ד"ר סטפן אושמן / צילום: שלומי יוסף
ב-2012 קיבלה מרק סרונו, חטיבת התרופות של חברת מרק הגרמנית, החלטה לא קלה: לסגור את מרכז הפיתוח בז'נבה, שהיה לב פעילות הביוטק שלה. המרכז היה בעבר של החברה השווייצרית הוותיקה סרונו, שנרכשה על ידי מרק ב-2007. 580 עובדים פוטרו, רובם בתחום המחקר והפיתוח, ומאות נוספות הועברו לאתרים אחרים, בין השאר למטה מרק בגרמניה ולמרכז מו"פ חדש שפתחה החברה בבוסטון.
האיש שעמד מאחורי המהלך הזה הוא ד"ר סטפן אושמן, היום מנכ"ל החברה ואז סמנכ"ל אסטרטגיה וראש חטיבת הפארמה. "היו לנו שני מרכזי פיתוח שהתחרו זה בזה", הוא מודה בראיון ל"גלובס", "הרגשנו שהתחרות הזאת לא מועילה לנו, וממילא רצינו גם נוכחות בארה"ב".
כאשר יש שני אתרי מו"פ מתחרים עם תרבויות ארגוניות שונות - אחת של חברה רוכשת והשנייה של חברה נרכשת - ולפתע סוגרים אחד, הדבר עלול להוביל לטלטלה בחברה ולהתפרצות של כעסים, אבל לדברי אושמן, החברה צלחה את המעבר באופן החיובי ביותר האפשרי. "אנחנו חושבים שאיחוד אתרי המו"פ מיקד בסופו של דבר את ההתלהבות במחקר עצמו במקום בתחרות, ושיפר את שיתוף הפעולה בין החוקרים, באופן שלדעתנו כולם היום יותר נהנים מעבודתם".
סגירת מרכז הפיתוח הייתה חלק מתוכנית "נערכים ל-2018", שהסתיימה לא ב-2018 אלא כמעט שנתיים לפני הזמן. "רבות מההצלחות שלנו נבעו מהתוכנית הזו, והנה אנחנו חוגגים היום 350 שנה, ואין עוד חברות רבות כמונו, כה ותיקות ועם זאת כה חדשניות".
שתי חברות גדולות, אסטרטגיה שונה
מעניין להשוות את הדרך שעברו מרק וטבע באותו פרק זמן. ב-2012 היו שתי החברות בעשירייה השנייה של חברות הפארמה הגדולות. היום מרק שווה 35 מיליארד אירו, קרוב לממוצע של טבע בחמש השנים האחרונות, שהיו שנות הנסיקה (70 מיליארד דולר בשיא) והקריסה (11 מיליארד בשפל) שלה.
מרק, בניגוד לטבע, פעלה תמיד בתחום התרופות האינובטיביות, אך היא גם מנהלת שתי חטיבות נוספות - חטיבת החומרים והציוד למחקר וחטיבת החומרים המתקדמים - שמספקות מקור הכנסה קלאסי יותר ותזזיתי פחות. במובן הזה הן דומות קצת ליציבות שהגנריקה הייתה אמורה לספק לטבע.
שתי החברות חבות חלק משמעותי מהצלחתן בשנים האחרונות לתרופה בתחום הטרשת הנפוצה: טבע לקופקסון, ומרק לרביף - תרופה שקיבלה עם רכישת סרונו. שתי התרופות הומצאו במכון ויצמן והפטנטים על שתיהן החלו לפוג בערך באותו זמן.
ב-2012, כשאושמן בנה את התוכנית האסטרטגית החדשה של מרק, לא היו למרק מוצרים אינובטיביים רבים בצנרת, והיא הייתה במובן הזה במצוקה דומה לזו של טבע. התוכנית מיקדה את חטיבת הפארמה של החברה בתחומי הסרטן, האימונולוגיה (מערכת החיסון) והשילוב ביניהם, כלומר אימונותרפיה. כמו כן, החברה התמקדה בממשק בין אימונולוגיה לנוירולוגיה, שהיה לה טבעי בזכות התרופה לטרשת נפוצה.
באותה תקופה, טבע התמקדה כמעט באותם תחומים, בהבדל אחד: טבע שמה את הנוירולוגיה בראש מעייניה ואת הסרטן כתחום השני בחשיבותו מבחינתה. מרק עשתה ההפך.
"בחנו 23 תחומים ומהם בחרנו את השלושה הללו", מספר אושמן. "אנחנו משקיעים 1.5-2 מיליארד דולר בשנה במחקר, וזה תחרותי מול חברות הענק, אבל רק אם אנחנו ממוקדים. בנוירולוגיה ההזדמנות היא אדירה, בשל המחסור העצום בתרופות בשוק והנזק האדיר שהמחלות הללו יוצרות, אך ניסויים נכשלים שוב ושוב, למשל בתחום האלצהיימר, כיוון שאין עדיין הבנה מלאה של מנגנון המחלה. בסרטן, אנחנו מבינים טוב יותר את מנגנון המחלה, אבל התחרותיות בתחום רבה".
מאחורי התוכנית האסטרטגית שגיבש ג'רמי לוין כמנכ"ל טבע אכן הייתה ההבנה שתחום האימונואונקולוגיה הופך צפוף ואמונה שנוירולוגיה היא הדבר הבא. לוין העריך שבתחום הזה תוכל החברה לנצל באופן המיטבי את כוח המכירות הייחודי שהקימה סביב הקופקסון, שאותו כינה לוין בעבר "הנשק הסודי של טבע".
למעשה, שתי החברות הצליחו במימוש התוכנית האסטרטגית שלהן לתחום האינובטיבי: טבע רכשה מוצרים בתחום הנוירולוגיה (אוסטדו לטיפול בהפרעות תנועה ו-fremanezumab לטיפול במיגרנה) שאמורים להגיע לשוק בשנים הקרובות ולבנות לטבע פעילות אינובטיבית מעניינת, גם אם לא יוכלו להחליף את הקופקסון.
מרק פיתחה מוצר בתחום האימונואונקולוגיה, Bavencio , המיועד לטיפול בסרטן שלפוחית השתן בשלב גרורתי ונמכר בשותפות עם פייזר. לצד זאת השיקה החברה מוצר חדש בתחום הטרשת הנפוצה. בצנרת יש מוצר מעניין נוסף, לטיפול במחלות דלקתיות, גם כאלה הפוגעות במוח, כמו כמו טרשת נפוצה ולופוס.
אלא שטבע לקחה בתקופה זו את ההימור על אקטביס, שהתגלה כטעות, ושרשרת המשברים שעברה הובילה לפגיעה בניהול היומיומי שלה. גם בעיות האיכות שלא איתרה בזמן אצל קבלן משנה המייצר חלק מהמוצר לטיפול במיגרנה לא תורמות. השקת המוצר כנראה תידחה והוא ייתקל בתחרות רבה יותר - מצב שמסכן את התחזיות שלה לתחום האינובטיבי.
לעומת זאת מרק עיכלה בהצלחה את סרונו (שהייתה הימור גדול כשנרכשה), היא משלמת את החוב מהרכישה הזאת בזמן, ואף שלא צמחה משמעותית השנה וגם הרווחיות שלה בירידה בשל ההשקעה המוגברת במו"פ ועלויות שיווק גבוהות של המוצרים החדשים, היא מקווה כי ההכנסות ממוצרים אלה ישנו את המצב כבר בשנה הקרובה.
מה אתה אומר על מה שקרה לטבע?
אושמן נאנח ואומר שאינו מעוניין לדבר על טבע, אך ניכר שהוא מזועזע מהמהירות שבה הידרדרה. בהזדמנות אחרת בשיחה, הוא אומר: "לפעמים יש תרבות ארגונית טובה ומנהיגות שאינה מצליחה למשוך אותה לחזון חדש, בעיקר אם הוא לא ברור. גם לנו היה אתגר להוביל אנשים מבריקים שעבדו קשה לעבר חזון שהיה חדש להם. היינו צריכים לעשות מאמץ גדול לשכנע את כל הארגון לבוא איתנו".
"אנחנו אמזון של ציוד למחקר"
אחד ההבדלים הגדולים בין טבע ומרק הוא שלאחרונה היה מאז ומתמיד מו"פ פנימי, ואילו טבע רכשה את התרופות האינובטיביות הבולטות שלה מבחוץ. גם התרופות המצליחות החדשות של מרק מבוססות בעיקר על המו"פ שלה.
התמה שמלווה את חגיגות ה-350 שנה לחברה היא "סקרנות", ואולי זה באמת הדבר העיקרי שמאחד בין שלוש החטיבות בחברה - פארמה, חומרים מתקדמים וחומרים ושירותים למחקר. הסינרגיות המסחריות ביניהן אינן עצומות, אבל הן בהחלט חולקות את הצורך במדע מעמיק.
"כל חברות הפארמה הן לקוחות שלנו", מספר אושמן על פעילות חטיבת החומרים. "בתחום הביוטק אנחנו מייצרים מכונות וחומרי גלם המאפשרים לגדל את התאים ואחר כך להפיק מהם את החלבון. זה תחום מאוד הייטק. יש לנו פתרונות למעבדות מחקר, להכנה של דגימות, לבידוד חומרים מדגימות - זה נמכר אונליין. אנחנו המובילים בתחום ונחשבים 'אמזון של הציוד למחקר'".
זה כשלעצמו תואר שאפשר לבסס עליו חברה גדולה. אתם חושבים למכור גם מוצרים של חברות אחרות?
"אנחנו מוכרים כבר היום מוצרים של חברות אחרות. אנחנו צומחים בתחום הזה מהר מהשוק, שבעצמו צומח ב-6% בשנה. במידה רבה זה עסק ליבה שלנו".
החברה פיתחה יכולת ייחודית גם בתחום העריכה הגנטית ורשמה כמה פטנטים למוצרים. "זה תחום שבו אנחנו לא מייצרים מוצרים עצמאים, אך מרוויחים הרבה מעבודה עם חברות אחרות", אומר אושמן.
יש סינרגיות בין חטיבת מדעי החיים לחטיבת התרופות?
"אנחנו לא יכולים לנצל הרבה סינרגיות כי עלינו להקים חומה סינית, שנועדה לוודא שאנחנו לא מעבירים סודות מסחריים של הלקוחות שלנו לחטיבת הפארמה, אולם אנחנו לומדים שיטות עבודה מאוד מעניינות, למשל בתחום העריכה הגנטית. שיטות שאנחנו פיתחנו ומשתמשים בהם אצל כל הלקוחות שלנו וגם בעצמנו".
בתחום החומרים מתמחה מרק בתחום מסכי התצוגה. כמו כן, היא מייצרת רכיבים לשבבי מחשב ופיגמנטים, למשל לתעשיית הרכב, לקוסמטיקה ואפילו פיגמנטים נגד זיוף, שנמצאים למשל בכסף הישראלי החדש. "הרעיון הוא 'קריפטו כימיקלים', מולקולות ייחודיות שמאשרות את זהות המוצר בוודאות. אפשר לסמן כך טלפון, לדוגמה, ואז ניתן לזהות אותו בוודאות. זה עוזר למשל באימות עסקאות בלוקצ'יין, או בשמירה על זכויות יוצרים של זרעים מוגני פטנט לחקלאות".
ב-2015 רכשה מרק את חברת QLight הישראלית, שהוקמה על בסיס מחקר באוניברסיטה העברית. לאחרונה אף הודיעה מרק על הגדלת כוח האדם בחברה, הפועלת מירושלים. "הם פיתחו טכנולוגיה שהופכת את המסכים לבהירים יותר, מרחיבה את טווח הצבעים ועשויה לבטל את הצורך בפנס אחורי. זהו תחום שיש בו תחרות, אבל Q-Light נותנת לנו יתרון. הם עובדים היום גם על פיתוח של מסכים ללא קדמיום, שזה חשוב מאוד לאיכות הסביבה".
מה העתיד של התחום הזה?
"מסכי העתיד עשויים להיות מאוד דקים וגמישים, כך שניתן לקפל אותם כמו מפית, לשים בכיס האחורי, וכשצריך אפשר לפרוש אותם על השולחן כדי להקליד בנוחות, לתלות על הקיר כדי להקרין מצגת או לשמוע מוזיקה באמצעות הרטט של המסך עצמו ללא צורך ברמקולים. זה לא בעתיד הרחוק. זה יקרה בקרוב מאוד.
"בתחום השבבים, בשנים האחרונות תעשיית השבבים לא מצליחה לעמוד ב'חוק מור' שלפיו יכולת העיבוד של שבב תכפיל את עצמה פי 2 בכל שנתיים. השבבים קטנו כל כך עד שהגיעו לתדר של האור ואם יורדים מתחת לזה, מתגלים אפקטים קוואנטיים שאנחנו עדיין לא יודעים איך לעבוד איתם. הדור הבא של השבבים יהיה כבר חלק מעולם המחשוב הקוואנטי והוא דורש חומרים אחרים לגמרי. אנחנו נייצר שבבים בתלת ממד שמהונדסים ברמת האטום הבודד".
אתה צריך מדענים חדשים לגמרי.
"זו הבעיה כשעושים מו"פ. צריך להחליף חלק מהמדענים כל הזמן. חלק מהמהפכה התרבותית שלנו עסק באופן שבו מכניסים דם חדש לחברה בצורה מסודרת, בלי לוותר על הקשישים והמנוסים, כמוני".
"לשנות את שמנו? הייתם משנים את שם ירושלים?"
חברת התרופות והכימיה מרק הוקמה לפני 350 שנה, כלומר ב-1668. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, הלאימה ארה"ב את כל העסקים הגרמנים שפעלו בתחומה ובין היתר את הפעילות האמריקאית של חברת מרק. החברה המולאמת התפתחה וצמחה והיא היום נקראת Merck & C בארה"ב או MSD Merck, Sharp and Dohme)) במדינות אחרות שבהן למרק הגרמנית ישנן זכויות על השם. בשל גודלה של MSD (היא נסחרת בנאסד"ק ב-149 מיליארד דולר), היא הפכה למוכרת יותר בין המרקיות, ולכן לפעמים נקראת מרק הגרמנית, המקורית, בת ה-350, "מרק השנייה" או "מרק הקטנה".
שקלתם אי-פעם לשנות את השם?
תשובתו של אושמן מעידה על עלבון עמוק. "האם ירושלים תשנה את שמה רק משום שגם בארה"ב יש עיירה בשם ירושלים?"
ובכל זאת, לא נעים להיות "מרק השנייה".
"עבדתי שנים רבות ב-MSD, אבל גדלתי באותה עיר שממנה הגיע מייסד מרק, פרידריך ג'ייקוב מרק. כשעזבתי את MSD לטובת מרק, הרגשתי שאני מצטרף למרק ה'אמיתית'".
בזכות הקריירה שניהל בשתי המרקיות, היה אושמן האיש האידיאלי להוביל פשרה כלשהי בעניין השמות של שתי החברות. "זה לא ממש עבד, אבל אנחנו לגמרי לא מאבדים שינה על זה".
חברת מרק
שנת הקמה: 1868
פעילות: פיתוח תרופות, חומרים וציוד למחקר במדעי החיים, וחומרים מורכבים
מטה: דרמשטאט, גרמניה
מנכ"ל: סטפן אושמן
עובדים: כ-50 אלף ברחבי העולם
הכנסות: כ-15 מיליארד דולר ב-2016
שווי שוק: 35 מיליארד דולר
"הצעד הבא שלנו בישראל - כנראה ביג דאטה בתחום המו"פ הרפואי"
ב-2004 זעמו בכירי הביומד בישראל: סרונו, חברת הביוטק שנרכשה מאוחד יותר על ידי קבוצת מרק, החליטה לסגור את מפעל הייצור שלה בארץ. המפעל הוקם על ידי אינטרפארם, החברה שהקימה סרונו עם מכון ויצמן כדי לפתח תרופות בבעלות משותפת של שני הגופים, אולם סרונו החליטה שהייצור בישראל יקר מדי. החברה השאירה את אינטרלאב, מרכז מו"פ שמעסיק היום 100 עובדים, בניהולה של ד"ר רג'ין שבח.
בשנים שעברו מאז הקפידו סרונו ואחר כך מרק לתחזק את הקשר עם ישראל, כנראה גם מתוך רצון למוסס את הטעם הרע שנותר מסגירת המפעל וגם מתוך הערכה אמיתית למדע וליכולות הפיתוח כאן ורצון לשמור על קשר עם המדינה שהטיסה את סרונו לגדולה, בזכות המצאות שעמדו בבסיס מוצרים בולטים של החברה: רביף, גונאל-F וארביטוקס.
לפיכך, נוסף על פעילות אינטרלאב, הקימה החברה חממה (ללא תמיכת המדען הראשי) בהשקעה של 13 מיליון אירו ועתה היא מקימה בשותפות עם קרנות הון הסיכון פונטיפקס וארקין ביו וונצ'רס וחברת קבלנות משנה לניסויים קליניים Wuxi ישראל, קרן השקעות בחברות ביומד בשלבים מוקדמים בהיקף של 20 מיליון אירו. כמו כן, היא שותפה בחממה PMatX בתחום החומרים המורכבים, יחד עם HP ארה"ב ובאטרי ונצ'רס, בהשקעה של 20 מיליון אירו. חברה ראשונה נקלטה בפרויקט בשבועות האחרונים.
"ישראל היא לא רק שוק עבורנו, זו שותפות. אנחנו בקשר מאוד קרוב עם מכון ויצמן, האיכות של המדע פה זה באמת משהו אחר, ויש לנו יתרון אסטרטגי - רג'ין. אנחנו מאוד קשובים למגמה של ביג דאטה בתחום המו"פ הרפואי, וזה כנראה יהיה הצעד הבא שלנו כאן".
יש סיכוי כלשהו שתחזירו לכאן ייצור?
"זה לא עומד על הפרק היום. בישראל אנחנו צריכים מדענים. אתם הישראלים טובים במחקר, ואנחנו בפיתוח ושיווק".
