שלמה פילבר / צילום: שלומי יוסף
שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת המושעה, חתם הלילה על הסכם עד מדינה. פילבר נחשב לאחד מאנשי סודו הקרובים ביותר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ועל אף שפרטי ההסכם חסויים בשלב זה, ניתן להעריך כי לא היה נחתם הסכם עד מדינה אתו אלמלא הוא היה מסכים להעיד נגד נתניהו.
ההסכם שחתמה המשטרה עם פילבר מצטרף לשני הסכמים קודמים שנחתמו עם עדי מדינה בשלל הפרשות האחרונות: ארי הרו, ראש הסגל לשעבר של נתניהו; ומיקי גנור, עד המדינה בפרשת הצוללות.
פילבר היה מינוי אישי של נתניהו במשרד התקשורת, התפקיד שסיבך אותו בחקירות האחרונות, והוא ליווה אותו פוליטית ומקצועית עוד קודם לכן כראש מטה הבחירות של הליכוד.
ערב מינויו פיטר ראש הממשלה, שהיה באותה העת גם שר התקשורת, את מנכ"ל המשרד הקודם, אבי ברגר, כדי למנות את פילבר לתפקיד. מטבע הדברים, כדמות מפתח במשרד התקשורת, פילבר מחזיק במידע בנוגע לכל הטבה או דרישה שהעלה בעלי בזק, שאול אלוביץ', ופרטי התמורה שהיה מוכן להעניק לשם כך (ובלשון החקירה: שוחד).
בנסיבות אלה, ברור כי עדותו של פילבר כעד מדינה קריטית גם לאלוביץ' עצמו וליתר החשודים בפרשה שעמדו אתו בקשר (סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק, עמיקם שורר, סמנכ"ל הפיתוח העסקי וכו'). ואולם בכירי בזק אינם היחידים שצריכים לחשוש: מהצד השני עומדים גורמי הממשל, מקבלי השוחד לכאורה, שקידמו אינטרסים של בזק בתמורה לשוחד. אחד מהם הוא יועץ התקשורת של משפחת נתניהו לשעבר, ניר חפץ, העצור בגין "פרשת וואלה" ו"פרשת גרסטל". אולם עדותו עשויה להיות כאמור גם הראיה המכרעת בעניינו של נתניהו, שצפוי להיחקר בפרשה בקרוב.
סנגוריו של פילבר, עורכי הדין דרור ארד-איילון ויובל נחמני, מסרו כי בשלב זה הם אינם מגיבים לפרסומים.
הקשר המשולש: שלמה פילבר, בנימין נתניהו ואיש העסקים ארנון מילצ'ן
מאז התפוצצה "פרשת בזק", ונחשפו החשדות נגד פילבר, ניהל פילבר מאבק עיקש על חפותו וכן מאבק להחזרתו לתפקיד, תחילה בבית המשפט ובהמשך מול נציבות שירות המדינה. ואולם, ככל שפרשת בזק הסתעפה, נראה היה כי קו ההגנה של פילבר מתחיל לקרוס. עם זאת, לא רק חקירת בזק מרחפת מעל ראשו של פילבר. כפי שנחשף בשבוע שעבר, שמו של פילבר נקשר גם לחקירות הפליליות האופפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו.
במסגרת סיום חקירת פרשת 1000 חשפה המשטרה פרטים על הקשר המשולש שבין שלמה פילבר לבין בנימין נתניהו ואיש העסקים ארנון מילצ'ן. על-פי החשדות, אי-אז במהלך שנת 2015 התקיימה פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין ארנון מילצ'ן בביתו של מילצ'ן בתל-אביב. באמצע הפגישה הוזעק לבית שלמה פילבר, אז מנכ"ל משרד התקשורת תחת שר התקשורת נתניהו, והתבקש לתת ייעוץ ומידע הקשור לפיצול ערוץ 2, שאמור להתקיים בנובמבר 2017 (כפי שאכן אירע לבסוף) - כך עולה מהמלצות המשטרה כפי שהועברו לפרקליטות.
פילבר נשאל בעניינים הקשורים לרגולציה הרלוונטית לנושא ולמניעים ולמטרות שעמדו מאחוריו, והמטרה היא שילובו של מילצ'ן, אז בעל מניות בערוץ 10, בגוף מאוחד שיורכב מקשת ומרשת. מבחינתו, היתרונות הנלווים ברורים: גם מעורבות בגוף שבמקרה כזה (בהנחה ששני הגופים החזקים בשוק הטלוויזיה היו פועלים יחד מול ערוץ 10) היה צפוי להניב רווח כלכלי משמעותי - וגם השפעה פוטנציאלית על דעת הקהל ועל מפת התקשורת בישראל.
לפי המשטרה, פילבר השתתף בכמה פגישות שעסקו בנושא, וישנם גורמים נוספים המאשרים את העובדה שמילצ'ן היה מעוניין באיחוד הערוצים ואת העובדה שנתניהו פעל למענו בנושא המבוקש (שכאמור, לא יצא לבסוף לפועל). בעוד נתניהו הוא זה שעומד על המוקד בתיק 1000, ופילבר משמש ככוכב משנה - ב"פרשת בזק" פילבר מככב כאחד החשודים הראשיים; ושם כבר המליצה רשות ניירות ערך על העמדתו לדין.
בפרשת בזק חשוד פילבר בקידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת סביב עסקאות בזק-yes ואחרות וכן בהיותו חלק ממערכת היחסים השוחדית במסגרתה הוסכם על סיקור אוהד לשרה נתניהו באתר וואלה, ואולי אף למשפחת נתניהו - שוב בתמורה לכאורה לקידום אינטרסים של בזק בממשל.