גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לא מתחבר עם מאכערים שגוזרים קופון על חשבון הדיירים"

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה ומנכ"ל חברת הנדל"ן אאורה, אומר את הדברים על רקע האתגרים של חברות הנדל"ן בצל השפעת תוכנית "מחיר למשתכן" ■ ראיון

יעקב אטרקצ'י / צילום: איל יצהר
יעקב אטרקצ'י / צילום: איל יצהר

מדיניות הממשלה בשנתיים האחרונות, ובעיקר זו של שר האוצר, משה כחלון, הכניסה את חברות הנדל"ן היזמיות למגננה. תוכנית "מחיר למשתכן" צמצמה למינימום את היקף הקרקעות הפנויות בשוק החופשי, בעיקר באזור המרכז, כך שיזמים אשר נתקעו ללא מלאי קרקעות מספק, נאלצים לצמצם את פעילותם או להשתתף במכרזי מחיר למשתכן, בהם הרווחיות נמוכה.

"הדרך היחידה כיום ליזום פרויקטים על עתודות קרקע משמעותיות במרכז גוש דן, היא באמצעות התחדשות עירונית. אין מרכיב עלות קרקע, זה מצריך פחות מימון, וניתן לבצע מספר פרויקטים במקביל", אומר בריאיון ל"גלובס" יעקב אטרקצ'י, בעלי השליטה ומנכ"ל חברה אאורה השקעות.

עם זאת, הוא מדגיש, "התחום לא מתאים לכל אחד. זה תחום שיש בו תכנון ארוך טווח וגם הרבה פסיכולוגיה מול הדיירים. אני מאוד אוהב את התחום ונהנה מהעשייה בו. יש בזה סיפוק יוצא דופן. מדובר בשכונות ישנות, שכמעט אינן ראויות למגורים. בתים ללא מיגון, עם ביוב זורם ברחובות. התושבים מקבלים שדרוג משמעותי ברמת החיים, דירות גדולות בכ-25-45 מ"ר תוספת נטו על שטח הדירה כיום, לצד מרפסות של 12 מ"ר, חניה ומחסן, מבני ציבור וסביבת מגורים חדשה לחלוטין".

"אנחנו משנים מרכזי ערים"

אאורה היא היום אחת החברות הבולטות בענף בתחום הבנייה למגורים בכלל ובתחום ההתחדשות העירונית בפרט. החברה, שמחזיקה בעתודות קרקע במיקומים מרכזיים ומתמקדת בפרויקטים של פינוי-בינוי, מעורבת כיום בהקמה של כ-25 שכונות, 5 מתוכן כבר בביצוע. רוב הפרויקטים של אאורה נחשבים לגדולים מאוד בתחום ההתחדשות העירונית, בהיקף של 500 יחידות דיור ומעלה.

אטרקצ'י: "רק כך ניתן לייצר חווית מגורים שלמה. הורסים שכונה ישנה ובונים שכונה חדשה עם תשתיות חדשות, בניינים מודרניים, מבני ציבור, פארקים, שטחי מסחר, שבילי אופניים, גני ילדים ומעונות יום. לא מדובר רק בדירה בבניין יפה עם לובי מפואר, אלא באפשרות לאיכות חיים יותר טובה וגם מחירי מכירה גבוהים יותר עבור הדיירים, במידה שיחליטו לעבור. להבדיל, בפרויקטים של תמ"א 38 יש אילוצים תכנוניים ויוצאת תוצאה בינונית, לכן אנחנו לא שם. האסטרטגיה שלנו מאוד ברורה - לא נכנסים לפרויקטים של תמ"א 38 או של מחיר למשתכן".

מתח הרווחים בהתחדשות עירונית גבוה?

"כן. בדרך כלל יש רווח גולמי של יותר מ-15%. פרויקטים של התחדשות עירונית הם קודם כל למטרת רווח, אבל יש בהם נשמה. אנחנו זוכים לטפל בדור ההורים שלנו וגם עושים טוב לאנשים, נותנים להם שדרוג דרמטי באיכות החיים. הדיירים זוכים לשדרוג משמעותי גם בהיבט הכלכלי, שכן שווי הדירות שלהם מוכפל והם לא משלמים על כלום. אנחנו נותנים ערבות בנקאית על שווי הדירה החדשה ולא על שווי הדירה הישנה. בנוסף, מצליחים לייצר קהילה נכונה. אנחנו משנים מרכזי ערים וזה אתגר מאוד גדול. אנחנו פועלים בשקיפות, כל הדיירים חותמים על אותו חוזה ואין אחד שיקבל שקל יותר משכנו או מ"ר יותר מחברו. זהו עיקרון מקודש אצלי".

תן דוגמה.

"למשל, בפרויקט שלנו בקריית אונו ישנן 216 דירות ישנות, כשמחצית מהדיירים כבר יצאו לשכירות כאשר הפרויקט בעיצומו. הצלחנו להניע את הפרויקט עם אפס תביעות סרבנים, הגענו עם כולם להסכמים מכבדים ושוויוניים. יש לנו יחסי אמון מיוחדים עם הדיירים הללו. הם סומכים עלינו עם אחד הדברים שהכי יקרים להם. יש הרבה אמוציות בסיטואציות של הריסת בניינים. הסיפוק הוא שנצליח לבנות את כל השכונה מחדש ולהציע 672 דירות חדשות במרכז העיר. אני מאמין שאם זה היה קורה יותר במרכז גוש דן, זה היה פותר את כל הבעיות. אותו הדבר בדיוק אנחנו עושים בתל-אביב, רמת-השרון, רמת-גן, גבעתיים ומקומות נוספים".

אתה רואה שינוי בתחום בתקופה האחרונה?

"אני לא מתחבר עם מאכערים שגוזרים קופון על חשבון הדיירים. רק יזם גדול שיכול להעמיד הון עצמי וגם ניסיון ומקצועיות, צריך להוביל פרויקטים של התחדשות עירונית. צריך להפיק לקחים מהעבר, ממקרים בהם כל מיני מאכערים ללא מימון קראו לעצמם יזמים והחתימו אנשים תמימים ואחר כך פנו ליזמים אמיתיים ודרשו אחוזים בפרויקטים על חשבון התמורה של הדיירים. בזמן האחרון רואים שינוי לטובה וזה מחלחל גם לדיירים שמבינים שהם צריכים להתנהל במקצועיות. זה טוב להם וטוב לנו. חשוב כל הזמן לזכור שלצד חדוות העשייה, מדובר בפרויקטים יותר רווחיים מהמקובל בענף ופחות מסוכנים. צריך פחות מימון, אז יש פחות סיכון".

לדברי אטרקצ'י, "בשנת 2017 שוק הנדל"ן היה חלש יחסית ויחד עם זאת מכרנו באאורה למעלה מ-300 דירות. בהערכה זהירה, אנו צופים שבשנים 2019-2020 נמכור כ-400-500 יחידות דיור בשנה. בסך הכל יש לנו 42 פרויקטים בשלבים שונים בהיקף של קרוב ל-11 אלף יחידות דיור. אני לא חושב שיש כיום בארץ חברה עם היקפים שכאלה לשנים הבאות באזורי הביקוש", אומר אטרקצ'י ומוסיף כי "מי שלא יהיה חזק על מפת ההתחדשות העירונית, ייעלם ממפת היזמות למגורים באזורי הביקוש".

"הנדל"ן למגורים הוא הכי יציב בארץ"

אטרקצ'י, שהקים וניהל את פעילות הנדל"ן של אאורה בישראל החל משנת שנת 2007, השתלט ב-2011 על החברה האם הבורסאית, אאורה השקעות, במסגרת הסדר חוב לאחר שהחברה קרסה תחת ניהולם של הבעלים הקודמים - בועז משעולי ויוסף צליח - שהפנו חלק ניכר מהונה להשקעות בשוקי הנדל"ן של מזרח אירופה.

מאז שהפך לבעל השליטה, מיקד אטרקצ'י את פעילותה בתחום המגורים בישראל, שנהנה בשנים האחרונות מפריחה ועלייה בביקושים. "אני בעלים שהוא גם מנכ"ל ויש לזה יתרון", הוא אומר היום, "זה מייצר אמינות מול הדיירים, שרוצים לדעת שמי שמדבר איתם היום, יהיה כאן גם בעוד חמש ועשר שנים".

לאחר עלייה של 180% במניית החברה בשלוש השנים האחרונות, עומד כיום שווי השוק של אאורה על יותר מחצי מיליארד שקל. בספטמבר האחרון זכה אטרקצ'י להבעת אמון משמעותית מגופים מוסדיים מובילים בשוק ההון, כשאאורה גייסה כ-103 מיליון שקל בהקצאת מניות פרטית ללאומי פרטנרס, מנורה מבטחים, הפניקס וקרן נוקד, לפי שווי חברה של 480 מיליון שקל אחרי הכסף.

הזרמת ההון מהמוסדיים שימשה לחיזוק מבנה ההון של החברה, וההון העצמי של אאורה גדל בעקבותיה בכ-60% לרמה של 275 מיליון שקל. גם לאחר ההזרמה נותרה אאורה ממונפת למדי עם מאזן בהיקף של כ-1.3 מיליארד שקל. אטרקצ'י לא מתרגש מהיקף המאזן וטוען שרמת הסיכון של אאורה סבירה.

לדבריו, "החברה זוכה לאמון מאוד גדול גם מצד שוק ההון וגם מהמערכת הבנקאית. כולם ללא יוצא מן הכלל רואים בה כחברה הצומחת ביותר בענף כיום. כל הפרויקטים שלנו איכותיים ואין לנו פרויקטים מסוכנים. ההון האפקטיבי של החברה עומד למעשה על כ-370 מיליון שקל: 70 מיליון שקל אג"ח הניתנות להמרה באפריל 2019, עוד 20 מיליון שקל באופציות למימוש עד מאי 2018 שנמצאות עמוק בכסף. החברה מחויבת לתקן 21 ולכן אנחנו צופים שהחל מהרבעון השני לשנת 2018 נתחיל להראות רווחיות משמעותית הרבה יותר מפרויקטים שבצנרת, ונציג גם בשנים הקרובות רווחיות משמעותית".

המינוף שלכם לא מוגזם?

"בעיניי המינוף של החברה לא גבוה ביחס להון העצמי והיקף הפרויקטים. יחד עם זאת, אנחנו פועלים כל הזמן להקטנת החוב והגדלת ההון העצמי".

בעקבות גיוס ההון, וכחלק ממהלך שמוביל אטרקצ'י להגברת השקיפות ושיפור הממשל התאגידי בחברה, מונה השבוע (ב') מנכ"ל לאומי פרטנס, ירון בלוך, לדירקטור באאורה. ביחד איתו מונה כדירקטור רו"ח גדי קורן. שניהם החליפו בדירקטוריון את אטרקצ'י וסמנכ"ל הכספים של החברה, יוחאי אבטן.

ככלל, מה מצבם של יזמי הנדל"ן בארץ?

"אני מאמין שיזמים שהתמקדו בעיקר בפריפריה, יתקשו להתמודד עם הפרויקטים של מחיר למשתכן. סביבת הריבית האפסית מובילה לכך שעדיין רכישת דירה היא האלטרנטיבה המועדפת, כך שקשה לי לראות את המחירים באזור המרכז יורדים בטווח הארוך. אולי תהיה עצירה לשנה-שנתיים או ירידה קלה".

אתה לא מודאג מהקיפאון היחסי במכירות?

"ענף הנדל"ן למגורים בארץ הוא הכי יציב. בעוד שבשאר סוגי הנדל"ן ישנה תנודתיות. בנדל"ן למגורים יש ביקושים קשיחים. המדינה נמצאת במחסור תמידי של קרקע זמינה באזורי הביקוש וזהו מצב שלא עומד להשתנות. תוחלת החיים עלתה בצורה דרמטית, הריבוי הטבעי בארץ הוא הגדול ביותר במערב. אנחנו רואים הרבה סוגים חדשים של משפחות והכל יחד יוצר ביקושי יתר לדירות.

"בעבר הלא רחוק תכננה המדינה את משק המגורים לפי צורך של 30 אלף יחידות דיור חדשות בשנה וכיום הצורך הוא כפול. נוצר מחסור בקרקעות זמינות למגורים. המדינה מנסה לתקן, ולדעתי גם בהצלחה יחסית בפריפריה, אבל הרבה פחות באזורי הביקוש. הדרך היחידה לתקן את המצב באזורי הביקוש, היא באמצעות התחדשות עירונית מאסיבית לצד פינוי מחנות צה"ל. אאורה זיהתה את תחום ההתחדשות העירונית כבר לפני שנים, נכנסה חזק, התמקצעה והבטיחה לעצמה עתודות משמעותיות לשנים הבאים. יש לנו יתרון מובנה מול כל מי שלא האמין וראה בזה תחום קשה שמצריך יותר מדי מאמץ. היום, כשכבר אין את מכרזי המינהל הפשוטים, רבות מהחברות נותרו ללא עתודות קרקע לשנים הבאות".

מה יקרה בשוק בטווח הקצר?

"במקומות שהמדינה הצליחה לעשות מחיר למשתכן בהצלחה, בעיקר בפריפריה, רואים ירידה במכירות של יזמים פרטיים וניצנים של ירידה במחיר. מאידך, באזורי הביקוש, שהמדינה לא נמצאת בהם כמעט, עדיין יש מחסור ועדיין רואים עליית מחירים. לדעתי המגמה הזו תימשך.

"מחיר למשתכן הביא בעיה נוספת לקבלנים שבונים בקרבה לפרויקטים הללו. זה יצר בלבול בקרב רוכשי הדירות. אני טוען שמחיר למשתכן הוריד את סטנדרט הבנייה ובמקום לבנות בסטנדרטים שמתאימים לתקופתנו, קבלנים שמונעים מחוסר ברירה ובמטרה להגיע למחיר היעד, בונים בסטנדרט נמוך.

"זה בא לידי ביטוי בעיקר בשטחים המשותפים, כמו לובי וכו'. גם בהמשך, מחירי המכירה בפרויקטים הללו יהיו נמוכים יותר והתמורה תהיה פחות אטרקטיבית לבעלי הדירות. בעיניי היה צריך לסבסד את האוכלוסייה שזקוקה לדיור ולעזור באופן נקודתי למי שאין לו ולא לפעול באופן כה גורף. צריך להבין שהרבה מהזוכים במכרזי מחיר למשתכן כלל לא נזקקים ויש להם מספיק כסף לרכוש דירה בשוק החופשי באזורי ביקוש".

"אנו בוחנים רכישת חברת ביצוע"

נראה שלאחרונה יש חזרה להשקעות בשוקי הנדל"ן של מזרח אירופה, לצד מרכז אירופה וארה"ב.

"נכון, על רקע המצב שנוצר בעקבות המדיניות של כחלון, משקיעים בארץ בכלל ובשוק ההון בפרט, חוזרים להשקיע מעבר לים, וחבל. בעבר הבוננזה הייתה רומניה, היום זה ארה"ב. אני מאמין בשוק הישראלי, יש בו פתרון מובנה לשוק המקומי ויש מקום להשקיע בחברות יזמיות בתחום המגורים. חברות הייזום למגורים צריכות להיות הרבה יותר מוערכות בשוק. הכי קל, כביכול, להשקיע בנכסים מניבים, אך התחום שלנו פחות מושפע משינויי ריבית ומתשואות. בעיניי חשוב ששוק ההון הישראלי ישקיע פחות בחברות מעבר לים ויותר בחברות ישראליות. זה טוב לפנסיה שלנו וטוב לצמיחת המשק".

הגעתם להיקפי פעילות גדולים, אתם שוקלים להיכנס גם לתחום הבנייה?

"כן. לאור המצוקה הקיימת בענף, הנובעת ממחסור בקבלנים איכותיים על רקע התמוטטות של המון חברות ביצוע בשנתיים האחרונות, אנחנו בוחנים בימים אלה רכישת חברת ביצוע".

למה אתה לא נכנס לפעילות בתחום המשרדים?

"אני מאמין שבעתיד יתברר שיש עודף שטחי משרדים בתל-אביב. אנחנו מאוד ממוקדים בנדל"ן למגורים, רק בישראל וכאן אנו מתכוונים להישאר. זו המומחיות שלנו. אגב, בכל הפרויקטים שלנו יש אלמנט של נדל"ן מסחרי ובחלק מהמקרים אנו שוקלים להשאיר את הנכסים בידינו, כמובן בניהול נכון ותוך שאנו שוקלים מהם הנכסים הכי נכונים לכל שכונה ושכונה".

"נשלב משרדי עו"ד נוספים בטיפול במכירת הדירות"

לא מעט כותרות עשה בעבר ההסכם לקבלת שירותים משפטיים שחתמה אאורה עם משרד עוה"ד אטרקצ'י ושות', שבבעלות אשתו של בעל השליטה, עו"ד סיגל אטרקצ'י. במקביל לייצוב החברה וההגדלה משמעותית של נפח פעילותה, צבר משרדה של סיגל, הזוכה לתשלום נדיב (בדרך כלל עמלה בשיעור של 1.5% פלוס מע"מ) עבור הדירות שאאורה מוכרת, תגמולים בהיקף מצטבר של כ-20 מיליון שקל.

הסכם ההתקשרות האחרון של אאורה עם המשרד של סיגל אטרקצ'י אושר לפני כ-3 שנים (עסקאות בעלי עניין צריכות לקבל אישור כל שלוש שנים) חרף התנגדותה של חברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי, שהעלתה טענות נגד גובה שכר הטרחה והליך ההתמחרות שביצעה אאורה לקבלת השירותים המשפטיים. בימים אלה עומד ההסכם בפני חידוש, ואטרקצ'י הודף את הטענות שהעלו חלק מבעלי המניות בעבר, כי אאורה שילמה שכר טרחה גבוה מדי.

לדבריו, "שיתוף הפעולה עם אטרקצ'י ושות' אושר לראשונה על-ידי בית המשפט בעת רכישת החברה ואושר שנית לאחר שלוש שנים על-ידי אסיפת בעלי המניות. בזמנו כולם הבינו שזהו המשרד הטוב ביותר עבור החברה. אנחנו נמצאים לקראת אישור שלישי של הנושא ואני קשוב לקולות השוק, לממשל התאגידי ולנראות של החברה. לכן אנחנו נמצאים בקשר רציף עם אנטרופי ובוחנים שינויים המתחייבים לאור עקרונות ממשל תאגידי תקין. אנחנו נצא למכרז מסודר ונשלב עוד משרדי עו"ד בטיפול הרציף בחברה, ומשרד אטרקצ'י יקבל שכ"ט זהה ליתר המשרדים".

אאורה

שנת הקמה: 2007

תחום פעילות: ייזום ובנייה למגורים, התחדשות עירונית

מייסד, בעל שליטה ומנכ"ל:יעקב אטרקצ'י

יו"ר: דוד ראם

היקף פעילות, לפי דוחות הרבעון השלישי 2017: החברה יוזמת הקמת כ-7,800 יח"ד ב-38 פרויקטים, מהן כ-1,900 בשלב השיווק

הון עצמי (סוף רבעון שלישי 2017): 275 מיליון שקל

שווי שוק: כ-500 מיליון שקל

עוד כתבות

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?