קרנית פלוג / צילום: אפולבי סוטונד, רויטרס
ישראל מדורגת במקום השני בעולם המפותח ביחס התלות, או במספר הנפשות התלויות במפרנס בודד - כך עולה מנתונים שהציגה היום (ה') נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג. המדינה המובילה בעולם ביחס התלות היא יפן, הסובלת מבעיית הזדקנות אוכלוסייה. בישראל, בניגוד ליפן, התלות נובעת ממספר רב יחסית של ילדים, שגם הם מוגדרים כתלויים בעובדים.
פלוג הדגישה את בעיית המיומנויות הנמוכה של קבוצות באוכלוסייה הישראלית ובהן חרדים, ערבים ומורים במערכת החינוך. פלוג ציינה כי מורים בוגרי המכללות לחינוך מקבלים ציון נמוך במיוחד במבחני מיומנויות וקיים קשר ישיר בין רמתם הנמוכה לבין הביצועים החלשים של התלמידים הישראלים. כך למשל, בתחום לימודי הכישורים במתמטיקה זוכים התלמידים והמורים בישראל לציון הנמוך ביותר בין מדינות הייחוס, אחרי טורקיה.
בהרצאתה בכנס "אופקים חדשים למדינת הרווחה", שנערכה במכללת עמק יזרעאל הבוקר, אמרה פלוג כי צמיחה מכלילה היא הדרך הנכונה ביותר לצמצום פערים בחברה הישראלית משום שתפנה יותר תקציבים למדיניות הרווחה. על-פי המדדים שהציגה פלוג ישראל נמצאת במקום החמישי מהסוף בצמיחה מכלילה, כשהנתון החדש במצגת הוא שארבע השנים האחרונות הורגש שינוי חיובי. פלוג מייחסת את השינוי החיובי לגידול העצום בשיעור התעסוקה, שנבע מכניסת נשים חרדיות וגברים ערבים רבים לשוק העבודה, לירידה בשיעור החוב הציבורי, שהפחית את נטל המימון של החובות ופינה תקציבים למדיניות רווחה. יחד עם זאת אמרה פלוג כי מדיניות הממשלה תמרצה כניסה לשוק העבודה ובכך תרמה לעלייה בשיעורי התעסוקה בכל קבוצות האוכלוסייה ולירידה באי השוויון הכלכלי, אך מערכת החינוך ההכשרה אינה מספקת לחלקים באוכלוסייה את המיומנויות הנדרשות כדי להבטיח השתלבות מוצלחת בשוק העבודה.
פלוג הדגישה בהרצאתה את השפעתו השלילית של הפריון הנמוך יחסית של העובד הישראלי על היכולת להשגת צמיחה מכלילה ובת-קיימא. פלוג אמרה כי הדרך הנכונה והיעילה ביותר להעלות את הפריון היא לשפר את רמת המיומנויות של העובדים. המיומנויות שאליהן מתייחסת פלוג נמדדות לפי היכולת לפתור בעיות מורכבות בסביבה טכנולוגית, אוריינות ויכולות מתמטיקה.
החברה הישראלית, לדברי פלוג, מתאפיינת בפערים גדולים מאד ברמת המיומנויות, כשהאוכלוסייה החרדית והערבית מדורגת במיקום נמוך במיוחד ברמת המיומנויות.
על-פי ממצאי סקר המיומנויות הפערים בין חרדים ולא-חרדים ברמת המיומנויות הולכים וגדלים בשנים האחרונות. כך למשל אין כמעט הבדלים בין חרדים ולא-חרדים בני 40 ומעלה אך בקבוצת הגיל 16 עד 40 נוצר פער משמעותי ברמת המיומנויות.