התקופה של שלמה רודב בבזק זכורה לטובה. הוא מונה לתפקידו ב-2006 וכיהן כיו"ר הדירקטוריון עד 2010 תחת קבוצת אייפקס-סבן שרכשה את השליטה בבזק בעת שהופרטה. הוא עזב זמן קצר יחסית לאחר ששאול אלוביץ רכש את השליטה בבזק. לימים סיפר אלוביץ שהוא דווקא רצה שרודב יישאר בתפקידו, אבל בבזק מספרים שהיה די ברור שאלוביץ מכוון לכיוונים אחרים, וזה היה די טבעי שבעל השליטה ירצה לממש את זכותו ולכהן כיו"ר הדירקטוריון.
אז, כמו היום, רודב נכנס לבזק בתקופה שבה החברה נמצאת בכאוס. יעקב גלברד ששימש כמנכ"ל החברה, נאלץ לעזוב, וכל זאת באמצע של שינוי ארגוני גדול שנעשה בבזק. לצד גלברד כיהן בזמנו כיו"ר הדירקטוריון דובי וייסגלס, והיחסים בין השניים היו רעועים מאוד. זו הסיבה שהכניסה של רודב הביאה ליצירת סדר חדש בחברה כי היה ברור שהוא עומד בראש הפירמידה. יו"ר הדירקטוריון הפך אצל רודב לתפקיד פעיל, הסדר חזר וכל המנכ"לים של החברות בנות דיווחו ישירות אליו.
לאחר בזק הוא מונה לתפקיד יו"ר תנובה ב-2011 וב-2012 עזב. ב-2013 הוא הצטרף לקבוצת סבן שרכשה את השליטה בפרטנר מידי אילן בן-דב. הוא החזיק באופציות ומונה להיות יו"ר הדירקטוריון. כחצי שנה הספיקה לו והוא הבין שתחום הסלולר, אחרי מהפכת כחלון, יתקשה מאוד לצמוח.
רודב לא האמין בכניסה של פרטנר לתחום הטלוויזיה וחשב שזו תהיה שגיאה. כמי שבא מבזק וראה את היתרונות של חברת תשתית מפותחת, הוא הבין שפרטנר צריכה להתמקד בתחום הסלולר ושבתחום הקווי אין לה יתרונות. הוא עזב כאמור אחרי זמן קצר וכיהן בהמשך כדירקטור בחברה לשירותי איכות הסביבה בשנים 2015-2018.
האתגר של רודב, אם ימונה לתפקיד יו"ר בזק, הוא אדיר. לא מדובר רק בצורך לייצב את החברה. בזק נמצאת במצב לא טוב מכל הבחינות והיא נזקקת לשיקום עמוק. במידה רבה השיקום של בזק הוא השיקום של כל שוק התקשורת בישראל ואם רודב ימונה זו אחת הסיבות שהוא ייקח על עצמו את התפקיד. רודב אינו זקוק לתפקיד ולא לכסף, והוא רואה בו שליחות, ממש כמו בסיבוב הקודם. רודב הוא הבעלים של תשלובת יפאורה-תבורי ויש לו בנוסף עסקים נוספים, כך שמבחינתו מדובר בעיקר באתגר.
בזק נדרשת לקבל הכרעות חשובות לגבי הטכנולוגיה העתידית שלה, היא חייבת להגיע להבנות מול המדינה לגבי המבנה של שוק התקשורת העתידי והחלק שלה בתמונה. בהקשר הזה, סביר להניח שאם רודב לא יזכה בתמיכה של בעלי המניות שמנהלים מאבק שליטה על בזק, הוא יוותר על התפקיד.
נציין כי מנכ"לית בזק סטלה הנדלר נשלחה היום למעצר-בית, אך כרגע היא מנועה מלחזור לתפקידה. קובי פז, סמנכ"ל החטיבה העסקית של בזק, מונה לממלא-מקום זמני של הנדלר.
שלמה רודב (68)
אישי: נשוי+5
מגורים: סביון
השכלה: תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת תל-אביב, תואר שני מאוניברסיטת קולומביה
רזומה: יו"ר תנובה, יו"ר בזק, יו"ר גילת רשתות לוויין, יו"ר ומבעלי חברת קרור
היו"ר הנוכחי גרנות שואף להישאר בתפקיד
מי שמסתכל על המאבקים הצפויים בדירקטוריון בזק צריך להביא בחשבון עניין מהותי אחד: דוד גרנות, יו"ר דירקטוריון החברה, התאהב בג'וב. אחרי 8 חודשים בתפקיד הוא מרגיש שהוא מכיר את בזק ויכול להתמודד עם האתגרים שאיתם היא מתמודדת. לשיטת גרנות הוא הוכיח שהוא דואג לבזק כחברה עצמאית והוא נוטה להאמין שהמשקיעים המוסדיים יתמכו במועמדותו אחרי שהוכיח שהוא פועל למען החברה והוא אינו שליח של שאול אלוביץ.
גרנות, נזכיר, התמנה לתפקידו בעקבות בקשה של אלוביץ אחרי פרוץ החקירות של רשות ניירות ערך ביוני 2017. בהתחלה הוא לא הבין מהיכן נפל עליו התיק אבל לאט לאט הוא למד עד כמה התפקיד מעניין ועד כמה השפעתו גדולה. בכל זאת גרנות עשה איזה דבר אחד או שניים בחייו. הוא ניהל ארבעה בנקים והוא מספיק מנוסה כדי להבין כיצד עובדות חברות גדולות.
בשלב מסוים גרנות הבין שהוא חייב להתחיל להתנער מאלוביץ והחל לקבל החלטות עצמאיות שביורוקום בעלת השליטה בבזק לא אהבו. כך קרה עם הקיצוץ של דמי הניהול של יורוקום ובסופו של דבר עם התביעה שהגיש נגדה לפירעון חוב של 114 מיליון שקלים.
לכן במאבק השליטה שמסתמן כרגע בדירקטוריון גרנות פועל כדי למנות את הדירקטורים במתכונת שהמוסדיים בארץ יכולים ורוצים לחיות איתה - דהיינו מינוי של דירקטורים מקצועיים ועצמאיים שפועלים אך ורק לטובת החברה ולא לטובת בעלי השליטה. הוא כבר צוטט כמי שאומר ששיטת הפירמידות, שבעלי השליטה מפעילים כדי לשלוט בעסקים, אינה טובה לבזק.
גרנות שבר חברת ייעוץ שגיבשה סט של קריטריונים עבור הדירקטורים ובקבוצת סיידוף חושדים שהוא מוביל כרגע אג'נדה עצמאית שמטרתה להבטיח את כהונתו. הוא יבחר את הדירקטורים שיועלו באסיפה הכללית והם בתמורה יצביעו עבורו לתפקיד היו"ר.