פרופ' עופר גרוסקופף ןפרופ' אלכס שטיין / צילום: דוברות משרד המשפטים
נא להכיר את שני שופטי בית המשפט העליון החדשים: איש האקדמיה פרופ' אלכס שטיין, שחי שנים בארה"ב; ושופט בית המשפט המחוזי מרכז, פרופ' עופר גרוסקופף.
אחרי התייעצות ארוכה שנמשכה יותר מ-9 שעות בחרה היום (ה') הוועדה לבחירת שופטים בשטיין ובגרוסקופף כשופטים שיבואו במקומם של השופטים יורם דנציגר ואורי שהם, שפורשים השנה מהשיפוט בעליון. דנציגר פורש בסוף פברואר, ושהם יפרוש באוגוסט.
שטיין וגרוסקופף גברו על 22 משפטנים נוספים שהיו ברשימת המועמדים הסופית לעליון והתמודדו על המשרות הכה חשובות. בין המועמדים הבולטים שלא נבחרו בסבב הבחירה הנוכחי לעליון ניתן לציין את השופטים שאול שוחט ורם וינוגרד, שנחשבו למועמדים מובילים. בין השמות הבולטים שהופיעו ברשימה היו השופטים קובי ורדי, גלעד נויטל, רות רונן ומיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
עוד מועמדים שלא נבחרו הם השופטים יגאל מרזל (שעשוי להתמנות למנהל בתי המשפט) ותמר בזק-רפפורט מבית המשפט המחוזי בירושלים; פרופ' גדעון ספיר, ועורכי הדין אייל ינון, ציון אמיר, נתי שמחוני ובעז בן-צור. בנוסף, בחרה היום הוועדה 26 שופטים חדשים לבתי המשפט המחוזי והשלום ולבתי הדין לעבודה.
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, אמרה אחרי ההודעה: "הוועדה לבחירת שופטים בחרה היום 27 שופטים לכל שדרות מערכת המשפט, וכן נבחרו לבית המשפט העליון שניים מן המעולים שבמועמדים, בעלי מוניטין מקצועי משובח ומרשים. האחד שופט מצוין ואיש אקדמיה בעברו, והשני איש אקדמיה ותיק ומוערך בארץ ובעולם. אין לי ספק כי שניהם כאחד יתרמו תרומה משמעותית לבית המשפט העליון בישראל ויעשירו את פסיקתו בידע ובעומק משפטי. בשם כל שופטי ישראל, אני מבקשת לברך את המועמדים שנבחרו היום לכל הערכאות ולאחל להם הצלחה רבה בתפקידם".
שרת המשפטים, איילת שקד, הכריזה: "זהו יום חג לעולם המשפט הישראלי. נבחרו מועמדים מצטיינים, הנושאים על גבם רקעים תרבותיים ותרמילי חיים ייחודיים ומגוונים. בכניסתי לתפקיד שרת המשפטים, אחד היעדים המרכזיים שהצבתי היה גיוון של בית המשפט העליון. אין לי ספק כי תרומתם לבית המשפט העליון תותיר את חותמה בדפי ההיסטוריה של עולם המשפט הישראלי".
בחירתם של שטיין, שנחשב למועמד מובהק של שרת המשפטים שקד, ושל גרוסקופף, שנחשב מועמד מובהק של נשיאת העליון חיות, התאפשרה אחרי ששקד וחיות הגיעו להסכמה על בחירתם. שקד רואה בשטיין משפטן בעל גישה שמרנית, שלא ייטה בפסקי דינו להתערב בעבודת הכנסת או הממשלה. חיות מצדה התרשמה מאוד מהופעתו של שטיין בפני ועדת המשנה, והיא רואה בו משפטן בשיעור קומה שראוי לשבת בעליון.
כמו כן, לפי ההערכה, בתמורה להסכמת חיות לבחירתו של קליין לעליון, תתמוך כעת שקד במינויו של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יגאל מרזל, לתפקיד מנהל בתי המשפט, במקומו של השופט מיכאל שפיצר, שסיים לאחרונה את התפקיד ומונה לשיפוט בבית הדין הארצי לעבודה.
תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים הם שרת המשפטים שקד, שמשמשת כיו"ר הוועדה; הנשיאה חיות ושופטי העליון יורם דנציגר וסגן הנשיאה חנן מלצר; השרים כחלון ושקד; חברי הכנסת קורן ואילטוב; ונציגי לשכת עורכי הדין, אפי נוה ואילנה סקר.
בפתח הדיון אמרה שרת המשפטים כי "היום לפני שנה בחרנו 4 שופטים לבית המשפט העליון. היום אנחנו מוסיפים שניים נוספים. בסך-הכול הם מהווים 40% מבית המשפט העליון. כל 24 המועמדים הם מעולים, ואני בטוחה שנבחר את השניים המתאימים ביותר".
שקד ציינה כי היום, ז' אדר, זהו גם יום פטירתו של משה רבנו, שהיה השופט הישראלי הראשון ומי שפיתח את שיטת ערכאות השיפוט. "בעצת יתרו מינה משה שרי אלפים ושרי מאות שיוכלו לתת מענה טוב יותר לעם ישראל, כאשר הוא מנצח על המלאכה. גם כאשר משה הקים את הערכאות השונות את 'הדבר הגדול' הביאן לפתחו של הערכאה העליונה - משה רבנו. אין דבר משמח יותר מכך שהיום אנחנו עוסקים במינוי שופטים לכלל הערכאות במדינת ישראל הריבונית".
השופט גרוסקופף: מצה"ל עד בית המשפט המחוזי
השופט פרופ' עופר גרוסקופף (49) נחשב לחביבם של שלושת שופטי העליון בוועדה ולמועמד הראוי מבחינתם לקידום. גרוסקופף הוא שופט מקצועי, בעל מזג שיפוטי. הוא מתמחה במשפט הכלכלי ובתביעות ייצוגיות. בין היתר הוא למד לתואר שני באוניברסיטת הרווארד בארה"ב. הוא עשה קריירה משפטית כקצין בענף ייעוץ וחקיקה בצה"ל, ואחרי שחרורו פנה לאקדמיה. ב-1999 קיבל גרוסקופף דוקטורט במשפטים מטעם אוניברסיטת תל-אביב.
ב-1996 הוא הצטרף כמרצה לסגל בית-הספר למשפטים שבמסלול האקדמי במכללה למינהל, וב-2001 מונה למרצה בכיר. ב-2002 עזב את המכללה למינהל והצטרף לסגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. כיהן בה כמרצה בכיר, כפרופסור-חבר וכסגן דיקן הפקולטה. ב-2009 מונה לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי מרכז.
גרוסקופף כתב שני ספרים: "הגנה על כללי תחרות באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט" (2002); "מישכון זכויות" (עם פרופ' נינה זלצמן).
גרוסקופף היה תלמידו של שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, שיצא נגד מה שמכונה תופעת "האקטיביזם השיפוטי", שהוביל נשיא העליון בדימוס, אהרן ברק. עם זאת, לא ניתן לתייג את גרוסקופף לא כאקטיביסט ולא כשמרן.
גילו הצעיר של השופט קובע כי יוכל לכהן בבית המשפט העליון במשך לא פחות מ-21 שנה, עד הגעתו לגיל פרישה (70).
פרופ' שטיין: שירת בעזה כקצין משפטים, עבר להתגורר בארה"ב
על הקריירה המזהירה של פרופ' אלכס שטיין מעיב אירוע אחד נושן. באותו מקרה הוא היה מעורב בעימות בין האוניברסיטה העברית לבין פרופ' אורית קמיר, שנחשבת ל"אימא הרוחנית" של החוק למניעת הטרדה מינית.
בתחילת שנות האלפיים קמיר לא קיבלה קביעות באונירסיטה בירושלים למרות הישגיה הרבים, ובהמשך היא הגישה תביעה בטענה כי קידומה נעצר בשל שוביניזם גברי. ראשי האוניברסיטה מצדם טענו כי לקמיר היו יחסים מעורערים עם חלק מעמיתיה. במסגרת התביעה טענה קמיר כי שטיין, ביחד עם אחרים, הפיץ עליה שמועות בדויות ושקריות לחלוטין. שטיין בחר שלא להגיב לדברים.
על רקע פרשיית היחסים עם קמיר, גם הוגשה לאחרונה עתירה של תנועת אומ"ץ לבג"ץ נגד מינויו של פרופ' שטיין. ואולם, העתירה נדחתה על הסף, ובכך נסללה דרכו של שטיין לערכאה העליונה.
מעבר לכך, דומה שאין מחלוקת כי שטיין הוא אחד מאנשי האקדמיה המובילים במשפט פלילי, נזיקין, רשלנות רפואית, גישה כלכלית למשפט ותורת המשפט. הוא לימד עד לאחרונה בבית הספר למשפטים של ברוקלין, ניו-יורק, לאחר ששימש כפרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.
שטיין נולד בברית-המועצות ועלה לארץ ב-1973. הוא סיים את בית הספר לאו באק בחיפה והתגייס לצבא ב-1976. הוא שירת בפרקליטות הצבאית והיה קצין משפטים בממשל הצבאי בעזה. שטיין למד משפטים באוניברסיטה העברית והתמחה אצל השופט מנחם אלון ז"ל בעליון ובמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.
אחרי ההתמחות נסע שטיין לאנגליה ללימודי דוקטורט, שבעקבותיהם קיבל כמה הצעות עבודה, לרבות הצעה להצטרף לאוניברסיטת אוקספורד, אך הוא החליט לחזור לארץ וללמד באוניברסיטה העברית בירושלים. אחר-כך עבר שטיין להתגורר בארה"ב ולימד שם במשך שנים ארוכות.