אסדת קידוח תמר / צילום: בן יוסטר
קרן לאזרחי ישראל, או קרן העושר, היא זו שתנהל את עשרות המיליארדים שאמורים להגיע למדינה מהיטל רווחי נפט, גז ומשאבי טבע לטובת עם ישראל. ב-2014 נחקק החוק להקמת הקרן, ובמהלך 2016 מונתה ועדת איתור (שהוקמה על-פי "חוק קרן לאזרחי ישראל - תשע"ד - 2014") במטרה לגבות, לנהל ולהשקיע את הכנסות המדינה שהתקבלו מהיטלי המס שהולידו שתי ועדות שישינסקי.
ששינסקי 1 הביאה לעולם מס רווחי יתר על מפיקי הגז - בעיקר דלק ונובל אנרג'י; ששינסקי 2 הביאה לעולם מס רווחי יתר על משאבי טבע - בעיקר כימיקלים לישראל. פירות הקרן יופנו לפי החוק לטובת הציבור, בעיקר למטרות חינוך וחברה. נציין, כי בעולם, כך לפי הבנק העולמי, מנהלות קרנות עושר ריבוניות 7.4 טריליון דולר, כאשר הגדולה מביניהן היא הקרן הנורבגית שמנהלת 1 טריליון דולר לטובת הפנסיה של אזרחי המדינה.
רק השבוע הצליחה ועדת האיתור לסיים את ניסוח הקריטריונים לבחינת המועמדים למועצת הקרן ולוועדת ההשקעות שלה. באוצר אמרו, בתגובה לפניית "גלובס", שהקריטריונים "יפורסמו בקרוב לציבור בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית".
בכמה כסף מדובר? ב-2015 הציג ד"ר עדי ברנדר מבנק ישראל סימולציה שלפיה בקרן יצטברו 4 מיליארד שקל עד סוף העשור, 74 מיליארד שקל עד סוף העשור הבא ו-133 מיליארד שקל עד 2040. החישוב הזה מבוסס על הרבה הנחות משתנות כמו מחיר הגז, גילוי מאגרים חדשים וקצב מכירות הגז מהמאגרים הקיימים. בבנק ישראל מדגישים שמדובר בסימולציה בלבד. ומה בפועל? על-פי החוק, הקרן תתחיל לפעול מרגע שיצטברו בקופתה 1 מיליארד שקל. במקור העריכו שזה יקרה ב-2017, אחרי כך עדכנו ל-2019, ועכשיו מייחלים שזה יקרה עד סוף העשור ויש שאומרים שזה יקרה רק אחרי 2022.
בינתיים, מתברר שלקרן יש כבר הון התחלתי לא קטן. 459 מיליון שקל. הכסף הזה נגבה מרווחי קבוצת "ים תטיס" של דלק ונובל, שהפעילה את מאגר הגז הראשון, "מארי-B", בין השנים 2004 עד 2012. בדוחות החשב הכללי לשנת 2015 נכתב שבקרן נצברו 459 מיליון שקל, בדוחות 2016 דווח שוב על 459 מיליון שקל, ובתגובה שהתקבלה היום ממשרד האוצר-החשב הכללי, מסתבר שגם בסוף 2017 עמדה הקרן על אותו סכום בדיוק - 459 מיליון שקל.
מה קורה עם הכסף הזה? האם הוא מופקד בחשבון בנק או שרק נרשם כהתחייבות? מי אחראי עליו ומנהל אותו? למה לא הושקע ולמה לא צבר רווחים? כל אלה שאלות פתוחות שלא בנק ישראל ולא האוצר יודעים לתת עליהם תשובה. חצי מיליארד שקלים מתגלגלים להם אי-פה, אי-שם. למוצא הישר מובטחת תשואה.
יו"ר ועדת האיתור, מינוי בסמכות שרת המשפטים, איילת שקד, הוא השופט המחוזי ומנהל בתי המשפט בדימוס, משה גל. לצידו משמשים נציגת בנק ישראל, המשנה לנגידה נדין בודו טרכטנברג; נציג משרד ראש הממשלה, המנכ"ל אלי גרונר; נציג האוצר, שי באב"ד; נציג הציבור מהאקדמיה, כפי שנדרש בחוק, הוא פרופ' מומי דהן מהאוניברסיטה העברית. ועדת האיתור תמליץ לראש הממשלה, לשר האוצר ולנגיד הבנק המרכזי על המועמדים המתאימים להיות 3 חברי מועצת הקרן שהם נציגי הציבור, מתוך סך 8 החברים.
כמו כן, תמליץ ועדת האיתור על יו"ר ועדת ההשקעות שיהיה נציג ציבור, ועוד שני חברים מתוך סך 5 חברי ועדת ההשקעות שיוסמכו לקבוע מדיניות השקעה מפורטת מבחינת הסיכון, אופק ההשקעה והנזילות. בנוסף, תציע הוועדה לאישור המועצה רשימה של מנהלי השקעות חיצוניים ועל היקף הנכסים שיועברו לניהולם. נכסי הקרן ינוהלו במחלקת ניהול שתוקם לעניין זה בבנק ישראל, ועובדיה יהיו עובדי הבנק המרכזי.
בסוף 2017 הודיעו השותפות בתמר שהן החזירו 100% מההשקעה. את המס יתחילו לשלם רק אחרי שיחזירו 230% מההשקעה, כך אישר להם ששינסקי. ההסכם שחתמו השבוע דלק ונובל ליצוא גז למצרים ממאגרי תמר ולוויתן, בהיקף מוערך של 15 מיליארד דולר - הוא עניין של עוד שנים. מה שאומר שהזרמה רצינית של כסף ממקור זה לקרן - תתחיל רק בעוד שנים. גם ההזרמה מכיל לא נראית כרגע לעין. זו מותנית קודם כול מרווחיות הנובעת ממחירי האשלג שנמצאים בשנים האחרונות, מאז ועדת שישינסקי, בירידה. כמו כן, היא מותנית בסך הרווחיות (לא ההכנסות) של החברה, על-פי נוסחת חישוב של ששינסקי. לא נראה שהמקור הזה - כיל - הולך להניב הכנסות דרמטיות לקרן העושר, לא בשנים הבאות וספק אם בכלל.