מלתעות במדבר / צילום: יותם יעקבסון
לפני שנים אחדות התארחתי במתחם "ימי מדבר" שביישוב צוקים שבערבה, מתחם אקולוגי שממוקם בשולי היישוב ושוכן בהרמוניה מלאה עם הטבע. המארחים, רינת ויאיר בשן, הראו לנו (בין היתר) קערית עם מאובנים של שיני כריש שמצאו באזור, וגרמו לכולם להרים גבה. איך הגיעו הכרישים לערבה? זה סיפור היסטורי ארוך ומרתק, ולפניכם תקציר הפרקים הקודמים.
זוכרים משיעורי גיאוגרפיה את ים תטיס הקדמון? אותו ים היסטורי, שכיסה לפני כמה מיליוני שנים את הארץ, כך שאדמתה הייתה למעשה שקועה בקרקעיתו. עוד לפני ים תטיס היה באזור ים קדום, וכבר אז שחו במימיו יצורי ענק ובהם כרישים, אבות-אבותיהם של הכרישים של ימינו. כאשר היצורים הימיים הללו עברו מן העולם, גופם, כדרך הטבע, התפרק, ושרידיהם שקעו במצולות הים עד שהגיעו לקרקעית. התהליך הזה חזר על עצמו, ובים המשיכו לשקוע ללא הרף חומרים אורגניים ואחרים, שיצרו במשך מיליוני שנים שכבות על גבי שכבות. התהליך המלא מכונה ריבוד, בין היתר משום שבמהלך השנים היו תקופות ועידנים עם שונות בחומרי השקיעה, כך שגם נוצרו רבדים בהרכב, בעובי ובגוונים שונים. הזמן גרם גם להידוק הרבדים וכך הפכו ברבות השנים השרידים למאובנים, ובהם גם שיני אותם כרישים.
התהליך הזה ארוך מאוד ויכול להתמשך מיליוני שנים, אבל לטבע יש סבלנות. כאשר הים נסוג, נתגלתה קרקעיתו, ותהליך הבלייה - שהוא הפוך לתהליך השקיעה - חשף שכבות עתיקות של קרקע, ובהן מאובנים ושיני כרישים. באזור צוקים נותר עד היום רכס שהוא עדות למה שהתרחש כאן בעבר. הרכס עשוי מחומר שנקרא פוספוריט - סלע שנוצר משאריות של יצורים ימיים, ובו נמצאו שיני הכרישים, וגם מאובנים נוספים.
יאיר בשן הסתקרן, חקר קצת את הנושא כדי להעשיר את ידיעותיו, אבל גם כדי שיוכל לספר על כך לאורחיהם. כדי שאלה יוכלו ליהנות ולהתרשם מהתופעה, סימנו בני הזוג זה מכבר שלושה מסלולי טיול סביב מתחם התיירות שלהם, כאשר אחד מהם מוביל לרכס הפוספוריט. אפשר לצאת לשם עצמאית, אבל הצמד בשן מבקש להדגיש שאסור לקחת מאובנים בשום אופן. מדובר בממצא חשוב מאוד למחקר (www.desert-days.com).
מדע הפליאונטולוגיה (תורת החי הקדום בענף הגיאולוגיה) תופס תאוצה באזור הערבה, בזכות עברה המיוחד. למיני-קאמבק אחראים עוד כמה ממצאים מעניינים שנתגלו באזור בשנים האחרונות. לפני כשנתיים התגלו ליד מושב פארן שרידים של שלד מאובן שאורכו 8 מטרים. בדיקות מעבדה קבעו שמדובר באלאסמוזאור (Elasmosaurus), זוחל ימי קדום שגילו מוערך בכ-85 מיליוני שנים. האלאסמוזאור לא לבד. במהלך השנים נערך בערבה מחקר גיאולוגי שבמהלכו נמצאו עשרות פריטים, ובהם שלל מאובנים ואבנים מיוחדות. כל ממצא כזה מסייע לחוקרים לשחזר את תנאי הסביבה ששררו כאן ולתארך אותם, וגם להבין, באמצעות המגוון הביולוגי, את מארג החיים והאקולוגיה וכן תהליכים אבולוציוניים.
בינואר האחרון נפתחה לקהל תצוגת מאובנים מיוחדת, במסגרת תערוכת החקלאות השנתית בחצבה, ששותפים לה גדעון רגולסקי וד"ר שרית אשכנזי פוליבודה, החוקרים בתחום. התערוכה מציגה אוסף של יותר ממאה מאובנים שנמצאו באזור, בשלל גדלים ומתקופות שונות, ויש בהם סלעים ומינרלים מיוחדים, חלקם בני 100 מיליון שנים, אלמוגים בגיל דומה ואמוניטים (חסרי חוליות ימיים שנכחדו עם הדינוזאורים) בני 94 מיליון שנה. לידם שיני כרישים ועצמות דגים מלפני 80 מיליון שנה לצד צדפות, עצים מאובנים ועוד.
לאחרונה הושק גם אתר אינטרנט חדש להגדרת מאובנים על-ידי צוות מרכז מדע ים המלח וחוקרי מו"פ מדעי בערבה, לצורך הגדרת המאובנים, כך שאם במקרה מצאתם מאובן בשטח - תוכלו להגדירו וללמוד אודותיו (www.fossil.org.il).
ד"ר אשכנזי פוליבודה מחדדת: "המאובנים הם בעלי ערך רב מבחינת טבע וחל איסור לקחת אותם. איסוף מאובנים פוגע בעבודת המחקר, לכן אנחנו מציעים למטיילים להגדיר את המאובן שמצאו, לשלוח לנו צילום ונ.צ, וכמובן להשאירו במקומו".
גם בעולם, כאמור, עושות שיני הכרישים רעש גדול. מחקר שנעשה באלבמה הצליח לזהות בתום 40 שנות מחקר, מין של כריש שהוא מאבותיו של המגלודון - הכריש הגדול ביותר שחי באוקיאנוס. הממצא משויך למשפחת כרישים שחיה לפני כ-100 מיליון שנים (די דומה לגילם של המינים ה"ישראליים"), שהגדול שבהם הגיע לאורך של כ-18 מטר ולשיניים של 17.7 ס"מ!
באלבמה נאספו 33 שיני כרישים מאותה משפחה, והן יוצגו לקהל בחלל המאובנים שבמרכז המדע מקוויין (McWane). אם אתם בסביבה, מוזמנים להציץ בשיניים שאולי היוו השראה ל"מלתעות".
"חורף במגפיים" בסחנה
הפנינג משפחתי בסחנה עם טיול חווייתי במגפיים לאורך ערוץ הנחל כולל ביקור בטחנת קמח, שעת סיפור, מפגש עם דמויות מהעבר, אפיית פיתות בטבון, פעילויות חווייתיות לכל המשפחה באתר השחזור חומה ומגדל במוזיאון הארכיאולוגיה ועוד. שבתות 24.2, 3.3, 10.3 בין 10:00-14:00. כל הפעילויות כלולות במחיר הכניסה. לפרטים: טל' 04-6586219
www.gan3.co.il