נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט אליעזר ריבלין, קבע היום (ג') כי לא נמצא כל חשש לביצוע מעשים פליליים על-ידי השופטת רונית פוזננסקי-כץ במסגרת התכתבויותיה עם עו"ד ערן שחם-שביט מרשות ניירות ערך. בדיקת הנציב העלתה כי אין כאן אירוע של הטיית משפט. לפיכך, השופטת פוזננסקי-כץ תועמד לדין משמעתי - ולא פלילי.
הנציב העביר היום בצהריים את מסקנותיו בבקשת הבירור שהופנתה אליו על-ידי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ושרת המשפטים איילת שקד, ושרת המשפטים אפשרה את פרסום החלטתו באופן מיידי.
במסגרת בדיקתו של ריבלין נתפס הטלפון של השופטת, והוצלבו הנתונים שהורדו ממנו עם הנתונים שנתפסו במסגרת הבירור המקביל שנערך לעו"ד שחם-שביט בנציבות שירות המדינה. הצלבת נתוני הטלפון של השניים - שנתפסו בשתי הנציבויות השונות - העלו כי ההתכתבויות זהות, לא נמחקו הודעות, ורצף ההתכתבות מעלה כי השניים עסקו בתיאומים ובחילופי דברים ענייניים.
בין הטיעונים שהעלתה השופטת פוזננסקי-כץ במסגרת הבירור של הנציב היה הטיעון כי אין לה מזכירה או איש קשר אחר לצורכי התיאומים הטכניים בתיק 4000, ולכן ככה פונים אליה. ואולם, ברור כי לסנגורים לא היה נתיב התקשרות זהה ל"תיאומים".
עו"ד אופיר סטרשנוב, ממשרד כהן סטרשנוב לונדון המייצג את השופטת פוזננסקי-כץ, מסר בתגובה להחלטת הנציב: "הוכח באופן חד משמעי שהשופטת לא פגעה בזכויות החשודים ועורכי דינם, ולחליפת המסרונים יש הסבר פשוט שפרטיו הובאו בפני הנציב. מדובר בהתכתבות טכנית בין השופטת לנציג רשות ני"ע שנגעה למערכת היחסים בינו לבין נציג המשטרה בנוגע לדיון אשר היה אמור להתקיים בלשכתה במעמד צד אחד, ולא לדיון המעצר שהיה אמור להתקיים באולם המשפט במעמד שני הצדדים. בפרשה זו כמו גם בכל דיוני המעצר בהם דנה, שקלה השופטת פוזננסקי כץ כל בקשת מעצר בקפידה והחלטותיה נבעו תמיד משיקולים משפטיים טהורים, ללא כל הטיה או דעה קדומה, ותוך מתן משקל בכורה וחרדת קודש לכבוד האדם וחירותו".
זרעי הפורענות של "פרשת המסרונים"
איפה התחילה "פרשת המסרונים"? בהליך הבחירה הלקוי של השופטת רונית פוזננסקי כץ לשופטת שתדון בהליכי המעצר בהסתעפות החדשה שהתעוררה החודש בתיק 4000. מבדיקת נציב תלונות הציבור עולה, כי פוזננסקי כץ "נבחרה" על ידי עו"ד ערן שחם-שביט, היועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך, לדון בדיוני המעצר והצווים בתיק בזק. שחם-שביט פנה אל פוזננסקי כץ זמן קצר לאחר שיצאה לשבתון והודיע לה שיש הסתעפות חדשה בפרשת בזק, בה דנה חודשים ספורים קודם לכן וביקש ממנה כי תדון גם בדיוני המעצר והצווים בהסתעפות זו. לדברי פוזננסקי-כץ, הפנייה אליה החמיאה לה, ולכן נענתה לה. לכן, פנתה לנשיא בית משפט השלום והודיעה לו על נכונותה לחזור משנת השבתון אליה יצאה כדי לדון בבקשות השונות שיוגשו בפרשה המתחדשת. נשיא בית משפט השלום חשב שזה "רעיון טוב", ונענה לבקשה.
"זרעי הפורענות מצאו להם קרקע פורייה בדרכי השיבוץ האלה", כותב נציב תלונות הציבור, אליעזר רבילין, בדו"ח החמור שערך תוך יממה בלבד ב"פרשת המסרונים", ואשר פורסם בשעות אחה"צ.
במסגרת בדיקתו של הנציב הסבירה פוזננסקי כץ לריבלין, כי שחם-שביט קיבל את הטלפון הנייד שלה מאחר שלא היה לה עוזר משפטי. "כאן נזרעו הזרעים הנוספים של ההתנהלות השיפוטית הקלוקלת ושל הפרקטיקה המערכתית הפסולה", קבע ריבלין. ריבלין הוסיף, כי "הקשר הישיר בין השופטת לבין החוקר, שהחל בתיאום לוגיסטי, התדרדר חיש קל לכלל דיאלוג פסול".
הגם שהדוח מסיר את סימני השאלה בנוגע לקיומם של מעשים פליליים במסגרת חילופי המסרונים בין השופטת לעוה"ד של רשות ניירות ערך, וקובע כי יש לטפל בפוזננסקי כץ בדין משמעתי בלבד, מדובר בדו"ח חמור שמתאר התנהלות פסולה בעת המינוי של השופטת, המשקפת למעשה את "בחירתה" על ידי עוה"ד של הרשות כשופטת שתדון במעצרים. עוד מסמן הדוח את הכשלים במערכת המשפט, אשר לכאורה הביאו את השופטת לכדאי "חטא" -העדר מנגנון ליצירת קשר עם השופטת, העברת הטלפון הנייד שלה לעוה"ד וההתכתבויות שגלשו לפסים חבריים.
"התנהלות לפיה תובע בוחר את השופט (מטעמים ענייניים כך נראה - בשל היכרותה הקודמת עם התיק) יוצרת מראית עין לא ראויה גם אם יש לה טעם ענייני. ההתנהלות במקרה זה הייתה מנוגדת לסדרי מינהל תקינים ויסודיים. שיבוץ השופט שדיון בתיק אל לו להיעשות לפי בחירת השופט או לפי בחירת בעל הדין", קבע ריבלין.
עוד תיאר ריבלין את הגלישה של ההתכתבויות בין השופטת לעוה"ד של רשות ניי"ע מהפן המנהלי-ענייני לפן האישי. במסגרת הדיונים שהתקיימו בפניה בפרשת בזק כתב לה פעם שחם-שביט: "יצא חוקר. לאן שיבוא אלייך? תודה ענקית"; ופוזננסקי-כץ השיבה: "בלשכתי במהירות ובזהירות"; שחם-שביט ענה: "את רוצה רקע. תודה. יהיה לך מעניין".
ריבלין מצא בכך עקיפת הדרך המינהלית הרגילה בנוגע לקשר בין שופט לבין בעלי דין, וקבע, כי "התנהלות זו פגומה מיסודה, היא אינה מתיישבת עם ההסדרים הראויים ושונה לחלוטין למשל מן ההתנהלות של המשטרה מול השופטים שדנים במעצרים". עוד נקבע בדוח, כי "פרקטיקה כזו, של קשר ישיר בין השופט לתובע, אסור היה לה שתתקיים והיא עשויה ליצור, כפי שיצרה במקרה זה, פמיליאריות בלתי ראויה בין תובע לשופט".
התכתבות אישית נוספת שמציין ריבלין בדוח הנה חלופת מסרונים במסגרת כתבה פוזננסקי כץ לשחם-שביט: "אנא בקש ממנה (נציגת המשטרה) שתגיע בעשר וחצי כי בית המשפט עדיין לא חזר מרכיבה על אופניים", ועוה"ד השיב לה: "בסדר. שבית המשפט ישמור על עצמו ולא ייפול". על כך כתב ריבלין בדוח, כי מדובר ב"קירבת יתר פסולה בין בעל דין לשופט".
בשורה התחתונה, קבע ריבלין כי מדובר במקרה של "יוהרה וסכלות" אך לא מקרה של קנוניה או כזה המעלה חשש להטיית משפט. בעקבות האירועים הסובבים את "פרשת המסרונים" המליץ ריבלין להעמיד לדין משמעתי את פוזננסקי-כץ.
