בנייה בראש העין / צילום: איל יצהר
מחר (ב’) תתבקש ועדת הפנים של הכנסת לאשר את התיקון לחוק מכוני הבקרה, שיזם יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש (ליכוד) ואושר בשבוע האחרון בקריאה ראשונה. זאת, לאחר שמשרד האוצר ביקש לדחות את מועד תחילת פעילותם של מכוני הבקרה בשנה נוספת - עד ינואר 2019.
רקע
הקמת מכוני הבקרה נחקקה כחלק מרפורמת הפרגולות שהוביל שר הפנים לשעבר גדעון סער, במטרה לקצר ולייעל את הליכי הרישוי בבנייה. במצגת שערך מינהל התכנון לכנסת בשנת 2014 הצהיר מינהל התכנון כי היתר הבנייה יקוצר ללוח זמנים של 90 יום. בעקבות זאת, היזמים יחסכו עלויות מימון, זמן הבנייה יתקצר, ליקויי הבנייה יצטמצמו ועוד.
הקמת מכוני הבקרה בישראל הומלצה כבר על ידי ועדת זיילר בשנת 2005 (בעקבות אסון ורסאי), "והיא עשויה למנוע את האסון הבא", כפי שנכתב בזמנו במצגת המבטיחה שהציג מינהל התכנון.
מכוני הבקרה אמורים היו להתחיל לפעול במקור בנובמבר 2016. "המהפכה גדולה ברפורמת הפרגולות תתחיל בחודש נובמבר 2016", הבטיחו לנו במינהל התכנון בינואר 2016. על פי הרפורמה שהובטחה, כל הכאוס שכרוך בהגשת בקשות להיתרי בנייה, אמור היה לעבור אל מכוני בקרה פרטיים שיהוו חלופה לביורוקרטיה המתמשכת בוועדות המקומיות. מבקש ההיתר אמור היה להיות עוד בשנת 2016 עם היתר ביד בתוך 90 יום מהגשת הבקשה. "סדרי העולם שהכרנו יתהפכו וישתנו ב-100%", הבטיחה לנו שירה ברנד, מ"מ ראש מינהל התכנון, בראיון שנתנה ל"גלובס" בינואר 2016.
מה קרה
מאז אישור הרפורמה הוקמו 4 מכוני בקרה המוכנים לפעילות, אלא שבמשרד האוצר דחו שוב ושוב את מועד תחילת פעילותם ותאריך היעד נכון להיום כבר עומד על ה-1 בינואר 2019. עיכוב של למעלה משנתיים מהמועד המקורי.
"משרד האוצר ביקש לדחות בשנה נוספת את תחילת פעילותם של מכוני הבקרה בטענה שהשוק לא מוכן לזה", אומר ח"כ קיש בשיחה עם "גלובס". "המשמעות הייתה שכל המכונים שקיימים ייסגרו והם כמובן יתבעו את המדינה על ההפסד. החלטתי שהדבר הזה לא יקרה כי התוצאה הסופית היתה קטסטרופה. לכן הצעתי מתווה שבמהלך השנה הקרובה עדיין לא תהיה חובה לקבלנים לפנות למכוני בקרה, אבל מכוני הבקרה כן יפעלו לטיפול בבקשות להיתרי בנייה לבניינים בבנייה רוויה של עד 6 קומות (29 מטרים גובה) בלבד.
לפי המתווה החדש, מכוני הבקרה יקבלו מענק של 150 אלף שקל מהרגע שיתחילו לפעול. כדי לתמרץ יזמים ללכת למכוני הבקרה, המדינה תשלם בשנה הזאת את כל האגרות שהקבלנים היו צריכים לשלם למכוני הבקרה. תמריץ נוסף ליזמים הוא שעל כל היתר בנייה שיקבלו תשלם לו המדינה 20 אלף שקל, כשהתקרה היא 240 היתרי בנייה ראשונים. התמריץ האחרון הוא רשת ביטחון למכוני הבקרה שיפעלו. אם הם לא יקבלו 100 אלף שקל לחודש בשנה הראשונה, המדינה תשלים להם את המימון לסכום הזה.
מה יהיה
כרגע מדובר כמובן בפארסה. מכוני הבקרה, ההבטחה הגדולה לייעול שוק הנדל"ן בישראל, הופכים לעת עתה למסלול וולונטרי בלבד.
"זה מתווה לא מושלם. משרד האוצר לא אוהב כי לראשונה הוא צריך להכניס יד לכיס עבור הקמת מכוני הבקרה", מודה קיש, "גם מכוני הבקרה טוענים שההוצאות שלהם גדולות מהסכומים המדוברים. אבל עדיין מדובר במתווה שמאזן בין המצב הנוכחי שיש מכוני בקרה מוכנים לבין מצב של דחיית העבודה שלהם לחלוטין בשנה נוספת.
מבחינת היזמים, החל מחודש אפריל הוועדה המקומית תפנה אותם למכון בקרה, ויהיו להם שבועיים להחליט - האם ללכת למכון בקרה, או לחתום שהם מוותרים וממשיכים להליך הוצאת היתר בוועדה מקומית. אם הם לא יחתמו, מציין קיש, הם אוטומטית יעברו לטיפול מכון בקרה.
