ילדים וצעצועים / צילום: יונתן בלום, באדיבות קבוצת pmi, Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
כמדי שנה בחודש אדר ייצאו ילדי וילדות ישראל לחגוג את חג הפורים, בלי ספק החג הכי שמח שהורישו לנו אבותינו. הכי שמח, אבל כנראה גם הכי לא בטוח. מדי שנה נפגעים ילדים ובני נוער כתוצאה משימוש לא זהיר באביזרי התחפושת, מחזיזים, מזיקוקים, מקפצונים, מנפצים ועוד חומרי נפץ מאולתרים שעשויים להסב נזק גדול. רק אתמול דווח כי נער בן 15 נפצע באורח בינוני כאשר שיחק עם נפץ וישנה סכנה שהוא יאבד את ראייתו באחת מעיניו.
אבל לא רק בפורים. בכל השנה נפגעים ילדים מצעצועים וממשחקים בלתי תקינים ומסוכנים, הן בהיבט הבטיחותי והן בשל רכיבים כימיקליים מסוכנים. הגוף שתפקידו לפקח על כך שהמוצרים לילדים ולתינוקות שמיובאים עומדים בתקנים הבינלאומיים ואינם לקויים או מסוכנים לשימוש, הוא משרד הכלכלה והתעשייה - וליתר דיוק, מינהל התקינה במשרד (ראו מסגרת). ואולם, ממידע שהגיע ל"גלובס" עולה תמונת מצב מדאיגה לפיה כ-70% ממוצרי הילדים והתינוקות שנדגמו מחנויות ברחבי הארץ ונבדקו - אינם עומדים בתקנים. נתון מדאיג נוסף נוגע להיקף המצומצם של הבדיקה והפיקוח שמתבצעים.
המידע בנושא הועבר ממשרד הכלכלה בעקבות בקשה לפי חוק חופש המידע שהגישה עו"ד טל גרנות מעמותת "אדם, טבע ודין". גרנות ביקשה לקבל מידע אודות ממצאי הפיקוח והאכיפה של הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, ועל קיום הוראותיהם של התקנים העוסקים בצעצועים ומוצרי ילדים ב-2012-2017. עם זאת, התשובה שקיבלה גרנות, ושהגיעה לידינו, היא חסרה ונוגעת רק לשנים 2015-2016.
"תמונת מצב מדאיגה"
הסכנות הטמונות במוצרים לתינוקות ולילדים נחלקות כאמור לעולמות הכימיקלים בהתייחס לרכיבים של המוצרים דוגמת תחפושות שאינן עמידות באש, או רכיבים בחומרי פלסטיק שמוכחים כמסוכנים לגוף, לצד סכנות בטיחותיות דוגמת צעצועים מתפרקים שעשויים להוביל לחנק. "הפגיעה הפוטנציאלית כתוצאה מחשיפה לכימיקלים מהם עשויים מוצרי הצריכה השונים היא עצומה, כשהציבור הכי רגיש הוא הילדים והתינוקות", אומרת ראש תחום כימיקלים ובריאות ב"אדם טבע ודין", שרית כספי-אורון. "הסכנות נובעות מנוכחות גבוהה של כימיקלים דוגמת כמות גדולה של פתלאטים (תרכובת כימית שלרוב עוזרת להפוך מוצרי פלסטיק לגמישים יותר - מ.ר.ח, ח.מ) בכיסא ילדים. מדובר ברכיב שכבר הוכח שמשבש את המערכת ההורמונלית של הגוף ופוגע בפוריות בקרב זכרים.
"התוצאות שמתקבלות מהפניה שלנו למשרד הכלכלה מציגות תמונת מצב מדאיגה וכשל אחד גדול. בשורה התחתונה - לא ניתן לסמוך על המוצרים שאנחנו קונים לילדים שלנו. אין בקרה עצמית, והאכיפה של הרשויות לא נותנת את המענה המתבקש. כשאני קונה כיסא בטיחות או עגלה לילדים שלי אין מי ששומר עלי ועליהם", אומרת כספי-אורון.
מהנתונים שהתקבלו עולה כי בשנים 2015-2016 נבדקו על-ידי משרד הכלכלה 211 מוצרים לילדים ותינוקות בלבד שנמכרו בחנויות ברחבי הארץ. 118 מוצרים נבדקו ב-2015, ו-93 מוצרים ב-2016. כבר כאן, ועוד לפני שבוחנים כמה מהמוצרים נמצאו תקינים וכמה פגומים, עולה השאלה האם הבדיקה והפיקוח מספקים. בארץ נמכרים אלפי צעצועים ומוצרים אחרים לילדים, ובדיקה של 211 מהם בלבד מעלה את החשש שבשוק מסתובבים מוצרים רבים שכלל לא נבדקו. יתרה מכך, כאשר בוחנים את הממצאים של המוצרים שנבדקו - התמונה מדאיגה עוד יותר. מהמידע שהועבר ממשרד הכלכלה עולה כי מבין 211 המוצרים שנבדקו בשנתיים הרלוונטיות, 155 מוצרים לא עמדו בתקנים (!) והוגדרו "לא מתאימים". בחלוקה לשנים, מדובר ב-83 מוצרי תינוקות וילדים שאינם עומדים בתקן (מתוך 118 שנבדקו) ב-2015, וב-72 מוצרים שאינם עומדים בתקן, שנמצאו בבדיקה שנערכה ב-2016 (כאמור, מתוך 93 מוצרים שנבדקו). כמות עצומה של 155 פריטים לא עמדו בתקן. ובמילים אחרות: ב-74% ממוצרי התינוקות והילדים שנבדקו ב-2017 ו-2016 נמצאו ליקויים. יצוין, כי המידע שהעביר משרד הכלכלה לא כולל נתונים אודות החנויות שמהן ניטלו המוצרים שנמצאו פגומים.
יודגש, כי בשיחות עם משרד הכלכלה הובהר לנו כי אחד ההסברים לכך שכשלושת רבעים מהמוצרים שנבדקו היו לקויים או פגומים הוא שמלכתחילה הבדיקות מבוצעות על בסיס מידע מוקדם בנוגע למוצרים שחשודים כבעייתיים. "הנתונים שהועברו מתייחסים לדגימות שנלקחו במסגרת פעילות יזומה של מינהל התקינה בשווקים, לרבות על בסיס מידע מודיעיני מוקדם. לפיכך, הוא אינו משקף את המצב בשוק כולו, אלא במקומות ממוקדים", נמסר לנו. במשרד סבורים כי "יותר מהכול, נתון זה מצביע על יעילות פעילות הממונה על התקינה ועל עבודה ממוקדת באיתור מוצרים בלתי מתאימים לתקן, ובהחלט לא נותן תמונה מצב על השוק כולו ואף לא מכוון לכך".
אז במשרד הכלכלה חושבים שבדיקה של 211 מוצרים במשך שנתיים, או בדיקה של כ-9 מוצרים לילדים ותינוקות בחודש על סמך מידע מוקדם שמעיד כביכול על היותם בעייתיים, מעידה על יעילות. אנחנו סבורים שמדובר בבדיקה שאינה מקיפה דיה. זאת, בהתחשב בכך שבישראל משווקים עשרות אלפי מוצרים לילדים ותינוקות ברשתות, בחנויות וכן באמצעות האינטרנט. בעניין זה, נציין שביבוא אישי באינטרנט מאתרים בינלאומיים לא נעשית בדיקת תקן על-ידי הגופים האמונים על כך לצעצוע או לפריט המיובא. באיביי מסבירים כי תחפושות שנמכרות באתר מחויבות בתקינה מקומית, כלומר תקינה אמריקאית. בכל מקרה, בקנייה מקוונת גם מאתרים סינים, ובראשם עלי אקספרס, הרוכש לא מחויב בבדיקה או בתקינה כלשהי, כך שהאחריות מוטלת על הקונים. מדובר בהיקפי קניות עצומים. כך למשל, לקראת פורים נרכשו השנה רק באיביי כ-250 אלף תחפושות.
עוד מתברר, כי משרד הכלכלה נוקט בהליכי אכיפה נגד חלק קטן בלבד מהעסקים שמייבאים ומוכרים מוצרים לקויים לילדים ולתינוקות. נכון לשנת 2018 מתנהלים 93 תיקי אכיפה שעודם פתוחים נגד העסקים הללו, ו-66 תיקים מוגדרים כ"תיקים סגורים". מהשיג ושיח שניהלנו עם משרד הכלכלה בעקבות קבלת המידע התגלה ממצא מדאיג נוסף, והוא שחלק ממוצרי הילדים והתינוקות מיובאים לארץ רק בהסתמך על תצהיר של יבואן בנוגע להתאמתו של המוצר לתקן וללא שנעשתה בדיקה של ממש (ראו מסגרת).
שורה של ליקויים בצעצועים שנבדקו
אז מה בכל זאת התגלה באותם מוצרים מעטים יחסית שנבדקו? הליקויים שנמצאו ב-211 המוצרים הם מסוגים שונים ונמצאו בצעצועים ובמוצרים שונים. להלן כמה דוגמאות:
■ ב-6 בספטמבר 2016 נמצאו ליקויים רבים במחזיקי מוצץ שנמכרו באחת החנויות בארץ. ממצאי הבדיקה של משרד הכלכלה העלו, בין היתר, כי חורי האוורור של מחזיק המוצץ לא היו גדולים דיים, כי האורך לא היה כנדרש וכי "חלק של המחבר השתחרר כשהוא נבדק במבחני חוזק". לפי משרד הכלכלה, הליכי הטיפול בתיק היו "מכתב אי-התאמה" ו"מכתב הודעה לעוסק".
■ ב-2 בפברואר 2016 נטלו פקחי משרד הכלכלה בקבוקים לתינוק מסוג "טומי טיפי" ומצאו בהם שורה של ליקויים. כך למשל, נמצא כי על האריזה שלהם אין הוראות שימוש וטיפול הגייני; כי לא קיימות הוראות שימוש במוצר, לא שיטות חימום ולא הוראות ניקוי; וכי גם שם היצרן או המפיץ חסרים. הליכי הטיפול במקרה היו "מכתב אי-התאמה" ו"מכתב הודעה לעוסק". בכלל, מוצצים, נשכנים, מחזיקי מוצצים, בקבוקי האכלה לתינוקות ומוצרים אחרים לתינוקות "מככבים" ברשימות משרד הכלכלה למוצרים שנבדקו ב-2015 וב-2016 ונמצאו לקויים. באחד מהמוצרים - כיסא אוכל לתינוק - נמצאה תכולת פתלאטים גבוהה מהמותר בחלקים שונים שעשויים מ-PVC.
■ בינואר 2016 נטלו פקחי משרד הכלכלה רובי חצים שנמצאו בו, בין היתר, הליקויים הבאים: ללא הוראות שימוש; ללא שם יצרן או ארץ הייצור; שם היבואן לא מסומן; ללא הגבלת גיל וללא אזהרה (הדרושה לפי התקן): "אין לכוון לעיניים או לפנים!".
■ עוד דוגמה מחודש ינואר 2016 הם טושים צבעוניים שנמכרו באחת החנויות כלקויים לאור העובדה שארץ היצרן שלהם לא סומנה בעברית; מען היבואן לא סומן; ולא היה קיים עליהם איסור מפורש להגבלת גיל המשתמש.
■ דוגמאות למוצרים נוספים שניטלו מחנויות צעצועים ומוצרי תינוקות ונמצאו בהם ליקויים: בובות דובי וספיידרמן לתינוקות, מצופים וגלגלי ים לילדים, צעצועי מגנטים, מסוק מרחף, דלי עם צורות, "נמר צעצוע בצבע צהוב עם אור מסתובב", משקפי שמש לילדים ועוד ועוד.
■ וחזרה לפורים: בפברואר ובמארס 2015, לקראת חג הפורים של אותה שנה, התמקדו מפקחי משרד הכלכלה בבדיקה של תחפושות ומוצרים נלווים. לפי נתוני המשרד, באותו החודש נבדקו 31 תחפושות (בלבד) כאשר 21 (!) מביניהן נמצאו "לא מתאימות" (לתקנים).
במשרד הכלכלה מסבירים כי בהגדרה "לא מתאים" הכוונה היא שנמצאה אי-התאמה לתקן, בין אם מדובר בליקוי קל ובין אם בליקוי משמעותי. בין התחפושות ה"לא מתאימות" היו כאלה של אינדיאני, שוטרת, חיפושית, "יפנית אדומה", פיראטית, "ליצן מפואר", "בייבי עטלף", וכן תחפושות של כלב דלמטי, חייל אמריקאי, טייס קרב ובאטמן. דווקא תחפושות של נינג'ה אדום ושל שודד ים נמצאו כעומדות בתקנים באותה עת.
המשרד פירט בתשובתו תוצאות של בדיקות שנעשו למוצרים אקראיים. לשם הדוגמה, באחד מהמוצרים - כיסא אוכל לתינוק - נמצאה כאמור "תכולת פתלאטים גבוהה מהמותר בחלקים שונים שעשויים מ-PVC". לפי הדוח, כאן, כמו במקרים אחרים שבהם נמצאו ליקויים, הטיפול היה: "סיכום תיק" ו"נשלח מכתב לעוסק".
פנינו למשרד הכלכלה ושאלנו האם בנוסף למכתבים שנשלחו נעשו (כפי שנראה לנו מתבקש), גם פעולות כנגד המשווק של המוצרים הפגומים הללו: האם נעשה ריקול למוצר? האם יצאה הודעה על כך לציבור? האם ננקטה ענישה/סנקציה על המפרים? משרד הכלכלה מסר בתגובה כי "דרך טיפול בממצאי הבדיקה היזומה ע"י הממונה על התקינה נקבעת בהתאם למספר קריטריונים, בהם חומרת הליקוי שנמצא ורמת השפעתו על הציבור, נגישות המוצר לציבור, כמות המוצרים שהגיעו לשוק ועוד". לדברי המשרד, "עפ"י הוראות חוק התקנים, לממונה על התקינה סמכויות פיקוח ואכיפה, ובהן הסמכות להורות לעוסק לפרסם או לפרסם בעצמו הודעה לציבור בדבר הממצאים, ובלבד שיש בהם כדי לסכן את הציבור. כמו כן, בסמכות הממונה להורות לעוסק לפעול לאיסוף המוצרים מהשוק. וכמובן, נקיטת צעדים מינהליים נוספים כלפי המפרים, על-פי סמכות הממונה, לרבות הליכים פליליים".
המשרד פירט בתשובתו פעולות נוספות שננקטות לדבריו בעקבות ממצאי פיקוח, בהן החמרת משטר הבדיקות ליבואנים מפרים ספציפיים, או לכלל היבואנים של אותו המוצר שבו נמצאות הפרות רחבות היקף. דוברות המשרד הוסיפה כי "כל אלו מופעלים כל הזמן! המשרד מפרסם מודעות בתשלום לאזהרת הציבור, לרבות הודעות לעיתונות לכלי התקשורת; ננקטות סנקציות כלפי המפרים; וגם, בהתאם לצורך, נבחן משטר הבדיקות לגבי התקן הרלוונטי ועדכונו נבחן. הממונה מפעיל שיקול דעתו כיצד לפעול בכל תיק ותיק בהתאם לנסיבות".
למרות כל ההסברים הללו, בשורה התחתונה לא ברור מה נעשה על-ידי משרד הכלכלה עם מוצרים אשר נמצא כי אינם עומדים בדרישות התקן. בחלק מהמקרים נרשם במענה המשרד כי "נשלח מכתב הודעה לעוסק" בלבד, ולא מצוין האם המוצרים הורדו מהמדפים או האם חלה סנקציה על היצרנים/יבואנים. כמו כן, לא צוין האם המשרד מודיע לצרכנים שרכשו מוצרים דומים על החריגות שנמצאו.
לכן ניסינו לחזור ולשאול ולהקשות בנושא. תשובת משרד הכלכלה הייתה כי "בכל המקרים בהם נשקף סיכון לציבור, מורה הממונה לעוסק לפעול למניעת הסיכון, ובתוך כך - הפסקת יבוא, ייצור ומכירה, לרבות איסוף המוצרים ופרסום הודעת אזהרה לצרכנים הכוללת, בין היתר, את תיאור הממצא והסיכון".
דבר מטריד נוסף שלטעמנו עולה מהמידע שהעביר משרד הכלכלה הוא שהפיקוח על המוצרים לילדים ולתינוקות מתמקד בחנויות הקטנות. כלומר, המשרד אינו עורך, או ממעט לערוך, בדיקות של מוצרים שמשווקים ברשתות הגדולות כמו "טויס אר אס" או "שילב". בנוסף, לא נערכת בדיקה של מוצרים שמיובאים באמצעות האינטרנט, וישנם כאמור רבים מאוד כאלה.
במענה לפנייתנו נמסר כי "מפקחי משרד הכלכלה העוסקים בתקינה מבצעים פיקוח על כלל המוצרים המחויבים בתקן ואינם ייעודיים למוצרים לילדים ולתינוקות. מפקחים אלו מבצעים פיקוח גם ברשתות הגדולות באופן שוטף, ומכאן עולה כי פסילת צעצועים ברשתות הגדולות אכן קטנה מזו שבחנויות הקטנות. מיותר לציין שאין כל אפליה לרעת העסקים הקטנים, שכן הבדיקות מתבצעות גם בעסקים הקטנים וגם ברשתות".
מידע חסר ולא מספק
בקשת חופש המידע הוגשה כחלק מפעילות אדם טבע ודין ושל הקרן לבריאות וסביבה לשיפור ההגנה הממשלתית על בריאות ילדים ותינוקות בישראל מחשיפה למוצרים המכילים כימיקלים מסוכנים בריאותית. נקודת המוצא של שני הגופים הללו היא כי לצד תיקוני חקיקה והעלאת המודעות הציבורית לסכנות מוצרים אלו, מהווה האכיפה גורם משמעותי במאמצים להסרת המוצרים המסוכנים מהחנויות. כאמור, היקפי האכיפה המבוצעים כיום לא נחשפו לציבור באופן עקבי משך שנים.
כאשר בוחנים את הדברים המדאיגים אודות הפיקוח על מוצרי ילדים ותינוקות בארץ שעולים מהמידע שהעביר משרד הכלכלה, אי-אפשר להתעלם מכך שהמידע שהועבר לאור בקשת חופש המידע שהוגשה למשרד הוא חסר, חלקי ולא מספק. כך למשל, המידע איננו כולל כלל פירוט של שמות החנויות והיבואנים שנתפסו אצלם מוצרים לקויים לילדים ולתינוקות. לא ברור האם מרבית בדיקות הפתע מוקדשות לבחינת חריגות בטיחות או לבדיקות כימיקלים מסוכנים בריאותית (בדיקות יקרות ומורכבות יותר שחושפות סכנות חמורות יותר לצרכנים). לדעתנו, קשה להטיל ספק בכך שמדובר באינפורמציה שהיא חיונית ומתבקשת לציבור.
משרד הכלכלה ניסה להסביר את העברת המידע החלקי בכך ש"החוק מאפשר לא למסור את כל המידע, בין היתר, תחת עילה של הקצאת משאבים בלתי סבירה (סע' 8 (1)), כמובן, תחת נימוק - וכך אכן נעשה. נדגיש כי מענה זה ניתן לאחר ביצוע פיילוט על-ידי יחידה וביצוע אומדן כמותי בהתאם, הן של שעות העבודה והן של כוח האדם הנדרש. ככלל, גם ללא צורך בפניה לחוק חופש המידע, המשרד מספק תמיד את כל החומרים שברשותו, אך כאמור, במקרה זה מדובר בבקשה הדורשת הקצאת משאבים בלתי סבירה".
דוברי המשרד גם לא הסכימו עם האמירה שלנו שהמידע שהועבר בנוגע לצעצועי הילדים והפיקוח עליהם הוא חלקי ולא מספק. "ניתן מענה מקיף לשאלות, בהתאם להנחיות חוק חופש המידע - ומעבר לכך. באשר לבדיקות, אלו מבוצעות הן בהתאם לתוכנית העבודה והן בהתאם לממצאים והמידע העולה מהשטח, ללא שום מגבלה, לא עלות הבדיקות ולא אחרת". בנוסף, "המשרד לא חוסך משאבים בכדי להביא לידיעת הציבור הן מידע והסברה לגבי עמידת מוצרים באופן כללי וספציפי בתקינה, לרבות הנחיות כיצד לפעול, והן בפרסום באשר למוצרים שנתפסו שאינם עומדים בתקן. יתרה מכך, מינהל התקינה מבצע בקרה שוטפת על מצב השוק ואפקטיביות הבדיקות, ואלו מעידות על שיפור בתחומים בהן אחד מוקדה הפעילות", לשון התגובה.
נקודה נוספת שהטרידה אותנו נוגעת למה שנראה כהיעדר תיעוד ושימור מידע על מוצרי התינוקות באופן יעיל ומספק. בתשובה לבקשת חופש המידע של "אדם טבע ודין", נאמר שהמידע שהעביר משרד הכלכלה לא מלא משום שנתונים לגבי עמידה בתקנים העולים ממאמצי האכיפה של המשרד אינם מתועדים במערכת ממוחשבת. התמונה שמצטיירת היא שהמשרד שאחראי על פיקוח ואכיפה לא מסוגל לספק מידע על פיקוח ואכיפה בכל הנוגע למוצרים בסיסיים, יומיומיים, שבשימוש הצרכנים, היות והמידע מאוחסן בארכיב.
לאור האמירות הללו של משרד הכלכלה, פנינו אליו שוב ושאלנו האם הוא לא מתעד באופן ממוחשב את ממצאי בדיקותיו גם לשם בקרה עצמית, ותשובתו הייתה כי "כל ממצאי הפיקוח מתועדים באופן מלא ונמצאים במינהל התקינה עד סיום הטיפול בתיק. אכן נדרשת מערכת ממוחשבת, וכזו מקודמת בימים אלו ותחל לפעול בחודשים הקרובים. עם זאת, מערכת כזו באה להחליף את התיעוד הקיים כיום ולא לייצר יש מאין.
"נדגיש, כי חלק מהמידע לא נמסר, לא בשל היעדרו, אלא משום שתיקים שעדין מתנהלים בגינם הליכים לא ניתן על-פי חוק להעביר מידע לגביהם, ותיקים שהסתיים בהם הטיפול הועברו לארכיון ויש לבקשם חזרה בכדי להתייחס לכל ממצא וממצא".
מוצרי ילדים ותינוקות מיובאים בהסתמך על תצהיר של יבואן על התאמתו לתקן וללא בדיקה
מוצרי הילדים והתינוקות אמורים לעבור בדיקות של מכון התקנים בשלב היבוא שלהם לארץ ולפני שהם נמכרים לציבור הישראלי. ואולם, הנתונים שהועברו ל"גלובס" אודות כמות המוצרים לילדים ולתינוקות שנמצאו פגומים מתוך כלל אלה שנבדקו בשנים 2015 ו-2016 (74% כאמור), מעלה שאלה מטרידה נוספת שנוגעת להליך הבדיקות של מוצרים מיובאים בתחום הזה: האם המוצרים הלקויים שנמצאו עברו את בדיקות מכון התקנים? ואם כן - איך ייתכן שקיים אחוז גבוה של אי-התאמה לתקן במוצרים שנבדקו על-ידי המפקחים? במשרד הכלכלה אישרו ל"גלובס" כי ישנם מקרים בהם נמצאו מוצרים שאינם מתאימים לתקן שלא עברו בדיקות של מכון התקנים בשלב יבואם לישראל. יתר על כן, מתברר כי היבוא ללא בדיקה של מכון התקנים הוא דבר שנעשה לעיתים בסמכות וברשות. כך למשל, מתברר שקיימים מוצרים שלגביהם הוחלט לאפשר יבוא צעצועי ילדים רק בהסתמך על תצהיר של יבואן על התאמתו לתקן וללא שנערכת בדיקה ממש. לדברי משרד הכלכלה, זה נעשה "כחלק ממדיניות הממשלה מזה מספר שנים, שמטרתה העיקרית היא להקטין את יוקר המחיה".
לפי תשובת משרד הכלכלה, "במקרים אלה, היבואנים לא עוברים בדיקה בשלב היבוא, אלא מקבלים אישור על סמך התצהיר שעליו חתמו (אשר מעמדו כמסמך משפטי המחייב לכל דבר ועניין - ח.מ, מ.ר.ח). עם זאת, מוצרים אלו מפוקחים בשווקים וחל עליהם הדין במידה ולא עמדו בהוראות התקן". יתר על כן, לדברי משרד הכלכלה, במקרים כאלו בהם יבואנים מייבאים מוצרים שלא עומדים בתקן ופעילות הפיקוח והאכיפה מאתרת מוצרים כאלה - המשרד מפעיל סנקציות נוספות כנגד היבואנים. "לדוגמה, מגדירים יבואן כמפר אמון - מה שמקשה מאוד על הליך יבוא ושחרור המוצרים ומטיל פיקוח מחמיר עליו. בתיקון אחרון לפקודת היבוא והיצוא אף נוספה חובת רישום היבואן במרשם שמנהל הממונה על התקינה. כמו כן, נוספה אף אפשרות להפעיל סנקציה חמורה מאוד נגד יבואן שמפר את הוראות החוק - שלילת רישום במרשם אשר תמנע ממנו לייבא".
לפי תשובת משרד הכלכלה, "לגבי מקרים בהם נתגלו מוצרים שעברו את מכון התקנים ובאכיפה בשווקים נתגלו כלא מתאימים לתקן - אין מדובר בתופעה שכיחה, אולם כאשר מתגלה מקרה כזה מתבצעת בדיקה לזיהוי מקור התקלה ונקיטת פעילות מתקנת למניעת הישנותו בעתיד".
נציין, כי נושא התקנים בישראל נקשר בקשר הדוק ליוקר המחיה היות ואמון עליו גוף מונופוליסטי (מכון התקנים). השבוע אישרה ועדת הרפורמות של הכנסת לקריאה שנייה את חוק הרפורמה בתקנים שמטרתו להקל ודרך כך להוזיל את התהליך, בין היתר, דרך אימות תקנים בינלאומיים. המשמעות היא שיבואן לא יוכל להסתפק בהצהרה, אלא שיהיה עליו להוכיח כי המוצר שייבא עומד בתקנים בארה"ב או באירופה - תקנים שיהיו מקובלים (וטוב שכך) גם בישראל. זאת, מבלי להעביר את המוצר המיובא בדיקה נוספת שכיום מגולמת במחיר לצרכן.
מהיבואן הרשמי של טומי טיפי נמסר: "הליקויים המצוינים בכתבה נמצאו במוצרים אשר נקנו על ידי חנויות קטנות באינטרנט דרך איביי, מבלי שעברו אישור מכון תקנים ואינם קשורים למוצרים של היבואן הרשמי. צר לנו שהדברים לא נבדקו מולנו טרם פרסום הכתבה. אנו ממליצים לרוכשים לוודא שהמוצרים שהם קונים הגיעו בייבוא רשמי ותקני"