גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השוחד ועונשו, גרסת שיכון ובינוי: 3 מיליארד שקל בסכנה

פרשת השוחד בשיכון ובינוי מעלה כמה תסריטים: השוחד - אם היה - ייפסק, אבל אז יהיו פחות עסקאות, ובהתאם פחות רווחי עתק בפעילותה באפריקה וסימן שאלה סביב הערך של הפעילות בחו"ל ■ פרשנות

בואו נודה על האמת: אף אחד לא הופתע כשפורסמו החשדות ששיכון ובינוי  נתנה שוחד כדי לזכות בפרויקטים בקניה שבאפריקה. אף אחד גם לא יופתע אם החשדות האלה יאומתו, ואף אחד לא יופתע אם בסופו של דבר הנושא הזה ייסגר בסוג של קנס. אולי זה קרה ואולי לא, אבל צריך לומר את האמת - שוחד זו דרך חיים בחברות רבות, בתחומים רבים ובמדינות מגוונות. בעבר זה היה אפילו נסלח ו"חצי לגיטימי", היום כללי המשחק השתנו - זה אסור ולא חוקי. אבל תגידו את זה למנכ"ל שהמטרה שלו היא למקסם את הרווח, לשלם שכר למאות או אלפי עובדים, להחזיק את החברה שלו רווחית, צומחת ויציבה פיננסית, וכמובן (ובעיקר) - להגדיל את השכר שלו.

לשחד או לא לשחד, לפעמים זו שאלה של חיים או מוות לעסק. מה אמור לעשות מנכ"ל של חברה - לשחד ולהרוויח, או לא לשחד ולסגור את העסק? להיות צדיק (שרע לו) או רשע (שטוב לו)? התיאור אולי מוקצן - לרוב עתיד של חברה לא עומד על פרויקט אחד, וכמובן שכולם מעדיפים להיות צדיקים, אבל תודו שהדילמה המציאותית הזו ממש לא פשוטה. יותר מכך, בחברות, בתחומים ובאזורים ששוחד זו הגנטיקה שלהם, האינרציה חזקה מהכול; מה שהיה הוא שיהיה, המשוחדים רגילים לקבל, המשחדים רגילים לתת, וגם מנהלים חדשים לא מסוגלים (ולרוב לא רוצים) לשבור את השיטה. הם יכולים או להתחבר לשיטה או לקום וללכת לתחום "נקי" יותר.

אז לא צריך לעשות פרצוף של מופתעים כשקוראים על גל המעצרים בשל חשדות לשוחד שנתנו מנהלי שיכון ובינוי בקניה. גם אם זה לא היה, אין ספק שבחברות רבות (מאוד) יש מתן שוחד, לרוב שוחד מתוחכם - כזה שניתן דרך חברה נכדה (כדי לנסות להתנער מאחריות), עדיף חברה זרה (שכפופה לחוקים אחרים, ועם קשר יותר רופף לדין הישראלי), שניתן לא באופן ישיר (טשטוש עקבות), שוחד שמסווג בדוחות כעמלת מכירה. הרי מישהו רקם את העסקה ותיווך בה, סוג של איש מכירות חיצוני - מגיעה לו עמלה שנרשמת בדוחות (בסעיף הוצאות מכירה ושיווק).

זה לא פשוט, המשוחד לרוב לא מוציא חשבונית - אז מדובר בעצם בהוצאה שאין לה תימוכין בספרים, אבל החברות, מעבר לכך שהן רוצות לטשטש את כל העקבות של השוחד, דווקא רוצות שההוצאה הזו תהיה הוצאה מוכרת. אז ישנם פתרונות שונים ומאולצים.

וכך נוצר מצב שבחברות רבות שוחד הוא הוצאה שוטפת בדוחות. ובהערת אגב - מה זה בעצם שוחד? אני לא מתיימר להיות משפטן, אבל להזמין את הקניין של הגוף הרוכש לארוחות שחיתות, זה שוחד? והזמנה לטיול בארץ הקודש, ומתנות נדיבות לילדים של הקניין? ואם יסדרו לבן שלו ג'וב - זה שוחד? ברור שהתשובה תלויה בהיקף טובות ההנאה, וברור שצריכה להיות תמורה לכל "מתנה" כזו.

המקרים ישנים - אז למה המניה נפלה 25%?

על רקע המעצרים של מנהלי שיכון ובינוי, לרבות רואה החשבון שלה, מניית החברה קרסה תוך שבוע ב-25%, הגם שעל פי הדיווחים השוחד לכאורה מתייחס בעיקר לפרויקטים ישנים. לכאורה, לא תהיה השפעה להליך המשפטי על התוצאות הכספיות, אבל זה לא נכון.

השוק חכם, ואם השוק הוריד את ערכה של שיכון ובינוי (שו"ב) ברבע - כ-900 מיליון שקל משוויה, הרי שזה ההפסד הממוצע שהשחקנים בשוק צופים לחברה בעקבות הפרשה. אז למרות שלכאורה מדובר בפרויקטים מהעבר בעיקר, השוק לא קונה את התזה שאין השלכה על הדוחות, וכנראה שבצדק.

ראשית - כשמגלים ג'וק במטבח, סביר שיצוצו ג'וקים נוספים; המשקיעים חוששים שקניה זו רק ההתחלה. תוך כדי המעצרים וחשיפת הדברים שנאמרו על ידי העצורים, התברר (כך על פי אחת העדויות) שרואה החשבון של שו"ב הסביר לאיש הכספים בקניה ששוחד זה מנהג מקובל בחברה ושהוא צריך לעצום עין. אחרי הכול, אנחנו (אנשי הכספים, רואי החשבון) כלבי שמירה ולא כלבי ציד. אז גם כאן - אולי היה ואולי לא, אבל השוק חושש שהתופעה הזו נרחבת הרבה יותר.

שנית - כשמתחילים לחשוש, נוצר כדור שלג של חששות, תסריטים שליליים וספקות: האם הפעילות של שיכון ובינוי באפריקה היא אמיתית? שהרי, מה יש לה שאין לעשרות חברות תשתית גדולות ממנה? איזה ערך מוסף מביאה שו"ב לאפריקה? למה ואיך בעצם היא זוכה בפרויקטים ענקיים בניגריה, גאנה, קניה, אוגנדה, קולומביה, גואטמלה?

וחשוב מכך - שיכון ובינוי היא קבלן תשתיות. התחום הזה בארץ ובכל העולם הוא תחרותי עם מרווחים נמוכים - אז איך זה שהמרווח של הפעילות הזו עומד בממוצע (לפי הדוחות השנתיים של 2016) על כ-20% (רווחיות גולמית), כשבניגריה ובקניה שיעור הרווח אפילו גבוה יותר? אולי זה ירד מאז (נדע רק בדוח השנתי של 2017), למרות שמדובר בהסכמים סגורים (כשמה שעשוי להשתנות זה ההוצאות ולא ההכנסות), אבל גם אם כן, זה באחוזים בודדים.

והרווחיות הזו - תחזיקו חזק - מבטאת רווח גולמי של 2.7 מיליארד שקל (על מחזור של כ-14 מיליארד שקל), מחציתה כבר נרשמה בדוחות הכספיים ומחצית אמורה להירשם.

הרווח הזה, לצד פרמטרים חשבונאיים וכלכליים נוספים, מבטאים את החשיבות הגדולה של פעילות הקבלנות בחו"ל בתוך עסקיה של קבוצת שו"ב; רוב הרווחים מגיעים מהתחום הזה, וגם עיקר הערך. הערך החשבונאי של הפעילות הזו מסתכם בכמעט 3 מיליארד שקל - גבוה מכל התחומים האחרים של הקבוצה.

וזה עוד לא הכול, שיכון ובינוי היא חברה מאוד ממונפת - הון של פחות מ-2 מיליארד שקל מחזיק פעילויות בספרים (קבלנות בארץ ובחו"ל, יזמות בארץ, יזמות באירופה, זכיינות, אנרגיה מתחדשת, ADO ועוד) בסך של 6 מיליארד שקל. המתמטיקה פשוטה: לחברה חובות פיננסיים של קרוב ל-4 מיליארד שקל (סדר גודל), ובמינוף כזה כל פעילות היא חשובה, במיוחד הפעילות הגדולה ביותר - הקבלנות בחו"ל שרשומה ב-2.9 מיליארד שקל - יותר מההון העצמי.

החשש הגדול של המשקיעים הוא שקניה היא רק ההתחלה, ושכתוצאה מכך הפעילות באפריקה תרד מדרגה וערכה יירד. מצב כזה יתבטא כמובן בירידה ברווחים, במחיקת ערך של חלק משמעותי מהפעילות, והחשש הגדול - ירידה בפעילות בעתיד. שיכון ובינוי, עם כל גודלה ומעמדה, עלולה להימצא בפתחו של משבר ענק. אבל יש חצי כוס מלאה - רוב המקרים מהסוג הזה, גם אם נמצאו מוצדקים, נגמרו בקנס (אפילו לא גדול במיוחד) וחזרה לעסקים רגילים (רק בלי שוחד). אז ייתכן שהנזק יהיה בהחלט סביר, רק שהאי ודאות סביב הפעילות - המלכתחילה לא ברורה הזו - עלתה מדרגה בשבוע האחרון.

איך זה נגמר בקומברס

הפרשה הזו מזכירה לי את סיפור השוחד בקומברס. קומברס הייתה ענקית טכנולוגיה מקומית - גדולה אפילו מצ'ק פוינט. היא פיתחה את התאים הקוליים לטלפונים וגם למכשירים הניידים, אבל מאז שנות הזוהר שלה (שנות ה-90' עד 2001) היא דעכה, במקביל לבריחתו של המנכ"ל, קובי אלכסנדר, על רקע הונאת הבקדייטינג בחברה (זיוף תאריכי הקצאת האופציות לעובדים). בסופו של דבר היא פוצלה, נמכרה, ונמחקה. אין לה היום כמעט זכר, וזו הייתה חברה שהעסיקה אלפים רבים בארץ.

קומברס שיחדה לקוחות. וכמו שבשיכון ובינוי כל הפרשה צפה במקביל לתביעה של עובד, כך גם בקומברס. אבל חוץ מהעובדה שהטריגר לסיפור הוא תביעת עובד, אין מקום להשוות בין המקרים, ולו כדי לתת לשו"ב להנות מחזקת החפות העומדת לה כל עוד לא הוכח אחרת.

כך או אחרת, קומברס שילמה קנס כדי ליישב את עניין השוחד, והתביעה סיפקה לנו הצצה מעניינת למאחורי הקלעים של העברות הכספים מהמשחד למשוחד. אותו עובד הציג בתביעתו כי הוא הקים חברה בקפריסין למטרה ברורה: "המטרה המפורשת של הקמת פינטרון (החברה שהקים שם, א' ע') הייתה כצינור להעברת כספים לצורך תשלום שוחד ללקוחות פוטנציאליים של קומברס ביוון...", טען.

במקרה אחד, אותו עובד העביר 86 אלף דולר כשוחד אחרי שעבר את הגבול, ובשיחה עם מנהל בכיר בקומברס, אמר לו המנהל: "אין ברירה, קומברס נמצאת בתחרות קשה, ואם לא ננקוט צעדים דרסטיים עלולים להיות פיטורים". בסופו של דבר זה לא עזר - קומברס גם נתנה שוחד, גם פיטרה את מרבית עובדיה, ולבסוף כאמור נעלמה מהמפה.

תשתית של ערך

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו. 

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א לאחר יום מסחר תנודתי; מדד הביומד ירד בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.4% ● החשב הכללי: "השפעת המלחמה על הגירעון מתונה" ● פרמיית הסיכון של ישראל ממשיכה לרדת ● בעקבות פרישת המנכ"לים בנופר אנרג'י, בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ● במיטב מצביעים על חולשה של הכלכלה בארה"ב ● למרות שהיא בשיאה, בוול סטריט אופטימיים לגבי אנבידיה: "תגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר"

השקל מתחזק, אבל מחירי המזון לא יורדים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקל מתחזק ומחירי הסחורות בירידה, אז למה ההוזלות לא מגיעות לצרכנים?

הדולר נחלש, מחירי הסחורות בירידה - אבל המחירים בסופר לא צפויים לזוז בקרוב ● בכירים בתעשייה מסבירים כי היבואנים והיצרנים לא ממהרים להוזיל בשל התנודתיות הרבה של השקל, התחייבויות עבר וקשיים לוגיסטיים ● ירידות מחירים, אם יגיעו, לא צפויות לפני 2026

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

שיא חדש בגיוסי ההייטק, אבל עם כוכבית

ההייטק הישראלי מגייס מיליארדים - אבל הפער בין הדוחות עלול לחשוף גם תרגילים תדמיתיים: בין 2.7 ל-6 מיליארד דולר גויסו ברבעון, תלוי איך ואת מי סופרים ● הדומה בשני הדוחות - סייבר, AI ותוכנה ארגונית ממשיכים להוביל את המגמה

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

קרנות עם תשואה נאה אבל גם עם קץ' / צילום: Unsplash, kenny eliason

הקרנות האלה משלמות סכומים נאים למשקיעים לצד תשואות אגדיות. איפה הקץ'?

קרנות סל המבטיחות הכנסה שבועית או חודשית גבוהה באמצעות מסחר בחוזי אופציות על מניה בודדת, משכו אליהן 6.4 מיליארד דולר של השקעות השנה ● הכנסה קבועה בדרך-כלל מקושרת עם ביטחון, אך זה לא המקרה כאן, בעיקר לנוכח התנודתיות הגבוהה של נכסי הבסיס

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

החמרה בפיקוח על הנפקות בבורסה: מפיצים יידרשו להירשם ולדווח לרשות ני"ע

בעקבות העלייה בפעילות המפיצים בשוק ההון, רשות ניירות ערך תחייב גופים שפעלו עד כה בענף ללא פיקוח להירשם במרשם החתמים – גם אם אינם מציעים חיתום ● מרבית המפיצים כבר רשומים, אך ברשות פועלים להגביר את הפיקוח על גורמים נוספים הגוזרים קופון מהנפקות

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

המדינה תחייב התקנת גגות סולאריים בבתים פרטיים - מי ישלם את החשבון?

החל מדצמבר קבלת טופס 4 תותנה בהתקנת גג סולארי במגוון סוגי מבנים ● במשרד האנרגיה מדגישים את התרומה לביזור רשת החשמל ולהפחתת זיהום - אלא שמומחים מזהירים: הדבר יעלה את מחירי הדיור, יפגע בזכות הקניין והציבור יסבסד את המהלך דרך חשבון החשמל

מתחם בזן במפרץ חיפה / צילום: שגיא מורן

בזן חוזרת לפעילות חלקית ותשוב לפעילות מלאה עד אוקטובר

בשל טיל האיראני שפגע בתחנת הכוח של בזן במפרץ חיפה, שלושה מעובדי בית הזיקוק נהרגו, ופעילות בזן הופסקה לחלוטין ● כעת בזן מודיעה: חזרנו לפעילות חלקית ● מניית בזן   עלתה ב-20 הדקות האחרונות של יום המסחר ב-1.6%, ובכך השלימה עלייה יומית של 2.5%

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: ap, Nic Coury

האם זו החברה הראשונה בוול סטריט שתגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר

58 מתוך 66 האנליסטים שמסקרים את מניית אנבידיה בוול סטריט ממליצים לרכוש אותה, ואנליסט אחד אף צופה שהיא תזנק עד למחיר של 250 דולר, כ-60% מעל מחירה כעת ● "אנחנו בנקודה שבה אנבידיה מתחילה להגדיל את ייצור שבבי ה-Blackwell"

בני לנדא / צילום: Miguel Gutierrez

אחרי הפיטורים - ספינת הדגל של בני לנדא הגישה בקשה לעיכוב הליכים

לפני כשבועיים ביצעה לנדא דיגיטל פרינטינג של בני לנדא מהלך קיצוצים במסגרתו פוטרו יותר מ-100 עובדים ● כעת הגישה החברה לבית המשפט בקשה לעיכוב הליכים, לאחר שנקלעה לחובות של 1.7 מיליארד שקל ● עם זאת, בחברה מאמינים כי יוכלו להשתקם

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

באופן חריג, חברות התעופה הזרות והישראליות מתאגדות. מה הן דורשות?

בחברות התעופה הישראליות והזרות מאחדים כוחות, ומבקשים הקלות בחוק שמחייב אותם לפצות נוסעים שבוטלה טיסתם ● לפני מספר חודשים, החוק כבר תוקן כדי לתת מענה לחברות תעופה בזמן חירום, וכעת החברות מבקשות שהמדינה תספוג את הנזק במקומן ● "אנחנו נמצאים בזמן קריטי בו חברות התעופה בוחנות האם יחזרו לארץ"

ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

בעקבות חשיפת גלובס: דרישה לדיון בוועדת הכספים בנושא מצוקת השוכרים והמשכירים

חברי הכנסת נאור שירי וולדימיר בליאק מבקשים דיון דחוף בנושא הסדרת הפיצויים לשוכרים ולמשכירים עקב הטילים מאיראן ● בבקשה נכתב כי "בעלי הדירות נמצאים במצב בעייתי, הם נותרים עם נכס שאינו ראוי למגורים ושאינו מניב הכנסה"

זהבית כהן יוסף / צילום: רמי זרנגר

מצטרפת למימושים: קרן אייפקס מוכרת מניות מקס סטוק ב-120 מיליון שקל

לאחר שמניית מקס סטוק זינקה ב-34% בחודש האחרון, מצטרפת בעלת המניות הגדולה בה, אייפקס, למגמת המימושים בבורסה ● החברה מכרה 5.5% מניות מקס סטוק ב-15.4 שקל למניה - הנחה של 5% על מחיר השוק

התרסקות מניית OST, איבדה 93% ביום / צילום: Shutterstock

הונאה על הונאה: אחרי שגרמו להפסדים עצומים, הם מציעים "פיצוי"

נוכלים ברשתות החברתיות הצליחו לגרום למשקיעים ישראלים לרכוש מניה סינית - ואז מכרו את מניותיהם ברווח עתק כשהגיעה לשיא ● כעת הם חוזרים עם הצעה "לפצות" את הקורבנות באמצעות הונאה חדשה ● אלו הסימנים שכדאי להכיר כדי לא ליפול בפח

יצחק מירילשוילי, בעלי רוטשטיין וערוץ 14 / צילום: wikimedia ,RONENGOLDMAN.COM

קבלת פנים צוננת: המניה שנפלה ביומה הראשון במסחר

אנשי העיר, חברת הנדל"ן שבשליטת רוטשטיין, ירדה בחדות בבורסה בתל אביב, לאחר שהשלימה הנפקה ראשונית לפי שווי של רבע מיליארד שקל

צילומים: ענת לברון, איל יצהר, שלומי יוסף, תמר מצפי, טלי בוגדנובסקי

פי 3 בשנה: מאחורי התשואה הפנטסטית של מניות הביטוח בת"א

מדד ת"א ביטוח קפץ היום ביותר מ-5% בבורסת ת"א בהובלת מניית מגדל ● בין הסיבות לזינוק: החברות לא צפויות להיפגע מהמלחמה עם איראן, הדוחות הטובים מהרבעון הראשון ורוח גבית מהביצועים החזקים של הבורסה המקומית ● ואיזו חברה מובילה בתשואה בשנה האחרונה?

חיילי צה''ל בגבול עם עזה / צילום: ap, AMIR COHEN

חריגה של 25 מיליארד שקל, לפחות: באוצר תוקפים את התנהלות צה"ל

באוצר טוענים כי משרד הביטחון קובע עובדות בשטח, והם נאלצים לאשר הוצאות בדיעבד ● אם לא יחול שינוי, הם מזהירים כי לא יהיה מנוס מהטלת גזרות חדשות על הציבור בתקציב 2026 ● מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: "אני מקווה שמשרד האוצר לא שכח שאנו במלחמה"

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

ניצחה את הגרמנים והצרפתים: רפאל זכתה בעסקת ענק

לפי דיווחים שפורסמו, המערכת שרפאל צפויה לספק לרומניה בעסקת הענק היא ספיידר, המספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, אל מול מגוון איומים ● ככל שתיחתם, תהיה זו העסקה השנייה בגודלה אי פעם של מדינת ישראל, לאחר מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה, תמורת כ-3.5 מיליארד דולר

מבנה בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock

העליון בפסק דין תקדימי: גם נכסים מלפני הנישואים עשויים להתחלק שווה בשווה בגירושים

בפסק דין תקדימי, נקבע כי הזכויות בחלקת קרקע שקיבלה האישה במתנה לפני הנישואים יחולקו בינה לבין בן זוגה ● שופטת העליון יעל וילנר קבעה כי התנהגות הזוג לאורך השנים, מלמדת על הסכמה ביניהם לשתף גם את הנכס שהיה רשום רק על שם האישה