בדיון בבית המשפט בו ביקשה המשטרה הארכת מעצרה של רוית בר-ניב ששימשה כיו"ר שיכון ובינוי, הורה בית המשפט על מעצבר בית בן 5 ימים. זאת בעוד המשטרה ביקשה מעצר בן 9 ימים.
מוקדם יותר נעצר רואה-החשבון המבקר של החברה, שלכאורה ידע על תשלומי השוחד לעובדי הציבור, סייע בהסתרת ואף "הדריך" לכאורה את איש הכספים בקניה כיצד להסוות את מנגנון השוחד. הבוקר (א') הותר לפרסום, כי רו"ח רובי לזרוב, שותף בכיר בפירמת ראיית החשבון BDO-זיו האפט, מפירמות ראיית-החשבון המובילות בארץ, הוא אחד העצורים והחשודים המרכזיים בפרשה. לזרוב חשוד כי סייע בהסוואת ובהכשרת תשלומי השוחד האסורים לכאורה.
מתביעה שהוגשה נגד שיכון ובינוי ושהחלה את מחול השדים נגד החברה, עולה, כי לזרוב קיבל התראה על תשלומי השוחד מאיש הכספים של חברה נכדה של שיכון ובינוי בקניה, אך הוא ייעץ לאותו איש כספים, כי "תפקידו כרו"ח הוא להיות 'כלב שמירה ולא כלב צייד', כלומר עליו לנהוג כיען הטומנת את ראשה בחול". לטענת איש הכספים, לזרוב חשף בפניו שתשלומי השוחד הם נוהג ארוך שנים של החברה במדינות רבות, הסביר לו כיצד מוסווה נוהג זה ואף יעץ לו להתעלם מכך.
רו"ח לזרוב נעצר בשבוע שעבר בסבב השני של המעצרים בפרשת בינוי ושיכון, יחד עם שלושה מנהלים בכירים לשעבר בחברה - בהם מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר, עופר קוטלר - החשודים בביצוע עבירות של מתן שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במירמה, ועבירות על חוק איסור הלבנת הון.
במסגרת הפרשה חוקרת המשטרה חשד, שלפיו בכירים בחברת שיכון ובינוי שילמו שוחד לעובד זר בקניה, בתמורה לקידום פרויקטים במדינה האפרקיאית. מדובר בחקירה סמויה המתנהלת בחודשים האחרונים נגד החברה. בשבוע שעבר היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלה"ב 433 של המשטרה עיכבה לחקירה באזהרה ארבעה חשודים, נושאי משרה בקבוצת שיכון ובינוי, ובהם יהודה אלימלך, לשעבר מנכ"ל "שיכון ובינוי אס.בי.איי. תשתיות" ("SBI - סולל בונה ארצות חוץ") מקבוצת שיכון ובינוי; מחליפו, רוני פאלוך; ומנהל סניף קניה בקבוצה, אלכסנדר ישיש.
החשודים, ששמותיהם אסורים לפרסום בשלב זה, מכחישים את הטענות נגדם, אך מעצרם הוארך עד היום. לחשודים מיוחס חשד לביצוע עבירות של מתן שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במירמה ועבירות על חוק איסור הלבנת הון.
"פגיעה אנושה במקצוע הרו"ח
רו"ח לזרוב הוא שותף-ביקורת באשכול הנדל"ן של פירמת BDO. לזרוב הצטרף לפירמה ב-1994, ומאז הוא עוסק בביקורת ובעריכה של דוחות כספיים, במיסוי, בייעוץ עסקי וביישום דרישות ה-SOX (סרבנט אוקסלי) בקופות גמל. בין היתר, הוא מלווה חברות ציבוריות, חברות פרטיות ומלכ"רים מסקטורים עסקיים שונים, ומרכז את תחום קופות הגמל בפירמה וכן את סקטור הבריאות והפרמצבטיקה.
בין תפקידיו, שימש לזרוב כרו"ח המבקר בשיכון ובינוי והוא זה שחתום, בין היתר, על דוחותיה הכספיים של החברה. על-פי החשד, לזרוב ידע על מעשיהם הפליליים של המנהלים בקבוצת שיכון ובינוי, על תשלומי השוחד, ואף סייע - יחד עם קוטלר - להכשיר אותם.
בדיון הארכת מעצרם של קוטלר ולזרוב טען נציג המשטרה, כי "קוטלר ורו"ח לזרוב, החתום על דוחותיה הכספיים של החברה, הם חשודים מרכזיים שהיו מודעים היטב למעשים הפליליים ואף הכשירו את המארג הפלילי, כל אחד וגזרתו הוא".
באת-כוחו של לזרוב, עו"ד רותי ליטבק, טענה בדיון, כי לזרוב בן ה-49 הוא בעל עבר פלילי נקי לחלוטין, וכי המעצר, ההגעה לביהמ"ש והחקירה "נפלו עליו כרעם ביום בהיר". לדבריה, כל מטרת המעצר היא הפעלת לחץ נפשי קשה על לזרוב ו"לשבור את רוחו". זאת, במטרה כי יעיד כנגד החשודים האחרים.
"מדובר ברו"ח - דבר נדיר, פגיעה אנושה במקצוע שלו, בהמשך דרכו, במשפחתו ובו", טענה עו"ד ליטבק. "ברור שהוא לא נתן שוחד לאף אחד. לא לעובד זר ולא לעובד ישראלי". הסנגורית ביקשה כי יוצא צו איסור פרסום על שמו של ליטבק, ואולם המשטרה התנגדה לבקשה, בטענה כי "מדובר באיש שחותם על הדוחות הכספיים של החברה, וחתימתו היא זו שמופיעה בפני בעלי המניות. יש עניין ציבורי רב בפרסום שמו".
חשד: שיבוש או הסתרת ראיות
השופט עמית מיכלס מבית משפט השלום בראשל"צ הורה על הארכת מעצרו של לזרוב עד יום שלישי. "עיון בתיק החקירה מצביע על קיומו של חשד סביר בעוצמה גבוה ביותר נגד החשוד", קבע. עוד ציין השופט, כי טענת המשטרה שישנו חשש לשיבוש הליכי מעצר מבוססת על ראיות סודיות שהוצגו לו, וכי מעבר לעובדה שבחקירת הפרשה עלה חשד שנעשו ניסיונות לשבשה על-ידי חשודים אחרים, לזרוב עצמו חשוד בניסיונות לשבש או להסתיר ראיות בפעולות שנעשו על-ידו.
עו"ד ליטבק מסרה בתגובה למעצר, כי "לדעתנו, המעצר מהווה עליית מדרגה שלא היה בה צורך בנסיבות העניין. רו"ח לזרוב הוא איש מקצוע מהמעלה הראשונה. הוא ביצע את תפקידו במסירות, נאמנות תוך הקפדה על הכללים , ואין לנו ספק כי בסופו של יום יימצא כי נהג כראוי וכדין.
מפירמת BDO נמסר בתגובה כי: "BDO הוא משרד רו"ח בקבוצת שיכון ובינוי. במסגרת חקירת המשטרה נחקר גם רואה-החשבון המבקר. המשרד משתף פעולה באופן מלא עם רשויות האכיפה, ואנו משוכנעים שבתום הבדיקה יתברר מעל לכל ספק כי פעילות הביקורת של BDO עמדה בסטנדרט המקצועי הגבוה ביותר".
שתיקה בעניין תשלומי המזומן
פרשת תשלומי השוחד לכאורה ששילמה שיכון ובינוי, נחשפה לראשונה במסגרת תביעה שהגיש עובד של חברה נכדה מקבוצת שיכון ובינוי - "שיכון ובינוי אס.בי.איי. תשתיות" (SBI - סולל בונה ארצות חוץ) נגד החברה לביה"ד לעבודה. זאת, בדרישה לקבל תשלומים בהיקף כ-6 מיליון שקל בגין עבודתו בקניה. במסגרת התביעה העלה העובד, שי סקף, טענות ביחס להתנהלותה לא תקינה, ואף פלילית, של החברה במסגרת פעילותה במדינה האפריקאית.
לטענת סקף, ששימש כאיש הכספים של החברה הנכדה של שיכון ובינוי בקניה, בפברואר 2016 נדרש לוודא שתועדו כהלכה תשלומם חריגים במזומן. לדבריו, בהמשך התברר לו שהתשלומים הם למעשה תשלומי שוחד בסכומי עתק לעובדי ציבור ולנבחרי ציבור בכירים בכמה מדינות במזרח אפריקה לאורך כמה שנים. בין היתר טוען סקף בתביעתו, כי הוא התריע בפני לזרוב, כרו"ח המבקר של החברה, על תשלומי השוחד, אך זה המליץ לו להשתיק את העניין.
מהתביעה עולה, כי בתחילת פברואר 2016, החל רו"ח לזרוב בביקורת שנתית של הדוחות הכספיים של החברה לתקופה שהסתיימה בדצמבר 2015. וכך מגולל התובע, כיצד חשף בפני רואה-החשבון את פרטי השוחד, וכיצד הגיע לזרוב. "מאחר שממש באותם הימים נחשף סקף למנגנון תשלומי השוחד הסודי שהתנהל בחברה כבר שנים", נטען בתביעה, "הוא החליט לפנות ולהתריע בפני גורם ביקורת חיצונית ייעודי ובלתי-תלוי, בניסיון להביא להפסקת הפעולות הבלתי-חוקיות.
"בשיחה שהתקיימה בין התובע לבין רו"ח לזרוב בעת ביקור זה, סיפר לו סקף שהוא נדהם לגלות שקיימת מערכת רישום של תשלומי מזומן, שלא דווחה או נרשמה כלל בספרים הרשמיים, תוך יצירת מצג שווא שמדובר בתשלומים המועברים כביכול ליועצים או לקופה נוספת. בשיחה זו הדגיש סקף שמהדיווחים הרשמיים שקיבל כל העת, לא היה ניתן להבין שמדובר בתשלומים שאינם לגיטימיים.
"בשיחה ביניהם גילה סקף בפני רו"ח לזרוב שהפעולות שהתבקש לבצע נוגדות את צו מצפונו ואת כללי האתיקה הבסיסיים של המקצוע, ושהוא חושש שאפילו שיתוף פעולה עקיף למעשים אלה יביא לאובדן רישיון ראיית-החשבון שהשיג בעמל כפיים.
"לתדהמתו של סקף, רו"ח לזרוב כלל לא הופתע למשמע דברים אלה, ואמר לתובע שכל מעשי השוחד שגילה במסמכים שהועברו אליו ידועים ומוכרים לו כבר שנים רבות. זאת ועוד, רו"ח לזרוב אמר לסקף שהנורמה המושחתת הזו מושרשת היטב בפעילות החברה בחו"ל, ונפרשת על כלל הפעילות המבוקרת על-ידו, ובכלל זה מנה את סניפי SBI-שווייץ במדינות הבאות: ניגריה, אוגנדה, גואטמלה ובעבר גם חוף השנהב".
"פרקטיקה מושרשת חובקת עולם"
עוד טוען סקף בתביעתו כי רו"ח לזרוב הדגיש בפניו שאין מדובר בנוהג מקומי של אזור מזרח אפריקה, אלא בפרקטיקה מוכרת ומושרשת, חובקת עולם, שזוכה לגיבוי הביקורת הפנימית של החברה, ועדת הביקורת של הדירקטוריון, המחלקה המשפטית של החברה (בראשות עו"ד חזי קטן) ומגיעה אפילו עד ליו"ר הדירקטוריון, עופר קוטלר.
"רו"ח לזרוב לא רק שלא סיפק מוצא מן המציאות הבלתי חוקית הנ"ל, אלא אף המליץ לו לעצום עיניים לנוכח מציאות זו", טוען סקף בתביעתו. לדבריו, "בשיחה בין השניים הודה רו"ח לזרוב שמנגנון תשלומי השוחד, ועצם ביצוע תשלומי שוחד, הוסתר כל העת מסקף, ושחוסר היכרותו של סקף עם מנגנון התשלומים הסודי נובע, בין היתר, מכך שמחזור הפעילות ונפח הפעילות הכספית בסניף קניה קטן מספיק, כך שהוא מעולם לא חצה את טווח המהותיות הנדרש לשם עריכת ביקורת בנוגע לתשלומי השוחד".
לדברי סקף, לזרוב הסביר לו בפירוט כיצד הוא ואחרים נוהגים להערים על דרישות הביקורת המחמירות במצב כזה. כך, לטענתו, הוא יעץ לו לנהוג להיות "כלב שמירה ולא כלב צייד"; לערוך שיחה אישית בארבע עיניים עם מנהל הסניף, בגישה חברית וסימפטית, כדי לשכנע אותו להרחיק ולהסדיר את תשלומי השוחד לעובדי ציבור זרים באמצעות העברת הכסף בצורה עקיפה, דרך צד ג' שיתווך בין מנהל הסניף לבין המוטב הסופי; וכן ייעץ לו לשכנע את מנהל סניף קניה דאז, דן שחם, להפיק מסמכים שקריים ופיקטיביים ללא כל בסיס כלכלי ועסקי מאחוריהם, שיסתירו את תשלומי השוחד, ויציגו אותם כתשלומים לגיטימיים וכשרים לכאורה.
עוד טוען סקף, כי לזרוב ייעץ לו להימנע מפנייה ליועץ המשפטי ולמנהלי החברה הבכירים בישראל; וכן כי אם יישאל אם הועברו תשלומים לעובדי ציבור זרים, עליו תמיד להשיב בשלילה. "במהלך השיחה שקיים סקף עם רו"ח לזרוב, ולאחריה, הוא נרעש מהעובדה שדווקא הרו"ח המבקר, שאמור להיות גורם חיצוני בלתי-תלוי ולסייע לו לפעול למניעת אי-החוקיות בהתנהלותה הכספית של החברה, הוא הגורם שמכשיר את תשלומי השוחד כלפי חוץ, ומציע למנהלים 'פתרונות' חשבונאיים על-מנת להכשיר את פעולות הביקורת ולהמשיך לפעול בניגוד לחוק", נטען בתביעה.
לקראת תביעה נגזרת נגד בינוי ושיכון: בקשה לגילוי מסמכים
ל"גלובס" נודע, כי על רקע החקירה נגדה החלה חברת שיכון ובינוי להיערך לתביעות ייצוגיות שיוגשו נגדה; ואולם בינתיים לא הוגשה ייצוגית. מנגד, אמש הוגשה לביהמ"ש המחוזי בקשה לגילוי ועיון במסמכים בטרם הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת, בשם החברה, נגד נושאי משרה וגורמים אחרים בחברת שיכון ובינוי, ביחס לפרשת השוחד לכאורה.
במסגרת הבקשה נטען, כי יהודה אלימלך, לשעבר מנכ"ל "שיכון ובינוי אס.בי.איי. תשתיות" ("SBI - סולל בונה ארצות חוץ") מקבוצת שיכון ובינוי, הודה לפני מספר ימים כי אכן היה נהוג בחברה תשלום של שוחד לצורך קבלת פרויקטים בחו"ל, אך טען "להגנתו" כי הוא ביקש "לשנות" עניין זה ולהנחיל "נורמות חדשות". לטענת מבקשי בקשת הגילוי - באמצעות עוה"ד שאול ציוני ורעות זייטלבך ממשרד ציוני-פילרסדורף-פיליפ - מסתבר כי עניין תשלומי שוחד בקבוצת שיכון ובינוי היה בבחינת "סוד גלוי" בקרב נושאי המשרה בה.
בבקשה צוין עוד, כי כבר עתה, וכתוצאה מהמעשים החמורים שנחשפו: הסכימה הקבוצה להפקיד סכום עתק של 250 מיליון שקל בקרן החילוט של המדינה; נפתחה נגדה חקירה של הבנק העולמי ביחס לתשלומי שוחד שבוצעו בפרויקטים שמומנו על-ידו; נפתחה נגד אחת מהחברות בקבוצה חקירה בשווייץ ביחס לתשלומי שוחד; ואף הורד דירוג האג"ח של הקבוצה.
לטענת המבקשים, התנהלות בלתי-חוקית זו מקימה לחברה שורה של עילות תביעה שונות נגד כל המעורבים בפרשה ונגד אלו שהתרשלו בפיקוח על הנעשה בקבוצת שיכון ובינוי, ושאפשרו את ביצוע המעשים החמורים".
רואי חשבון תחת חקירות
מעצרו של רו"ח רובי לזרוב, שותף בכיר בפירמת ראיית החשבון BDO-זיו האפט בפרשת בינוי ושיכון לא נעשה בריק. בשנים האחרונות, במסגרת המאבק שמנהלות רשויות האכיפה נגד ההון השחור והעבירות הכלכליות, נרשמה עלייה דרמטית במספר החקירות והצווים שמוצאים נגד רואי החשבון, ובהפיכתם לחשודים מיידיים. בחקירות רבות רואה החשבון הנו הראשון שמובא לחדרי החקירות, בין אם כעד ובין אם כחשוד. רשויות האכיפה הבינו כי הפעלת לחץ על רואי החשבון, בין כעדים ובין כחשודים בסיוע ללקוחות שלהם, עשויה להביא לפיצוח התיק נגד הלקוח החשוד בביצוע עבירה כלכלית.
בין היתר, במסגרת זו, נעצר במאי אשתקד רו"ח אבישי ברדוגו, שותף בכיר במחלקת המסים במשרד קסלמן וקסלמן, יחד עם סמנכ"לית הכספים של חברת אורבוטק, בפרשת העלמות המס לכאורה בחברה. השניים נעצרו בחשד לביצוע עבירות מס ב"פרשת ההלוואה" בחברת אורבוטק - ביניהן אי-דיווח של החברה על הכנסות מריבית בגובה של 44.6 מיליון שקל בגין הלוואה שניתנה לחברה-בת בלגית.
ביוני אשתקד עצרה רשות המסים רו"ח אחר בחשד לזיוף מסמכים שאיפשרו ללקוחותיו לקבל החזרי מס של עשרות מיליוני שקלים. החשוד, רו"ח רני גלבוע, בעל חברה להחזרי מס לשכירים, נחשד בהגשת בקשות להחזרי מס ללקוחותיו בעשרות מיליוני שקלים בהתבסס על אישורים שזייף.
רואי החשבון חוששים מהמשמעות של חלק מהמעצרים הללו - בעיקר של רואי החשבון הבכירים בפירמות המובילות, אשר אליהם הצטרף כעת בכיר מפירמת BDO - והשלכות הרוחב של המעצרים על עבודתם. רבים מהם רואים במעצרים הללו פגיעה דרמטית בעבודתם, ניסיונות להפעיל עליהם לחץ על מנת שיעידו נגד לקוחותיהם - מהלכים העלולים לטענתם להוביל לחשש בעת ייעוץ ללקוחותיהם.
