גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משה אשר / צלם: איל יצהר

אם הייתה מתפרסמת היום מודעת "דרושים" למשרת מנהל רשות המסים, כנראה שהיה כתוב בה: "דרוש מישהו שלא יהרוס"; שלא יהרוס את רצף שבירת שיאי הגבייה שנרשם בשנים האחרונות, שלא יתעסק יותר מדי בחקיקה, שלא יהרוס את "היחסים החמים" של הרשות הישראלית עם רשויות המס ברחבי העולם ואת היחסים שפיתח מנהל רשות המסים עם שר האוצר. מישהו שלא יהרוס את מה שמנהל רשות המסים היוצא, משה אשר, בנה מאז שנכנס לתפקיד ב-2013.

הרשות עברה מספר גלגולים דרמטיים בעשור האחרון שהביאו אותה למקום שבו היא נמצאת היום - שנתפס, מערכתית, כמקום לא רע. בשנת 2018 אף אחד כבר לא זוכר את הימים שאחרי פרשת "המינויים ברשות המסים" שטלטלה את אמות הסיפים ברשות עם מעצרם של מנהל רשות המסים דאז, ג'קי מצא, ובכירים אחרים, והובילה לשיתוק מוחלט בדרג הפקידותי.

לאחר הפרשה היה דרוש מנהל רשות שירגיע את המערכת, יעניק לה ביטחון לקבל החלטות, שלא יעשה רפורמות גדולות מדי, ובעיקר שיחזק את העובדים. לתפקיד גויס יהודה נסרדישי, שעשה את המצופה. המערכת הייתה רגועה יותר אחריו. כשנסרדישי פרש, התיישב על הכיסא - לפרק זמן קצר (שנה בלבד) - דורון ארבלי. הרשות כבר לא הייתה זקוקה לשיקום מערכתי, אלה לזינוק קדימה. הקיפאון והחשש לקבל החלטות השתחרר ונדרש שינוי בתוצאות שרושמת הרשות, נדרשו לה כלים אכיפתיים, היא נדרשה להתאים את עצמה לעידן המודרני, להיעדר הגבולות, לבינלאומיות, לעידן השקיפות ולשיטות החדשות והמתוחכמות להעלים מס. משה אשר תפס את המושכות ונכנס למרוץ חקיקתי-אכיפתי-הסכמי שלא נראה ברשות המסים שנים.

וכך שנה אחר שנה רשמה רשות המסים שיאים חדשים בגביית מסים, הרבה מעבר לתחזיות של האוצר, שהגיעו לרף חדש לחלוטין בשנה החולפת, עם 18 מיליארד שקל עודפי גבייה מעבר לתחזיות.

בשנים הללו הושקו על-ידי רשות המסים כמה מהפכות/רפורמות שסגרו פרצות מס משמעותיות, בהן "מהפכת חברות הארנק", שנכנסה לתוקפה השנה.

בנוסף לחסימת היכולת של בעלי חברות ארנק לבצע תכנון מס המאפשר להם ליהנות מהמזומנים הרבים הצבורים בחברה בלי לחלוק נתח למדינה, הולידה החקיקה גם גל של חלוקת דיבידנדים, שהכניס 13 מיליארד שקל מס לקופת המדינה. זאת, תוך ניצול תקופה חסד שניתנה לחברות במסגרתה חל שיעור מס מופחת.

בגזרת במאבק בהון השחור הישראלי, המוחבא בעיקר בתפוצות, הריצה הרשות בשנים האחרונות מספר מבצעי גילוי מרצון (שמסגרתם יכולים נישומים לדווח לרשות על הון ונכסים בלתי-מדווחים מבלי להסבתכן בהליך פלילי) שהכניסו לרשת הדיווחים הון ישראלי לא מדווח בהיקף של כ-30מיליארד שקל, ונגבה מס של כ-3 מיליארד שקל. נוהל חדש שפורסם לאחרונה צפוי להכניס לרשת הדיווחים הון שחור ישראלי נוסף. בנוסף, נכנס לתוקף אשתקד התיקון הדרמטי לחוק איסור הלבנת הון, הקובע כי עבירות מס ייחשבו אף הן לעבירות "הלבנת הון", שהענישה בגינן חמורה יותר משל עבירות מס אחרות.

עוד באותה גזרה, שילבה רשות המסים ידיים עם רשויות זרות והיא צועדת עם חלקן כעת יד ביד בדרך ללכידת מעלימי המס הישראלים והזרים. השנה החלה הרשות לקבל מידע מפורט מכוח הסכם ה-FATCA על ישראלים בעלי חשבונות בארה"ב, ובתמורה החלה להעביר מידע למקבילתה האמריקאית (IRS) על נכסים פיננסיים של אזרחים בעלי זיקה לארה"ב; בנוסף, "על האש" נמצאת מזה תקופה החקיקה שאמורה להביא ליישומו של הסכם ה-CRS שיזם ארגון ה-OECD, הקובע חילופי מידע אוטומטיים בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים באירופה.

בדרך אסף משה אשר אוסף מרשים של רשימות עסיסיות של ישראלים המחזיקים כספים ונכסים לא-מדווחים בחו"ל, בהם "הרשימה הגרמנית" שנחשפה ב"גלובס", "מסמכי פנמה", רשימת בנק UBS השוויצרי ועוד.

גם בביקוריו בשנים האחרונות באירופה, פעל משה אשר על-מנת לחסום בפני הישראלים את האפשרויות להמשיך להעלים כספים מהמדינה באמצעות חשבונות סודיים בחו"ל - ועל-ידי כל להרחיב את רשת המדווחים. הביקור האחרון שלו היה בלונדון, שם ניהל סדרת ישיבות עם שישה מהבנקים הגדולים ביותר בבריטניה, על-מנת לגייס אותם למאבק בהון השחור הישראלי המצוי במדינה.

לשמר את הקיים פלוס

עוד במסגרת "סגירת הקצוות" של מנהל הרשות היוצא, נרגעה לאחרונה זירת המאבק של עובדי רשות המסים בהנהלת הרשות ובמשרד האוצר. בשנים האחרונות התנהלה מלחמה בין הוועדים השונים ברשות לבין הנהלת הרשות והאוצר בדרישה לשיפור תנאי העסקתם. המאבק הסתיים לאחרונה בחתימה על הסכם שמשפר את תנאיהם של רוב עובדי הרשות.

בעוד שלושה שבועות ייכנס לתפקיד אחד משני המועמדים שעומדים כעת לפני קו הסיום במרוץ לתפקיד - הממונה על השכר באוצר ערן יעקב, ששימש קודם לכן בתפקיד המשנה למנהל רשות המסים; ומירי סביון, שמכהנת כמשנה לרשות המסים. ברשות ובאוצר תופסים את שניהם כ"ממשיכי הדרך" של משה אשר. הם, כמשנים שלו, נחשפו לתורתו, הם מכירים את עבודתו ואת התוכניות שקידם מקרוב, וברוב המקרים הסכימו עם הצעדים שעשה.

האם מי מביניהם שייבחר בימים הקרובים ימשיך את הקו של משה אשר או שיקבע נתיב משלו? אחרי השטף החקיקתי והאכיפתי של שמה אשר יש עוד מה לעשות או שצריך רק לשמר את הקיים? מה האתגרים העומדים בפני מנהל רשות המסים הבא? לכאורה הוא מקבל לידיו מכונת גבייה משומנת היטב, ורק צריך לדאוג לתחזוקה שלה. נכון ולא נכון. רשות המסים שאחרי משה אשר היא רשות שונה, בעלת תחמושת רבה יותר ויכולות טובות יותר, אבל עדיין לא חסרה למנהל הבא עבודה.

בין השאר, יידרש המנהל החדש לשאלה האם עליו לנצל את המומנטום של חקירת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על-מנת לבטל את החוק המכונה "חוק מילצ'ן" שמעניק הטבות מס מפליגות לעולים חדשים; הוא יידרש להסיר את המחסום שהציב יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בפני החקיקה שאמורה לאפשר חילופי מידע בין ישראל לאירופה (החוק על בסיס הסכם ה-CRS שמעוקב בוועדה כבר שנתיים) ולפעול לקידום איחוד אגפי מס הכנסה ומע"מ ברשות המסים, שההפרדה ביניהם בשטח יוצרת סרבול בעבודת הרשות (פרויקט עצום ומהותי לתפקוד הרשות). אבל גם, במקביל, כנראה שאחד התפקידים המרכזיים של מנהל רשות המסים הבא יהיה לדאוג לשקט חקיקתי, למנוע דרמות וליישם את החקיקה שכבר קיימת.

לצד האתגרים הברורים של המשך המאבק בהון השחור ושל המשך העמידה ביעדי הגבייה הגבוהים וברף הגבייה הגבוה שהציב משה אשר, ממפה "גלובס" ממפה את האתגרים המרכזיים של מנהל רשות המסים הבא.

1. מיסוי חברות בינלאומיות ועידוד השקעות בישראל

בפניי המנהל הבא יעמוד אתגר הסובב סביב השאלה כמה מס ישלמו בישראל גוגל, פייסבוק, אמזון, מיקרוסופט וחברות בינלאומיות אחרות שפועלות בישראל באמצעות האינטרנט.

רשות המסים הבהירה לאחרונה שהיא עברה מזמן את השלב של תכנונים וכוונות למסות את החברות הבינלאומיות, והיא פועלת בימים אלה, כדי להוציא שומות לחברות, כמו גוגל ופייסבוק, על בסיס הפרשנות החדשה שפרסמה כבר באפריל אשתקד - אז הצהירה הרשות על "מהפכה" בתחום מיסוי החברות הבינלאומיות הפועלות בארץ באמצעות האינטרנט.

ההחלטה הזו סימנה יותר מהכול את יריית הפתיחה למאבקים המשפטיים-המיסויים של העתיד, שיעסקו שמיליארדי שקלים בשנה שהמדינה רוצה לגבות מהחברות.

מנהל רשות המסים הבא יצטרך להתמודד עם כל המאבקים הללו. השחקנים בזירה הבינלאומית ומומחי המיסוי המייצגים אותם סבורים כי האתגר הוא לנווט נכון את שיתוף הפעולה העולמי בתחום המס. לדברי עו"ד רובין, "זה האתגר הגדול של העת האחרונה - להתמודד עם המיסוי הבינלאומי, עם הענקיות הבינלאומיות ועם המדינות שמנסות ליצור אטמוספירה אחרת בעולם המס. אנחנו בעיצומה של מהפכה שבה המדינות מתנהלות בהרמוניה קיצונית מדי, ושוכחות שיש לכל אחת מהמדינות גבול ויתרונות וחסרונות. זה אתגר גדול לא רק בישראל אלא גם בעולם הרחב".

זווית נוספת של אותו אתגר היא ההתמודדות עם השלכות רפרומת המיסוי של נשיא ארה"ב שמציבה את ארה"ב במקום גבוה מאוד בתחרות על הכסף העולמי בעקבות הטבות מס שהיא מעניקה.

2. לייצר אופק לעובדי הרשות

מנקודת מבט פנימית, של מי שנמצא בתוך רשות המסים, לא כל האתגרים של מנהל הרשות הבא קשורים לחקיקה, גבייה ולרוח השקיפות הבינלאומית והמאבק בהון השחור. לדברי גורמים ברשות, יש הרבה מה לעשות גם בתוך הבית, בתוך רשות המסים.

כך, לדברי גורם ברשות, המחליף של משה אשר יצטרך לחשוב על כוח האדם ברשות ולתת לעובדים אופק להתקדמות בתוך המערכת או שהעובדים הטובים ימשיכו לברוח מהמערכת. "מבחינת עובדי הרשות, קיימים עובדים מקצועיים רבים וטובים שמרגישים ממורמרים, כיוון שמבחינתם אין להם הרבה לאן להתקדם. על מנהל הרשות החדש לטפח את העובדים המקצועיים הטובים והחרוצים ולתת להם תקווה להמשך קריירה ברשות. זאת, על--מנת לשמר את המוחות הטובים והמשמעותיים ולעצור את הזליגה החוצה אל הפרקטיקה העצמאית".

גורם אחר ברשות המסים מוסיף, כי "הגם שנדרש שקט חקיקתי אחרי משה אשר, אין צורך בהימנעות מרפורמות גדולות ומהפנמת הכללים החדשים שעברו לאחרונה. מנהל רשות המסים הבא יעשה טעות אם הוא יהיה רגוע מדי. צריך לקדם את הרשות ולהתקדם קדימה. אי-אפשר להרדים אותה, זה לא נכון להרדים ארגון. אתה צריך לשמור כל הזמן על מתח של עשייה, של התקדמות.

:הייתה לנו פעם תקופה שהרדימו והרדימו יותר מדי את הרשות ואת העובדים שלה, ואז הארגון הזה הפך להיות כמעט לא רלבנטי. אם אתה לא הולך קדימה, אתה הולך אחורה. נכון שצריך אולי למתן את הקצב של הריצה שהייתה בשנים האחרונות, בתחום החקיקה למשל, אבל חייבים להמשיך במגמה של התפתחות כל הזמן".

3. השלמת ההליכים ליישום חילופי המידע

על מנהל הרשות החדש יוטל תפקיד "סיום המלאכה" בתחום חילופי המידע הבינלאומיים, בתחום המסים המביאים לחשיפתו של הון שחור בהיקפי עתק. בין היתר יצטרך המנהל החדש ללחוץ על יו"ר ועדת הכספים, משה גפני (יהדות התורה), לקדם את חקיקת החוק שיביא ליישום הסכם חילופי המידע עם מדינות אירופה (בעניין הסכם ה-CRS), ש"תקוע" בוועדה מזה שנתיים. "יהיה על המנהל הבא לקדם את העברת החקיקה בכנסת בתחום, שתקועה בימים אלה בוועדת הכספים , וכן יהיה עליו ליישם את חילופי המידע של ישראל אל מול למעלה מ-90 מדינות.

"מנהל הרשות יתמודד עם מידע עצום שיתקבל מכל העולם בנוגע לישראלים ויהיה עליו להחליט כיצד לנהוג במידע זה - כמה להפנות לחקירות פליליות וכמה למישור האזרחי - זאת, תוך קביעה מהם הקריטריונים לכך", מבהיר עו"ד ברכה.

4. ביטול או שינוי "חוק מילצ'ן"

בתקופה האחרונה עלה לכותרות החוק המכונה "חוק מילצ'ן" המעניק הטבות מס לעולים חדשים ותושבים חוזרים ופטור מדיווח לרשות המסים על נכסיהם וכספם במשך 10 שנים מרגע הגעתם לישראל.

"חוק מילצ'ן" עומד בליבה של חקירת תיק 1000 - פרשת המתנות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לפי החשד הנחקר בתיק זה, ראש הממשלה קידם את חקיקת "חוק מילצ'ן" לטובת איש העסקים, ארנון מילצ'ן, בתמורה למתנות שהמיליארדר העניק לו ולרעייתו, בהן סיגרים ושמפניות.

מנהל רשות המסים, משה אשר, ניסה להביא לביטולו של החוק או של חלקים ממנו - כגון ביטול הפטור מדיווח לרשות המסים במשך 10 שנים מרגע הגעתם של העולים החדשים לארץ - אך פעם אחר פעם נחסם. כעת יצטרך מנהל רשות המסים החדש שיחליף את משה אשר, להחליט אם הוא מעוניין בניצול המומנטום נגד החוק לצורך ביטולו או שינויו; או שהוא נוקט בגישה הפוכה לזו של אשר ומותיר את החוק על כנו.

"לא יכול להעלות על הדעת לבטל את החוק. אני חושב שהחוק הזה ראוי, אבל המנהל הבא יכול לבטל רכיב אחד של החוק, מכאן ואילך, והוא הרכיב הפוטר עולים חדשים מדיווחים על הכנסות ונכסים בחו"ל לרשות המסים בארץ. זה אומר שהעידוד לעולים חדשים יימשך - הם יצטרכו לדווח על ההכנסות והנכסים שלהם בחו"ל, אך הכנסות ונכסים אלו ימשיכו להיות פטורים ממס בארץ", אומר עו"ד רובין, המייצג מיליארדרים ואנשי עסקים רבים, ונמנה על תומכי החוק.

5. יישום תיקוני החקיקה ויצירת שקט חקיקתי

בפני מנהל הרשות הבא עומדת משימה לא פשוטה של מציאת האיזון העדין בין קביעה כי עבירת מס היא הלבנת הון לבין הפגיעה בנישומים. מדובר למעשה ביישום של תיקון החוק שהגדיר עבירות מס מסוימות גם כעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, המטיל סנקציות חריפות יותר על מפרי החוק, כגון סנקציית חילוט הרכוש. התיקון נכנס לתוקפו אשתקד, וכעת צריך למצוא את המתווה הנכון ליישם אותו.

"צריך לקבוע את אופן יישומה של החקיקה של עבירות המס כעבירות הלבנת הון. זה תלוי הרבה מאוד בפרקליטות וברשויות האכיפה אבל גם ברשות המסים, כיוון שכיום אפשר, בהינף קולמוס, לחלט את כל עולמו של אדם שעבר עבירת מס. צריך חשיבה נוספת כדי לעדכן את היקף הסמכויות או את היקף שיקול הדעת של מיישמי החקיקה", אומר רובין, ומרמז על כך שאולי כדאי לעשות "רברס" קל מהחקיקה של משה אשר.

באשר לשאלה אם נדרשת חקיקה נוספת, קיימת הסכמה רחבה בשוק, כי התשובה לכך שלילית. ולהיפך. "מנהל רשות המסים החדש יקבל לידיו רשות חזקה שהעבירה בשנים האחרונות תיקוני חקיקה אגרסיביים ומשמעותיים מאוד. בקהילה המקצועית לא זוכרים כל-כך הרבה תיקוני חקיקה שבוצעו בתחום המסים בזמן כה קצר כמו שהקדנציה הנוכחית של אשר. אני בטוח שגם משה אשר בעצמו לא חלם שיצליח להעביר כל-כך הרבה תיקוני חקיקה", אומר עו"ד ברכה, ומסביר, כי בנסיבות הללו, "מנהל הרשות החדש אינו צריך להמשיך בקו של משה אשר של חקיקה אגרסיבית, שכן יש לתת לשוק רגיעה לתקופה ארוכה ללמוד, להתכונן ולהספיק את הפער המקצועי שנוצר, אפילו בקרב עובדי רשות המסים בעצמם".

השוק דורש כיום יציבות חוקית - שינויים רבים בחוק המיסוי גורמים להצגה של משק לא יציב, וקשה ליישום על-ידי המייצגים (רואי-חשבון, עורכי-דין ויועצי מס).

6. חיזוק היחסים עם המייצגים

גם בזירת עורכי הדין, יועצי המס ורואי-החשבון - המייצגים את הנישומים מול רשות המסים - כבר מחכים לראות מי יתיישב על הכסא של משה אשר, ואילו דרישות הם יוכלו להציג בפני המנהל החדש. זאת, במיוחד לאחר שלתחושת המייצגים - ובעיקר רואי-החשבון שתביניהם - חלו מספר שינויים לרעה ביחס של רשות המסים אליהם.

כך, בין היתר, רואי-חשבון מסומנים לא מעט פעמים בשנים האחרונות כמי שמסייעים ללקוחות בהעלמות מס. מגמה זו מבתטאת לאחרונה בחקירות ובמעצרים של רואי-חשבון המוצאים את עצמם יותר ויותר פעמים נחקרים לצד לקוחותיהם. זאת, במסגרת חקירות מס המעצר האחרון של רואה-חשבון התרחש בפרשת שיכון ובינוי. בפרשה זו נחקר חשד כי בכירים בחברה העניקו שוחד כספי לעובדי ציבור בחו"ל כדי לקדם אינטרסים עסקיים של החברה במדינות שונות. במסגרת החקירה נעצר שותף בכיר בפירמת רואי-החשבון BDO, בחשד כי הוא קיבל התראה על תשלומי השוחד מאחד מאנשי הכספים בקבוצת שיכון ובינוי, אך הורה למתלונן לעצום עיניים ולא להיות "כלב ציד".

לדברי רו"ח איריס שטרק, סגנית נשיא לשכת רו"ח המתמודדת בימים אלה בבחירות לנשיאות הלשכה, "אסור להשתמש בהפעלת לחץ בלתי-סביר על מייצגים כדי להפעיל לחץ על נישומים. צריך לזכור שהדיווח של רואי-החשבון הוא המפתח לגבייה, ולכן צריך להקל ככל שניתן בנטל הביורוקרטי כלפיהם ולנהוג בהם ביחס של כבוד".

ערן יעקובי / תעודת זהות

■ גיל: 50

■ השכלה: תואר ראשון בניהול וכלכל, תואר ראשון במשפטים ותואר שני במשפטים לכלכלנים ורואי חשבון

■ תפקיד: הממונה על השכר ויחסי העבודה באוצר

■ תפקיד קודם: המשנה למנהל רשות המסים

מירי סביון / תעודת זהות

■ גיל: 51

■ השכלה: תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים

■ תפקיד: המשנה למנהל רשות המסים [החליפה את ערן יעקב]

■ תפקיד קודם: סמנכ"לית בכירה לשומה וביקורת