פרופ' יוסי תמיר / צילום: איל יצהר
"לפעמים אין מנוס מבחירה בין יעילות לצדק ובין צמיחה לשוויון, ותפקיד זה הוא נחלת הפוליטיקאים. הם לא תמיד טרחו להבין את הקשרים הקיימים בין המדיניות לבין תוצאותיה, התחמקו מדירוג יעדים וגילגלו אחריות לפתחם של כלכלני האוצר". הדברים האלה נכתבו בספר "רווחה מתקתקת", שעוסק בכלכלה ובפוליטיקה של הרווחה בישראל ויצא לאור ב-2003. הכותבים - ד"ר מוריה אבנימלך, היום מרצה לכלכלה ומדיניות חברתית, ופרופ' יוסי תמיר, מנכ"ל ג'וינט ישראל.
אמנם עברו 15 שנה מאז, אך קשה להגיד שהספר איבד את הרלוונטיות שלו. תמיר, שהודיע באחרונה כי יסיים את תפקידו בחודשים הקרובים, שוקל - בין לימודי הפסנתר להמשך עבודה עם עמותות - גם להוציא גרסה מחודשת לספר. "הטיעון שלנו היה שאם הממשלה לא תשכיל לנקוט בצעדים לצמצום הפערים החברתיים - אז יהיה פיצוץ. אני חושב שהיום יש יותר מודעות לנושא, אבל הממשלה עדיין לא מסוגלת להוציא דברים מהכוח אל הפועל. אבל אני לא פסימי", אומר תמיר בראיון ל"גלובס".
בשנים שעברו מאז כתיבת הספר המשיך תמיר בעבודתו בג'וינט, שם גיבש פרספקטיבה מקיפה על המצב הכלכלי-חברתי בישראל וכן על יכולות הביצוע של הממשלה. "פוליטיקאים שבויים של הרצון שלהם להראות הישגים מיידיים כי הם חושבים גם על הצלחה בבחירות. למשל, ביטוח לאומי בודק את סקר ההוצאות שהיה שנה וחצי קודם, אבל ממשלה מחזיקה פה שנתיים בממוצע, אז שר הרווחה חייב לשנות דברים כבר מהיום הראשון". לדבריו, זאת הסיבה שהממשלה צריכה ארגון כמו הג'וינט, שחושב לטווח ארוך, מבצע מחקרי עומק ובוחן מודלים חדשים של שירותים חברתיים. "הממשלה במהות שלה היא נושאת מטוסים ואתה מחפש את הדבור. הג'וינט הוא הדבור. זה גוף שיכול להתנייע מהר ובגמישות יחסית, גם אם זה הולך ונהיה יותר קשה. הממשלה לא יכולה לעשות את זה לבד - אין לה את האינטרדיסציפלינריות.
"כשהייתי מנכ"ל ביטוח לאומי היה את 'אוטובוס המנכ"לים' - מנכ"ל משרד ראש הממשלה היה לוקח את המנכ"לים של המשרדים הממשלתיים ומסתובב איתם בארץ. אבל זה לא עבד כי כל אחד שקוע בצרות שלו. העניין של שיתופי פעולה לא עובד גם בגלל הקרדיט. פה יש ארגון שהוא א-פוליטי, בלי קרדיט, שמעביר את התוכניות לממשלה ברצון. זה נותן אפשרות למשהו שלא קיים בממשלה עצמה".
תמיר (71), אב לארבעה, נולד בירושלים וחי שם עד היום, אך מתכנן לעבור בקרוב לת"א בעקבות הילדים והנכדים. לפני כשלושה שבועות הודיע כי יסיים את תפקידו כמנכ"ל הג'וינט ביולי הקרוב. קודם לכן שימש מנכ"ל של גופים רבים בג'וינט - אשל, שמפתח שירותים לאוכלוסיית הקשישים; אשלים, שמפתח שירותים לילדים ונוער בסיכון; תב"ת (תנופה בתעסוקה), שמסייעת להיכנס לשוק העבודה; ומכון המחקר מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל שעוסק בחקר זקנה. כמו כן, שימש כמנכ"ל הביטוח הלאומי בין השנים 1993-1998. מי שתחליף אותו בתור מנכ"ל הג'וינט היא ד"ר סיגל שלח, המשנה למנכ"ל ג'וינט ישראל ומנכ"לית ג*וינט-תבת, שתהיה האישה הראשונה בתפקיד.
בראיון ראשון מאז שהודיע על עזיבתו, מספר תמיר: "כשעברתי להיות מנכ"ל, הפכתי להיות סוג של מנהל חברת החזקות. זה מאפשר להוביל מהלכים, אבל אני רוצה להיות מחובר יותר לעשייה עצמה, ללכלך את הידיים. אני לא עובד סוציאלי בהשכלתי, אלא עו"ד וכלכלן. חיפשתי להיות סטארט-אפיסט חברתי, ואכן כל חיי עסקתי בתכנון של שירותים חברתיים. את מה שעשיתי בג'וינט - מעברים בין תחומים ובנייה של שותפויות עם הממשלה - לא הייתי יכול לעשות בשום ארגון אחר".
המונח סטארט-אפ חברתי עולה כמה פעמים בראיון ולא במקרה: הג'וינט רואה את עצמו כמרכז המו"פ (מחקר ופיתוח) של מדינת ישראל. אם הממשלה מגיעה עם הצעת מדיניות חדשה, למשל בנוגע לקשישים או לנוער בסיכון, אפשר להניח כי מאחוריה עומד הג'וינט - ארגון צדקה יהודי אמריקאי שהוקם לפני 104 שנה. "אני מבטיח לך ש-9 מתוך 10 שירותים חברתיים שאתה מכיר - הג'וינט היה מעורב בהם. למשל, כל הפרויקטים של ילדים בסיכון במערכת החינוך אלה פרויקטים שלנו. הקמנו את החברה למתנ"סים ומרכזי תעסוקה לחרדים; גם את תוכנית חותם שמטרתה הסבה להוראה אנחנו הקמנו".
תמיר מדבר על הצורך של הממשלה לא לבחון רק את שיעור הצמיחה בתוצר, אלא להתמקד בצמיחה שוויונית. "התפיסה של צמיחה שמחלחלת לעשירונים התחתונים - אבד עליה הכלח. חשבו שעשירים יחסכו יותר ואז יהיו יותר השקעות במשק והעניים ייהנו מכך, אבל היום מבינים כי צמיחה הולכת ביחד עם שוויון ולא ההיפך. מדינות שהיה בהן שוויון גדול יותר - צמחו מהר יותר. התשואה על עסק קטן, למשל, גבוהה יותר מהתשואה על השקעה בטבע, אבל מכיוון ששוק ההון לא משוכלל, אז כשעסק קטן מבקש הלוואות הוא לא מקבל. אם הוא יקבל הלוואות, לא יהיה צורך בחלחול.
"הפערים החברתיים-כלכליים מראים על מגמה. ב-20 השנים האחרונות ירדה האפקטיביות של קצבאות הביטוח הלאומי והיכולת שלהן להוציא מעוני. לכן צריך תוכניות כמו תב"ת - תנופה בתעסוקה (שותפות של הג'וינט והמדינה שהוקמה כדי לנסות לשלב אוכלוסיות ייחודיות במעגל התעסוקה, למשל מהחברה החרדית, הערבית, אנשים עם מוגבלות ועוד - ע.ז). כשהקמתי את התוכנית אמרו לי - 'גם ככה אין מקומות עבודה'. לא יודע אם זה תמיד יהיה המצב, אבל גם אם כן - אני בעד שוויון הזדמנויות. גם אם אין מקום עבודה אחד במערכת, אני רוצה שלעניים בחברה תהיה את ההזדמנות להתמודד".
"למה הממשלה לא יכולה לעשות את זה לבד?"
לפני כשבועיים הגיעו לישראל 180 חברי הבורד של ארגון הג'וינט העולמי כדי לקיים פה את הישיבה השנתית שלהם. הם מגיעים מכל רחבי העולם, מרביתם יהודים, והשאר הם נוצרים תומכי ישראל. השנה החליטו לקיים את הישיבה בישראל לרגל חגיגות שנות ה-70 למדינה. במשך ארבעה ימים הם נפגשו עם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ראשי ערים, יזמים צעירים וגורמים נוספים שמהם למדו על מצבה של החברה הישראלית.
התורמים לא שואלים את עצמם למה בעצם המדינה לא מממנת את פעילות הג'וינט?
"הם כל הזמן שואלים. במדינות אחרות הג'וינט עוסק בסעד ובהצלה של יהודים. כך למשל, הג'וינט מאכיל בכל יום 150 אלף קשישים ברחבי ברית המועצות לשעבר, ב-11 אזורי זמן. הוא פעיל גם בארה"ב, באירופה, בצפון אמריקה. הוא עוסק בפיתוח קהילות ברחבי העולם, וכשממשלת ישראל מקימה בית חולים בהאיטי - אנחנו עושים את זה איתם, אבל לא נשארים רק שבועיים אלא חודשים ארוכים.
"הג'וינט הוא ארגון יהודי, אבל הוא רוצה תיקון עולם ולהראות שהוא פועל לכל הטוב בעולם ולא רק ליהודים. אנחנו עושים פרויקט באתיופיה ופועלים עם 5,000 חקלאים כדי לשפר את איכות החיים שלהם. בנינו מסגד בקוסובו אחרי המלחמה. אנחנו גם מחזקים את הקהילות היהודיות בעולם באמצעות הבאת מומחים ישראלים שיעזרו להם.
"התורמים אומרים: 'אנחנו עושים תיקון עולם', אבל שואלים למה הממשלה לא יכולה לעשות את זה לבד? מחצית מהיהודים חיים במדינת ישראל, ומה שקורה במדינה זה שיש פה עוני יחסית מאוד גדול, ואז מה ההבדל בין עני בהונגריה לישראל? אבל פה יש יתרון - אנחנו עושים את השינוי החברתי באמצעות מינוף של הממשלה. אנחנו משקיעים דולר ומקבלים 10 דולרים על ההשקעה, ואז אנחנו עוזרים ליהודים במדינת ישראל".
המדינה עדיין הייתה יכולה לממן אתכם.
"יש לנו תקציב שנתי של 100 מיליון דולר ל-2017, כמחצית מגיעה מממשלת ישראל. כל השותפויות שבנינו בג'וינט הן יישויות משפטיות נפרדות - חצי מהכסף הוא של הממשלה וגם חצי מהדירקטוריונים. אנחנו מגבשים איתם הסכם מסגרת ל-3-5 שנים, אבל הממשלה לא יודעת אילו פרויקטים יהיו בתוך ההסכם אלא רק שהם יעסקו בילדים בסיכון או בתעסוקה. מי שמחליט על הפרויקטים אלה אנשים שיושבים בדירקטוריון, שם יש נציגים למדינה. אלה אנשי מקצוע בדרגים הגבוהים במשרדים, ולא שרים או מנכ"לים, כדי לשמור על הגוף א-פוליטי וכן לשמור על יציבות.
"אם אנחנו מביאים 25% מהכסף אז אנחנו פטורים ממכרז. אני לא רוצה שהמדינה תשים את כל הכסף כי אני לא רוצה שיכתיבו לי מה לעשות איתו. אני לא policy maker, אבל גם לאpolicy taker. ככה ממשלת ישראל לוקחת אחריות באופן חלקי, אבל גם מאפשרת ליזמויות להתפתח.אתה אומר שזה הזוי כי הממשלה הייתה צריכה לעשות את זה, אבל מה שמדהים זה שהג'וינט מקים את הפעילויות אבל לא נשאר. אנחנו הזרז שלהם. הם לא היו עושים את זה לבד, מכל הסיבות שמניתי קודם. זה לא שאנחנו רוצים להחליף את הממשלה, אלא שאנחנו יודעים להזיז אותה לכיוונים הנכונים - וזה מה שאנחנו רוצים לעשות גם מפה והלאה".
זה הפרטה של המחקר. מה יקרה אם מכון המחקר ברוקדייל לא יזהה בעיה כלשהי?
"אתה צודק, אם לא נזהה סוגיה מסוימת אז המדיניות לא תקרה. מנגד, גם אם נזהה - בסוף אנחנו עובדים בקונצנזוס ואנחנו צריכים שמשרדי הממשלה ירצו לעסוק בתחום מסוים כדי להיכנס אליו מלכתחילה. למה יש עמותות בכל משק ראוי? כי ממשלה לא יכולה, לא רוצה ולא מסוגלת לעשות. היא עובדת בצורה יותר אוניברסלית ולא רואה פני עתיד. אנחנו לא לבד, כל 800 הפרויקטים שלנו מבוצעים על ידי עמותות בשטח, אנחנו זרוע שמתווכת בין הריבון לבין מה שקורה בשטח".
למדינת ישראל יש תלות בג'וינט?
"בפיתוח של התחומים החדשים והוצאתם לפועל - כן, יש למדינה תלות בג'וינט. הממשלה יודעת את זה ועד היום אנחנו לא נכשלים. יש דברים שלא עולים יפה, אבל בפרויקטים שמוכיחים את עצמם, הממשלה לוקחת ומבצעת אותם".
תמיר נותן כדוגמה את הפיילוט של הג'וינט שמיועד לאוכלוסיית הנכים אותו הוא מבצע עם משרד השיכון והבינוי וביטוח לאומי: "הבעיה המרכזית של הנכים היא לא רק גובה הקצבה, אלא צריך לספק להם שירותים חברתיים נוספים. יש בישראל 700 בעלי מוגבלויות, מתוכם 10,000 נמצאים במוסדות. בארה"ב יש 36 מיליון נכים, ורק 30 אלף במוסדות. טיפול בקהילה מוכח כטיפול טוב יותר. קנינו 25 דירות לנכים. לקחנו את הסובסידיה שהם מקבלים לשכר דירה, היוונו אותה וקנינו להם דירה שהיא חלק מקהילה. במקביל, פיתחנו פרויקט של דיור נתמך בקהילה. ממשלת ישראל לא הייתה מהוונת את הכסף. אבל בסוף הפרויקט יעבור למדינה והיא תוביל את זה".
תמיר מזכיר גם כישלון, דווקא בפרויקט שעמד בראשו - תב"ת: "הצלחנו להכניס אנשים לשוק העבודה, אבל המטרה היא לצמצם פערים באמצעות תעסוקה ונחלנו כישלון טוטאלי בפיתוח הקריירה שלהם. מספר העובדים העניים אף גדל. לכן היום אנחנו עושים יותר פיתוח קריירה, לראות איפה אנחנו יכולים להגדיל את הפריון. ממשלת ישראל לא יכולה לעשות את זה לבד - היא צריכה את הג'וינט".
פרופ' יוסי תמיר
תפקיד: מנכ"ל הג'וינט
גיל: 71
מגורים: ירושלים
מצב משפחתי: נשוי 4 ילדים ושלושה נכדים
השכלה: פרופ' בביה"ס לעבודה סוציאלית, כלכלן, עו"ד ובעל תואר במדיניות ציבורית באוני' הרווארד
תפקידים קודמים: מנכ"ל ג'וינט-אשלים; מנכ"ל ג'וינט-אשל; מנכ"ל ג'וינט-תבת; מנכ"ל מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל; מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי
עוד משהו: מתכנן לקחת שיעורי פסנתר
הג'וינט
פעילות: ארגון צדקה ; בישראל עוסק במחקר ופיתוח שירותים חברתיים
שנת הקמה: 1914
אזורי פעילות: למעלה מ-70 מדינות ברחבי העולם
תקציב: למעלה כ-100 מיליון דולר בישראל - כמחצית מהסכום ממומן ע"י הממשלה