השופטת פוזננסקי-כץ / צילום: אריה תדמור
המדינה סוערת ומסוערת. פרשת המסרונים שהוחלפו בין שופטת לבין נציג הרשות החוקרת בהקשר למעצרי חשודים בתיק המכונה "תיק 4000" כיוונה לרגע את מוקד ההתעניינות אל התנהלות מערכת השפיטה. עוד טרם שהתבררו דברים כהווייתם, כבר נשמעים קולות מכל העברים - ויש אומרים מכל קצווי הקשת הפוליטית - שסר האמון במערכת השפיטה.
היעדר אמון בשופט משמעותו שהתקווה למשפט מולידה, לדידו של הנשפט, "משפח". היעדר אמון בשפיטה הוא מרשם ברור לקריסת המערכת המשפטית וממילא לאנרכיה חברתית.
כשהדברים הללו ברקע אני מבקש להתבונן בהתרחשות, בקצרה, משלוש זוויות התבוננות. האחת נוגעת להערכת המעשה. השנייה נוגעת להשלכותיו על מערכות החקירה המורכבות המתנהלות כעת. השלישית חוזרת לסוגיית האמון בשפיטה.
בדרך-כלל וגם במקרה הפרטי הזה אני מתקשה לקבל תהליך של קביעות נחרצות והסקת מסקנות על אתר, בטרם בירור דברים לאשורם. "פלילי" ו"חסר תקדים" "כאוס מערכתי" "לפטר מיד" "חקירה באזהרה" ועוד כיוצא באלה, בלי שנשמע אפילו שמץ דבר מן האידך גיסא.
בוודאי שאסור להקל ראש במה שמוצג לנגד עינינו. הדברים טעונים בירור ובדיקה. זו אינה עת חירום. זה אינו מהלך תגובתי בשעת מלחמה. דבר לא ייגרע אם תיערך בדיקה או חקירה. להיפך, רבה התועלת שבבדיקה יסודית כזאת. היא עשויה ללמד על עומק התופעה הקונקרטית ואולי גם על רוחב התפרשותה. הדברים נחוצים כדי להפיק את המסקנות המעשיות הנכונות והרצויות.
בהקשר זה נראית לי התגובה המיידית של הוצאת המעורבים ממעגל הטיפול בתיק החקירה כתגובה נאותה שתועלתה בצדה ואין בה כדי גרימת נזק שאינו הפיך.
בירור הדברים נחוץ גם כדי לברר את השלכות הפרשה על החלטות מעצר שהתקבלו בתיק החקירה עד הנה. צריך לבחון אם ההחלטות התקבלו בנסיבות שיש בהן משום פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי.
יחס קרבה מסוים בין צד להליך לבין השופט עלול להיתרגם כפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי הדיוני. הדבר עלול לגרום לפסילת ההליך מעיקרו. התוצאה אינה בהכרח שחרור מיידי של העצורים. ייתכן שיופעל העיקרון של הבטלות היחסית שיאפשר שקילה מחדש על ידי שופט ותובע שאינם "נגועים" של בסיס עילת המעצר.
ובחזרה אל אמון הציבור בשפיטה. במדינת ישראל פועלים כ-700 שופטים. במערכת השפיטה מאז קום המדינה פעלו אלפי שופטים. מיעוט מבוטל מהם כשל בסטייה של ממש מן השורה. אסור לטעת בציבור תחושה של חוסר אמון בשל מקרה בודד זה או אחר. האיש האחד יחטא ועל כל העדה תקצוף? מערכת המשפט היא אחד משלושת אדני הבסיס של המשטר הדמוקרטי. צריך לעשות הכל כדי לחזק את האמון בה. שכן טול את אחד משלושת אדני החצובה, והיא תקרוס מיד.
אכן גם השופטים צריכים ללמוד את הלקח. ראוי להם להתבונן במעשיהם ולחשב את דרכם בכל רגע. שכן גורל האמון של הציבור בשפיטה תלוי בראש ובראשונה בשופטים עצמם.
■ הכותב הוא סגן נשיא בדימוס של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מרצה באוניברסיטת אריאל ויועץ מיוחד למשרד AYR.