ענת גואטה / צילום: תמר מצפי
"ישנה חסימה מלאה של מערך ההפצה הבנקאי, שכרגע הרג סופית את קרנות ההייטק" - כך נטען במכתב חריף ויוצא דופן, ששלח גורם בסביבת אחת הקרנות החדשות לשורת בכירים, ובהם יו"ר רשות ני"ע, מנכ"ל הבורסה ומנכ"ל משרד האוצר.
במכתב, שהגיע לידי "גלובס", נטען, בין השאר, כי קרנות ההייטק, שיזכו להגנה של המדינה מהפסדים עד לתקרה מסוימת, כבר נמצאות ב"זמן פציעות לפני תבוסה", ושיש לתת לכך מענה "בהול" כדי לשמר את מה שהקרן מגדירה כ"בעל חשיבות לאומית בדרגה הגבוהה ביותר".
לטענת הגורם בסביבת הקרנות, היועצים בבנקים הביעו רצון למכור לציבור את הקרנות, שיצאו להליך גיוס הון מהציבור כבר לפני כמה שבועות, ושעדיין לא סגרו את הגיוס, מכיוון שהן מתקשות לגייס את מאות המיליונים שקיוו לגייס. לדבריו, גם ציבור הלקוחות הפוטנציאליים, שמתקשרים ליועצי השקעות בבנקים, לא קונים לבסוף את הקרנות האלה. זאת, לטענתו, בעיקר מכיוון שמערכי הייעוץ בבנקים "הגדירו את המוצר בסיכון מיוחד או סיכון גבוה", והם לא מתאמצים לגייס לקרנות אלה, בגלל שאין להם עמלת הפצה בגינן.
הגורם מוסיף כי "ההגדרה הסתמית והשגויה הזו של הנייר כ'מסוכן' משולה לגזר דין מוות ליוזמה ממשלתית, הנשענת על מונופול לא יעיל בהגדרה. איך אפשר לשווק מוצר פיננסי, כשיש רק ערוץ הפצה אחד, שהחליט שלא משתלם לו לשווק?"
עוד מציין הגורם במכתב כי אין שיווק למוצר, וש"מה שברור, שללא התערבות בהולה שלכם בדרגים הכי גבוהים, המוצר פשוט ימות בתוך שבוע-שבועיים". נציין כי תקופה זו כבר עברה, מאז שהגורם כתב את המכתב בדבר "כשל שוק" שהוא רואה, כאמור.
למרות חשיבות המהלך, והמרכזיות שהמדינה עצמה נתנה לו, לדבריו, "הליך המכרז הסתיים, והקרנות יצאו לדרך", אבל "לצערי, לא הכל היה ניתן לצפייה, אבל זה הזמן לעשות את המאמץ האחרון ולהציל את היוזמה החשובה הזו מקריסה". הוא אף מתריע כי "נשארו ימים בודדים".
"המוצר הוא מוצר שמערכי הייעוץ בבנקים מתקשים לעכל אותו ולקבוע איך לייעץ עליו בפני הלקוחות. לכן, הבנקים מנסים למצוא את הדרך, ובינתיים יש קושי אובייקטיבי", אומר ל"גלובס" גורם אחר בסביבת קרנות ההייטק. הוא מוסיף כי רשות ני"ע מודעת לקשיים אלה, וכך גם הבורסה ומשרד האוצר, והם מנסים לעזור, אבל טרם נמצא פתרון.
"לא כולם מאמינים שהמוצר מעניין"
"בינתיים כל הצדדים מנסים לפתור את הבעיות, אך כל עוד זה לא ייעשה ולא יימצא פתרון, יהיה קשה לכולם לגייס, וזה עלול לפגוע בקרנות", הוסיף.
מה אומרים על הטענות בסביבת הבנקים? ראשית, אומר גורם בכיר במערך הייעוץ בבנקים, "ממש לא כולם מאמינים שזה מוצר מעניין, שמתאים לציבור הרחב". כמו כן, לדבריו, "איך אפשר לצפות שהמערכת הבנקאית תמכור משהו, שהיא לא מקבלת דבר תמורתו, כשרשות ני"ע מורה להתייחס למוצר כאל מוצר בסיכון גבוה - מה שמסבך את הליך המכירה מבחינת היועץ. הרי אין עמלת הפצה וגם אין עמלת קנייה ומכירה, מכיוון שהבנק יכניס את זה בכיוון אחד ללקוח, ולא יעשה קניות ומכירות".
עוד אומר הגורם הבכיר במערך ההפצה הבנקאית כי כדי לפתור את הבעיה, "קודם כל, על הרשות לא להגדיר זאת כמוצר בסיכון, אלא שיהיה כמו שמוכרים מניות או אופציות - כך שלא יהיה כל ההליך הארוך והמסורבל שנלווה לייעוץ על זה (פירוט אדיר והרבה החתמות) - וגם לאפשר למפיץ ליהנות מעמלות על המכירה ושירוויח, בעוד שמנהלי הקרנות יקבלו דמי ניהול רגילים וגם דמי ניהול מהצלחה".
חמש הקבוצות המתחרות על ניהול קרנות ההייטק הן איילון והלמן אלדובי, אקליפטוס של תמיר פישמן, קסם-אקסלנס, אלומות ואי.בי.אי. ארבע מהן אמורות היו לגייס סכום כולל של לפחות 1.6 מיליארד שקל (400 מיליון שקל כל אחת), כשמחצית הסכום תושקע בחברות הייטק, שכבר נסחרות בבורסה, ומחציתו בחברות טכנולוגיה פרטיות (סטארט-אפים). זאת, מתוך כוונה לדחוף קדימה את תעשיית המחקר והפיתוח הטכנולוגי בישראל, וגם לתת למוסדיים ולציבור הישראלי בכלל דריסת רגל רבה יותר ב"קטר הצמיחה" של המשק.
הקרנות יקבלו מהמדינה הגנה מהפסדים של עד 50 מיליון שקל לכל קרן - מה שאומר שתהיה הגנה מצרפית של עד 200 מיליון שקל. נוסף על כך, לאחר שלוש שנים מתחילת פעילותן, תעמיד המדינה לרשות הקרנות אפשרות לקחת הלוואה בערבות מלאה של המדינה בסכום מצטבר של 200 מיליון שקל.