מחלקת ההנדסה של ב.מ.וו משלימה כעת את פיתוח סדרה 1 החדשה שתושק בשנת 2019. זו תהיה מכונית שונה מאוד, עם ממדים גדולים ו"משפחתיים" יותר, אופציה להנעה היברידית נטענת (או לפחות היברידית) והנעה קדמית, על בסיס שלדת "מיני "קאנטרימן", שתחליף את ההנעה האחורית הקיימת.
השינוי הזה מסמל במידה רבה סיום תקופה בב.מ.וו. כשהושקה סדרה 1 המקורית בעשור הקודם, ב.מ.וו עוד הייתה חברת בוטיק שמייצרת מכוניות עם נטייה ספורטיבית עבור טהרני הגה. כיום היא קונגלומרט רכב גלובלי, שמוכר כ-2 מיליון מכוניות בשנה - חלק נכבד מאוד מהן רכבי כביש-שטח ופנאי משפחתיים.
עבורנו, זו הדמנות מצוינת למבחן פרידה מסדרה 1 הנוכחית, שהגיעה לארץ בסוף 2017 לאחר עדכון נוסף, אחרון. חיצונית, מודל 2018 עבר מעט מאוד שינויים ביחס לעדכון הקודם ב-2015. הפרופורציות הארוכות והצרות נראות כיום קצת מוזרות, אבל ה-1 היא עדיין מכונית נאה, הודות לפגושים חלקלקים, קימורים נאים סביב הגלגלים וחרטום אגרסיבי עם פנסים מעוצבים. בצבעים הנכונים, ואפילו בלי חבילת ה-M ספורט האופציונלית, סדרה 1 עדיין מושכת תשומת לב מקהל צעיר ישראלי.
עיקר העדכונים בוצעו בתא הנוסעים. עמדת הפיקוד מיישרת קו עם דגמי הדור החדש של ב.מ.וו ומציעה לוח מחוונים רב-תכליתי ומערכת מולטימדיה על בסיס מסך HD רחב. מערכת התפריטים ברורה וידידותית ונשלטת על ידי בקרי I-Drive מהדור האחרון. המערך המקיף של שירותי קישוריות וחיבור לענן שהחברה מאוד מתגאה בהן אינו מוצע בישראל.
תוספת חשובה בהחלט היא ערכה עדכנית של מערכות סיוע לנהג, כולל בלימה אוטומטית ובקרת שיוט חכמה. בגרסת הבסיס בה נסענו, האבזור התקני היה דליל ומאכזב ביחס למחיר הלא צנוע, עם מושבים נשלטים ידנית, בלי גג חשמלי ועם ריפוד בסיסי למדי. בידוד הרעשים שודרג ומנטרל כעת באפקטיביות רעשי רוח במהירויות גבוהות.
במרחב הפנים אין חדש. לרגלי היושבים מאחור יש מקום סביר, אך מנהרת התמסורת הרחבה מגבילה את שימושיות המושב האחורי לשני מבוגרים ותא המטען מסתפק בנפח של 360 ליטר. תנוחת הישיבה מלפנים נמוכה יחסית ותכליתית, וביחד עם הגה ספורט נעים היא מסייעת להכניס את הנהג לאווירה הנכונה.
גרסת המבחן שלנו, 120I, מצוידת במנוע 2 ליטר טורבו שמייצר 184 כ"ס ו-29 קג"מ. ה. זהו מנוע קלאסי של ב.מ.וו: חי, נמרץ ושופע דחף בכל קשת הסל"ד, ומאיץ את המכונית מעמידה ל-100 קמ"ש ב-7.1 שניות.
הוא נתמך על ידי התיבה האוטומטית הטובה ביותר שנמצאת כרגע בשוק, ודי בשינוי קל של בורר התכנות שלה כדי לעבור ממצב של שיוט רגוע וחסכוני למצב של "חיים רק פעם אחת, סע!". במצב הספורטיבי תגובת הדוושה מתחדדת משמעותית ואפילו הצליל מקבל נוכחות מסוימת.
לב.מ.וו יש אמנם אופציות הנעה כוחניות יותר בסדרה 1, אבל מנוע ה"ביניים" תפור במדויק לשלדה החדה המדויקת, שהיא המהנה ביותר לנהיגה אמיתית שאפשר למצוא כיום בפלח הזה. ההגה חד, מדויק, כבד במידה ומשדר לנהג כל ניואנס מהכביש ומהגלגלים. העברות משקל ושינויי כיוון על כבישים מתפתלים מתבצעים ברגע שהנהג חושב עליהם, ווניתן גם לנתק חלק מהבקרות האלקטרוניות ולשחרר את הזנב לחופשי. העדכון של 2015 גם פתר את בעיית ספיגת הזעזועים הקשיחה של סדרה 1 ומכונית המבחן שלנו, שצוידה בצמיגים מתונים יחסית, הפגינה נוחות מצוינת.
עם מחיר של 208 אלף שקל, לדגם 120 ההתחלתי יש כיום בשוק מתחרות חזקות ומהירות יותר, ובוודאי מאובזרות יותר. אבל סדרה 1 היא שריד אחרון למכוניות הנעה אחורית קומפקטיות ונגישות (יחסית), שמציבות את הנהג ואת חדוות הנהיגה "נטו" בראש סולם העדיפויות שלהן. כבר לא עושים כיום מכוניות כאלה, ולמרבה הצער כנראה גם לא יעשו בעתיד.