גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלים לא אוהבים את הבנקים; אז למה הם נאמנים להם?

האוצר ובנק ישראל רוצים שהבנקים ישקיעו מאות מיליוני שקלים במערכת לניוד חשבונות, אלא שסקר של האוצר מראה כי החסם למעבר מבנק לבנק הוא בעיקר פסיכולוגי

כספומט / איור: גיל ג'יבלי
כספומט / איור: גיל ג'יבלי

1. אז למה הצרכן הישראלי לא עובר בנקים? העובדות מדברות בעד עצמן: הניידות בין הבנקים מגיעה לשיעור של כ-4% בלבד, שיעורים קטנים מאוד, המלמדים בדרך-כלל אחד משניים, או שניהם גם יחד: הראשון, שאין בכלל תחרות בין הבנקים ולכן ללקוחות הבנקים אין שום מוטיבציה לעבור לספק אחר של שירותים בנקאיים עם מחירים דומים; השני,- שהמעבר והביורוקרטיה סביבו מעיקים ושהבנקים מערימים כל-כך הרבה קשיים על מי שמעוניין לנטוש אותם - וזה גורם ללקוחותיהם לנטוש את הרעיון.

ובכן, התשובות לשאלה למה המעברים בין הבנקים קצת יותר מורכבות והן נעות הרבה יותר על המסלול הפסיכולוגי. הרי הצעות למעבר תוך מתן הטבות קיימות מדי פעם, הניוד לא עד כדי כך קשה ומי שבאמת רוצה, פשוט עובר. זאת ואף זאת: שירותים בנקאיים אינם זהים, למשל, לשירותי סלולר, טלוויזיה או אינטרנט שבהם המעברים קצת יותר גבוהים, ומערכת היחסים בין הבנק לצרכן שונה במהותה ממערכת היחסים שבין בעל מכשיר סלולרי לחברת הסלולר שלו.

מה מהגורמים

2. הרגולטור, מתברר, לא שבע-רצון מנתוני הניידות הנמוכים ומחפש את הדרכים לשפר אותם. עוד לא יבשה הדיו על רפורמת שטרום, ובוודאי שלא על יישומה, שיצא לדרך בקושי (וספק אם בכלל ייתן את אותותיו), במשרד האוצר מתקדמים הלאה למטרה הבאה כדי לעודד לכאורה תחרות בתחום הבנקאות: הרעיון החדש - הקמת מערכת ניוד בין הבנקים, שתהפוך את הליך המעבר ביניהם לפשוט וידידותי. על הנייר הרעיון נשמע מצוין: לקוחות הבנקים, כאמור, בקושי עוברים, ולכן אם נהפוך את התהליך לדיגיטלי, מהיר וידידותי, שיעורי המעברים יהיו הרבה יותר גבוהים, הבנקים יפחדו לאבד לקוחות, ולבסוף ישפרו את השירותים ובמיוחד את מחירי השירותים לצרכן. א-ב של כלכלה, נכון? לא ממש. על הנייר זה נשמע נהדר, אבל זו הבעיה עם תיאוריות שנותרות על הנייר. בנק ישראל שנמצא במערכת יחסים מורכבת מול האוצר (במיוחד על רקע ועדת שטרום) נאלץ להיעתר ליוזמה ולשתף פעולה. אתמול קיימה ועדת הרפורמות בכנסת דיון ראשון בסוגיה, במטרה להשלים את התיקונים הנדרשים בחקיקה, שייכנסו בחוק ההסדרים.

3. הליך יותר פשוט וידידותי במעבר בין הבנקים, משמעו השקעות, והשקעות משמעותן הוצאת כסף. מערכות המחשוב של הבנק מיושנות יחסית וכל שינוי קל בהן כרוך בהשקעה מרובה. בבנקים מעריכים שהקמת מערכת לניוד חשבונות תעלה להם בין 300 מיליון ל-500 מיליון שקל, והיוזמה להקמת מערכת זו מצטרפת ליוזמות טכנולוגיות נוספות שהאוצר ובנק ישראל מחילים על הבנקים, בהם מאגר נתוני אשראי והכנסת פרוטוקול API. על-פי הערכות, סך כל היוזמות יעלה לבנקים כמיליארד שקל. הרבה? לא במושגים של הבנקים שמרוויחים מיליארדי שקלים מדי שנה - הם בהחלט יכולים להרשות לעצמם השקעה של מיליארד שקל עבור הצרכנים.

4. השאלה, אם כן, היא אחרת לגמרי: האם הקמת המערכת אכן יעילה? האם היא תעלה באופן משמעותי את שיעורי הניידות בין הבנקים, והאם מערכת כזו תצית תחרות כזו שתוזיל עוד ועוד את העלויות לצרכנים. התשובה לכך ממש לא ודאית, כפי שהאוצר היה רוצה שכולם יחשבו, והדבר ניכר היטב דווקא בסקר שערך משרד האוצר בקרב 700 נשאלים.

הסקר, לפני ההודעה על היוזמה להקמת המערכת הידידותית למעבר, כלל ממצא אחד מרכזי, שלכאורה מחזק את הטענה בעד הקמת המערכת, שממנו עולה כי הציבור מתלונן על הביורוקרטיה הכבדה במעבר בין הבנקים. אלא שסקרים הם סקרים, וחשוב לבדוק אותם ואת מכלול השאלות והתשובות שנשאלו. המסקנה היא שכבודו של המחסום הביורוקרטי במקומו מונח, אבל מה שמשפיע יותר מכל הוא דווקא המחסום הפסיכולוגי.

אמנם, מצד אחד אמנם 58% מהנשאלים ציינו כי הסרבול הביורוקרטי מהווה חסם במידה רבה למעבר בין בנקים. מצד שני כשהסקר מפרט את המחסומים הבירוקרטים האפשריים, הנשאלים לא מסמנים במובהק אחד מהם. למשל, רק 38% מציינים שהעברת הוראות קבע מהווה חסם מבחינתם למעבר בין בנקים, 32% בלבד מציינים חשש שקבלת תשלום לא תתבצע כראוי ו-21% בלבד מציינים שהחלפת צ'קים דחויים מהווה חסם.

הנתון היותר בולט הוא ש-51% מהנשאלים ציינו שיש להם חסם במעבר לבנק שלהם כי הם "רגילים" לבנק שלהם. רגע, אז מה בעצם הבעיה כאן? אם אתה "רגיל" לעבוד עם הבנק שלך, אז החסם הביורוקרטי הפך למשני. מכיוון שהבעיה הפכה ליותר פסיכולוגית, אז האם מערכות מחשוב מתקדמות בהשקעה של מאות מיליוני שקלים ישנו זאת?

5. זה לא סוד גדול שיש סנטימנט ציבורי אנטי-בנקים בצורה מובהקת - לא אוהבים את הבנקים, לא אוהבים את כוחם ובוודאי לא אוהבים את מנהלי הבנקים ואת שכרם (עד שהוגבל). על רקע העוינות נגד הבנקים והאווירה השלילית נגדם, אחד הממצאים בסקר מפתיע מאוד והשורה התחתונה בו היא שהציבור בסך הכל מרוצה מהשירותים שהוא מקבל מהבנקים. בציון של 1-7 למידת שביעות-הרצון מהשירות, כמעט 60% מהנשאלים ציינו את הציון 6-7, כאשר הציון הממוצע הוא 5.56. לעומת זאת, כשהלקוחות נשאלו על מידת שביעות-הרצון מגובה העמלות והריביות - הציונים התחילו לרדת. שביעות-הרצון מגובה ריבית האוברדראפט עמד בממוצע על 3.87 בלבד. לממצאי הסקר הללו יש, אגב, תוקף במציאות - ריביות האוברדרפט ללקוחות קטנים הן אכן ריביות גבוהות, לעתים ריביות נשך.

6. זה מוביל אותנו לבעיה האמיתית: אין הבדל גדול במוצרים הבנקאיים - לא בגובה העמלות ובוודאי שלא בהבדל בין הבנקים. אם זה המצב, זה מסביר את התשובה למה אנחנו "רגילים" לעבוד עם הבנק שלנו ואין לנו מוטיבציה לנייד את החשבונות. הציבור נוטה להאמין שהמעבר לא ישפר דרמטית את המחירים שהוא מקבל, כך שכל עניין היחסים עם הבנק הפך ל"הרגל". לכן, קשה להאמין שהקמת מערכת שתאפשר לכם לעבור בקליק על העכבר לבנק אחר - ממש תעודד אתכם לעבור בנקים.

7. וכעת לפרספקטיבה יותר רחבה בנוגע לתחרות בין הבנקים: לאורך העשור האחרון ויותר מכך מנסים הרגולטורים להכניס לפי תפיסתם תחרות בשירותים הבנקאיים, תוך שהם מנסים להחליש את הבנקים. מוועדת בכר ועד ועדת שטרום - הרגולטור אילץ את הבנקים למכור נכסים כדי להגביר את התחרות. עד עכשיו זה לא ממש עובד, במיוחד בכל מה שקשור למשק הבית הממוצע. שוק האשראי העסקי אמנם נפתח ליותר תחרות, אבל זה ממש לא מעניין את הלקוחות הממוצעים. מוועדה לוועדה, הבנקים רק הצליחו לשמור על כוחם ועל רווחיותם. הכוח של הרגולטורים בהכנסת תחרות התברר, לפחות לעת עתה, כלא ממש אפקטיבי.

אבל יש עוד כוח, והוא הכוח של הצרכנים: ככל שהטכנולוגיה תתקדם בשירותים הבנקאיים, ככל שמיזמי הפינטק ייאלצו את הבנקים להתייעל - הכוח הולך ועובר לצרכנים. אין שום סיבה שלא תנסו לעבור בנק ולקבל הצעות יותר טובות (כי זה גם קל יחסית ואין שום צורך לחכות למערכת "ידידותית"), אין שום סיבה שלא תתמקחו על עמלות וריביות, בין אם זה בחשבון העו"ש שלכם או בין אם זה בחשבון ני"ע שלכם. הכוח הוא של הצרכנים, שלכם - צריך רק לדעת לממש אותו, למרות ששירותים בנקאיים נראים מסובכים ומורכבים. הם לא.

מידת שביעות הרצון

עוד כתבות

קניות ברשת יוחננוף / צילום: כדיה לוי, גלובס

גל שני של זינוק במכירות: שוק המזון והמשקאות צמח במעל 11% בחודש יולי

מתחילת השנה נרשמה בענף צמיחה בשיעור חריג של 9%, אך לצד הצמיחה הקמעונאית, חלק ניכר מחברות המזון ממשיכות להיפגע בהיקף הפעילות המוסדית שלהן - במסעדות ובמלונות

שר הבריאות, יולי אדלשטיין / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

שר הבריאות: "אם נראה את אומן בממדים שהיו בשנים קודמות זה יהיה אסון"

בדיון בוועדת החוקה בכנסת הדף שר הבריאות את הטענות כי מדובר בהטיית נתונים נגד נושא התחלואה במגזר החרדי ● "זה לא סוד שכ-50% מהתחלואה היא בקרב הציבור החרדי והציבור הערבי. זה דגל אדום למדינה"

רונן שמיר / צילום: רפי דלויה

עוקפת את הרשתות: אלפא קוסמטיקס תמכור ישירות לצרכן

ל"גלובס" נודע כי ביולי עלה לאוויר האתר של "אלפא קוסמטיקה", במתכונת פיילוט ● קוסמטיקה היא מיבואניות מוצרי הלייף סטייל הגדולות בישראל, ומבין מוצריה ניתן למצוא את ניוואה, לאבלו, נורת' פייס, ואנס ובולגארי ● האתר מספק משלוחים חינם בקנייה של 300 שקל ומעלה

מטוסים של וירג'ין אוסטרליה חונים בנמל התעופה / צילום: Darren England/AAP Image, AP

הקורונה פוגעת בברנסון: מה אל על יכולה ללמוד מהמקרה של וירג'ין

חברת התעופה הבריטית וירג’ין אטלנטיק, שהגישה בקשה להגנה מפני נושים, מזכירה את אל על: שתיהן פועלות במודל "לגאסי" ולשתיהן מספר נוסעים שנתי דומה ● האם זה בכלל צעד בדרך להבראה?

איציק שמולי / צילום: תמר מצפי

משרד העבודה: נשיק תוכנית הכשרות מקצועיות בהיקף של מיליארד שקל

משרד העבודה נערך להשיק תוכנית הכשרות מקצועיות חדשה בהיקף של מיליארד שקל כדי להתמודד עם משבר הקורונה ● במשרד מקווים להשיק את התוכנית בעוד כחודש אך מודים שהדבר תלוי בתיאום עם הממשלה

חנויות ריקות ברחוב ביאליק ברמת גן  / צילום: גיא ליברמן, גלובס

הגירעון מזנק ל-7.2%: רק 14 מיליון שקל שולמו בתכנית מענקי החזרת עובדים מחל"ת

הפער בין הוצאות המדינה במסגרת תוכניות החילוץ לבין תקרת ההוצאה המתוכננת עמד על 12.5 מיליארד שקל

רועי פולקמן/ צילום: תמר מצפי

שר התקשורת מקים ועדה בראשות רועי פולקמן לבחינת הרגולציה בערוצי הטלוויזיה

הוועדה, בראשות חבר הכנסת לשעבר, צפויה לרכז את עבודת המטה שנעשתה עד היום בתחום, לעדכן אותה ולהמליץ על השינויים הנדרשים בתחום הרגולציה ● שר התקשורת יועז הנדל: "שוק התקשורת נמצא במשבר מתמשך, ולרגולציה יש חלק גדול בכך"

ערן יעקב, רשות המסים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הזדמנות אחרונה למענק: עשרה ימים נוספים להגשת בקשות למענקי הסיוע בפעימה השנייה והשלישית

ב-7 באוגוסט אמורה להסתיים תקופת הגשת הבקשות למענקי סיוע לעצמאים ולשכירים בעלי שליטה (פעימה שנייה) וכן למענקי סיוע לעצמאים שמחזור פעילותם בשנת 2019 היה עד 300 אלף שקל (פעימה שלישית) ● רשות המסים העניקה הערב ארכה של עשרה ימים נוספים להגשת הבקשות, עד ה-17 באוגוסט

סניף BE באילת / צילום: תמונה פרטית

שופרסל ומליסרון סיימו את הסכסוך והחנות באילת נפתחה

מדובר בחנות הפועלת בנכס ששייך לקבוצת מליסרון בטיילת באילת ועמד סגור במשך ארבעה חודשים ● הסכסוך החל לאחר ששופרסל דרשה הקלות בדמי השכירות עבור רשת הפארם שבבעלותה במהלך הגל הראשון של הקורונה וסורבה

הבית הפרטי הדו–משפחתי ברחוב חיש במזרח העיר רחובות / צילום: אורי שמיר

בית פרטי ב-3.88 מיליון שקל ברחובות: עסקה שהתחילה בגל הראשון ונחתמה בגל השני

מדובר בבית פרטי דו-משפחתי בשטח 280 מ"ר בנוי בשתי קומות, עם מרתף

תום ליבנה, מנכ”ל ואחד ממייסדי חברת ורביט / צילום: שלומי יוסף, גלובס

“הדבר המסוכן אצלנו זה שיש הרבה הזדמנויות וצריך לא להתפזר”

תום ליבנה, מנכ"ל מפתחת התמלול האוטומטי ורביט, מספר ל"גלובס" למה המשקיעים נרתעו בהתחלה, מדוע אינו מעוניין שיוטיוב תהיה לקוחה בולטת ואיך מגיעים להובלת סטארט-אפ מבטיח אחרי שירות בצנחנים ולימודים לא טכנולוגיים

שלט "להשכרה" מונח על רצפת עסק שסגר. המשבר הכלכלי גרם לעסקים רבים לפשוט רגל / צילום: כדיה לוי, גלובס

בעלי עסק קטן? פייסבוק תשמח לסייע לכם (אבל בתנאי שאתם בתל אביב)

בימים אלה משיקה פייסבוק תוכנית מענקים לעסקים קטנים, שתעניק סך כולל של למעלה מ-1.3 מילון דולר לעסקים קטנים בישראל, ואחת המגבלות לקבלתו היא במיקום העסק ● מתברר שפייסבוק העולמית תפעיל את תוכנית המענקים, אך רק בערים שבהן יש לה משרדים או בסמוך אליהם

בנימין נתניהו ויאיר לפיד / צילום: עמוס בן גרשום-לע"מ, עדינה ולמן-דוברות הכנסת

"הלחצתי אותך": עימות בין נתניהו ולפיד בכנסת

ראש הממשלה הגיע לכנסת במסגרת דיון שיזמו 40 ח"כים מהאופוזיציה, ובחלק ממנו תקף אישית את יו"ר האופוזיציה: "היית כתב במחנה, היום אתה צייצן במחנה" ● לפיד: "אתה כבר לא בנוי לזה"

אתר ההרשמה לדיסני+ בעברית / צילום מתוך האתר

דיסני איכזבה בהכנסות אבל פיצתה בהכרזה על שירות סטרימינג חדש

תאגיד דיסני דיווח אמש על תוצאותיו לרבעון השלישי והכנסותיו עמדו על 11.78 מיליארד דולר, בעוד האנליסטים ציפו ל-12.37 מיליארד דולר ● מנכ"ל החברה בוב צ'אפק הכריז כי דיסני תשיק שירות סטרימינג חדש ב-2021 ● מניית דיסני זינקה ב-5% במסחר המאוחר

דוד שמרון ובוגי יעלון / צילום: איל יצהר, עדינה ולמן-דוברות הכנסת

פרקליטו לשעבר של נתניהו הגיש תביעת לשון הרע נגד בוגי יעלון

בא כוחו של רה"מ נתניהו לשעבר, הגיש לביהמ"ש המחוזי בתל אביב תביעת לשון הרע בסך 567 אלף שקל נגד שר הביטחון לשעבר, ח"כ משה (בוגי) יעלון בגין אמירות של יעלון שלפיהן שמרון פעל באופן מושחת בקשר לפרשת הצוללות ● יעלון בתגובה: "כך מתנהגת כנופיית פשע"

יצחק תשובה / צילום: יוסי כהן

אלעד גרופ של יצחק תשובה מוכרת את החברה הבת אלעד קנדה בכ-380 מיליון דולר

הרוכשת, קבוצת רסטר מנג'מנט הקנדית, תשלם בשלבים סכום שמשקף לחברה שווי כולל של 587 מיליון דולר ● לאלעד קנדה חוב של 771 מיליון שקל למחזיקי האג"ח, כשאלעד גרופ עצמה חייבת 659 מיליון שקל למחזיקי אג"ח פרטיות

מאוריסיו ביאור / צילום: שלומי יוסף

נציגי אלשטיין ודסק"ש עזבו את דירקטוריון שופרסל, חוץ מהיו"ר

מאוריסיו ביאור, יו"ר רשת הקמעונאות, נשאר בינתיים בתפקידו גם לאחר שקבוצת אי.די.בי מימשה לאחרונה את החזקותיה בה

השופט יצחק עמית/ צילום: אוריה תדמור

בית המשפט העליון ביטל אחריות עורכי דין לרשלנות בעוקץ נדל"ן: "עורך דין אינו בלש או חוקר פרטי"

ב-2018 קבע שופט בית המשפט המחוזי כי בעל מגרש בנתניה יפוצה בסך של כמיליון שקל, לאחר שהמגרש שבבעלותו נמכר על-ידי מתחזה, ללא ידיעתו ● את הסכום חויבו לשלם שני עורכי הדין שייצגו את המתחזה ● כעת, בית המשפט העליון הפך את הפסיקה, וקבע כי עורכי הדין לא התרשלו בפעולותיהם

נתב"ג בימי קורונה / צילום: מתן פורטנוי, גלובס

נתב"ג בחודש יולי: ארקיע ואל על לא הטיסו אפילו נוסע אחד

נתח החברות הישראליות בחודש יולי שנשען רק על פעילותה של ישראייר הסתכם ב-7% ● החברות הזרות כגון טורקיש, איזי ג'ט וריאנאייר רשמו ירידה של עשרות אחוזים במחצית הראשונה של 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד

מטוס אל על / צילום: יואב יערי

רוזנברג לדירקטוריון אל על: קבעו פגישה באופן בהול להזרמת 260 מיליון שקל לחברה

לאחר שקיבל אישור מרשות החברות הממשלתית לרכוש את אל על, דורש אלי רוזנברג מדירקטוריון החברה לזמן פגישה בהולה על מנת לקדם הזרמה של 260 מיליון שקל לחברה