גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

הרפורמה בחברת החשמל: כחלון ונתניהו לא הגיעו להסכמות

 ראש הממשלה ושר האוצר נועדו היום בנושא העתירה העומדת לבג"ץ, שעשויה להוביל לפסיקה משמעותית נגד חופש השביתה בגין שינוי מבני ביוזמת הממשלה ■ השניים התבצרו בעמדותיהם, ולא נקבעה פגישת המשך

נתניהו, כחלון וכ"ץ בישיבת ממשלה / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
נתניהו, כחלון וכ"ץ בישיבת ממשלה / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

פגישתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון בנושא הרפורמה בחברת החשמל הסתיימה ללא תוצאות, כך נודע ל"גלובס". בסיום הפגישה לא נקבעה פגישת המשך וכל צד התבצר בעמדותיו. על-רקע אי ההסכמות בין האישים נראה כי גברה אי הודאות לגבי עתיד הרפורמה בחברת החשמל והחשש כי עמדתו של הנתניהו תביא לטרפוד ההסכם שהושג בין ההסתדרות למדינה.

הפגישה היום, שבאה בעקבות פגישה קודמת, נועדה להכריע מה תהיה עמדת המדינה לקראת הדיון שייערך בבג"ץ ב-12 למרץ. המדינה אמורה להודיע לבית המשפט האם הגיעה להסכם עם חברת החשמל או שבכוונתה להמשיך בעתירה. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כבר הבהירה שלא תיתן למדינה ארכה נוספת בעתירה אך לדעת גורמים במשק החשמל לא יהיה מנוס מלבקש ארכה נוספת, לאור המחלוקות שנותרו בין הצדדים.

כפי שנחשף ב"גלובס", המו"מ בין ההסתדרות והעובדים למדינה הופסק בהוראת יו"ר ההסתדרות. יו"ר חברת החשמל יפתח רון-טל אמר היום ל"גלובס" כי להערכתו ניתן יהיה לפתור את המחלוקות עם העובדים "בתוך שבוע" אם יינתן אור ירוק להמשך המגעים.

כפי שנחשף ב"גלובס" נתניהו סבור שיש להמשיך בעתירה לבג"צ מתוך הערכה שהשופטים בבג"צ יגיעו לפסק דין תקדימי שיצמצם את יכולתם של וועדי עובדים לשבות בגין מהלכי שינוי מבני שיוזמת הממשלה. יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הצהיר כי לא תהיה רפורמה אם בג"צ יפגע בזכות השביתה והציע כפשרה את הסכמת ההסתדרות לבטל את פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה שבגללו הגישה המדינה את העתירה לבג"צ. בסביתו של נתניהו סבורים כי מדובר באיומי סרק.

בכנס השנתי של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה הזהיר אתמול מנכ"ל חברת החשמל עופר בלוך כי "אם משק החשמל הוא סיר לחץ, אז הרפורמה היא השסתום שמשחרר את הלחץ מסיר הלחץ כי כולם בטוחים שתהיה רפורמה. אם השסתום הזה ישתחרר הסיר יתפוצץ וכולם מבינים את המשמעות".

מנכ"ל האוצר שי באב"ד הזהיר כי ללא רפורמה תעריפי החשמל יתייקרו בוודאות לעומת זאת מנכ"ל חברת החשמל עמוס לסקר שמייצג כיום את ארגון יצרני החשמל הפרטיים "חברת החשמל מקבלת ברפורמה יכולת לבנות עוד 1,100 מגה-ואט מתוך 3,000 מגה-ואט אפשריים. במקום להקטין את כושר הייצור של החברה נותנים לה לבנות עוד שליש מהפוטנציאל שיש במשק". לסקר אמר כי להערכתו תהליך מכירת תחנות הכוח הקיימות של החברה יימשך 10 שנים.

יו"ר ועד עובדי חברת החשמל, מיקו צרפתי, אמר כי "יש לנו הסכם מוכן שאפשר להגיע אליו בקלות. קטונתי מלדעת מה דעתו של ראש הממשלה ולדעתי זה לא תפקידי לדבר איתו. זה היה תנאי בסיסי ואם זה לא מתקיים יש פה מערכת של חוסר אמון. מיקו צרפתי יו"ר וועד העובדים הכי חזק במדינת ישראל מבקש משנת 2003 לעשות רפורמה. ארבע פעמים הגענו לרפורמה וארבע פעמים המדינה חזרה בה. חייבים להגיע לרפורמה הזאת".

יו"ר רשות החשמל, ד"ר אסף אילת, אמר כי "משק החשמל לא יוכל להתקדם בלי רפורמה. תהיה רפורמה וגם אם לא הפעם אז בפעם הבאה והיא תהיה דומה מאד לרפורמה הנוכחית. אנחנו חייבים את זה לאזרחי מדינת ישראל כי זה מצב בלתי נסבל שמדינת ישראל לא מקדמת הסדרה של ענף שהוא כל-כך קריטי לחיים של אזרחי מדינת ישראל. אולי אני אופטימיסט אבל בעיני זה משהו שפשוט לא יכול לא לקרות".

אילת הוסיף כי "יש כאן בלבול מצד היצרנים הפרטיים. הם הוכיחו יכולת להקים תחנות אבל הם עדיין לא הוכיחו יכולת להתחרות. הם לא מתחרים בשום צורה משמעותית חצי מהיזמים הם קבלנים של חברת החשמל והחצי השני מוכרים חשמל במחיר שאני קובע לחברת החשמל. בשביל שתהיה רפורמה צריך יצירת ניהול מערכת עצמאית ותכנון של משק האנרגיה והדבר השני זה לקבוע שחברת חשמל לא תקים יותר תחנות כוח חדשות".

גם הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, אמרה כי "הרפורמה היא צעד בעל חשיבות עליונה למשק החשמל ומגלמת הישגים משמעותיים מאד בתחום צמצום השליטה של חברת החשמל בייצור החשמל ובחלוקה".

עוד כתבות

חברת קלאסיק / צילום: אייל טואג

עסקת הקוונטום הגדולה אי-פעם: אינטל קונה את קלאסיק הישראלית ב-2.2 מיליארד דולר

העסקה שמסמנת את כניסת ענקיות הטכנולוגיה למרוץ הקוונטי מציבה במרכז את הסטארט-אפ הישראלי שפיתח מערכת הפעלה למחשבים קוונטיים ● קלאסיק משמשת מאות לקוחות אקדמיים ועשרות חברות, בהן BMW ו-HSBC, וכעת היא תהפוך למרכז הפיתוח הקוונטי של אינטל ● הקרנות אנטרי קפיטל ו-Team8, וכן הפניקס והמייסדים צפויים להרוויח מהאקזיט מיליוני עד מאות מיליוני דולרים

אילוסטרציה: Shutterstock

קיבלתם טלפון מאיזנקוט וגם מגוטליב? כך עובדת תעשיית הספאם הפוליטי

השיחות המוקלטות וההודעות הפוליטיות שהיוו מרכיב מרכזי בתעמולת הבחירות הן רק החלק הגלוי של תעשייה טכנולוגית, הכוללת מערכות חיוג אוטומטיות, תוכנות לניהול בוחרים ומאגרי מידע ● אז איך המפלגות בוחרות למי להתקשר, מה קורה עם המידע, וכמה עולה לתפעל קמפיין?

נחלת בנימין, תל אביב / צילום: Shutterstock

התקדים המשפטי שמטלטל את חיי הלילה בתל אביב והמשמעות למוקדי בילוי נוספים

ביהמ"ש ביטל את מדיניות עיריית תל אביב-יפו המאפשרת לעסקים בנחלת בנימין לפרוס שולחנות וכיסאות על המדרכות והכביש בשעות הערב: "שהייה היא ההפך ממעבר" ● מומחים מסבירים את ההשלכות על רחובות אחרים בעיר, והשאלה הגדולה - האם העירייה תערער?

ספינה בקפריסין / צילום: Reuters

ב-150 מיליון אירו: ישראל תחמש את חיל הים של קפריסין

במסגרת עסקה בהיקף של כ-150 מיליון אירו, ישראל תספק לקפריסין ספינת סיור ימית מתוצרת מספנות ישראל, שתצויד במערכות מתקדמות של רפאל ● ההסכם כולל גם שדרוג של ספינת הסיור הקיימת ונועד לחזק את יכולותיה המבצעיות של קפריסין מול אתגרי הביטחון הימי

ליפ-בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Laure Andrillon

למה משקיעי הקוונטום לא התרשמו והזווית הביטחונית - ארבע הערות על עסקת המיליארדים של אינטל

אינטל מהמרת על תחום המחשוב הקוונטי ורוכשת את הסטארט-אפ הישראלי Classiq ב-2.2 מיליארד דולר ● מה עומד מאחורי המהלך, איך הגיבו המשקיעים, מה הקשר למערכת הביטחון בארה"ב, וכמה הרוויחו המוסדיים?

מפעל טלרד / צילום: אתר טלרד

מ־1,000 עובדים ל־70: כך התפרק האקזיט של טלרד לרסיסים

ארבע שנים לאחר שחברת ציוד התקשורת טלרד נמכרה לליקוויד האפריקאית תמורת 200 מיליון שקל, ובעליה צפו "התרחבות משמעותית", לגלובס נודע כי רוב הפעילות נמכרה ובישראל נותרו רק כמה עשרות עובדים ● ליקוויד: "מתמקדים בתחומים שתואמים את אסטרטגיית הליבה"

ארגזי קלפי לקראת הבחירות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

איך גשם משפיע על הצבעה, וכמה פתקים אפשר לשים במעטפה?

הפתק הלבן הוא לא מחאה, הסעיף בחוק שקובע את צבע המעטפה, היכן התחבורה הציבורית בחינם, ופרק הזמן שיכול לעבור עד שיפורסמו התוצאות הרשמיות • 11 עובדות על יום הבחירות שאולי לא הכרתם • המשרוקית של גלובס

בית העצמאות בתל אביב / צילום: ניר וייס-ודררו

המדינה עצרה את המימון, הקבלן לא קיבל כסף – מי ישלם על שיפוץ בית העצמאות?

ביהמ"ש קבע כי החברה העירונית "מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב" תשלם לחברה הקבלנית ע.אליאס 1.1 מיליון שקל ותשיב לה כספי עיכבון בגובה של כחצי מיליון שקל, זאת עבור עבודתה בבית העצמאות ברוטשילד 16 בתל אביב, לאחר שמשרד רה"מ עצר את מימוץ השיפוץ בשל טענות לאי-סדרים

מדד S&P 500 / צילום: Shutterstock

טעות לעולם חוזרת: הישראלים ברחו ממנו, ואז התחיל הראלי

אחרי שפדיונות הענק מהמדד האמריקאי הגיעו ל-33 מיליארד שקל בשנה החולפת, בחודשיים האחרונים הצבירה בו חזרה להיות חיובית ● בגופי הגמל מזהים בלימה בהסטת ההשקעות לישראל וזליגה מחודשת למדדים הזרים, אבל עדיין מסייגים: "מוקדם לקרוא לזה קאמבק"

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

החברה הישראלית שמשתפת פעולה עם אנבידיה ומכריזה: נהפוך ליוניקורן בקרוב

הבשורות שיצאו מכנס הסרטן הגדול באירופה ● שיתוף הפעולה החדש של Rylo הישראלית עם אנבידיה ● הניסוי המוצלח במאניה דפרסיה שאכזב את המשקיעים ● ומבצע החיסונים בקלפי ● השבוע בביומד

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

יספיק כדי להיכנס לכנסת? הפוליטיקאי שתרם לעצמו 744 אלף שקל

שר הכלכלה ניר ברקת השקיע 744 אלף שקל מכיסו בקמפיין הפריימריז בליכוד - סכום הגבוה כמעט פי שניים מתקרת ההוצאות למועמד מכהן ● למרות זאת הוא דורג רק במקום ה-15 בפריימריז ושובץ במקום ה-24 ברשימה לכנסת

מתחם דיור מוגן ''בית בכפר'' כפר סבא / צילום: איל יצהר

אטרקצ'י מסדר למשפחת בלושטיין אקזיט של כמעט מיליארד שקל על בית בכפר

חברת הנדל"ן אאורה תרכוש את רשת הדיור המוגן "בית בכפר" לפי שווי של 1.7 מיליארד שקל בעסקת מזומן ומניות, ובפרמיה של 80% ● בין הנהנים מהמכירה לצד בעלי השליטה והמוסדיים: עובדי בית בכפר שיקבלו מענקים של כ–22 מיליון שקל ● מניית בית בכפר זינקה בכ–50%

עמית רוזנצוויג, מנהל השקעות בבית ההשקעות תמיר פישמן / צילום: באדיבות תמיר פישמן

מנהל ההשקעות שמסמן מניה אחת שתזנק ב־50% "בחישוב שמרני"

כשעמית רוזנצוויג, מנהל השקעות מתמיר פישמן, מסתכל על הבורסה המקומית הוא מחפש הזדמנויות ספציפיות: "כי מניות בודדות סוחבות את המדדים הגדולים" ● הוא לא שותף לחששות מבועה בוול סטריט: "השוק לא יקר" ● ואוהב מאוד את מניית השבבים הדואלית פריורטק

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

מיקרוסופט במהלך התייעלות ענק: תציע פרישה מרצון ל-60 אלף עובדים

ענקית הטכנולוגיה מציעה לעובדים בארבע מדינות חבילות פרישה, בניסיון לצמצם עלויות ולהתאים את כוח האדם לעידן הבינה המלאכותית ● במסגרת המהלך, מדובר בהצעה לכ-26% מכלל עובדי החברה בעולם ● ביולי האחרון נענו כשליש מהעובדים להצעת פרישה דומה בהיקף נמוך יותר, אך כעת בחברה מעריכים כי הפעם שיעור ההיענות יהיה נמוך משמעותית ● התוכנית אינה כוללת את ישראל

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: ap, Jeff Chiu

מתקרבת לוול סטריט: אנתרופיק הגישה את התשקיף להנפקת הענק

ארבעה חודשים לאחר שהגישה מסמכים חסויים לרשות ניירות הערך האמריקאית, חברת הבינה המלאכותית שמאחורי מודל קלוד, פרסמה לראשונה את תשקיף ההנפקה שלה לציבור ● לפי הערכות, החברה עשויה לגייס כ-100 מיליארד דולר לפי שווי של כ-2 טריליון דולר, במה שעשוי להפוך להנפקה הגדולה בהיסטוריה

פלטפורמת פולימרקט / צילום: Shutterstock

רמז לבחירות בישראל? בפולימרקט פספסו את התוצאות בסרביה ובברזיל

אומנם גדי איזנקוט ומפלגת ישר! מובילים את שוק הבחירות בפולימרקט הישראלי, אך מסתבר שאין בכך שום הוכחה וסימן למה שיקרה בבחירות ● לפעמים, כמו שקרה בברזיל ובסרביה, הדבר מוכיח בדיוק אחרת

אילוסטרציה: Shutterstock

הסרת חשבונות וצוותים ייעודיים: איך הרשתות החברתיות נערכות לבחירות בישראל?

הבחירות בישראל צפויות להתנהל גם בפיד: מול החשש מדיפ פייק, חשבונות מתחזים והתערבות זרה - טיקטוק, מטא וגוגל מהדקות את מנגנוני האכיפה ומשתפות פעולה עם ועדת הבחירות המרכזית

צעירים חוגגים את תוצאות ההצבעה בסרביה / צילום: ap, Marko Drobnjakovic

מחאת הסטודנטים שהפילה את נשיא סרביה הפרו־ישראלי

המחאה שהחלה בעקבות מותם של 16 בני אדם באסון בתחנת רכבת ב-2024 הפכה לתנועה פוליטית שסחפה מצביעים ממחנות שונים והביסה את מפלגת השלטון ● מבחינת ישראל, התבוסה של הנשיא אלכסנדר ווצ'יץ' מעמידה בסימן שאלה את עתיד היחסים עם אחת מבעלות בריתה באירופה

קלפי / צילום: איל יצהר

שכר כפול, ימי חופשה ומי חייב להגיע: כל מה שכדאי לדעת על עבודה ביום הבחירות

יום הבחירות נחשב ליום שבתון בתשלום על חשבון המעסיק, אך מי זכאי לו, האם מותר לחייב אתכם להגיע למשמרת, ומתי הבוס עלול לעבור על החוק? ● גלובס עושה סדר

שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

מיליארדי שקלים ממתינים ברשות המסים: כך תממשו את זכאותכם עד סוף השנה

ב־1 בינואר תתיישן שנת המס 2020 ואיתה הזכות לדרוש החזרים ● ברשות המסים מדווחים כי כ־90% מהבקשות מסתיימות בהחזר כספי בפועל, בתוספת ריבית והצמדה כחוק ● מי עשוי להיות זכאי, ממה מומלץ להיזהר, ואיך בודקים את הזכאות בבטחה לפני הגשת הדוח?