרט את המחסומים הבירוקרטים האפשריים, הנשאלים לא מסמנים במובהק אחד מהם. למשל, רק 38% מציינים שהעברת הוראות קבע מהווה חסם מבחינתם למעבר בין בנקים, 32% בלבד מציינים חשש שקבלת תשלום לא תתבצע כראוי ו-21% בלבד מציינים שהחלפת צ'קים דחויים מהווה חסם.

הנתון היותר בולט הוא ש-51% מהנשאלים ציינו שיש להם חסם במעבר לבנק שלהם כי הם "רגילים" לבנק שלהם. רגע, אז מה בעצם הבעיה כאן? אם אתה "רגיל" לעבוד עם הבנק שלך, אז החסם הביורוקרטי הפך למשני. מכיוון שהבעיה הפכה ליותר פסיכולוגית, אז האם מערכות מחשוב מתקדמות בהשקעה של מאות מיליוני שקלים ישנו זאת?

5. זה לא סוד גדול שיש סנטימנט ציבורי אנטי-בנקים בצורה מובהקת - לא אוהבים את הבנקים, לא אוהבים את כוחם ובוודאי לא אוהבים את מנהלי הבנקים ואת שכרם (עד שהוגבל). על רקע העוינות נגד הבנקים והאווירה השלילית נגדם, אחד הממצאים בסקר מפתיע מאוד והשורה התחתונה בו היא שהציבור בסך הכל מרוצה מהשירותים שהוא מקבל מהבנקים. בציון של 1-7 למידת שביעות-הרצון מהשירות, כמעט 60% מהנשאלים ציינו את הציון 6-7, כאשר הציון הממוצע הוא 5.56. לעומת זאת, כשהלקוחות נשאלו על מידת שביעות-הרצון מגובה העמלות והריביות - הציונים התחילו לרדת. שביעות-הרצון מגובה ריבית האוברדראפט עמד בממוצע על 3.87 בלבד. לממצאי הסקר הללו יש, אגב, תוקף במציאות - ריביות האוברדרפט ללקוחות קטנים הן אכן ריביות גבוהות, לעתים ריביות נשך.

6. זה מוביל אותנו לבעיה האמיתית: אין הבדל גדול במוצרים הבנקאיים - לא בגובה העמלות ובוודאי שלא בהבדל בין הבנקים. אם זה המצב, זה מסביר את התשובה למה אנחנו "רגילים" לעבוד עם הבנק שלנו ואין לנו מוטיבציה לנייד את החשבונות. הציבור נוטה להאמין שהמעבר לא ישפר דרמטית את המחירים שהוא מקבל, כך שכל עניין היחסים עם הבנק הפך ל"הרגל". לכן, קשה להאמין שהקמת מערכת שתאפשר לכם לעבור בקליק על העכבר לבנק אחר - ממש תעודד אתכם לעבור בנקים.

7. וכעת לפרספקטיבה יותר רחבה בנוגע לתחרות בין הבנקים: לאורך העשור האחרון ויותר מכך מנסים הרגולטורים להכניס לפי תפיסתם תחרות בשירותים הבנקאיים, תוך שהם מנסים להחליש את הבנקים. מוועדת בכר ועד ועדת שטרום - הרגולטור אילץ את הבנקים למכור נכסים כדי להגביר את התחרות. עד עכשיו זה לא ממש עובד, במיוחד בכל מה שקשור למשק הבית הממוצע. שוק האשראי העסקי אמנם נפתח ליותר תחרות, אבל זה ממש לא מעניין את הלקוחות הממוצעים. מוועדה לוועדה, הבנקים רק הצליחו לשמור על כוחם ועל רווחיותם. הכוח של הרגולטורים בהכנסת תחרות התברר, לפחות לעת עתה, כלא ממש אפקטיבי.

אבל יש עוד כוח, והוא הכוח של הצרכנים: ככל שהטכנולוגיה תתקדם בשירותים הבנקאיים, ככל שמיזמי הפינטק ייאלצו את הבנקים להתייעל - הכוח הולך ועובר לצרכנים. אין שום סיבה שלא תנסו לעבור בנק ולקבל הצעות יותר טובות (כי זה גם קל יחסית ואין שום צורך לחכות למערכת "ידידותית"), אין שום סיבה שלא תתמקחו על עמלות וריביות, בין אם זה בחשבון העו"ש שלכם או בין אם זה בחשבון ני"ע שלכם. הכוח הוא של הצרכנים, שלכם - צריך רק לדעת לממש אותו, למרות ששירותים בנקאיים נראים מסובכים ומורכבים. הם לא.

מידת שביעות הרצון

עוד כתבות

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

הוספת מיגון ליצירת ''חדר מוגן''. הביקוש עלה מאוד בשבועות האחרונים / צילום: אורטק

איך למגן חדר קיים במקרה שאי אפשר להוסיף ממ"ד

בעקבות מתקפת הטילים מאיראן ושיעורם הנמוך של דירות ובניינים ממוגנים, ישראלים רבים נמצאים בחיפוש אחר מרחב מוגן תקני ● חברות שונות מציעות פתרונות מיגון מעבר לממ"דים ולמקלטים, אולם פיקוד העורף אישר רק חלק מהשיטות ● גלובס עושה סדר

דגם Aion V של המותג GAC / צילום: GAC

מי יעמוד בראש מותג הרכב הסיני שנכנס מחדש לישראל

מותג הרכב הסיני GAC יושק מחדש בספטמבר הקרוב בישראל, כאשר בשלב הראשון יושקו בארץ ארבעה דגמים חשמליים ● קבוצת אגד חתמה על הסכם להקמת מרכז לוגיסטי חדש באזור התעשייה תימורים ● וגם: חברת ההתחדשות העירונית שמשפצת ומרהטת בהתנדבות מקלטים בבניינים ישנים ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

המניה הלוהטת שחזרה לככב בוול סטריט, והמניות שאכזבו בת"א

האופטימיות ביחס להסכמי הסחר והמערכה הקצרה עם איראן צבעו את המסכים בבורסה בתל אביב ובוול סטריט בירוק במהלך החודש החולף ● סקטור השבבים ובעיקר מניית אנבידיה הובילו את העליות, מי אכזבו והאם הראלי יימשך?

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

רגב הורתה להחרים את הדיונים על הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל

שרת התחבורה הורתה שלא לקדם את הקמתו של השדה הצפוני עד להצגת חלופות לשדה הדרומי לראש הממשלה ● בכך מצטרפת רגב לקריאתו של ח"כ אלמוג כהן שלא לקדם בינתיים את השדה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

ראש הממשלה ביטל דיון בהקמת שדה תעופה ברמת דוד

המועצה הארצית לתכנון ובניה לא תדון היום בהקמת שדה התעופה ברמת דוד שבעמק יזרעאל והליכי התכנון יעוכבו ● הביטול מגיע אחרי שסגן השר אלמוג כהן התפטר מהממשלה במחאה על התכנון לקדם שדה תעופה בצפון ולא בדרום

יצחק מירילשוילי, בעלי רוטשטיין וערוץ 14 / צילום: wikimedia ,RONENGOLDMAN.COM

קבלת פנים צוננת: המניה שנפלה ביומה הראשון במסחר

אנשי העיר, חברת הנדל"ן שבשליטת רוטשטיין, ירדה בחדות בבורסה בתל אביב, לאחר שהשלימה הנפקה ראשונית לפי שווי של רבע מיליארד שקל

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות בבורסות אירופה; באסיה, על רקע משבר בשיחות הסחר עם ארה"ב, בורסת טוקיו ירדה ב-1.2%

הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

הון שחור / צילום: דוברות המשטרה

ועדת השרים אישרה את החוק נגד ארגוני פשיעה במכרזים ציבוריים

התוכנית החדשה תעניק לחשב הכללי במשרד האוצר סמכות לפסול ספקים ממכרזים ציבוריים על בסיס מידע משטרתי ● המנגנון החדש יחול על תחומים שבהם זוהתה מעורבות משמעותית של גורמי פשיעה, ותוקם ועדה מקצועית בראשות בכיר מאגף החשכ"ל שתגבש המלצות לפסילת ספקים ספציפיים

טל יעקובסון, מנכ''ל פריון / צילום: אוהד דיין

איך לדבר על שיווק בשפה שסמנכ"לי כספים מבינים, והקשר ל-AI

תעשיית הפרסום הדיגיטלי צמאה לא רק ליצירתיות, אלא גם לאופטימיזציה ומדידה עסקית, אומר טל יעקובסון מנכ"ל פריון, שרכשה את Greenbids המתמחה ברכש מדיה מבוסס בינה מלאכותית ● "עכשיו אנחנו בשוק של 750 מיליארד דולר, שמחבר קריאייטיב, מדיה וטכנולוגיה"

עסקים סגורים בקניון ערים כפר סבא בזמן מבצע ''עם כלביא'' / צילום: רמי זרנגר

"לעג לרש": ביקורת חריפה במשק על מתווה הפיצויים לעסקים

במשק טוענים כי המתווה שפורסם לא יספק מענה לנזקים האמיתיים שנגרמו לעסקים כתוצאה ממלחמת "עם כלביא" - ובמיוחד לעסקים הקטנים והזעירים ● "גם אם הפיצוי יגיע, עבור עסקים קטנים וזעירים ככל הנראה זה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי"

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

יריד דירות נדלניישן של יד2 / צילום: רוני הרמן

רוכשי הדירות היו אמורים לשלם פחות על המשכנתא, למה זה לא קורה?

התמתנות קצב האינפלציה, הירידה בתשואות האג"ח והצפי להורדת ריבית - מאותתים על הקלה גם בריבית המשכנתאות ● אבל בבנקים לא ממהרים להפחית לפני שייראו מגמה חיובית לאורך זמן

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

הוא חתום על אחד האקזיטים המדהימים בתולדות ישראל אבל 4 חברות שלו כבר נקלעו לקשיים. למה זה קורה?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מהומה בדיון בבג"ץ על מינוי ראש השב"כ; עמית: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

בג"ץ דן בשתי עתירות: האחת מבקשת לאפשר לנתניהו להשלים את מינוי האלוף זיני לראש השב"כ - בניגוד לעמדת היועמ"שית שקבעה כי הוא בניגוד עניינים; והשנייה מבקשת למנות ועדה בלתי תלויה לאיתור מועמדים לתפקיד ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; רובינהוד קפצה ב-13%, פלנטיר בכ-4%

נאסד"ק עלה ב-0.5% ● אירופה ננעלה בירידות קלות ● פעילות הייצור בסין התכווצה בחודש יוני זה החודש השלישי ברציפות ● קנדה מבטלת את המס על שירותים דיגיטליים "מתוך ציפייה" להסכם סחר כולל עם ארה"ב ● סין מזהירה את ארה"ב כי לא תסבול הסכמי סחר עם מדינות אחרות אשר מנוגדים לאינטרסים שלה ● בוול סטריט, שבוע המסחר יהיה מקוצר ויסתיים ביום חמישי ב-20:00 שעון ישראל

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א לאחר יום מסחר תנודתי; מדד הביומד ירד בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.4% ● החשב הכללי: "השפעת המלחמה על הגירעון מתונה" ● פרמיית הסיכון של ישראל ממשיכה לרדת ● בעקבות פרישת המנכ"לים בנופר אנרג'י, בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ● במיטב מצביעים על חולשה של הכלכלה בארה"ב ● למרות שהיא בשיאה, בוול סטריט אופטימיים לגבי אנבידיה: "תגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר"

חנות של רשת סבון / צילום: יח''צ-דן לב

קבוצת גולף נמצאת במגעים מתקדמים לרכישת מרבית הפעילות של רשת סבון

גולף דיווחה כי היא מעוניינת לרכוש את פעילות ההפצה, הפעלת החנויות ואתר האינטרנט של סבון ● במקביל, סבון עדכנה כי היא נמצאת בשלב מתקדם של מו"מ למכירת מפעל הייצור שלה הממוקם בקריית גת ● אם המפעל לא יימכר, הוא מתוכנן להיסגר בעוד שנה

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

התרסקות מניית OST, איבדה 93% ביום / צילום: Shutterstock

הונאה על הונאה: אחרי שגרמו להפסדים עצומים, הם מציעים "פיצוי"

נוכלים ברשתות החברתיות הצליחו לגרום למשקיעים ישראלים לרכוש מניה סינית - ואז מכרו את מניותיהם ברווח עתק כשהגיעה לשיא ● כעת הם חוזרים עם הצעה "לפצות" את הקורבנות באמצעות הונאה חדשה ● אלו הסימנים שכדאי להכיר כדי לא ליפול בפח