גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לא מתחבר עם מאכערים שגוזרים קופון על חשבון הדיירים"

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה ומנכ"ל חברת הנדל"ן אאורה, אומר את הדברים על רקע האתגרים של חברות הנדל"ן בצל השפעת תוכנית "מחיר למשתכן" ■ ראיון

יעקב אטרקצ'י / צילום: איל יצהר
יעקב אטרקצ'י / צילום: איל יצהר

מדיניות הממשלה בשנתיים האחרונות, ובעיקר זו של שר האוצר, משה כחלון, הכניסה את חברות הנדל"ן היזמיות למגננה. תוכנית "מחיר למשתכן" צמצמה למינימום את היקף הקרקעות הפנויות בשוק החופשי, בעיקר באזור המרכז, כך שיזמים אשר נתקעו ללא מלאי קרקעות מספק, נאלצים לצמצם את פעילותם או להשתתף במכרזי מחיר למשתכן, בהם הרווחיות נמוכה.

"הדרך היחידה כיום ליזום פרויקטים על עתודות קרקע משמעותיות במרכז גוש דן, היא באמצעות התחדשות עירונית. אין מרכיב עלות קרקע, זה מצריך פחות מימון, וניתן לבצע מספר פרויקטים במקביל", אומר בריאיון ל"גלובס" יעקב אטרקצ'י, בעלי השליטה ומנכ"ל חברה אאורה השקעות.

עם זאת, הוא מדגיש, "התחום לא מתאים לכל אחד. זה תחום שיש בו תכנון ארוך טווח וגם הרבה פסיכולוגיה מול הדיירים. אני מאוד אוהב את התחום ונהנה מהעשייה בו. יש בזה סיפוק יוצא דופן. מדובר בשכונות ישנות, שכמעט אינן ראויות למגורים. בתים ללא מיגון, עם ביוב זורם ברחובות. התושבים מקבלים שדרוג משמעותי ברמת החיים, דירות גדולות בכ-25-45 מ"ר תוספת נטו על שטח הדירה כיום, לצד מרפסות של 12 מ"ר, חניה ומחסן, מבני ציבור וסביבת מגורים חדשה לחלוטין".

"אנחנו משנים מרכזי ערים"

אאורה היא היום אחת החברות הבולטות בענף בתחום הבנייה למגורים בכלל ובתחום ההתחדשות העירונית בפרט. החברה, שמחזיקה בעתודות קרקע במיקומים מרכזיים ומתמקדת בפרויקטים של פינוי-בינוי, מעורבת כיום בהקמה של כ-25 שכונות, 5 מתוכן כבר בביצוע. רוב הפרויקטים של אאורה נחשבים לגדולים מאוד בתחום ההתחדשות העירונית, בהיקף של 500 יחידות דיור ומעלה.

אטרקצ'י: "רק כך ניתן לייצר חווית מגורים שלמה. הורסים שכונה ישנה ובונים שכונה חדשה עם תשתיות חדשות, בניינים מודרניים, מבני ציבור, פארקים, שטחי מסחר, שבילי אופניים, גני ילדים ומעונות יום. לא מדובר רק בדירה בבניין יפה עם לובי מפואר, אלא באפשרות לאיכות חיים יותר טובה וגם מחירי מכירה גבוהים יותר עבור הדיירים, במידה שיחליטו לעבור. להבדיל, בפרויקטים של תמ"א 38 יש אילוצים תכנוניים ויוצאת תוצאה בינונית, לכן אנחנו לא שם. האסטרטגיה שלנו מאוד ברורה - לא נכנסים לפרויקטים של תמ"א 38 או של מחיר למשתכן".

מתח הרווחים בהתחדשות עירונית גבוה?

"כן. בדרך כלל יש רווח גולמי של יותר מ-15%. פרויקטים של התחדשות עירונית הם קודם כל למטרת רווח, אבל יש בהם נשמה. אנחנו זוכים לטפל בדור ההורים שלנו וגם עושים טוב לאנשים, נותנים להם שדרוג דרמטי באיכות החיים. הדיירים זוכים לשדרוג משמעותי גם בהיבט הכלכלי, שכן שווי הדירות שלהם מוכפל והם לא משלמים על כלום. אנחנו נותנים ערבות בנקאית על שווי הדירה החדשה ולא על שווי הדירה הישנה. בנוסף, מצליחים לייצר קהילה נכונה. אנחנו משנים מרכזי ערים וזה אתגר מאוד גדול. אנחנו פועלים בשקיפות, כל הדיירים חותמים על אותו חוזה ואין אחד שיקבל שקל יותר משכנו או מ"ר יותר מחברו. זהו עיקרון מקודש אצלי".

תן דוגמה.

"למשל, בפרויקט שלנו בקריית אונו ישנן 216 דירות ישנות, כשמחצית מהדיירים כבר יצאו לשכירות כאשר הפרויקט בעיצומו. הצלחנו להניע את הפרויקט עם אפס תביעות סרבנים, הגענו עם כולם להסכמים מכבדים ושוויוניים. יש לנו יחסי אמון מיוחדים עם הדיירים הללו. הם סומכים עלינו עם אחד הדברים שהכי יקרים להם. יש הרבה אמוציות בסיטואציות של הריסת בניינים. הסיפוק הוא שנצליח לבנות את כל השכונה מחדש ולהציע 672 דירות חדשות במרכז העיר. אני מאמין שאם זה היה קורה יותר במרכז גוש דן, זה היה פותר את כל הבעיות. אותו הדבר בדיוק אנחנו עושים בתל-אביב, רמת-השרון, רמת-גן, גבעתיים ומקומות נוספים".

אתה רואה שינוי בתחום בתקופה האחרונה?

"אני לא מתחבר עם מאכערים שגוזרים קופון על חשבון הדיירים. רק יזם גדול שיכול להעמיד הון עצמי וגם ניסיון ומקצועיות, צריך להוביל פרויקטים של התחדשות עירונית. צריך להפיק לקחים מהעבר, ממקרים בהם כל מיני מאכערים ללא מימון קראו לעצמם יזמים והחתימו אנשים תמימים ואחר כך פנו ליזמים אמיתיים ודרשו אחוזים בפרויקטים על חשבון התמורה של הדיירים. בזמן האחרון רואים שינוי לטובה וזה מחלחל גם לדיירים שמבינים שהם צריכים להתנהל במקצועיות. זה טוב להם וטוב לנו. חשוב כל הזמן לזכור שלצד חדוות העשייה, מדובר בפרויקטים יותר רווחיים מהמקובל בענף ופחות מסוכנים. צריך פחות מימון, אז יש פחות סיכון".

לדברי אטרקצ'י, "בשנת 2017 שוק הנדל"ן היה חלש יחסית ויחד עם זאת מכרנו באאורה למעלה מ-300 דירות. בהערכה זהירה, אנו צופים שבשנים 2019-2020 נמכור כ-400-500 יחידות דיור בשנה. בסך הכל יש לנו 42 פרויקטים בשלבים שונים בהיקף של קרוב ל-11 אלף יחידות דיור. אני לא חושב שיש כיום בארץ חברה עם היקפים שכאלה לשנים הבאות באזורי הביקוש", אומר אטרקצ'י ומוסיף כי "מי שלא יהיה חזק על מפת ההתחדשות העירונית, ייעלם ממפת היזמות למגורים באזורי הביקוש".

"הנדל"ן למגורים הוא הכי יציב בארץ"

אטרקצ'י, שהקים וניהל את פעילות הנדל"ן של אאורה בישראל החל משנת שנת 2007, השתלט ב-2011 על החברה האם הבורסאית, אאורה השקעות, במסגרת הסדר חוב לאחר שהחברה קרסה תחת ניהולם של הבעלים הקודמים - בועז משעולי ויוסף צליח - שהפנו חלק ניכר מהונה להשקעות בשוקי הנדל"ן של מזרח אירופה.

מאז שהפך לבעל השליטה, מיקד אטרקצ'י את פעילותה בתחום המגורים בישראל, שנהנה בשנים האחרונות מפריחה ועלייה בביקושים. "אני בעלים שהוא גם מנכ"ל ויש לזה יתרון", הוא אומר היום, "זה מייצר אמינות מול הדיירים, שרוצים לדעת שמי שמדבר איתם היום, יהיה כאן גם בעוד חמש ועשר שנים".

לאחר עלייה של 180% במניית החברה בשלוש השנים האחרונות, עומד כיום שווי השוק של אאורה על יותר מחצי מיליארד שקל. בספטמבר האחרון זכה אטרקצ'י להבעת אמון משמעותית מגופים מוסדיים מובילים בשוק ההון, כשאאורה גייסה כ-103 מיליון שקל בהקצאת מניות פרטית ללאומי פרטנרס, מנורה מבטחים, הפניקס וקרן נוקד, לפי שווי חברה של 480 מיליון שקל אחרי הכסף.

הזרמת ההון מהמוסדיים שימשה לחיזוק מבנה ההון של החברה, וההון העצמי של אאורה גדל בעקבותיה בכ-60% לרמה של 275 מיליון שקל. גם לאחר ההזרמה נותרה אאורה ממונפת למדי עם מאזן בהיקף של כ-1.3 מיליארד שקל. אטרקצ'י לא מתרגש מהיקף המאזן וטוען שרמת הסיכון של אאורה סבירה.

לדבריו, "החברה זוכה לאמון מאוד גדול גם מצד שוק ההון וגם מהמערכת הבנקאית. כולם ללא יוצא מן הכלל רואים בה כחברה הצומחת ביותר בענף כיום. כל הפרויקטים שלנו איכותיים ואין לנו פרויקטים מסוכנים. ההון האפקטיבי של החברה עומד למעשה על כ-370 מיליון שקל: 70 מיליון שקל אג"ח הניתנות להמרה באפריל 2019, עוד 20 מיליון שקל באופציות למימוש עד מאי 2018 שנמצאות עמוק בכסף. החברה מחויבת לתקן 21 ולכן אנחנו צופים שהחל מהרבעון השני לשנת 2018 נתחיל להראות רווחיות משמעותית הרבה יותר מפרויקטים שבצנרת, ונציג גם בשנים הקרובות רווחיות משמעותית".

המינוף שלכם לא מוגזם?

"בעיניי המינוף של החברה לא גבוה ביחס להון העצמי והיקף הפרויקטים. יחד עם זאת, אנחנו פועלים כל הזמן להקטנת החוב והגדלת ההון העצמי".

בעקבות גיוס ההון, וכחלק ממהלך שמוביל אטרקצ'י להגברת השקיפות ושיפור הממשל התאגידי בחברה, מונה השבוע (ב') מנכ"ל לאומי פרטנס, ירון בלוך, לדירקטור באאורה. ביחד איתו מונה כדירקטור רו"ח גדי קורן. שניהם החליפו בדירקטוריון את אטרקצ'י וסמנכ"ל הכספים של החברה, יוחאי אבטן.

ככלל, מה מצבם של יזמי הנדל"ן בארץ?

"אני מאמין שיזמים שהתמקדו בעיקר בפריפריה, יתקשו להתמודד עם הפרויקטים של מחיר למשתכן. סביבת הריבית האפסית מובילה לכך שעדיין רכישת דירה היא האלטרנטיבה המועדפת, כך שקשה לי לראות את המחירים באזור המרכז יורדים בטווח הארוך. אולי תהיה עצירה לשנה-שנתיים או ירידה קלה".

אתה לא מודאג מהקיפאון היחסי במכירות?

"ענף הנדל"ן למגורים בארץ הוא הכי יציב. בעוד שבשאר סוגי הנדל"ן ישנה תנודתיות. בנדל"ן למגורים יש ביקושים קשיחים. המדינה נמצאת במחסור תמידי של קרקע זמינה באזורי הביקוש וזהו מצב שלא עומד להשתנות. תוחלת החיים עלתה בצורה דרמטית, הריבוי הטבעי בארץ הוא הגדול ביותר במערב. אנחנו רואים הרבה סוגים חדשים של משפחות והכל יחד יוצר ביקושי יתר לדירות.

"בעבר הלא רחוק תכננה המדינה את משק המגורים לפי צורך של 30 אלף יחידות דיור חדשות בשנה וכיום הצורך הוא כפול. נוצר מחסור בקרקעות זמינות למגורים. המדינה מנסה לתקן, ולדעתי גם בהצלחה יחסית בפריפריה, אבל הרבה פחות באזורי הביקוש. הדרך היחידה לתקן את המצב באזורי הביקוש, היא באמצעות התחדשות עירונית מאסיבית לצד פינוי מחנות צה"ל. אאורה זיהתה את תחום ההתחדשות העירונית כבר לפני שנים, נכנסה חזק, התמקצעה והבטיחה לעצמה עתודות משמעותיות לשנים הבאים. יש לנו יתרון מובנה מול כל מי שלא האמין וראה בזה תחום קשה שמצריך יותר מדי מאמץ. היום, כשכבר אין את מכרזי המינהל הפשוטים, רבות מהחברות נותרו ללא עתודות קרקע לשנים הבאות".

מה יקרה בשוק בטווח הקצר?

"במקומות שהמדינה הצליחה לעשות מחיר למשתכן בהצלחה, בעיקר בפריפריה, רואים ירידה במכירות של יזמים פרטיים וניצנים של ירידה במחיר. מאידך, באזורי הביקוש, שהמדינה לא נמצאת בהם כמעט, עדיין יש מחסור ועדיין רואים עליית מחירים. לדעתי המגמה הזו תימשך.

"מחיר למשתכן הביא בעיה נוספת לקבלנים שבונים בקרבה לפרויקטים הללו. זה יצר בלבול בקרב רוכשי הדירות. אני טוען שמחיר למשתכן הוריד את סטנדרט הבנייה ובמקום לבנות בסטנדרטים שמתאימים לתקופתנו, קבלנים שמונעים מחוסר ברירה ובמטרה להגיע למחיר היעד, בונים בסטנדרט נמוך.

"זה בא לידי ביטוי בעיקר בשטחים המשותפים, כמו לובי וכו'. גם בהמשך, מחירי המכירה בפרויקטים הללו יהיו נמוכים יותר והתמורה תהיה פחות אטרקטיבית לבעלי הדירות. בעיניי היה צריך לסבסד את האוכלוסייה שזקוקה לדיור ולעזור באופן נקודתי למי שאין לו ולא לפעול באופן כה גורף. צריך להבין שהרבה מהזוכים במכרזי מחיר למשתכן כלל לא נזקקים ויש להם מספיק כסף לרכוש דירה בשוק החופשי באזורי ביקוש".

"אנו בוחנים רכישת חברת ביצוע"

נראה שלאחרונה יש חזרה להשקעות בשוקי הנדל"ן של מזרח אירופה, לצד מרכז אירופה וארה"ב.

"נכון, על רקע המצב שנוצר בעקבות המדיניות של כחלון, משקיעים בארץ בכלל ובשוק ההון בפרט, חוזרים להשקיע מעבר לים, וחבל. בעבר הבוננזה הייתה רומניה, היום זה ארה"ב. אני מאמין בשוק הישראלי, יש בו פתרון מובנה לשוק המקומי ויש מקום להשקיע בחברות יזמיות בתחום המגורים. חברות הייזום למגורים צריכות להיות הרבה יותר מוערכות בשוק. הכי קל, כביכול, להשקיע בנכסים מניבים, אך התחום שלנו פחות מושפע משינויי ריבית ומתשואות. בעיניי חשוב ששוק ההון הישראלי ישקיע פחות בחברות מעבר לים ויותר בחברות ישראליות. זה טוב לפנסיה שלנו וטוב לצמיחת המשק".

הגעתם להיקפי פעילות גדולים, אתם שוקלים להיכנס גם לתחום הבנייה?

"כן. לאור המצוקה הקיימת בענף, הנובעת ממחסור בקבלנים איכותיים על רקע התמוטטות של המון חברות ביצוע בשנתיים האחרונות, אנחנו בוחנים בימים אלה רכישת חברת ביצוע".

למה אתה לא נכנס לפעילות בתחום המשרדים?

"אני מאמין שבעתיד יתברר שיש עודף שטחי משרדים בתל-אביב. אנחנו מאוד ממוקדים בנדל"ן למגורים, רק בישראל וכאן אנו מתכוונים להישאר. זו המומחיות שלנו. אגב, בכל הפרויקטים שלנו יש אלמנט של נדל"ן מסחרי ובחלק מהמקרים אנו שוקלים להשאיר את הנכסים בידינו, כמובן בניהול נכון ותוך שאנו שוקלים מהם הנכסים הכי נכונים לכל שכונה ושכונה".

"נשלב משרדי עו"ד נוספים בטיפול במכירת הדירות"

לא מעט כותרות עשה בעבר ההסכם לקבלת שירותים משפטיים שחתמה אאורה עם משרד עוה"ד אטרקצ'י ושות', שבבעלות אשתו של בעל השליטה, עו"ד סיגל אטרקצ'י. במקביל לייצוב החברה וההגדלה משמעותית של נפח פעילותה, צבר משרדה של סיגל, הזוכה לתשלום נדיב (בדרך כלל עמלה בשיעור של 1.5% פלוס מע"מ) עבור הדירות שאאורה מוכרת, תגמולים בהיקף מצטבר של כ-20 מיליון שקל.

הסכם ההתקשרות האחרון של אאורה עם המשרד של סיגל אטרקצ'י אושר לפני כ-3 שנים (עסקאות בעלי עניין צריכות לקבל אישור כל שלוש שנים) חרף התנגדותה של חברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי, שהעלתה טענות נגד גובה שכר הטרחה והליך ההתמחרות שביצעה אאורה לקבלת השירותים המשפטיים. בימים אלה עומד ההסכם בפני חידוש, ואטרקצ'י הודף את הטענות שהעלו חלק מבעלי המניות בעבר, כי אאורה שילמה שכר טרחה גבוה מדי.

לדבריו, "שיתוף הפעולה עם אטרקצ'י ושות' אושר לראשונה על-ידי בית המשפט בעת רכישת החברה ואושר שנית לאחר שלוש שנים על-ידי אסיפת בעלי המניות. בזמנו כולם הבינו שזהו המשרד הטוב ביותר עבור החברה. אנחנו נמצאים לקראת אישור שלישי של הנושא ואני קשוב לקולות השוק, לממשל התאגידי ולנראות של החברה. לכן אנחנו נמצאים בקשר רציף עם אנטרופי ובוחנים שינויים המתחייבים לאור עקרונות ממשל תאגידי תקין. אנחנו נצא למכרז מסודר ונשלב עוד משרדי עו"ד בטיפול הרציף בחברה, ומשרד אטרקצ'י יקבל שכ"ט זהה ליתר המשרדים".

אאורה

שנת הקמה: 2007

תחום פעילות: ייזום ובנייה למגורים, התחדשות עירונית

מייסד, בעל שליטה ומנכ"ל:יעקב אטרקצ'י

יו"ר: דוד ראם

היקף פעילות, לפי דוחות הרבעון השלישי 2017: החברה יוזמת הקמת כ-7,800 יח"ד ב-38 פרויקטים, מהן כ-1,900 בשלב השיווק

הון עצמי (סוף רבעון שלישי 2017): 275 מיליון שקל

שווי שוק: כ-500 מיליון שקל

עוד כתבות

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

הרש גולדברג פולין

דיווח ב-CNN: בממשל ביידן קיבלו את הסרטון של החטוף גולדברג-פולין כבר ביום שני

פרסומים זרים: הוידאו הועבר ע"י הקטארים עקב לחץ אמריקני לקבלת אות חיים מהרש ומחטופים אמריקנים נוספים • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • אחרי פרסום הסרטון: מחאה בירושלים להחזרת החטופים • משפחות חטופים חסמו את משאיות הסיוע לרצועה: "רק עצירת הסיוע לחמאס תמנע ממנו לשלוט ברצועה" • סנטקום: הפלנו טיל בליסטי וכטב"מים ששיגרו החות'ים • עדכונים בולטים

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

ימי הזוהר מאחוריה? הקרן של משקיע העל דועכת

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

טסלה פספסה את התחזיות ורשמה את הירידה החדה ביותר בהכנסות מאז 2012

למרות שפספסה את התחזיות המוקדמות בשורת הרווח וההכנסות, מניית טסלה מזנקת במסחר המאוחר ● האנליסטים בוול סטריט חזו כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לישראל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה