גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תיק 4000 - סימפטום של האכיפה הבררנית במשטרת ישראל

מדוע מתמקדים בהטבות לבזק ולא בהוט, ואיזה כלי תקשורת לא נגוע ביחסי ליטוף-זימבור עם פוליטיקאים? ■ השאלות שמעלה תיק החקירה האחרון ■ פרשנות

1. ביום שלישי השבוע עצרה המשטרה ארבעה עובדים של שיכון ובינוי בעבר ובהווה, ושלושה מהם הובאו לבית המשפט להארכת מעצר. היום נעצרו בכירים בחברה. החשד שהמשטרה חוקרת: עובדים בכירים בחברה בת זרה של שיכון ובינוי שילמו שוחד כדי לזכות במכרזים של מיזמי בנייה באפריקה בהיקף של מאות מיליוני דולרים. לפי החוק הישראלי, מי שנותן שוחד לעובד ציבור זר דינו כנותן שוחד לעובד ציבור בישראל.

המקרה של שיכון ובינוי דומה להפליא למקרה של טבע והשוחד ברוסיה, למעט שני הבדלים בולטים: בטבע השוחד הוא כבר עובדה מוגמרת. החברה הודתה ששילמה תשלומים מושחתים לעובדי ציבור ברוסיה ובאוקריאנה; שביצעה תשלומים לא נאותים במקסיקו; שיצרה רווח אדיר כתוצאה מהתשלומים המנופחים; שתשלום השוחד הוסווה בדוחות כהוצאות לגיטימיות. טבע שילמה אמנם קנסות כבדים במיוחד בארה"ב ובישראל. הפרקליטות הדגישה שתיק החקירה הוא נגד בכירי החברה (ביניהם חיים הורוביץ, בנו של מייסד החברה ולשער יו"ר החטיבה הבינלאומית של טבע), אך חקירה ומעצרים מתוקשרים עדיין לא התבצעו, ואני מסופק אם אי-פעם יתבצעו, למרות ההאשמות החמורות. מדוע ה"הפליה" בין טבע לשיכון ובינוי? האם בכך שטבע שילמה קנסות כבדים והודתה בתשלומי שוחד היא "קנתה" את סגירת תיק החקירה נגד בכיריה? צריך להפנות את השאלה הזאת למשטרה, כי ה"הפליה" במקרה הזה ממחישה יותר מכול את אחת הבעיות בחקירות של תופעות דומות - אכיפה בררנית, שמחמירה במקרה א' ומקילה במקרה הטוב ומעלימה עין במקרה הרע במקרה ב'.

אכיפה בררנית מאפיינת גם את תיק 4000, והיא גורמת ליותר ויותר אנשים לתהות על התנהלות מערכות אכיפת החוק. ככל שהדוגמאות הולכות ונערמות, אמון הציבור במערכות האלה נשחק.

2. בדיווחים בתקשורת על תיק 4000 השתרשה האמירה שניתנו לבזק הטבות בהיקף של מאות מיליוני שקלים, אלא שזו תפיסה פשטנית. המציאות הרבה יותר מורכבת. בקצרה, ההטבות לכאורה נחלקו לשתיים: הראשונה - ביטול ההפרדה המבנית; השנייה - נכס המס של חברת yes. שתיהן שלובות לכאורה זו בזו, ובשתיהן יש הרבה מההיגיון הכלכלי, העסקי וגם, תתפלאו, הצרכני. ברור כשמש שלבזק היה אינטרס מובהק בקידום מהיר ככל האפשר של ביטול ההפרדה המבנית, במיזוג עם yes (שגרר את עסקת בעלי העניין עם שאול אלוביץ) ובניצול נכס המס שלה, וברור כשמש שהאינטרס של אלוביץ לעתים לא חפף במלואו את זה של בזק, בעיקר בגלל מצוקת הנזילות שלו. המצוקה הזאת הובילה אותו, על פי החשדות וההמלצות לכתבי אישום, לעגל פינות מול הרגולטורים ובעיקר לבצע מניפולציות בדוחות yes כדי להזרים אליו כמה שיותר כסף על חשבון בזק.

כל זה לא אומר שביטול ההפרדה המבנית בבזק הוא סוג של "הטבה". לא, הוא סוג של הכרח, כי בזק איננה יכולה לפעול כהורה שאינו יכול לתקשר עם ילדיו (בזק בינלאומי, yes ופלאפון) ולהמשיך לפעול במבנה תאגידי ארכאי, רק כי הרישיון ההיסטורי שלה קבע כך. יתרה מכך, ביטול ההפרדה המבנית היה מאפשר לצרכן ליהנות משיווק חבילות טריפל המשלבות טלוויזיה רב-ערוצית, אינטרנט וטלפוניה נייחת תחת קורת גג אחת ובמחיר נמוך יותר. כמובן, ביטול ההפרדה המבנית לווה בכמה תנאים שבזק הצטיינה בדחיית יישומם, אבל בסופו של דבר, אחד התנאים הבולטים - רפורמת השוק הסיטונאי - הפכה להצלחה גדולה מאוד דווקא בתקופת שלמה פילבר כמנכ"ל משרד התקשורת והבוס שלו, שר התקשורת נתניהו. כיום יש לא פחות מ-550 אלף מנויים סיטונאיים באינטרנט, ש"רוכבים" על התשתית של בזק.

ובעניין נכס המס של yes: על פי פקודת מס הכנסה, לקיזוז הפסדים יש כמה מבחנים, אבל העיקרון הוא שזה מהלך חשבונאי מקובל, גם אם הפסדי yes היו עצומים (יותר מ-5 מיליארד שקל) ונכס המס שווה כרבע ממנו. אלה עניינים שהוסדרו עם רשות המסים. להציג את זה כ"הטבה" מיוחדת שנתפרה לבזק - זה מנותק מהפרקטיקה העסקית החשבונאית. ההיסטוריה במקרה הזה מחדדת את העניין: מי שיצרה את ערימת ההפסדים של yes היא לא אחרת ממדינת ישראל. כזכור, הממשלה היא זו שהחליטה לסבסד את התחרות בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית, כשהובילה את בזק הממשלתית לתמיכה חסרת תקדים בהקמת yes בשנת 1998. בזק השקיעה סכום עתק ב-yes - כ-3.3 מיליארד שקל. השקעה לא כלכלית שכבר לא תחזיר את עצמה לעולם. נכס המס הזה הוא, אם כן, תולדה ישירה של החלטות שהתקבלו בעבר על ידי המדינה.

וחייבים להדגיש: ההחלטה הנכונה על ביטול ההפרדה המבנית, עם תנאיה, לא הייתה צריכה להתקבל על ידי נתניהו או בהשראתו, על רקע היכרותו עם אלוביץ'. התוצאה היא שכרגע יש שיתוק בנושא הזה, כי אף פקיד לא מוכן לקבל החלטה, שהיא לטובת הצרכן, פן יבולע לו והוא ייתלה בכיכר העיר באשמה של הענקת "הטבות" לבזק.

3. וכעת אנחנו מגיעים לאכיפה הבררנית. משרד התקשורת והרגולציה בשוק התקשורת מתנהלים בצורה עקומה כבר שנים ארוכות. הוט, לדוגמה, החברה השנייה בגודלה בשוק התקשורת, קיבלה ממשרד התקשורת הטבה ענקית, בהיקף של מיליארד שקל, כאשר איפשר לה לדחות שוב ושוב את מחויבותה לפריסה אוניברסלית, כלומר, פריסת התשתית שלה ברחבי ישראל.

ההטבה הענקית הזאת נמתחה לאורך זמן רב, בתקופה שמו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס ובעל השליטה לשעבר ב"גלובס" אליעזר פישמן היו בין בעלי המניות בהוט וגם בתקופת שליטתו של פטריק דרהי בחברה (אגב, על פי הערכות מוזס ודרהי מקורבים מאוד). מדוע, אם כך, הפוקוס בעניין ההטבות הוא על בזק ולא על ההטבה הברורה והענקית שניתנה להוט? מה גרם לכל הגורמים הבכירים במשרד התקשורת, כולל מנכ"ל המשרד לשעבר אבי ברגר, שמוצג בתקשורת כאחד שעומד על עקרונותיו, לאפשר להוט לסובב בכחש את הרגולציה פעם אחר פעם? מה בדיוק היו קשרי הוט עם משרד התקשורת שאפשרו זאת? שאלה טובה. כאן בדיוק מתבטאת האכיפה הבררנית.

4. עניין הסיקור המלטף של נתניהו באתר וואלה! (עם כל הכבוד, לא מדובר בשחקן תקשורתי משפיע כל כך, יש משפיעים ממנו בהרבה) הוא מפגן הצביעות הגדול ביותר של התקשורת. יחסי ליטוף-זימבור של פוליטיקאים מתקיים בכל כלי תקשורת בישראל, ברמה כזו או אחרת. מדובר ביחסים של תן וקח, שמור לי ואשמור לך, כשעל השולחן מונחים אינטרסים עסקיים מובהקים. רוצים דוגמאות? יש למכביר.

בתקופה שבה יאיר לפיד כיהן כשר האוצר, הזרימו המשרדים הממשלתיים שבשליטת "יש עתיד" - חינוך (שי פירון) ורווחה (מאיר כהן) - תקציבים נדיבים מאוד ל"ידיעות אחרונות" עבור תוכן שיווקי. האם יש לכך קשר ליחס החמים והנעים שמקבלים לפיד ומפלגתו בעיתון? ובמה זה בדיוק שונה מיחסי וואלה-בזק-נתניהו? לא שונה, אפילו זהה.

"ידיעות אחרונות" העניק לחברי כנסת לא מעטים שתמכו בחוק "ישראל היום" יחס חנפני, לדוגמה לאיתן כבל ולציפי לבני, שקידמו את החוק ללא ליאות. האם אין הדבר דומה לטענות שבבסיס תיק 4000 על יחסי וואלה-נתניהו-בזק? ודאי שכן. גם כאן מעורבים אינטרסים עסקיים ויחס מלטף בכלי מדיה. כבל אמנם נחקר באזהרה בעניין, אבל נראה שהטיפול בעניינו התאדה לחלוטין בהמולת נתניהו.

איילה חסון פרסמה לאחרונה עוד סיפור שמלמד היטב על יחסי ליטוף וזימבור בין כלי תקשורת לפוליטיקאים ולאנשי צבא. זה הסיפור: בזמנו חולק "ידיעות אחרונות" בבסיסי צה"ל במסגרת עסקה בין העיתון לצבא. "ישראל היום", כחלק מהתחרות עם "ידיעות אחרונות", ביקש להצטרף להפצתו בבסיסי צה"ל - בחינם. מי שעמד על רגליו האחוריות נגד העסקה הזאת הוא הרמטכ"ל אז, גבי אשכנזי, שזכה ליחס מלטף מאוד מ"ידיעות אחרונות".

מי שתמך בהפצת "ישראל היום" בבסיסי צה"ל הוא אהוד ברק, אז שר הביטחון (ויריבו של אשכנזי), באמצעות יוני קורן, אז ראש לשכתו. באורח פלא, הן ברק והן קורן, חטפו אש וגופרית מ"ידיעות אחרונות". זאת ואף זאת: אשכנזי נשמע אומר בשיחת טלפון מוקלטת ש"נוני (מוזס) יעשה כל מה שאני אומר לו".

שלדון אדלסון, הבעלים של "ישראל היום", הדפיס והפיץ באמצעות "הארץ" את רוב גיליונות העיתון במשך שנים, בהיקפים מצטברים של מאות מיליוני שקלים ברוטו, מה שסיפק ל"הארץ" חמצן להמשך פעילותו. האם גובה הלהבות לאורך התקופה הזאת נגד נתניהו ב"הארץ" היה כגובה הלהבות עתה? אני ממש לא בטוח. זכור במיוחד ראיון ארוך ומלטף (אפרופו יחסים מלטפים בוואלה!) שניתן לנתניהו יחד עם פרופ' לואיג'י זינגלס - בסיום השותפות בין אדלסון לקבוצה.

דוגמה אחרת היא היחס המלטף מאוד שקיבל תאגיד השידור (בהרצה, עדיין בהרצה, כנראה עד אין קץ בהרצה) משורה של עיתונאים בשם ערכים נשגבים לכאורה - שבינתיים לא מוכיחים את עצמם בהתחשב בביצועים העלובים של התאגיד - שקיבלו תוכניות ובמה בתאגיד מיד עם תחילת הרצתו, או שידידיהם וקרוביהם קיבלו בו ג'וב. מה זה אם לא שוחד עיתונאי? אה, ושכחנו שהתענוג המפוקפק הזה של יחסי תן וקח עולה למדינת ישראל כ-700 מיליון שקל בשנה.

ויש עוד ועוד דוגמאות. העיקרון בהן דומה להפליא לתיק 4000. אם כבר בודקים את יחסי הליטוף והזימבור בתקשורת, בבקשה, שיבדקו לאורך כל הקו, בכל כלי התקשורת המרכזיים בישראל, כדי לשרת את זכות הציבור לדעת. היו בטוחים: זה יהיה מרתק וחמור אף יותר ממה שמתגלה לנו בתיק 4000.

5. טוב תעשה הכנסת הנוכחית או הכנסת הבאה אחריה אם תיזום חקיקה להגבלת כהונת ראשי ממשלה לשתי קדנציות. עודף כוח לאורך זמן רב מדי הוא אף פעם לא דבר בריא. הוא גורם לתופעות של שימור כוח ושיכרון כוח. זה נכון לשוק הפוליטי, אבל גם לשוק העסקי ולשוק התקשורתי.

eli@globes.co.il

עוד כתבות

זום גלובלי / צילום: Reuters

מילה אחת מיותרת ברוסיה עלתה בשש שנות מאסר

ארה"ב והודו הגיעו להסכם מכסים חדש - לפחות לטענת טראמפ • גזר הדין החריג שהוטל על קומיקאי רוסי • ומי רצח את בנו של קדאפי? פרטים חדשים נחשפים • זום גלובלי, מדור חדש

פרסומת של ארטליסט לסופרבול / צילום: צילום מסך

יותר מ-8 מיליון דולר ל-30 שניות: אף אחד כמעט לא מזפזפ בפרסומות הסופרבול

הסופרבול, שישודר ביום ראשון הקרוב, הוא לא רק אירוע ספורט משמעותי עם 120 מיליון צופים - אלא גם אחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● השנה יקחו בו חלק שלוש חברות ישראליות, והטרנד הבולט הוא מעבר מפרסומת חד-פעמית לחוויה אינטראקטיבית "360"

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירוק; הדאו בשיא כל הזמנים, מניית אמזון צנחה אחרי הדוחות

נעילה ירוקה בבורסות אירופה ● אמזון צנחה אחרי דוחות מעורבים שפרסמה אתמול: החברה עקפה את התחזיות בשורת ההכנסות, אך פספסה קלות בשורת הרווח למניה ● גוגל הצטרפה לירידות לאחר פרסום הדוחות, וביטקוין רשם את אחת הצלילות החדות בתולדותיו וירד ל-65 אלף דולר, במהלך היום רשם התאוששות קלה וטיפס חזרה מעל 70 אלף דולר

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

פרסומים לדירות חדשות כשהמחיר המצוין הוא למ''ר / צילום: צילומי מסך

במקום סכום כולל לדירה, מפרסמים מחיר למ"ר: מה עומד מאחורי השינוי השיווקי

עוד ועוד חברות שמוכרות דירות נוקבות במחיר למ"ר, ולא במחיר של הדירה ● המספרים האלה היו בדרך כלל שמורים לשמאים ולאנשי מקצוע, ולא לקהל הרחב ● המטרה: לעשות סטנדריטזציה למחירים ● מומחים: "המגמה כבר חורגת מתחום תל אביב"

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

"בכלכלה הסמויה של הטבע יש פוטנציאל עצום לתיקון העולם": נרי אוקסמן חושפת את החברה החדשה שהקימה

היא מפתחת נעליים שאפשר לשתול אחרי השימוש, מתכננת בתים שמגדלים את עצמם, ומגדלת במעבדה אוכמניות שאיש לא טעם 450 שנה ● אחרי 25 שנה באקדמיה, פרופ' נרי אוקסמן, מהחוקרות המשפיעות בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב, רוצה ליישם את החזון שלה לסינרגיה בין בני אדם לטבע ● וגם: ההתמודדות עם הסערה שנקלעה אליה בעקבות פעילותו הפרו־ישראלית של בן זוגה, המיליארדר ביל אקמן

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי? ● גלובס עושה סדר

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

רשות המסים / צילום: איל יצהר

מכה לרשות המסים: פסק דין חדש קובע כי תשיב מאות מיליוני שקלים לקבלנים

ועדת הערר למיסוי מקרקעין קבעה כי על רשות המסים להשיב לקבלנים שזכו במכרזי מחיר למשתכן את מס הרכישה ששילמו ● זאת, לאחר שהתקבלה עמדת הקבלנים לפיה זכייתם במכרז אינה מהווה רכישה של זכות במקרקעין, אלא הסכם למתן שירותי בנייה למדינה, שאינו מחייב במס רכישה

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock

האנשים שהשתכרו בלי ששתו אלכוהול, וההסבר המפתיע

דמיינו שאתם נעצרים ע"י שוטר. לא שתיתם אלכוהול, ואתם אפילו מסכימים לבדיקה - אבל בדיקת הינשוף מצביעה על שכרות ● כעת, מחקרים מסבירים את התופעה הנדירה: "תסמונת המבשלה העצמית" - מצב רפואי שבו הגוף שלכם מייצר אלכוהול באופן טבעי, מבלי ששתיתם אפילו טיפה

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

כלים בלתי מאוישים במצעד צבאי בבייג'ינג, ספטמבר. גרסאות חמושות של כלבים רובוטיים וכטב''מים / צילום: Reuters, Sheng Jiapeng/China News Service/VCG

סין ערכה מצעד מרהיב של זאבים רובוטיים - הנשק החדש שלה למלחמה

מהנדסים סינים שרצו לאמן כלים לא מאוישים בלחימה החליטו לשאוב השראה מהטבע ● התוצאות הכניסו את המדינה למרוץ, שבסופו נחילי רחפנים שמדמים יונים, להקות זאבים רובוטיים ומערכות דומות יציפו את שדה הקרב העתידי במדינה ● המודל שואף לשפר את כשירותו של הצבא, שלא נלחם כבר 50 שנה

שווארמה על גחלים ב–BBQ Mirage / צילום: וליד שרוף

בתחנת דלק מצאנו מסעדה אגדית שהתור אליה ממלא את החניון

יין וגבינות ממקרר שפועל בשיטת האמון, קטיף של פירות אדמה, סדנת תחפושות באווירת "משחקי הכס" וסניף חדש לשווארמה האגדית מהכרמל ● ביקור באבירים

עיוות מידע בויקיפדיה / עיצוב: אלישע נדב

מחקר מצא: 100 עורכים בכירים הפכו את ויקיפדיה לנשק נגד ישראל

מחקר מצא כי 100 עורכים בכירים בוויקיפדיה פועלים בנחישות כדי לייצר נרטיב אנטי־ישראלי מובהק - ומתנכלים למי שעומד בדרכם ●  הערך "ציונות", שעורר סערה בעבר ואף הוגבל לשינויים לפני שנה, ייפתח החודש שוב, והצדדים מתכוננים לחידוש הקרבות ● כשמודלי AI מסתמכים על האנציקלופדיה השיתופית - האיום הופך גדול הרבה יותר

פתיחת שולחן ב''גריל 65'' / צילום: אנטולי מיכאלו

כל הדרך ממאיר אדוני לתחנת דלק: מסעדה שהיא חזרה הביתה

"גריל 65", השיפודייה על כביש 65 מול פרדס חנה, עושה חסד לקונספט האהוב, עם חתימת היד המובהקת של השף והרבה כבוד לז׳אנר

אתר דודאים, סמוך לבאר שבע / צילום: Shutterstock

מתקן המרת זבל לאנרגיה בעלות של 1.5 מיליארד שקל יטפל בפסולת של באר שבע

בלוג'ן ודקל, השייכות לקרן ג'נריישן, יחד עם קבוצת שפיר, זכו במכרז של החשכ"ל על הקמת המתקן, שימוקם באזור התעשייה נאות חובב ויהיה הגדול בישראל ● כ-80% מהזבל בישראל מוטמן - שיעור כפול מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD

BYD ATTO 2

ישאיר לכם עודף מ-150 אלף שקל: קרוס-אובר חשמלי מאובזר במיוחד

BYD ATTO 2, הקרוס־אובר הקומפקטי החשמלי החדש של BYD, שומר על ממדים חיצוניים מותאמים היטב לעיר ● יש לו תא נוסעים מרווח ומאובזר, נוחות נסיעה טובה וטווח חשמלי מכובד ● המחיר נגיש אבל הפלח צפוף