השופטת רונית פוזננסקי כץ / צילום: שלומי יוסף
לאחרונה נתגלו מספר אירועים חמורים ולא סימפטיים במערכת המשפט בישראל. התנהלותם של השופטת רונית פוזננסקי-כץ, בצד חוקר רשות ניירות-ערך, עו"ד ערן שחם-שביט, היא בלתי קבילה לחלוטין, וראויה לכל גינוי. קשר מעין זה, המתבטא בחילופי הודעות בין החוקר לבין השופטת, הוא חמור ביותר, וראוי לטיפול יסודי.
עם זאת, ההתלהמות התקשורתית והפוליטית נגד מערכת המשפט כולה, בבחינת לא נותר צדיק אחד בסדום - היא מוגזמת ומיותרת. מערכת המשפט בישראל מורכבת מאלפי שופטים, תובעים וחוקרים, הממלאים את תפקידם הקשה יום-יום ושעה-שעה בנאמנות ובמסירות אין קץ. לא ייפלא, אפוא, כי בודדים מתוך מערכת ענפה זו חוטאים לעיתים לתפקידם, וחוצים את הגבול בין מותר לאסור. מקרים אלה מחייבים חקירה יסודית וממצה, ונקיטה של הצעדים המתחייבים, עפ"י ממצאי החקירה.
עם זאת, יש לנתק כל קשר בין האירועים האחרונים - פרשת השופטת פוזזנסקי, פרשת השופטת בדימוס הילה גרסטל - לבין החקירות לגופן בפרשיית "תיק 4000" ובפרשיות אחרות. לא ייפלא, שגורמים אינטרסנטיים, בכללם האישים הנחקרים ובאי-כוחם, עטים על האירועים האחרונים כמוצאי שלל רב, בניסיון להשיג יתרונות להוכחת חפותם, לכאורה, ולתקוף את מערכת המשפט כולה, ולא היא! אך לא כך הם פני הדברים.
בצד הצעדים שיש לנקוט נגד אותם גורמים במערכת המשפט שסרחו, יש להמשיך בחקירה נמרצת בכל התיקים האחרים, ללא קשר להתנהלות השופטת והחוקר. החשודים אינם יכולים ואינם רשאים לזקוף לזכותם תקלות שנפלו במערכת, ואשר לא פגעו כלל בזכויותיהם או באפשרותם להתגונן. "יהי לקיסר אשר לקיסר ולנו ילהט התפוח", כדברי המשורר נתן אלתרמן.
גם ההתלהמות ו"הזעזוע" סביב פרשת השופטת בדימוס הילה גרסטל אינם מובנים. גם אם נפל פגם בהתנהגותה, בכך שלא דיווחה, באופן מיידי, על ההצעה שקיבלה, לכאורה, ראוי להמתין לתוצאות החקירה. האם הייתה הצעה רצינית, שמא הליכת רכיל במושב משפטנים ואנשי תקשורת? - ימים יגידו; ואין מקום לקפוץ כבר עתה למסקנות בלתי מבוססות. בהקשר זה, נשגבים מבינתי דברי הביקורת על נשיאת בית-המשפט העליון, אסתר חיות, אשר שנתיים לאחר המקרה שמעה דברי רכיל מחברתה השופטת גרסטל, ללא פרטים של המקרה. סבורני, כי איש במקומה ובמעמדה לא יכול היה לפעול אחרת, וכל טענה אחרת כלפיה נשמעת לי כצדקנות לשמה.
לסיכום, סבורני כי אין באותם חריגים בודדים שהתגלו כדי להבאיש את ריחה של מערכת המשפט כולה, ולהוות עילה להתנפלות חסרת רסן ומתלהמת עליה, מצד גורמים שונים, בחלקם אינטרסנטיים. התנפלות כזאת, יהיה בה אך כדי לפגוע ולקעקע את מערכת המשפט כולה, ולגרום לאובדן אמון הציבור במערכת חשובה זו, הממלאת את תפקידה וייעודה במסירות, בנאמנות, וללא דופי. יש אפוא, לטפל בחריגים באופן פרטני, להנמיך את הלהבות ולא לשפוך את התינוק עם המים.
■ הכותב כיהן כשופט בית-המשפט המחוזי בת"א