ירון אנג'ל, מנכ"ל מאפיית אנג'ל, ירצה 5 חודשי מאסר בפועל, ישלם קנס בסך 300 אלף שקל, וכן תימנע כהונתו כדירקטור במשך 5 שנים, בשל הרשעתו על-פי הודאתו בביצוע עבירה של היותו צד להסדר הכובל שעומד בלב פרשת "קרטל הלחם"; יוחנן אהרונסון, יו"ר מאפית דגנית, ישלם קנס כספי בגובה חצי מיליון שקל, אך לא יישלח למאסר בשל מצבו הרפואי החריג; ועל מנחם (מנה) אוברוקביץ', מנכ"ל מאפיית דגנית, יוטלו 4 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 100 אלף שקל.
כך קבע היום (א') בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר אישר את הסדרי הטיעון שנחתמו עם שלושת הנאשמים. בכך מגיעה לסיומה פרשת קרטל הלחם שהחלה במאי 2010 עם פתיחת שלב החקירה הגלויה של רשות ההגבלים העסקיים.
פרשת "קרטל הלחם" נחשבת לאחת הפרשות החמורות שחשפה רשות ההגבלים. ההסדר הכובל בפרשה כלל הסכמה בין המאפיות על הימנעות מתחרות על-ידי חלוקת הלקוחות ביניהן וכן על תיאום מחירים על-מנת להעלות את מחיר הלחם האחיד והחלות לצרכן.
באוגוסט 2012 הגישה הרשות לבית המשפט כתב אישום נגד 19 נאשמים, בהם המאפיות הגדולות בישראל - קבוצת אנג'ל, קבוצת ברמן וקבוצת דוידוביץ'; וכן נגד מנהליהן ונושאי משרה בכירים בהן - ירון אנג'ל, מנכ"ל מאפיית אנג'ל; יהודה שניידמן, לשעבר מנכ"ל מאפיית ברמן; יוחנן אהרונסון, מנכ"ל מאפיית מרחבית ויו"ר מאפיית דגנית עין-בר; ושייקה דוידוביץ', מנכ"ל מאפיות דוידוביץ'; זאת בטענה כי תיאמו מחירים במטרה להעלות את מחירי הלחם האחיד והחלות לצרכן.
לנאשמים יוחסו עבירות של עריכת הסדר כובל והיותם צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות. הנסיבות המחמירות שיוחסו לנאשמים, על-פי כתב האישום, הן: "חלקן ומעמדן של המאפיות בייצור מוצרי הלחם שבפיקוח בארץ; ריבוי קורבנות העבירה הפוטנציאליים והנזק מההסדר; תחכומו של ההסדר והשימוש במספר טכניקות קרטליסטיות העוברות על איסורי הליבה של חוק ההגבלים העסקיים; והפסקת פעילותו של ההסדר רק משנודע לנאשמים על פתיחת החקירה הפלילית".
עם פתיחת המשפט, בינואר 2014, הפתיעו הנאשמים המרכזיים בפרשה - שניידמן ודוידוביץ' - את רשות ההגבלים, כשהודו בעריכת הסדר כובל. עם זאת, הם הבהירו כי הם אינם מודים בכך שמדובר בהסדר שנערך בנסיבות מחמירות, כפי שטענה הרשות.
ביולי אשתקד הרשיע שופט המחוזי בירושלים, עודד שחם, את הנאשמים בעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות, ובהמשך גזר את דינם לשנת מאסר - העונש החמור ביותר שהוטל עד כה בתחום ההגבלים העסקיים בשל פגיעה בתחרות, על ראשי המאפיות הגדולות בישראל. בנוסף, הושתו על שניידמן ודוידוביץ' קנסות בגובה 200 אלף שקל ו-300 אלף שקל, בהתאמה.
על המאפיות, שהורשעו אף הן בעבירות הגבלים בפרשה, הוטלו קנסות לפי הפירוט הבא: על מאפיית ברמן - קנס בגובה 1.4 מיליון שקל; על מאפיית דוידוביץ' - 700 אלף שקל; ועל מאפיית אלומות - 400 אלף שקל. על מרק קינן, מנהל השיווק של מאפיית דוידוביץ', נגזרו 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 100 אלף שקל.
הדיון בעניינם של הנאשמים הנוספים בתיק - ירון אנג'ל, מנכ"ל מאפיית אנג'ל; ויוחנן אהרונסון, מנכ"ל מאפיית מרחבית ויו"ר מאפיית דגנית עין-בר - הגיע לסיומו רק היום, לאחר שאלה הכחישו תחילה את חלקם בפרשה, אך בהמשך חתמו על הסדרי טיעון עם רשות ההגבלים.
במסגרת ההסדר עם אהרונסון הוסכם כי הוא יודה בעבירת היותו צד להסדר כובל, אך לא יישלח למאסר ואף לא יבצע עבודות שירות, זאת בשל מצב רפואי. הצדדים הסכימו כי יטענו באופן חופשי לעניין הקנס שיוטל עליו, והקנס שיקבע על-ידי בית המשפט יהיה העונש היחידי שיוטל.
נזכיר כי אהרונסון הודה בעבר בסיוע להסדר כובל, ואילו במסגרת הסדר הטיעון העבירה הוחמרה כך שהוא מודה בהיותו צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות. הגם שמדובר בעבירה חמורה יותר, הוא כאמור לא יישלח בגינה למאסר. אהרונסון הודה למעשה באותה עבירה בה הודו מורשעי קרטל הלחם האחרים, שניידמן, לשעבר מנכ"ל מאפיית ברמן, ודוידוביץ', מנכ"ל מאפיית דוידוביץ' - עריכת הסדר כובל שבוצע "בנסיבות מחמירות".
במסגרת ההסדר עם מנה אברוקוביץ' הודה האחרון ב"עבירת אחריות מנהלים", לפי חוק ההגבלים, אשר לפיה האחריות שלו לביצוע העבירות נובעת מכך שהמעסיקה שלו - המאפייה - הייתה צד להסדר כובל, ובתפקידו כמנהל היה עליו למנוע את זה. עוד הוסכם בעניינו כי הצדדים יטענו באופן חופשי לעניין העונש. על מאפיית דגנית הוטל קנס בסך 700 אלף שקל ומאפיית מרחבית נמחקה בכתב האישום.
במסגרת הסדר הטיעון עם ירון אנג'ל, מנכ"ל מאפיית אנג'ל, המאפייה הגדולה ביותר שהייתה שותפה להסדר הכובל, הורשעו מאפיית אנג'ל; והמנכ"ל ושני מנהלי מכירות בחברה - מרדכי חסין וערן שפיגל - הודו הנאשמים בעבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים.
גזר הדין החמור שניתן בפרשה העלה את רף הענישה בתחום ההגבלים מדרגה; אולם רשות ההגבלים העסקיים לא הסתפקה בעונש שהטיל בית המשפט המחוזי והגישה ערעור - באמצעות בא-כוחה, עו"ד אסף מוזס - לבית המשפט העליון, שבמסגרתו ביקשה להחמיר בעונשים של שני המנכ"לים לשעבר של המאפיות ולהטיל עליהם עונשי מאסר ממושכים יותר וקנסות כבדים יותר.
במקביל ומנגד הגישו המנכ"לים המורשעים - שניידרמן ודוידוביץ' - ערעורים הן על חומרת העונש שהוטל עליהם והן על קביעת בית המשפט המחוזי בירושלים, כי ההסדר הכובל שהם הודו בביצועו נעשה "בנסיבות מחמירות".
במארס השנה צינן בית המשפט העליון את ההתלהבות של רשות ההגבלים, הקל משמעותית בעונשיהם של המורשעים והבהיר כי "על ההחמרה בענישה על עבירות כלכליות להיעשות בהדרגתיות".
השופט יורם דנציגר, בהסכמת השופטים אורי שהם וענת ברון, קבע כי העונש שהוטל על שניידרמן ודוידוביץ' - שנת מאסר בפועל - הוא חמור באופן משמעותי בהשוואה לעונשים אחרים שהוטלו בעבר בעבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים, וקבע כי עונש המאסר בפועל בעניינם יועמד על 6 חודשים, מתוכם 3 חודשים לריצוי מאחורי סורג ובריח ו-3 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות.
ממאפיית אנג'ל נמסר: "תהום גדולה מאוד פרוסה בין כתב האישום המקורי והצהרות רשות ההגבלים לאורך 8 השנים לבין החלטת בית המשפט מהיום. בית המשפט אימץ את עמדתנו וקבע כי מחירי הלחם שנמכר במסגרת ההסדר הכובל המצומצם היו מחירי הפסד. עוד נקבע כי לא מדובר בהסדר אשר תכליתו לגבות מחיר מופקע.
"במסגרת הסדר הטיעון, ירון אנג'ל הסכים ליטול על עצמו אחריות אישית, מעבר למה שהיה יכול להיפסק בעניינו בבית המשפט. זאת, על-מנת לשים סוף לפרשה ארוכת-השנים, להחזיר את המאפייה לפעילות עסקית רגילה ולהקל בעניינם של גורמים נוספים מקבוצת אנג'ל".
עו"ד ז'ק חן ממשרד חן יערי רוזן-עוזר ועו"ד מזור מצקביץ' ממשרד מ. פירון, אשר ייצגו את נאשמי דגנית, מסרו בתגובה: "למעשה, בית המשפט קיבל את מלוא טענותינו, כפי שכבר טענו בטיעוני הפתיחה - כתב האישום כפי שהוגש וטענות התביעה היו חסרות פרופורציה, במיוחד לגבי נאשמי דגנית. מזה שנים רבות חזרנו וטענו כי 'מאפיית דגנית לא לקחה חלק פעיל במימוש ההסכמה בדבר העלאת המחירים', ובגזר הדין בית המשפט קבע כי יש ממש בטענה זו.
"בית המשפט אף קיבל את עמדתנו, שנתמכה בחוות-הדעת של פרופ' חיים פרשטמן, כי 'העלאת המחירים על-פי ההסדר הכובל לא הביאה למחיר מופקע'. נציין כי בית המשפט גם קיבל את עמדתנו לפיה יש לתת משקל לעינוי הדין שנגרם לנאשמים, אשר נמצאים בהליך הזה מזה כ-8 שנים, למרות שהם עצמם פעלו במישורים שונים לקיצור וייעול ההליך הפלילי".