ניר חפץ פרשת בזק / צילום: שלומי יוסף
הלילה הותר לפרסם כי מאחורי הכותרת בדבר מעצרו של יועץ תקשורת הקרוב מאוד לראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת 4000 עומד לא אחר מאשר יועץ התקשורת של משפחת נתניהו עד לאחרונה, ניר חפץ.
יש מי שיטען כי מסלול הקריירה של ניר חפץ - שכלל התקדמות מטאורית ויכולת מרשימה להתחבר אל מוקדי הכוח בתחומי התקשורת, השלטון וההון - לא יכול היה להסתיים אחרת. גם אם איש לא ניבא כי חפץ יסתבך בחשדות לפלילים דווקא סביב פרשה מן הסוג הזה, היעדים שסימן לעצמו ואופן ההתנהלות שלו היו גלויים לעיני כל כבר לפני כמעט שני עשורים.
"יותר מפעם אחת שמעו אותו אומר שהעבודה ב'ידיעות תקשורת' היא מבחינתו תחנה בדרך לקריירה פוליטית או עסקית, תחומים שמושכים אותו הרבה יותר", סיפרו לפני למעלה מ-16 שנה עובדים בידיעות תקשורת לעיתונאית שרה לייבוביץ'-דר בכתבה שפורסמה ב"הארץ"; וחפץ אכן הגשים בצורה מרשימה את יעדיו. הכתבה ההיא מ-2001 אמנם הוקדשה לחפץ כשנדמה היה שהוא עתיד להתמנות למנכ"ל רשות שידור, אך גם לאחר שמועמדותו נפסלה על-ידי ועדת רביבי בגלל קשרים פוליטיים, הקריירה של חפץ המשיכה לנסוק.
חפץ העפיל לתפקיד בכיר בעולם העיתונות כעורך "7 ימים", מוסף הדגל של "ידיעות אחרונות", משם עבר לעבוד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולאחר מכן המשיך אל איש העסקים החזק במדינה באותם ימים, נוחי דנקנר. תחת דנקנר הוא השלים את הסיבוב וחזר אל עולם העיתונות כעורך הראשי של "מעריב". בהמשך הפך חפץ ליועץ תקשורת פרטי, שהנכס החשוב ביותר שלו הוא עובדת היותו יועצם של בני הזוג נתניהו וקרבתו אליהם - או אם תרצו קרבתו לאשת ראש הממשלה, שרה נתניהו.
"ניר הצטיין באיתור מוקד כוח והיצמדות אליו כמו עלוקה. לשבחו ייאמר שהוא תמיד ידע לאתר את האדם שאליו הכי נכון להידבק, וגם ידע איך לעשות את זה", אמר היום ל"גלובס" עיתונאי לשעבר.
באמצע 2009 מונה חפץ לתפקיד ראש מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהחל בקדנציה השנייה שלו רק זמן קצר קודם לכן. גם זאת הייתה עדות ליכולת של חפץ - מי שרק כמה שנים קודם לכן עוד נחשב למקורב לאריאל שרון, שבשנות חייו האחרונות היה ביריבות פוליטית עם נתניהו - להתאים את עצמו לנסיבות המשתנות להתחבר אל מוקדי הכוח הנוכחיים.
לא היה צריך להיות קונספירטור בתחום יחסי השלטון-עיתון כדי להבין שחפץ היה אמור להשיג לנתניהו לכל הפחות סביבה אוהדת יותר מכיוון אימפריית התקשורת ("ידיעות אחרונות" ו-ynet) של מוזס. שמו של חפץ עלה גם שנים מאוחר יותר בהקלטות נתניהו ומוזס, שנחשפו בחדשות 2, כשנתניהו הציע אותו כמתווך בין לשכתו לבין אנשי העיתון כחלק מאותו שינוי שיחול בעיתון על רקע ההסכמות שניסו לגבש השניים.
חפץ, כמו רוב מי שהגיעו ללשכתו של ראש הממשלה הנוכחי, לא האריך שם ימים. כבר בכתבה של תומר גנון שפורסמה במוסף "פירמה" של "גלובס" ב-2009, רק זמן קצר לאחר מינויו של חפץ לתפקיד, עלו טענות כי נתניהו מאוכזב מהרכש שהביא מ"ידיעות". "ביבי מאוד לא אהב את ניר ואמר עליו דברים מאוד קשים מאחורי הגב", טען היום בפני "גלובס" גורם שהכיר את מה שהתרחש בלשכה באותה תקופה.
בדצמבר 2010, פחות משנה וחצי לאחר כניסתו לתפקיד, עזב חפץ את לשכת נתניהו בדרכו ליעד הבא, אבל המילה האחרונה בקשר שלו עם בני הזוג נתניהו, ובעיקר עם הרעיה שרה, עדיין לא נאמרה.
ב-2011 החל חפץ לעבוד עם נוחי דנקנר - אז אחד מאנשי העסקים החזקים במדינה - ותוך זמן קצר הפך לאיש מפתח בעיתון אחר, "מעריב". דנקנר רכש את העיתון כדי להכות את "הארץ"-"דה מרקר" שלתפיסתו הכריז עליו מלחמה, ועל-פי פרסומים מאותה תקופה, חפץ הוא זה שניהל את המגעים עם עיתונאים בכירים ב"הארץ" שאותם ביקש דנקנר להעביר לשורותיו. לאחר זמן לא ארוך הוא עבר באופן רשמי לקדמת הבמה ומונה לעורך העיתון במקומו של אבי משולם.
הניסיון של דנקנר וחפץ להפוך את מעריב לכלי תקשורת מרכזי שיפעל בשורותיהם הסתיים תוך זמן לא ארוך בנפילה מהדהדת. דנקנר, שהאימפריה שלו כבר הייתה בשלבי התמוטטות, נאלץ למכור את העיתון תוך כשנה וחצי, לאחר שהחברה הציבורית שבשליטתו הזרימה אליו מאות מיליוני שקלים.
עם הנפילה החלו לצאת גם הסיפורים על המשטר שהנהיג חפץ בעיתון, שכלל לא רק את אותם יחסי אנוש בעייתיים ומוכרים אלא גם צנזורה בוטה ושיעבוד חסר בושה של העיתון לצרכיו של דנקנר. "'מעריב' קרס קריסה מוסרית... סדום נהפכה על חצי ממה שקרה בעיתון", אמר אז אחד מבכירי העיתונאים בו, קלמן ליבסקינד, בראיון לקרן נויבך, עם תום עידן חפץ ודנקנר.
ב-2014 חזר חפץ אל בני משפחת נתניהו, הפעם תחת הכובע של יועץ התקשורת של המשפחה. "כשהוא הבין מי באמת מנהל את העניינים אצל ביבי, הוא עבר לשרה נתניהו", מסביר הגורם. "הוא הבין שהיא זאת שמתווה את הקו, ומהבחינה הזאת האיש באמת אמן".
קרבתו של חפץ לרעייתו של נתניהו היא, קרוב לוודאי, זו שקושרת אותו גם לפרשה הנוכחית שבמסגרתה, על-פי החשד, חלק גדול מהסיקור האוהד שסיפק האתר לבני הזוג בא לידי ביטוי בהבלטה כמעט גרוטסקית של פועלה של שרה.
במקביל, במהלך שעורר גם הוא ביקורת, המשיך חפץ לשמש, תחת חברה שפתח, "חפץ תקשורת בע"מ", כיועץ תקשורת של גורמים שבאופן טבעי הם גם בעלי אינטרסים במסדרונות השלטון. בכתבה ב"דה מרקר" מ-2015 צוין כי חפץ שימש יועץ של גופים בתחום הבריאות כמו בית החולים אסותא וחברת שראל (חפץ מסר אז בתגובה לעיתון: "אני מייעץ אך ורק בתחום התקשורת, ואיני עוסק בקשרי ממשל, כך שאין - ולא יכול להיות - ניגוד עניינים בשום תחום").
ניגודי העניינים לכאורה לא הסתכמו כאן ובאו לידי ביטוי גם בעובדה שחפץ הועסק בשכר על-ידי תנועת הליכוד, בזמן ששימש כיועץ התקשורת הפרטי של בני הזוג נתניהו. מבקר הפנים של המפלגה מתח ביקורת חריפה על ההסדר הזה, "מחשש שמדובר בעסקה פיקטיבית במפלגה כמקור תשלום לשירותים הפרטיים הניתנים לנתניהו", שלבסוף הופסק.
יש לציין כי חפץ גם ייעץ לאוליגרך דוד דוידוביץ' שהתמודד על רכישת "גלובס", שנרכש לבסוף על-ידי אלונה בר און וענת אגמון.
לאחרונה, באוקטובר 2017, הודיע חפץ כי הוא מסיים את תפקידו כיועצם של בני הזוג נתניהו, אך גם כאן יש מי שטוען כי הפסקת הקשר היא רק על פני השטח, כשבפועל חפץ מעולם לא התנתק מבני הזוג נתניהו. ויש גם מי שמעלה את הסברה שהורדת הפרופיל מלפני כ-4 חודשים קשורה ישירות לפרשה שנחשפה כעת, לאחר שחפץ, בעזרת חושיו החדים, זיהה את המערבולת שעומדת לשטוף אותו - ומיהר לנתק מגע או לפחות לצמצם אותו.
עורך דינו של חפץ, ירון קוסטליץ, מסר ל"גלובס" בתגובה לנושא ניגודי העניינים כי "כל הסדרי ניגודי העניינים של חפץ נבחנו ואושרו על-ידי הרשויות המוסמכות". לגבי כל שאר הפרטים המוזכרים בכתבה לא ניתן היה לקבל את תגובתו של חפץ, השוהה כעת כאמור במעצר.