אורי אריאל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
ועדת המדע של הכנסת קיימה הבוקר (ב') דיון דחוף בקיצוץ של 22% בתקציב מכון וולקני, המרכז למחקר חקלאי בישראל, לדרישתם של חברי הכנסת איתן ברושי (המחנה הציוני) ועפר שלח (יו״ר סיעת יש עתיד). לפי הצעת התקציב של שר החקלאות אורי אריאל, תקציב השכר ופעולות של מכון המחקר ב-2019 יירד מכ-255 מיליון שקלים ל-199 מיליון שקלים, כך שבסיס התקציב קוצץ ב-55.322 מיליוני שקלים. מדעני המכון טוענים, כי מדובר בכוונה "לייבש" אותם מתקציבים כנקמה על התנגדותם התקיפה למגמה של העברת המכון לצפון.
ח״כ שלח אמר בדיון: ״הקיצוץ חסר התקדים הזה הוא חלק ממדיניות מכוונת של שר החקלאות, שמטרתה לחסל את מכון וולקני. זהו מוסד ישראלי מפואר, שאינו היי טק פחות ממתחמי ההייטק בהרצליה או ברמת החייל, והשר אריאל, ממניעים שאינו טורח להסביר, פשוט רוצה לחסל אותו. זו בכייה לדורות לא רק לחקלאות, אלא גם לכלכלה הישראלית בכלל. במקום להפוך את החקלאות למנוע צמיחה וייצוא במיליארדים, מנסים להרוס אותה, כי את השר אריאל היא פשוט לא מעניינת. אסור להעביר את התקציב הזה כמות שהוא״.
ח"כ דב חנין מהרשימה המשותפת אמר: "קיצוץ של 22% זה לא קיצוץ שגרתי. מדובר בקיצוץ שהמטרה שלו זה לייבש ולסגור את מכון וולקני. לשאול אלוביץ היו אדמות ליד המכון והוא יכול היה להרוויח מהעברתו של מכון וולקני מהמקום הנוכחי. אלה דברים שהתפרסמו בתקשורת. במקום הזה אני לא יכול לפסוק שום דבר עובדתי. אני מציע לחקור את התיק הזה. הדברים האלה צריכים להיחקר. צריכה לצאת קריאה לגורמי החקירה לחקור את העניין הזה. חוקרי מכון וולקני יצאו נגד העתקת המכון והתנהלו בצורה לגיטיקמית נגדו, וזה לא מקרה שאחרי מאבקם להעתקת המכון בא הקיצוץ הזה, וגם זו סוגיה שצריכה מאוד להטריד אותנו".
ח"כ איתן ברושי: "משרד החקלאות שותף למזימה להרוס את המחקר מתוך שיקולים שאינם מתקבלים על הדעת".
היו"ר מקלב תקף את נציגי משרד החקלאות ואמר: "לא הכנתם מסמך שיסביר מאיפה ניתן לקצץ רבע מתקציב מכון וולקני".
משרד החקלאות טוען, כפי שכבר פורסם ב"גלובס", כי "מדובר בטענות הזויות", וכי "הרשויות ופקידי המדינה לא עובדים במנגנונים של נקמה וכדומה וגם לטענה הזויה צריך שיהיה קמצוץ של היגיון ואם מישהו היה רוצה "לנקום" בוולקני היה מקצץ את תקציב 2018 ולא את תקציב 2019. בעקבות קיצוצים של משרד האוצר קוצץ תקציב משרד החקלאות באופן רוחבי בכל יחידות המשרד. בהתאמה תקציב מכון וולקני לשנת 2018 קוצץ בדומה ליתר יחידות המשרד. לגבי תקציב 2019, מאחר ובשנים הקודמות הקיצוץ הרוחבי לא חל על מכון וולקני והמשרד ספג זאת התבצע איזון בשנת 2019".
"אין שחר לטענה"
הנהלת המכון, בראשות פרופ' אלי פיינרמן, טוענת, כי הנתונים שמציג משרד החקלאות אינם נכונים, וכי "הנתונים מראים ש"איזון" מחייב את הגדלת תקציבי המכון ולא הקטנתו: בחינה שערכה הנהלת מכון המחקר של טענה זו מעלה כי לא כך הדבר: בין השנים 2015-2019 פחת תקציב השכר והפעולות של וולקני בכ-16% בעוד שתקציב השכר והפעולות של משרד החקלאות עלה בכ-13% - כלומר אין שחר לטענה כאילו תקציב 2019 מאזן משהו. אם כבר הוא מהווה עיוות חמור ביחס בין הקיצוץ המוצע במכון וולקני לתקציב של משרד החקלאות.
"התקציב המוצע יחייב הקטנת הפעילות הבסיסית בכמעט רבע, פירושה כי וולקני יאלץ להפחית כרבע מההוצאות לחשמל, מים, ניקיון, אבטחה, לא לשלם את מלוא הארנונה ומלוא הביטוח, לא להעביר כספים למלח"י (מכון לחקר חקלאות ימית) הממוקם באילת, שיש החלטת ממשלה לצרף אותו לוולקני, ועוד: צמצום השימוש בחשמל למשל יכול להיעשות על ידי: הפסקות חשמל יזומות למעבדות המחקר - למשל, של בנק הגנים הלאומי שם יש חדרי קירור ב 20- מעלות, לחממות - למשל, חממות הניסוי בקנביס רפואי שם עלות התאורה עצומה; אוורור וקירור לרפת, לדיר וללולים תוך פגיעה משמעותית ברווחת בעלי החיים.
"השבתות של חשמל לחממות וחדרי הקירור תמוטטנה לחלוטין את האפשרות לערוך בהן מחקרים. קיצוץ בכמויות המים המשמשים להשקיית חלקות הטיפוח של מיני פירות שונים (בעיקר) וירקות, במיוחד בתקופות החום, ישבשו לחלוטין את טיפוח הזנים שבו מתמחה מכון וולקני במשך שנים רבות, ועוד ועוד. במילים אחרות, כל דרישה להתייעלות קיצונית כדי לצמצם את העלויות השוטפות בכרבע, משמעותה ביטול הבסיס לפעילות מחקרית. מכאן עולה שהקיצוץ יגרום לביטול פעולת הליבה של הארגון ולפגיעה אנושה ביכולות המחקר של המכון".
בסיכום הישיבה הוחלט, כי אין לקבל את הקיצוץ בתקציב מכון וולקני, ולפני אישור תקציב משרד החקלאות ייערך דיון משותף של ועדות הכספים והמדע.