בואו נודה על האמת: אף אחד לא הופתע כשפורסמו החשדות ששיכון ובינוי נתנה שוחד כדי לזכות בפרויקטים בקניה שבאפריקה. אף אחד גם לא יופתע אם החשדות האלה יאומתו, ואף אחד לא יופתע אם בסופו של דבר הנושא הזה ייסגר בסוג של קנס. אולי זה קרה ואולי לא, אבל צריך לומר את האמת - שוחד זו דרך חיים בחברות רבות, בתחומים רבים ובמדינות מגוונות. בעבר זה היה אפילו נסלח ו"חצי לגיטימי", היום כללי המשחק השתנו - זה אסור ולא חוקי. אבל תגידו את זה למנכ"ל שהמטרה שלו היא למקסם את הרווח, לשלם שכר למאות או אלפי עובדים, להחזיק את החברה שלו רווחית, צומחת ויציבה פיננסית, וכמובן (ובעיקר) - להגדיל את השכר שלו.
לשחד או לא לשחד, לפעמים זו שאלה של חיים או מוות לעסק. מה אמור לעשות מנכ"ל של חברה - לשחד ולהרוויח, או לא לשחד ולסגור את העסק? להיות צדיק (שרע לו) או רשע (שטוב לו)? התיאור אולי מוקצן - לרוב עתיד של חברה לא עומד על פרויקט אחד, וכמובן שכולם מעדיפים להיות צדיקים, אבל תודו שהדילמה המציאותית הזו ממש לא פשוטה. יותר מכך, בחברות, בתחומים ובאזורים ששוחד זו הגנטיקה שלהם, האינרציה חזקה מהכול; מה שהיה הוא שיהיה, המשוחדים רגילים לקבל, המשחדים רגילים לתת, וגם מנהלים חדשים לא מסוגלים (ולרוב לא רוצים) לשבור את השיטה. הם יכולים או להתחבר לשיטה או לקום וללכת לתחום "נקי" יותר.
אז לא צריך לעשות פרצוף של מופתעים כשקוראים על גל המעצרים בשל חשדות לשוחד שנתנו מנהלי שיכון ובינוי בקניה. גם אם זה לא היה, אין ספק שבחברות רבות (מאוד) יש מתן שוחד, לרוב שוחד מתוחכם - כזה שניתן דרך חברה נכדה (כדי לנסות להתנער מאחריות), עדיף חברה זרה (שכפופה לחוקים אחרים, ועם קשר יותר רופף לדין הישראלי), שניתן לא באופן ישיר (טשטוש עקבות), שוחד שמסווג בדוחות כעמלת מכירה. הרי מישהו רקם את העסקה ותיווך בה, סוג של איש מכירות חיצוני - מגיעה לו עמלה שנרשמת בדוחות (בסעיף הוצאות מכירה ושיווק).
זה לא פשוט, המשוחד לרוב לא מוציא חשבונית - אז מדובר בעצם בהוצאה שאין לה תימוכין בספרים, אבל החברות, מעבר לכך שהן רוצות לטשטש את כל העקבות של השוחד, דווקא רוצות שההוצאה הזו תהיה הוצאה מוכרת. אז ישנם פתרונות שונים ומאולצים.
וכך נוצר מצב שבחברות רבות שוחד הוא הוצאה שוטפת בדוחות. ובהערת אגב - מה זה בעצם שוחד? אני לא מתיימר להיות משפטן, אבל להזמין את הקניין של הגוף הרוכש לארוחות שחיתות, זה שוחד? והזמנה לטיול בארץ הקודש, ומתנות נדיבות לילדים של הקניין? ואם יסדרו לבן שלו ג'וב - זה שוחד? ברור שהתשובה תלויה בהיקף טובות ההנאה, וברור שצריכה להיות תמורה לכל "מתנה" כזו.
המקרים ישנים - אז למה המניה נפלה 25%?
על רקע המעצרים של מנהלי שיכון ובינוי, לרבות רואה החשבון שלה, מניית החברה קרסה תוך שבוע ב-25%, הגם שעל פי הדיווחים השוחד לכאורה מתייחס בעיקר לפרויקטים ישנים. לכאורה, לא תהיה השפעה להליך המשפטי על התוצאות הכספיות, אבל זה לא נכון.
השוק חכם, ואם השוק הוריד את ערכה של שיכון ובינוי (שו"ב) ברבע - כ-900 מיליון שקל משוויה, הרי שזה ההפסד הממוצע שהשחקנים בשוק צופים לחברה בעקבות הפרשה. אז למרות שלכאורה מדובר בפרויקטים מהעבר בעיקר, השוק לא קונה את התזה שאין השלכה על הדוחות, וכנראה שבצדק.
ראשית - כשמגלים ג'וק במטבח, סביר שיצוצו ג'וקים נוספים; המשקיעים חוששים שקניה זו רק ההתחלה. תוך כדי המעצרים וחשיפת הדברים שנאמרו על ידי העצורים, התברר (כך על פי אחת העדויות) שרואה החשבון של שו"ב הסביר לאיש הכספים בקניה ששוחד זה מנהג מקובל בחברה ושהוא צריך לעצום עין. אחרי הכול, אנחנו (אנשי הכספים, רואי החשבון) כלבי שמירה ולא כלבי ציד. אז גם כאן - אולי היה ואולי לא, אבל השוק חושש שהתופעה הזו נרחבת הרבה יותר.
שנית - כשמתחילים לחשוש, נוצר כדור שלג של חששות, תסריטים שליליים וספקות: האם הפעילות של שיכון ובינוי באפריקה היא אמיתית? שהרי, מה יש לה שאין לעשרות חברות תשתית גדולות ממנה? איזה ערך מוסף מביאה שו"ב לאפריקה? למה ואיך בעצם היא זוכה בפרויקטים ענקיים בניגריה, גאנה, קניה, אוגנדה, קולומביה, גואטמלה?
וחשוב מכך - שיכון ובינוי היא קבלן תשתיות. התחום הזה בארץ ובכל העולם הוא תחרותי עם מרווחים נמוכים - אז איך זה שהמרווח של הפעילות הזו עומד בממוצע (לפי הדוחות השנתיים של 2016) על כ-20% (רווחיות גולמית), כשבניגריה ובקניה שיעור הרווח אפילו גבוה יותר? אולי זה ירד מאז (נדע רק בדוח השנתי של 2017), למרות שמדובר בהסכמים סגורים (כשמה שעשוי להשתנות זה ההוצאות ולא ההכנסות), אבל גם אם כן, זה באחוזים בודדים.
והרווחיות הזו - תחזיקו חזק - מבטאת רווח גולמי של 2.7 מיליארד שקל (על מחזור של כ-14 מיליארד שקל), מחציתה כבר נרשמה בדוחות הכספיים ומחצית אמורה להירשם.
הרווח הזה, לצד פרמטרים חשבונאיים וכלכליים נוספים, מבטאים את החשיבות הגדולה של פעילות הקבלנות בחו"ל בתוך עסקיה של קבוצת שו"ב; רוב הרווחים מגיעים מהתחום הזה, וגם עיקר הערך. הערך החשבונאי של הפעילות הזו מסתכם בכמעט 3 מיליארד שקל - גבוה מכל התחומים האחרים של הקבוצה.
וזה עוד לא הכול, שיכון ובינוי היא חברה מאוד ממונפת - הון של פחות מ-2 מיליארד שקל מחזיק פעילויות בספרים (קבלנות בארץ ובחו"ל, יזמות בארץ, יזמות באירופה, זכיינות, אנרגיה מתחדשת, ADO ועוד) בסך של 6 מיליארד שקל. המתמטיקה פשוטה: לחברה חובות פיננסיים של קרוב ל-4 מיליארד שקל (סדר גודל), ובמינוף כזה כל פעילות היא חשובה, במיוחד הפעילות הגדולה ביותר - הקבלנות בחו"ל שרשומה ב-2.9 מיליארד שקל - יותר מההון העצמי.
החשש הגדול של המשקיעים הוא שקניה היא רק ההתחלה, ושכתוצאה מכך הפעילות באפריקה תרד מדרגה וערכה יירד. מצב כזה יתבטא כמובן בירידה ברווחים, במחיקת ערך של חלק משמעותי מהפעילות, והחשש הגדול - ירידה בפעילות בעתיד. שיכון ובינוי, עם כל גודלה ומעמדה, עלולה להימצא בפתחו של משבר ענק. אבל יש חצי כוס מלאה - רוב המקרים מהסוג הזה, גם אם נמצאו מוצדקים, נגמרו בקנס (אפילו לא גדול במיוחד) וחזרה לעסקים רגילים (רק בלי שוחד). אז ייתכן שהנזק יהיה בהחלט סביר, רק שהאי ודאות סביב הפעילות - המלכתחילה לא ברורה הזו - עלתה מדרגה בשבוע האחרון.
איך זה נגמר בקומברס
הפרשה הזו מזכירה לי את סיפור השוחד בקומברס. קומברס הייתה ענקית טכנולוגיה מקומית - גדולה אפילו מצ'ק פוינט. היא פיתחה את התאים הקוליים לטלפונים וגם למכשירים הניידים, אבל מאז שנות הזוהר שלה (שנות ה-90' עד 2001) היא דעכה, במקביל לבריחתו של המנכ"ל, קובי אלכסנדר, על רקע הונאת הבקדייטינג בחברה (זיוף תאריכי הקצאת האופציות לעובדים). בסופו של דבר היא פוצלה, נמכרה, ונמחקה. אין לה היום כמעט זכר, וזו הייתה חברה שהעסיקה אלפים רבים בארץ.
קומברס שיחדה לקוחות. וכמו שבשיכון ובינוי כל הפרשה צפה במקביל לתביעה של עובד, כך גם בקומברס. אבל חוץ מהעובדה שהטריגר לסיפור הוא תביעת עובד, אין מקום להשוות בין המקרים, ולו כדי לתת לשו"ב להנות מחזקת החפות העומדת לה כל עוד לא הוכח אחרת.
כך או אחרת, קומברס שילמה קנס כדי ליישב את עניין השוחד, והתביעה סיפקה לנו הצצה מעניינת למאחורי הקלעים של העברות הכספים מהמשחד למשוחד. אותו עובד הציג בתביעתו כי הוא הקים חברה בקפריסין למטרה ברורה: "המטרה המפורשת של הקמת פינטרון (החברה שהקים שם, א' ע') הייתה כצינור להעברת כספים לצורך תשלום שוחד ללקוחות פוטנציאליים של קומברס ביוון...", טען.
במקרה אחד, אותו עובד העביר 86 אלף דולר כשוחד אחרי שעבר את הגבול, ובשיחה עם מנהל בכיר בקומברס, אמר לו המנהל: "אין ברירה, קומברס נמצאת בתחרות קשה, ואם לא ננקוט צעדים דרסטיים עלולים להיות פיטורים". בסופו של דבר זה לא עזר - קומברס גם נתנה שוחד, גם פיטרה את מרבית עובדיה, ולבסוף כאמור נעלמה מהמפה.
■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.