עופר קוטלר מנכ"ל שיכון ובינוי / צילום: סיון פרג'
המשטרה ממשיכה לחקור במרץ את פרשת השוחד לכאורה בחברת הנדל"ן והתשתיות שיכון ובינוי מקבוצת אריסון. חוקרי יחידת להב 433 במשטרה עיכבו היום (ה') לחקירה 4 מנהלים בכירים לשעבר בשיכון ובינוי , בחשד למעורבות בפרשת מתן השוחד לכאורה לפקידי ציבור זרים בקניה. בין הארבעה - המנכ"ל לשעבר עופר קוטלר, שמעצרו הוארך בצהריים עד יום שלישי.
לפי החשד, השוחד הועבר בתמורה לקידום פרויקטים במדינה האפריקאית. הארבעה, שחלקם עבדו בחברה עד 2014 בתפקידים בכירים, נחקרו במשך שעות ארוכות.
פרקליטיו של עופר קוטלר, עורכי הדין צבי אגמון, גיורא אדרת, טל שפירא ואריאל כפרי, מסרו בתגובה כי מרשם "דוחה בתוקף את החשד המיוחס לו. מר קוטלר לא היה נושא משרה בחברות הרלוונטיות, אין לו כל קשר לפרשה הנחקרת, ויש להביע צער על שרבוב שמו לפרשה. אנו סמוכים ובטוחים כי לאחר שייבדקו הדברים, יתברר כי מר קוטלר חף מכל אשמה, ויש לסגור את התיק נגדו".
ארבעת הבכירים מצטרפים לשלושה חשודים שנעצרו ונחקרו שלשום (ג') בקשר לפרשה. השלושה הם יהודה אלימלך שהיה מנכ"ל BSI, חברה-נכדה של שיכון ובינוי בקניה; מחליפו, רוני פאלוך, וחשוד בשם אלכסנדר ישיש. החשודים מכחישים את הנטען נגדם.
לחשודים שנחקרו היום - וששמם אסור לפרסום בשלב זה - מיוחס חשד לביצוע עבירות של מתן שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה, ועבירות על חוק איסור הלבנת הון.
מדובר בהמשך חקירה המתנהלת בחודשים האחרונים נגד החברה. החקירה עברה לאחרונה לשלב הגלוי שלה, כאשר היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלה"ב-433 של המשטרה, עיכבה את נושאי המשרה בקבוצת שיכון ובינוי.
בדיקות של משרד רואי החשבון דלויט
מדובר בפרשה בינלאומית שעניינה מתן שוחד על-ידי שיכון ובינוי, שבמסגרתה הועברו תשלומי שוחד לכאורה לנציגי ממשל זרים, בד-בבד עם ביצוע עבירות נוספות. לפי החשד, תשלומי השוחד יועדו לאפשר ביצוע מיזמי בנייה באפריקה בהיקף של מאות מיליוני דולרים. לדברי המשטרה, במקביל לחקירה מתבצעת אכיפה כלכלית נרחבת, שבמהלכה נתפס רכוש השייך לחברה לצורך חילוט. זאת, כחלק מהמאבק בעבירות הלבנת הון.
הפרשה החלה בתביעה שהגיש עובד של אחת החברות מקבוצת שיכון ובינוי - "שיכון ובינוי אס.בי.איי. תשתיות" (SBI - סולל בונה ארצות חוץ) - נגד החברה לבית הדין לעבודה. במסגרת התביעה עלו גם טענות ביחס להתנהלות לא תקינה, ואף גובלת בפלילים לכאורה, של החברה, במסגרת פעילותה בקניה שבאפריקה.
שיכון ובינוי החליטה לבצע בדיקה מטעמה לטענות, ופנתה למשרד רואי חשבון בינלאומי מוביל על-מנת שיבדוק את הנושא. ל"גלובס" נודע כי המשרד הבודק שנשכר הוא דלויט, הנמנה עם ארבעת משרדי רואי החשבון העולמיים הגדולים ("הביג 4"). המשרד השווייצרי של פירמת דלויט מבצע את הבדיקה בחודשים האחרונים. במקביל, דיווחה SBI לרשויות בשווייץ, שם היא רשומה, על הטענות והבדיקה שנפתחה. הדיווח האמור גרר בדיקה של הבנק העולמי, המתקיימת בימים אלה.
גורמים המכירים את הפרשה מסרו ל"גלובס" כי הגם שהחקירה החלה בחודשים האחרונים, והגם שתביעת עובד שיכון ובינוי הוגשה באמצע 2017, הפרויקטים המדוברים בקניה, העומדים בלב טענות השוחד לכאורה, הם פרויקטים ישנים שהחברה ביצעה 10 שנים לאחור.
חברת SBI היא זרוע התשתיות הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי, לביצוע פרויקטים באפריקה ולשורה של פרויקטים בענפי ההנדסה האזרחית, הפיתוח והבנייה. החברה נוסדה ב-1958 ופועלת כקבלן מבצע, משתתפת בפרויקטים שונים ומוציאה לפועל פרויקטים של עבודות הנדסה אזרחית, ובהם סלילת כבישים ובניית גשרים, עבודות בניין, מפעלי מים ושפכים, טלקומוניקציה, תחנות-כוח הידרואלקטריות ותרמיות, מחצבות ומפעלים לעיבוד תערובות ועוד.
משרדיה הראשיים ממוקמים בשווייץ. מוקדי הפעילות העיקריים שלה הם במערב אפריקה (מדינות ניגריה, חוף השנהב, גאנה, טוגו ובנין), מזרח אפריקה (אוגנדה, קניה, מוזמביק וטנזניה), במרכז אירופה (רומניה) ובאסיה (אזרבייג'ן).
חברה נוספת מקבוצת שיכון ובינוי הרשומה בשווייץ, היא שיכון ובינוי SBI תשתיות, שהיא זרוע התשתיות הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי לביצוע גלובלי של פרויקטים בענפי ההנדסה האזרחית, הפיתוח והבנייה מחוץ לגבולותיה של מדינת ישראל. לפי פרסומי החברה, בין העבודות הציבוריות ניתן למנות: פרויקט הקמה והפעלה של כביש אגרה בקולומביה, פרויקט כביש Katosi באוגנדה, גשר על נהר ה-Benue בניגריה, פרויקט הקמת תחנת כוח הידרואלקטרית בגואטמלה וכן תחנת כוח הידרואלקטרית Xacbal. משרדיה של שיכון ובינוי SBI תשתיות ממוקמים בבית מטה הקבוצה בישראל.
בדיקה מעמיקה על-ידי גוף חקירה
אתמול (ד') התברר כי שיכון ובינוי תפקיד סכום ענק של רבע מיליארד שקל בקרן חילוט כסכום תפוס. זאת, בהתאם להבנות שגיבשה עם המשטרה במסגרת החקירה. בעדכון שפרסמה שיכון ובינוי בנושא אמש, היא ציינה כי בקשה מתאימה להסדרת תנאי הפקדת הכסף "תוגש, בהסכמה, לבית המשפט המוסמך בימים הקרובים", וכי היא תתבצע "ללא הודאה בכל טענה".
בשיכון ובינוי לא פירטו מעבר לכך, אולם הסכום הגדול שעל הפקדתו דיווחה, עשוי אולי לתת כיוון בנוגע להיקפי הפרשה.
מחברת שיכון ובינוי נמסר בתגובה כי "לחברה נודע כי 4 עובדים בעבר ובהווה של חברה-נכדה זרה, עוכבו לחקירה על-ידי המשטרה. כמו כן הגיעו בשעות הבוקר למשרדי חברה-בת, המחזיקה בחברה-הנכדה הזרה ("שיכון ובינוי SBI תשתיות"), חוקרי משטרה לצורך קבלת מסמכים על-פי צו שעילתו חשד לשוחד.
"החברה משתפת פעולה באופן מלא עם החקירה ומקווה שזו תסתיים בהקדם ובאופן חיובי, שכן לחברה יש אפס סובלנות לכל התנהלות בלתי תקינה. יצוין כי החברה-הנכדה הזרה פנתה ביוזמתה לגורמי אכיפה זרים באירופה (מקום מושבה של החברה הזרה). זאת, לאור טענות שהועלו כלפי החברה-הנכדה הזרה על-ידי עובד שלה לשעבר, ביחס לתקינות התנהלותה באפריקה במסגרת תביעה בבית הדין לעבודה שהוגשה נגדה. החברה דיווחה להם על הטענות שהעלה העובד לשעבר ועל הצעדים הננקטים על-ידה לבדיקתן של אותן טענות.
"בהקשר זה, החברה-הנכדה הזרה עורכת ביוזמתה בדיקה מעמיקה באמצעות גוף חשבונאי-חקירתי חיצוני ובלתי תלוי מחו"ל, בדיקה הנוגעת להתנהלותה באפריקה. הבדיקה עודנה מתנהלת.
"עוד יצוין כי לאחרונה התקבלה בחברה-הנכדה הזרה פנייה ממחלקת INT בבנק העולמי, שלפיה בכוונתו לבצע הליך Audit בקשר עם מספר פרויקטים של החברה-הנכדה בקניה, שהבנק העולמי היה מעורב במימונם. לא ידוע לחברה אם יש קשר בין שלושת האירועים המתוארים לעיל. לחברה אין יכולת להעריך בשלב זה את נכונות הטענות ואת השפעת האירועים הנ"ל".
שורה של חקירות בחשד לשוחד זר
חקירת פרשת השוחד לכאורה של שיכון ובינוי מצטרפת לעוד שורה של חקירות שמנהלת הפרקליטות נגד חברות ואנשי עסקים, בחשד להעברת שוחד לפקידי ציבור בחו"ל. אחת החקירות המתנהלות היא נגד בכירי קבוצת שפיר הנדסה החשודים במתן שוחד לנבחרי ציבור ברומניה.
בדצמבר 2016 נעצר המיליארדר בני שטיינמץ, ונחקר בחשד כי היה מעורב במתן שוחד של עשרות מיליוני דולרים לנשיא גינאה שבאפריקה, אלפא קונדה, ולרעייתו.
מאוחר יותר החלה הפרקליטות לחקור גם העברות של כספי שוחד של חברת טבע בחו"ל. לפני כחודשיים טבע חתמה על הסדר מותנה, שבמסגרתו הופסקו ההליכים נגדה, והיא הודתה במעורבות במתן שוחד לעובדי ציבור ברוסיה, באוקראינה ובמקסיקו. טבע שילמה קנס של 75 מיליון שקל במסגרת ההסדר.