גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לבקר את המציע ולא את השופטת

קמיר העביר לגרסטל הצעה מושחתת מחפץ? אסור לשכוח מי הם החשודים האמיתיים בשחיתות

אסתר חיות (מימין) והילה גרסטל. איור: גיל ג'יבלי
אסתר חיות (מימין) והילה גרסטל. איור: גיל ג'יבלי

בסרט "שתי אצבעות מצידון" (1986, במאי: אלי כהן), שעוסק במלחמת לבנון הראשונה, ישנו קטע נפלא שבו הלוחם "ג'ורג'י" (השחקן אלון אבוטבול), מסביר לחבריו החיילים השבוזים (המותשים) את הסיטואציה הכאוטית שנוצרה אז בלבנון: "הנוצרים שונאים את הדרוזים ואת השיעים ואת הסונים והפלסטינים. הדרוזים שונאים את הנוצרים, השיעים והסורים. השיעים? דפקו אותם כל השנים אז הם שונאים את כולם. הסונים שונאים את מי שהראיס שלהם אמר להם לשנוא, והפלסטינים שונאים אחד את השני ואת האחרים. עכשיו לכולם יש מכנה משותף אחד - כולם מה זה שונאים - אותנו, הישראלים".

השבוע, אחרי שערכתי שיחות עם מעורבים שונים בפרשות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובפרשיית ניר חפץ-אלי קמיר-הילה גרסטל, נזכרתי בקטע מהסרט. להבדיל אלף אלפי הבדלות.

כמובן, עושה רושם שבמקרה הזה, החוקרים שונאים את החשודים, החשודים שונאים את החוקרים, וגם את הפרקליטים, והשופטים. הפרקליטים מזלזלים בשוטרים, ואת גרסטל לא סובלים. למה? כי היא העבירה עליהם ביקורת במשך כמה שנים.

כעת, גרסטל כועסת על הפרקליטים, הסנגורים כועסים על העיתונאים, וגם על החוקרים והשופטים, חלק מהעיתונאים שונאים את ביבי, ביבי שונא את השוטרים ואת רוב העיתונאים, וכל העיתונאים שונאים את ניר חפץ. עכשיו, לכולם יש מכנה משותף אחד - כולם שונאים את... תשלימו בעצמכם.

בכל מקרה, בסיטואציה הנוכחית כפי שקורה לרוב בחיים, כל אחד פועל ומביע דעה מתוך הפוזיציה שבה הוא נמצא. עוד לא פגשתי סנגור שלא טען שהלקוח שלו חף מפשע, או שהחשדות נגד הלקוח מוגזמים. עוד לא פגשתי חשוד שמודה כי חטא (אלא אם הוא הפך לעד מדינה וקיבל תמורה בעבור ההכאה על חטא). עוד לא פגשתי פרקליט או חוקר משטרה שמודים כי טעו או הפריזו בעוצמת החשדות. עוד לא פגשתי שופט שחשב שטעה בהארכת מעצר.

גם הפוליטיקאים פועלים מפוזיציה ומתוך אינטרסים, וקשה למצוא בקרבם עמדות שחורגות מהצפוי מראש. הפוליטיקאים מהשמאל ומהמרכז שרוצים להפיל את הממשלה, תוקפים את נתניהו; ואילו אנשי הימין שרוצים להמשיך ליהנות ממנעמי השלטון, שותקים או מגוננים על נתניהו. זאת, על אף שכבר ברור שנתניהו התנהג באופן מושחת, גם ללא קשר להוכחת הפליליות של מעשיו.

לבקר את המציע ולא את השופטת

את הדוגמה הקיצונית ל"מתקפת ההגנה", על ראש הממשלה סיפקה אתמול, ד', כמעט כמו תמיד שרת התרבות, מירי רגב. בניסיון פתטי לגמד את החשדות הרבים לשחיתות נגד נתניהו, התייצבה רגב מעל דוכן הכנסת והכריזה בחגיגיות מעושה, כי "רק עכשיו פורסם תיק 7000 - חשדות חמורים נגד הגננת שושנה, שנתנה לנתניהו לכאורה עוגייה נוספת בחגיגת הסיום של הגן".

אחרי מחשבה לא מאומצת במיוחד, הבנתי ש"משל הגננת שושנה" של רגב, הוא בעצם מקבילה פיוטית או הומוריסטית למנטרה שעליה חוזר נתניהו בתגובה לחקירותיו, שלפיה "לא יהיה כלום כי אין כלום". בשני המקרים, אין ולו שמץ של התייחסות עניינית לחשדות הרבים והמגוונים נגד ראש הממשלה. אין בהם כלום.

אבל בעוד שמפוליטיקאים כמירי רגב אין לאיש ציפייה שישמשו דוגמה, או אפילו שיגידו משהו בעל משמעות וערך בהקשר לטענות החמורות נגד נתניהו, משופטים יש לנו ציפיות אחרות לגמרי. כך למשל, אנחנו מצפים משופטות כהילה גרסטל וכאסתר חיות שישמשו דוגמה ומופת לציבור שאותו הן שפטו (גרסטל) ועדיין שופטות (חיות).

זוהי הסיבה, שההתנהגות של גרסטל אחרי שהגיעה אליה, לפי החשד, ההצעה המושחתת של אלי קמיר, וההתנהגות של חיות, אחרי שגרסטל סיפרה לה על ההצעה (לדברי חיות, כשניכר על גרסטל שהיא "מזועזעת"), התקבלה ברוב הציבור בתדהמה.

ככל שמדובר בשתי השופטות המכובדות, לציבור גם קשה לראות ניואנסים או לרדת לפרטים ולמורכבות המקרה שבו הן מעורבות: קמיר העביר לגרסטל הצעה מושחתת מניר חפץ? גרסטל דיברה על כך עם חיות, אבל שתיהן לא הלכו עם זה לפרקליטות או למשטרה? השילוב של סוגיות אלה מספיק כדי שהן יישפטו בציבור לחומרה, כל אחת לפי חלקה. אלא שכדי שנוכל לשפוט אותן בדרך מיטבית עלינו להכיר את הפרטים, הניסוחים, והניואנסים, שהתרחשו שם בחדרה של גרסטל בינה לבין ידידה, קמיר.

אם, לשם הדוגמה, קמיר ביקש מפורשות מגרסטל (בשליחותו של חפץ) - לסגור את תיק המעונות של שרה נתניהו, בתמורה לתמיכה במועמדותה ליועצת המשפטית לממשלה, אזי יש לשפוט את גרסטל בצורה אחת. אבל אם קמיר רק ניסה לברר עימה אגב שיחה חברית, מהי דעתה העקרונית על התיק, אזי התנהגותה תישפט באופן אחר.

עם זאת, בשני המקרים, ברור שגרסטל טעתה. אולי הטעות הייתה גדולה יותר, ואולי גדולה פחות, אבל הייתה כאן טעות. נראה, שההחלטה של גרסטל לא לדווח על ההצעה המושחתת של קמיר-חפץ התקבלה, בין היתר, בשל חוסר האמון ששררו בינה לבין הפרקליטות והיועמ"ש דאז, יהודה וינשטיין. אבל גרסטל הייתה צריכה להבין בזמן אמת, שלמרות מערכת היחסים המורכבת, בסיטואציה הסבוכה שאליה היא הוכנסה בעל כורחה על-ידי צמד המושחתים לכאורה, היה עליה לנהוג אחרת.

והערה חשובה לסיום, חיוני לחזור ולהזכיר שגרסטל דחתה את ההצעה המושחתת שהועברה אליה, לפי החשד. לכן, מותר לבקר אותה אבל מוקד הביקורת צריך להיות בחשודים בשחיתות, ולא בה, שנכפה עליה להימצא בסיטואציה הכמעט בלתי אפשרית הזאת.

ה"ספוילר" של שי ניצן

ואם כבר מדברים על ציפייה משופטים שידווחו בזמן אמת, אז יש גם ציפייה שיעמדו בפסיקותיהם. לפחות בכל הנוגע ליד הקלה על ההדק של הארכות המעצר בארץ, השופטים לא עומדים בנורמות שהמחוקק והם עצמם קבעו. חקירה סבוכה כמו חקירת תיק 4000, חייבת להתבצע כשלפחות בחלק מהזמן החשודים במעצר, כדי להגיע לחקר האמת. אבל גם בחקירה הזאת, כמו בחקירות רבות קודמות, רואים הארכות מעצר של 5 או 6 ימים שניתנות פעם אחר פעם על-ידי השופטים לבקשת המשטרה והפרקליטות.

זוהי תופעה מדאיגה, שכן העיקרון הבסיסי שהותווה בחוק המעצרים ובפסיקת בית המשפט העליון, הוא שמעצר אינו צריך להוות כלי להרתעה, ואינו יכול לשמש כמעין "מקדמה" על-חשבון העונש. אך היום, ישנה יותר מתחושה שמעצרים ארוכי ימים נועדו לא רק למצות את החקירה או למנוע את שיבושה, אלא גם לשבור את רוחם של הנחקרים. אולי גם כדי להביא אותם לשתף פעולה עם המשטרה, ולהפוך לעדי מדינה.

ואפרופו עדי מדינה, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", שנערכה בדצמבר האחרון, עלה פרקליט המדינה, שי ניצן, לבמה והזהיר את כל המעורבים הפוטנציאליים בעבירות שחיתות, כי "לעולם לא תוכלו לסמוך על איש משותפיכם, עוזריכם, או הקרובים לכם ביותר, שלא יסגירו אתכם באחד הימים. לא תוכלו לסמוך - לא על המזכירה האישית המלווה אתכם עשרות שנים, לא על הנהג הצמוד והנאמן, לא על העוזר האישי, ובוודאי שלא על נותן השוחד או המתווך לשוחד". בדיעבד, הדברים של ניצן היו "ספוילר" למה שאנחנו רואים היום.

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה