גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למרות התדמית: נתניהו לא באמת המציא את ההייטק הישראלי

האם תעשיית ההייטק המקומית משגשגת הודות למדיניות הכלכלית של נתניהו - ולמה הוא לא מתאים לנהל את גוגל, בלי קשר להמלצות המשטרה? ■ דעה

בנימין נתניהו, ועידת ישראל לעסקים / צלם: איל יצהר
בנימין נתניהו, ועידת ישראל לעסקים / צלם: איל יצהר

תתעלמו מהמלצות המשטרה, אפשר לזרוק אותן לפח. כי בנימין נתניהו הוא מלך ההייטק הישראלי. בגללו ההייטק שלנו משגשג ופורח. כתוצאה מהמדיניות הכלכלית החכמה שלו זורמים לכאן ללא הפסקה כספי משקיעים זרים. האקזיטים הישראלים הגדולים בכל הזמנים, החל מוויז וכלה בעסקת הענק של מובילאיי, קרו כאן תחת משמרתו ובזכותו. חברות ענק בינלאומיות משחרות לפתחנו כי נתניהו גרם להן להגיע הנה, לאומת הסטארט-אפ. הוא גם הפך אותנו לאומת הסייבר ולמובילים עולמיים בתחום הרכבים האוטונומיים.

ההייטק הישראלי נמצא בפריחה חסרת תקדים, וזאת כמובן תוצאה ישירה של מנהיגותו הבלתי מעורערת של ראש ממשלת ישראל, גם בתחום הזה. ובכלל, אילו רק רצה, אלמלא החליט להקדיש את חייו לטובת האומה ולחיות חיי צניעות והקרבה, נתניהו יכול היה להיות מנהל של חברת הייטק מצליחה. הוא יכול היה להיות נשיא גוגל ולהרוויח מאות מיליונים בשנה. דרך אגב, הוא גם יכול היה להיות נשיא ארצות-הברית, אילו רק רצה.

האם אתם מסכימים להצהרות האלו בלב שלם? האם אתם חולקים עליהן בכל נימי נפשכם? כמקובל במקומותינו בימים אלה, התשובה לשאלות האלו תלויה בדעתכם הפוליטית ולא בחקר מעמיק שקיימתם בנושא ההיסטוריה של ההייטק הישראלי והגורמים שהביאו אותו לאן שהוא היום. אבל, מאחר שהדברים המובאים לעיל ודומים להם נכתבו הרבה יותר מפעם אחת במקומות שונים ובגרסאות שונות, יש מקום לכתוב כאן, בטור המלווה את ההייטק הישראלי כבר למעלה מעשור (אפילו קצת יותר מרצף השלטון הנוכחי של ראש הממשלה בנימין נתניהו) כמה אמיתות לגבי ההייטק הישראלי. לצורך בדיקת ההנחות שיובאו להלן נעזרתי במספר אנשים, ממובילי ההייטק הישראלי, שהיו כאן די שנים כדי לצפות בהולדתו של העידן הנוכחי, בצמיחתו ובהפיכתו למה שהוא היום: מנוע משמעותי ביותר, יש שיאמרו מוביל, בכלכלה הישראלית ובתדמיתה הבינלאומית של ישראל כמעצמת חדשנות ויזמות. אז מה אתם אומרים? האם בזכותו, למרות או בכלל בלי קשר לנתניהו הגענו עד הלום?

הממשלות בעיקר לא הפריעו

הנה המכנה המשותף הרחב לדעותיהם של כל מי שצופים בפלא הזה, שנקרא ההייטק הישראלי: נראה, שהסיבה המרכזית להגעתו לאן שהוא, היא שממשלות ישראל בשלושים השנים האחרונות - בחוכמה רבה - בעיקר לא הפריעו להייטק הישראלי לצמוח ולעצב את עצמו באופן דומה למקביל שלו בעמק הסיליקון, תוך ההתאמות הנדרשות. אמנם, ממשלות ישראל, דרך זרועותיהן השונות, אכן נקטו פה ושם, במיוחד בשנות התשעים של המאה הקודמת, יוזמות חשובות. אבל, החופש שהן נתנו להייטק להתהוות ולפרוח, ללא רגולציה מיותרת וללא התערבות מוגזמת, בהתאם לכללי הכלכלה החופשית, הוא הגורם המכריע בהגעתנו למעמד של אומת הסטארט-אפ. כי החופש הזה איפשר לאלפי יזמים אמיצים ובעלי חשיבה מקורית ולמשקיעים שחברו אליהם כדי לממן את המיזמים שלהם, לשחק את המשחק הנכון בהקשר הזה. להקים חברות חדשניות, להצליח וגם להיכשל, ולדחוף את גלגלי כלכלת ההייטק קדימה. לא תמיד זה היה פשוט, במיוחד לא בתקופות בהן נאלצו לבצע החלטות קשות כמו פיטורים כואבים או - רחמנא ליצלן - לדרוש מעובדים לעבוד בשבתות וחגים, אבל ממשלות ישראל לא התערבו ויש לתת להן קרדיט גדול על כך. גם לממשלת נתניהו, כמובן, ולעומד בראשה.

בנוסף, אסור להפחית בחשיבותן של מספר יוזמות ממשלתיות שנתנו להייטק הישראלי דחיפות משמעותיות ביותר. התוכנית הממשלתית לעידוד השקעות הון סיכון והערבויות הכספיות לקרנות היוזמה נתפסת על ידי רבים, בצדק, כבסיס להתהוותו של העידן החדש בהייטק הישראלי. מעבר לכך שהיוזמה הזו מימנה עשרות רבות של חברות סטארט-אפ, היא גם הניחה את הבסיס להתהוותו של שוק ההון סיכון הישראלי. זהו השוק שמממן עד היום את ההייטק הישראלי, בשנים האחרונות בסדרי גודל של כ-5 מיליארד דולר בכל שנה. והנה החדשות הקשות, לתשומת ליבם של המעריצים: תוכנית יוזמה הושקה על ידי שר האוצר אברהם בייגה שוחט בשנת 1993 ויישומה התבצע בתקופת ממשלת ראש הממשלה המנוח יצחק רבין. גם אם תיכתב ההיסטוריה מחדש, כפי שאנחנו רואים שקורה מדי פעם אל נגד עינינו, אי אפשר לקחת את הבסיס הכל כך משמעותי הזה להצלחת ההייטק הישראלי ממי שיצרו אותו ובראשם יריבו הפוליטי המר כל כך של נתניהו.

תוכנית יוזמה לא היתה גורם יחיד. חוק עידוד השקעות הון משנות ה-50 של המאה הקודמת, שעודכן ועבר ריענון משמעותי בסוף שנות ה-80 ובשנות ה-90, איפשר מדיניות מיסוי אטרקטיבית עבור משקיעים זרים, המהווים את החמצן ומקור החיים של ההייטק הישראלי (למעלה מ-90% מהמימון של חברות סטארט-אפ מקומיות מגיע מחוץ לישראל). כמו כן החוק הזה איפשר לעודד השקעות במפעלי ייצור בפריפריה, היווה את הבסיס לתמיכה בחממות טכנולוגיות ובמשרד המדען הראשי (כיום רשות החדשנות), והעניק את המוטיבציה הנדרשת לחברות ענק בינלאומיות ובראשן אינטל, להקים כאן את מפעיל הייצור שלהן ולרכוש בישראל אלפי חברות צעירות במהלך שלושים השנים האחרונות. קרן בירד, שמיסדה שיתופי-פעולה בין חברות אמריקאיות וישראליות, היתה אף היא גורם מניע חשוב, גם בגלל ההיבט הציבורי שלה משני צדי האוקיינוס. הקרן הזו הוקמה בכלל בסוף שנות ה-70, ומן הסתם רבים לא מכירים את עצם קיומה ותרומתה החשובה להייטק המקומי. כל אלה היו כאן היו לפני נתניהו. למרות זאת, מגיע לראש הממשלה נתניהו קרדיט על הכרתו בחשיבותם של משקיעים זרים וחברות זרות והעידוד המשמעותי שהוא נותן גם לאלה וגם לאלו להגיע לישראל, להשקיע בה ולהעמיק א ת אחיזתם בה.

אגב, הספר "אומת הסטארט-אפ" שכיסה רבים מהגורמים לצמיחת ההייטק הישראלי וקיבע את התודעה הבינלאומית סביב מעמדה המיוחד של ישראל כאבן שואבת לחדשנות ויזמות, התפרסם בשנת 2009, כמה חודשים לאחר עליית נתניהו לשלטון. אני מנחש בזהירות שגם מעריציו הגדולים של נתניהו לא יטענו כי בזכותו כתבו דן סינור ושאול זינגר את רב המכר הבינלאומי שלהם, במיוחד לאור העובדה שהסיפורים המובאים בספר החשוב הזה עוקבים באמת אחרי עשרות שנים של התפתחות וצמיחה. גם את האקזיטים הגדולים של העשור האחרון וביניהם מובילאיי וחברת ווייז אי אפשר לנכס לנתניהו. מובילאיי חיכתה 18 שנים לאקזיט הזה ואילו ווייז הוקמה שלוש שנים לפני חזרת נתניהו לשלטון. הוא לחלוטין לא היה קשור להצלחתן אבל בהחלט פירגן לשתיהן, ייאמר לזכותו.

חברות סייבר מצליחות היו גם לפני ביבי

תחום נוסף שנתניהו מתהדר בו הוא טכנולוגיות הסייבר למיניהן. מאות חברות סייבר פועלות בישראל ונתניהו נוהג להתפאר בהן בנאומיו ובצדק. אבל סייבר היה כאן הרבה לפניו וצ'קפוינט היתה מובילה עולמית בתחומה לפני שהפכנו להיות אומת הסייבר. חברות סייבר רבות קמו בישראל (הח"מ זכה לנהל שתי חברות כאלו), בעיקר על סמך הידע שרכשו מייסדיהן ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל והן סללו את הדרך בפני חברות הדור החדש, המהוות בהחלט גאווה להייטק הישראלי. ייאמר לזכות נתניהו שידע לנכס לעצמו את הקמת מרכז הסייבר בבאר שבע, למרות שעיקר הצלחתו של המרכז הזה נובעת מנכונותן של חברות פרטיות להשקיע שם משאבים רבים והון אנושי מובחר. אבל בכל זאת, בואו ניתן לו את הקרדיט על הפניית זרקור אל בירת הנגב והקצאת משאבים להעתקת חלק מפעילות הסייבר הלאומית אל באר שבע.

הדעות חלוקות לגבי תרומתם של מסעות נתניהו ברחבי העולם ובמיוחד קשריו החמים עם הודו וסין לחוסנו של ההייטק הישראלי ולצמיחתו. אומות המערב גילו אף הן את הודו וסין בתחילת המאה הזו וביתר שאת בעשור האחרון. בהיבט הזה מדינת ישראל איננה מיוחדת וההייטק הישראלי אפילו מפגר במשהו אחרי מקביליו בארצות-הברית ובאירופה, לפחות בכל מה שקשור לתעסוקת כוח-אדם איכותי ושיתופי-פעולה אסטרטגיים. אבל, אני שמח לתת לראש ממשלתנו את הקרדיט המגיע לו בזכות מאמציו הבלתי פוסקים לחזק את הקשרים ולהדגיש את חשיבות הפן הטכנולוגי בשיתופי-הפעולה הבינלאומיים של מדינת ישראל.

ובחזרה לנקודת ההתחלה. האם ראש ממשלת ישראל יכול היה להיות מנכ"ל אחת מחברות ההייטק הגדולות בעולם, אלמלא החליט להקריב עצמו למעננו ולהקדיש עשרות שנים לקריירה ציבורית? כאן אני חייב להטיל ספק, ידידיי המעריצים. מי שהיה מנהל שיווק של חברת מזרונים בתחילת הקריירה שלו, היה מתקשה להתקבל לעבודה בפייסבוק או בגוגל. ובנוסף לכך, בחברות בינלאומיות גדולות מקובל שהמנכ"ל מוביל את החברה מתוך קונצנזוס ואיחוד כל עובדי החברה מול מטרות משותפות, ולא בדרך של איומים, הכפשות, הסתה הדדית והטלת מורא על חלק ניכר מעובדי החברה. השיטה הזו מצליחה מאוד כשאתה ראש ממשלת ישראל, אבל לא בהכרח בתור מנהל בכיר בחברה בינלאומית גדולה. מיליוני הדולרים יחכו אם כן לנתניהו במקום אחר, מעריצים יקרים. לא נורא, הוא ממילא לא מתכנן להיפרד מאתנו בעתיד הנראה לעין.

בנימין נתניהו בביקור באינטל / צילום: קובי גדעון, לע"מ

עוד כתבות

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

טראמפ: ישראל הסכימה לתנאים להפסקת אש ל-60 יום בעזה

קטאר ומצרים יעבירו את ההסכם לחמאס; טראמפ מזהיר: "מקווה שיקבלו את ההסכם" ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● שגריר ארה"ב מאיים: אולי מפציצי ה-B2 צריכים לבקר בתימן ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

הוא חתום על אחד האקזיטים המדהימים בתולדות ישראל אבל 4 חברות שלו כבר נקלעו לקשיים. למה זה קורה?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למירוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

ישראל שיתקה את המימון השיעי / צילום: AP

הצד הפחות מוכר של המלחמה: ישראל נתנה מכה אנושה גם לתשתית הפיננסית של איראן

אחרי ששיתקה כלכלית את הציר השיעי, ישראל חנקה גם את מנגנון הכספים של איראן עם חיסול אנשי מפתח בהעברת כספים לציר השיעי ● אבל המערכה טרם הסתיימה: חברות קש סיניות מבריחות נפט וסחורות תחת מסווה, ונעזרות בבנקים אירופיים

נזק כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

פתרון לבירוקרטיה ולמאבקי הדיירים? הממשלה שוקלת לקנות את הדירות ההרוסות

על פי הערכות, קיימות כיום כ-3,000 משפחות שביתן נהרס כליל בעקבות המלחמה, וכי ייקח שנים עד שישוקמו או שבתים אחרים יוקמו במקומם ● משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, רשות המסים והתאחדות הקבלנים, הודיעו על מסלול שיסייע לתושבים בהתנהלות מול הרשויות, במסגרתו כל התהליך ינוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע

טראמפ שולח לישראל מערכת נשק בשווי חצי מיליארד דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ארה"ב תמכור לישראל מערכת להנחיית פצצות, בוול סטריט ג'ורנל טוענים שגם דחייה של חודש בתוכנית הגרעין האיראנית משמעותית ואיך השפיעה המערכת מול איראן על ענף התעופה ● כותרות העיתונים בעולם

תשואות קרנות הפנסיה והגמל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

זו הייתה מחצית פנומנלית לחוסכים לפנסיה, חוץ ממסלול אחד

למרות המכסים, המלחמות, הנפט והיחלשות הדולר - הקפיצה של הבורסה המקומית סידרה לחוסכים תשואות נאות מאוד ● גם הקאמבק של וול סטריט מהשפל של תחילת אפריל סייעה ● היחלשות הדולר פגעה בכולם אך בפרט במסלולים מחקי מדד ה-S&P 500

בניין מערכת וואלה בתל אביב / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

גל העזיבות בוואלה נמשך: סגן העורך דוד רוזנטל עוזב אחרי חודשיים בתפקיד

התפקיד הבא של רוזנטל: עורך אתר "ישראל היום" ● בוואלה הודיעו כי ליאת להב תחליף את רוזנטל ותמונה לסגנית העורך הראשי ● לאחרונה עזבו את וואלה גם סגן העורך צחי קומה, המנכ"ל עידן אלרום והפרשן המדיני ברק רביד

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

המניה הלוהטת שחזרה לככב בוול סטריט, והמניות שאכזבו בת"א

האופטימיות ביחס להסכמי הסחר והמערכה הקצרה עם איראן צבעו את המסכים בבורסה בתל אביב ובוול סטריט בירוק במהלך החודש החולף ● סקטור השבבים ובעיקר מניית אנבידיה הובילו את העליות, מי אכזבו והאם הראלי יימשך?

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"

יעקב לוקסנבורג / צילום: סיון פרג'

המהלך הכפול שהניב ליעקב לוקסנבורג תוספת שווי של 400 מיליון שקל

בשבוע שעבר ניצל יעקב לוקסנבורג את מחירי השיא בבורסה בת"א כדי למכור מניות בחברת הבנייה דניה סיבוס, ובמקביל הגדיל את החזקותיו בלפידות קפיטל השולטת בה ● התוצאה: שווי החזקותיו בלפידות זינק ל-3.2 מיליארד שקל

מטוס F-15 של חיל האוויר האמריקאי / צילום: Reuters, Mark Cosgrove

מערכת ישראלית תשמש את הצבא האמריקאי

לגלובס נודע כי מערכת של חברת TSG הישראלית תוטמע בצבא האמריקאי, כחלק מעסקה בגובה מאות אלפי דולרים

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום