גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם יש היגיון בתמיכת העיריות בקבוצות ספורט?

מצד אחד, הארנונה של התושבים נשרפת על תשלום למאמנים ושחקנים ■ מצד אחר, מחקר חדש מראה כי מתקני הספורט שנבנים משפיעים לטובה על הכנסות העירייה ■ ולא פחות חשוב: קבוצה עירונית משמעותית פירושה יחסי ציבור לעיר ולעומד בראשה

אצטדיון הקונכייה בבאר שבע. לא לחינם ראשי עיר אוהבים, נגד ההיגיון הישר לעתים, להשקיע מיליונים רבים במימון קבוצות ספורט / צילום: איל יצהר
אצטדיון הקונכייה בבאר שבע. לא לחינם ראשי עיר אוהבים, נגד ההיגיון הישר לעתים, להשקיע מיליונים רבים במימון קבוצות ספורט / צילום: איל יצהר

ארבע הקבוצות שסוגרות את טבלת ליגת העל בכדורגל הן "קבוצות עירייה", כלומר קבוצות שמתוקצבות באופן מאסיבי על ידי העיריות שלהן - הפועל רעננה, מ.ס. אשדוד, הפועל אשקלון, הפועל עכו. סביר להניח ששתי היורדות ללאומית יבואו בין הקבוצות האלו. 11 מאמנים הועסקו עד כה, בעונה הנוכחית, בארבע הקבוצות. הכי קל לשלם משכורת למאמן של קבוצה עירונית, הרי של מי הכסף? 55 בתי אב בכל חודש ברעננה/אשדוד/אשקלון/עכו בממוצע "מעבירים" את הארנונה שלהם לשכר החודשי של המאמן המקומי. שלא לדבר על שכר השחקנים ששורף בכל חודש עוד אלפי חשבונות ארנונה בכל אחת מהערים הללו.

אם זה אכן יקרה ושתי "קבוצות עירייה" ינשרו ללאומית, 7 מתוך 10 היורדות האחרונות לליגה הלאומית יהיו קבוצות שראש העיר החליט לשים את כספי התושבים עליהן ולממן אותן. לראשי ערים אין בעיה להוציא כסף גדול כשזה מגיע לקבוצות הכדורגל או הכדורסל הבכירות של העיר - הנתונים מראים שבמהלך עונת משחקים אחת מוציאות הרשויות המקומיות כ-50 מיליון שקל כדי לתקצב ישירות את הקבוצות שמשחקות בליגת העל בכדורגל ובכדורסל. בהערכה זהירה ומינימליסטית, סכום נוסף של עוד 70-80 מיליון שקל מוציאות העיריות והרשויות המקומיות בישראל על קבוצות הכדורגל והכדורסל הייצוגיות בליגות הנמוכות.

בצד השני של המשוואה, לא בטוח שהכול שחור ואולי בכל זאת יש היגיון מסוים: קבוצת כדורגל או כדורסל שווה כסף שנכנס לקופת העירייה וגם הרבה יחסי ציבור לראש העיר ולעיר עצמה. יחסי הציבור הללו במקרים מסוימים מתורגמים לכסף.

להגדיל הכנסות מעסקים

מחקר חדש שיוצג בשבוע הבא בכנס שדרות במכללת ספיר עוסק בשאלת הכדאיות של קיום ספורט מקצועני בערים בישראל. או ליתר דיוק - בשאלת הכדאיות של הקמת מתקני ספורט לקבוצות הכדורגל והכדורסל הבכירות. ממצאי המחקר, שנעשה על ידי ד"ר אביחי שניר מהמכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר אילן: בניגוד לטענה הרווחת כי הקמת מתקני ספורט הם בבחינת קנס לעירייה, הרי שלאצטדיונים סגורים וקטנים הממוקמים בסמוך למרכז עירוני יש לעתים דווקא השפעה כלכלית לא מבוטלת.

המחקר של ד"ר שניר נשען על הנחת בסיס שלפיה עיריות, על מנת שיוכלו לאזן את תקציבן, נדרשות להגיע למצב שבו לפחות 55% מההכנסות הן מעסקים, בהשוואה ל-45% מהתושבים. הקמת אצטדיון ספורט, לפי שניר, היא אחת הדרכים הטובות ביותר כדי להגדיל את שיעור ההכנסות מעסקים. "אפשרות אחרת היא להביא לעיר אטרקציה עסקית שמושכת מספר גדול של צרכנים לאזור שלה. דוגמה אחת היא המרכז של איקאה בנתניה שהייתה לו השפעה חיובית על כל אזור התעשייה החדש של העיר. אצטדיון שממוקם בקרבת אזור מסחר יכול גם הוא להוות מוקד שמושך לקוחות. ראשית, בגלל שבימי משחק מספר האנשים בסביבת האצטדיון עולה משמעותית, וחלק גדול מהאנשים הללו מגיעים ממרחק ומעוניינים בשירותי מזון, בידור וקניות", אומר שניר.

מהמחקר עולה כי התרומה הצפויה לעיר מאצטדיון הממוקם במקום מרכזי בשטחה היא כ-200 שקל בשנה לנפש, "וזו תרומה משמעותית, בהתחשב בעובדה שההכנסה הממוצעת השנתית לעירייה מנפש בערים מהסוג שמחזיק קבוצת כדורגל היא כ-3,000 שקל", אומר שניר. במלים אחרות, בעיר כמו נתניה למשל, המונה 210 אלף תושבים, התרומה הנוספת מארנונה ודמי שכירות של עסקים בסביבת אצטדיון הכדורגל העירוני היא כ-42 מיליון שקל בשנה.

כדי שההשפעה תהיה מקסימלית ותכסה לפחות את עלויות התפעול והאחזקה, ואולי גם את עלויות הבנייה בסופו של דבר, האולם או האצטדיון חייבים להיות מתוכננים כך שישתלבו בסביבה המסחרית של העיר. דוגמאות לכך הן אצטדיון הכדורגל של נתניה הסמוך לאזורי המסחר של העיר, היכל טוטו חולון שנמצא באזור מסחרי, ואצטדיון בלומפילד ביפו בתום השיפוץ שלו.

דוגמה מוצלחת לאופן שבו מרכז ספורט שנמצא בתוך המרכז המסחרי יכול להגדיל את ההכנסות של העיר הוא האולם החדש בחולון: לפי נתונים שסיפקה החברה הכלכלית של חולון, הכנסות החברה מהמתחם שבו ממוקם האולם הן כ-10 מיליון שקל לשנה, לפי הפירוט הבא: מתחם קניות לה פארק (הכנסות משכירות) - 5.1 מיליון שקל, היכל הספורט (ספורט, אירועים והסעדה) - 4 מיליון שקל, פארק פרס - 600 אלף שקל.

אבל מה עדיף מבחינה כלכלית - אצטדיון כדורגל או כדורסל? "במקרה הזה", אומר שניר, "אין ספק שאולם כדורסל. באצטדיון כדורגל יש מעט משחקים ופעילות לאורך השנה, אם מביאים בחשבון שקבוצה משחקת בבית כ-20 משחקנים בעונה מקסימום. זאת לעומת אולם כדורסל, שיש בו מלבד משחקים גם אירועי בידור, כנסים ופעיל עשרות ימים במהלך השנה". דוגמה לאולם כזה, שעסוק במיוחד, הוא היכל שלמה (הדרייב אין) בתל-אביב שפועל בתפוסה גבוהה מאוד, ולמעשה מייצר הרבה יותר פעילות עסקית מכל אצטדיון כדורגל באזור.

יח"צ, כוח וכותרות

דבר נוסף ומשמעותי שמספקים מתקני ספורט גדולים וקבוצת ספורט לעיר קשור גם ליחסי ציבור. לא לחינם ראשי עיר אוהבים, נגד ההיגיון הישר לעתים, להשקיע מיליונים רבים במימון קבוצות ספורט. ראש העיר נהנה כמובן מכוח ומהרבה כותרות סביב הקבוצה. המחקר מצא כי העניין התקשורתי הופך את הסביבה שבה פועלת הקבוצה למתוקשרת הרבה יותר מאשר סביבה דומה שאין בה קבוצת ספורט מובילה, ולמעשה "שם על המפה" את העיר ובאופן ישיר גם את ראש העירייה המכהן. "לכן, ככל שעיר מזוהה יותר עם קבוצת ספורט, כך היא תהיה מוכרת יותר, ולכן יהיה קל יותר למשוך אליה עסקים", מסביר ד"ר שניר.

המחקר בדק את החשיבות לעיר מבחינה תקשורתית ומראה את האזכורים של שתי הערים המרכזיות בארץ, ירושלים ותל-אביב, בנושאי ספורט ובנושאים אחרים. הבדיקה בחנה שנה אחת, בין אוקטובר 2014 לספטמבר 2015, ב-14 כלי תקשורת מרכזיים על פני שלוש מדיות (עיתונות מודפסת, אינטרנט, טלוויזיה). הממצאים: גם מבחינת הערים המרכזיות בישראל, שמופיעות בתקשורת במספר רב של הקשרים, הספורט עדיין מהווה חלק מרכזי באזכורים שלהן. בירושלים, האזכורים בנושא ספורט הם כשמינית מכלל האזכורים; בתל-אביב - יותר מחמישית.

בערים קטנות יותר, התוצאה היא משמעותית יותר: בבאר שבע כמעט רבע מהאזכורים בתקשורת באותה שנה שנבחנה היו בנושאי ספורט; בקרית שמונה ובפתח תקוה כמחצית מהאזכורים; ובסכנין כ-75% מהאזכורים של העיר הם בהקשרים של ספורט, כמובן בזכות מועדון הכדורגל בני סכנין. "לכן", אומר ד"ר שניר, "ניתן להבין את החשיבות של קבוצת ספורט אטרקטיבית שמושכת עניין תקשורתי לתדמית של עיר בישראל ואת הרצון של ראשי ערים ורשויות להשקיע בקבוצות ספורט ובבניית מתקנים בשטחם".

מרים פיירברג חונכת את האצטדיון בנתניה / צילום: שלומי יוסף

אזכורים בתקשורת של ערים בישראל בנושאי ספורט

עוד כתבות

מפגין על גדר מול מעון רה"מ נתניהו / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

אלפים במחאה נגד נתניהו מחוץ לבלפור: עימותים בין שוטרים ומפגינים

כמה עשרות מפגינים ניסו לפרוץ את המחסומים שהקימה המשטרה סמוך למעון ראש הממשלה ● האלפים שהגיעו למקום אוחזים בלפידים וקוראים לראש הממשלה להתפטר מתפקידו בעקבות השחיתות השלטונית: "המדינה לא של נתניהו"

שלב הניסויים בבני אדם של אוניברסיטת אוקספורד, לקראת פיתוח חיסון לוירוס הקורונה  / צילום: אוניברסיטת אוקספורד

הגרף היומי: כמה אנחנו באמת קרובים לחיסון לקורונה?

יש יותר מ-160 מועמדים בדרך לחיסון יעיל ובטוח לקורונה, רובם המוחלט נמצאים בשלבים ראשונים ● יש מי שסבור שיכול להיות שנראה חיסון מוכן ליצור מסחרי כבר בסוף השנה, אף שגם בשלבים המתקדמים ההצלחה אינה מובטחת והסיכויים לא גבוהים

עוזרי מנכ"לי הבנקים הגדולים בארה"ב בשימוע על אחריות הבנקים למשבר הכלכלי ב־2008. 100% לבנים / צילום: AP - Tom Williams

וול סטריט, תסתכלי במראה: את יותר מדי לבנה

הם מינו אחראים על גיוון תעסוקתי, שינו את כללי חיפוש המועמדים, הציבו לעצמם יעדים כמותיים ובכל זאת: המרכז הפיננסי הגדול בעולם הוא עדיין מועדון סגור של גברים לבנים ● האם המהומות בארצות הברית סוף-סוף ישנו את המאזן?

הפגנת המחאה בכיכר רבין על חוסר הטיפול של הממשלה במשבר הכלכלי / צילום: שלומי יוסף, גלובס

שכיר מול עצמאי: קל לראות מי מנפגעי הקורונה מקבל מהמדינה ודאות ויותר כסף

הארכת תקופת הזכאות לקבלת דמי אבטלה לשכירים הדגישה את הפערים לרעת העצמאים ● למשל, הפער בסיוע לשכיר ולעצמאי שהרוויחו לפני הקורונה כ-11 אלף שקל בחודש יכול להסתכם בכ-50%

יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הרבה שאלות פתוחות, ותשובה אחת ברורה: עיכוב שדרוג מהירות הגלישה ברשת של בזק עלה לכולנו ביוקר

אילו השירות היה מושק בזמן ניתן היה לדרוש מבזק לספקו ליותר מעשירית מבתי האב ● כעת, הסוסים ברחו מהאורווה ולבזק כבר לא כדאי להשקיע בו מעבר להשקעה שכבר עשתה היות והיא נכנסת להשקעה בפרויקט הסיבים האופטיים

ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום/דוברות הכנסת, Associated Press

נשיא לשכת יועצי המס: "הביורוקרטיה שהייתה עד היום זאת קייטנה לעומת מה שהולך להיות"

נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי אומר כי הכשלים והקשיים הטכניים שהעמיסה המדינה על התוכנית לעידוד החזרת עובדים לעבודה יעכבו את יישומה והכסף לא יגיע למעסיקים בקרוב ● רו"ח איריס שטרק: "אנשי שירות התעסוקה אף פעם לא עשו פרויקט כזה"

חיסון לקורונה / אילוסטרציה: Dado Ruvic, רויטרס

תקווה ישראלית? האוניברסיטה העברית מדווחת על תרופה "שיכולה להפוך את הקורונה להצטננות"

התרופה, שנועדה במקור לטיפול בעודף שומנים בדם, פוגעת ביכולת של הוירוס להתרבות בתוך שומן בתאי הריאה ● ממצאיו של פרופ' יעקב נחמיאס עשויים להסביר את הקשר בין מחלות מטבוליות לבין פגיעה חמורה מן הוירוס

רה"מ בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: בן סטנסל, AP

הקורונה באירופה: אוסטריה סוגרת גבולות חלקית ובריטניה מטילה חובת מסכה

ממשלת בריטניה החליטה לחייב את תושבי הממלכה ללבוש מסכות הגנה במקומות סגורים, ומאיימת בקנסות בשווי 100 ליש"ט למי שלא ימלא אחר ההוראה ● בספרד עוד ועוד מחוזות מחזירים את חובת לבישת המסכה, למרות הפגיעה האפשרית בתדמית המדינה, בעקבות יותר מ-100 מוקדי הדבקה

מתחם סולארי אשלים / צילום: איל יצהר

במקום אנרגיות מזהמות: ישראל צפויה להכניס מתקני אגירה למשק החשמל

רשות החשמל מודיעה על סיום מכרז להקמת מתקני אנרגיה מחודשת משולבי אגירה, שיאפשרו לצמצם את השימוש באנרגיות מזהמות ● התעריף שנקבע במכרז זול יותר מתעריף חברת החשמל

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

ירוק בוול סטריט: הדאו קפץ 2.1%; עליות קלות בנפט

הזהב ננעל ביציבות ● ג'י.פי מורגן וסיטיגרופ עקפו את התחזיות המוקדמות של האנליסטים בשוק ● וולס פארגו הפסיד 2.4 מיליארד דולר ברבעון והמניה צונחת ● מדד המחירים לצרכן בארה"ב התאושש לאחר שלושה חודשי ירידות ● מדד דאקס איבד 0.9%, מדד פוטסי 100 עלה ב-0.1% ומדד קאק 40 נחלש ב-1%

יעקב ליצמן / צילום: אמיל סלמן

שר השיכון: "יש בפריפריה המון דירות ריקות - ניתן מענק לדירות יד שנייה בשווי של עד 700 אלף שקל"

ליצמן אמר בוועדת הכספים של הכנסת כי משרדו במגעים עם משרד האוצר על מנת לקדם את המהלך, אך לא ציין את גובה המענק והקריטריונים השונים לקבלתו ● עוד אמר השר: "אני לא עומד להזניח אף מגזר. יש גם תוכנית למגזר הערבי"

דורון ברזילי - ראש לשכת עורכי הדין לשעבר / צילום: שלומי יוסף

לשכת עוה"ד פרסמה את מועמדיה לוועדה לבחירת שופטים

חמשת המועמדים הם עורכי הדין יצחק נטוביץ, יצחק גורדון, מוחמד נעאמנה, דורון ברזילי וערן גולן ● המועצה הארצית של לשכת עוה"ד תיבחר באחד מהם לתפקיד

חנות של טסלה בצרפת / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

טסלה התנתקה מהמציאות ושווה פי 6 ממרצדס, מה זה אומר על שוק הרכב החשמלי?

שלושה עשורים של אקטיביזם סביבתי התגמדו בהשוואה להצלחה של טסלה, שזינקה בשנה האחרונה ב-600% מעל לשווי של 320 מיליארד דולר שנרשם אמש בשיא • מה אפשר ללמוד מההתנהלות של אלון מאסק, ואילו השפעות סותרות יש למשבר הקורונה על הרכב החשמלי • כתבה שנייה בסדרה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Abir Sultan, AP

דיון פורום הקורונה של נתניהו הסתיים ללא קבלת כל החלטה

עם זאת, הובהר בדיון כי יש לקבוע רף נדבקים וחולים במצב קשה שיחייב את הצעדים החריפים, עד הטלה של סגר מלא

בנימין נתניהו וישראל כ"ץ / צילום:  Abir Sultan, רויטרס

מליאת הכנסת אישרה את התוכנית הכלכלית לסיוע למשק

ברגע האחרון הוסיף שר האוצר כ"ץ הבטחה לשר אריה דרעי לאשר תקציב משמעותי לשם הקמת רשת לביטחון תזונתי לשכבות מוחלשות

מסיושי סאן, מנכ"ל סופטבנק / צילום: Takehito Kobayashi, רויטרס

סופטבנק זקוקה למזומנים: שוקלת מכירת יצרנית השבבים ARM

לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", החברה עשויה למכור את החברה או להנפיק אותה בבורסה ● סופטבנק רכשה את ARM לפני ארבע שנים ב-32 מיליארד דולר

מערכת מיזוג במשרד / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

חלונות פתוחים וכיול המזגן: כך תפחיתו את הסיכון להידבק במשרד

מה המדע יודע על סיכויי ההידבקות בקורונה מווירוס שנישא באוויר ● מדוע מומחים לבריאות הציבור מעריכים שזו לא דרך ההדבקה העיקרית ● ואיך בכל זאת בנייני משרדים יכולים להפחית את הסיכונים

מחפשי עבודה בלשכת תעסוקה במדינת ארקנסו, ארה”ב / צילום: NICK OXFORD, רויטרס

הגירעון הפדרלי בארה"ב: קרוב ל-3 טריליון דולר, 14% מהתמ"ג, שיא של 75 שנה

הגירעון הפדרלי צפוי השנה להיות הגדול ביותר במונחי תמ"ג מאז מלחמת העולם השנייה ● הגירעון עלול להתרחב עוד יותר אם הקונגרס והבית הלבן יסכימו בהמשך חודש זה לעוד סבב של הוצאה לשעת חירום

נשיא דרום קוריאה, מון ג’אה־אין / צילום: Associated Press

דרום קוריאה תוציא 95 מיליארד דולר על "ניו דיל" להבראת הכלכלה

נשיא דרום קוריאה מון ג'אה־אין אמר בנאום כי המיזמים החדשים צפויים ליצור 1.9 מיליון מקומות עבודה חדשים עד 2025 ● "מגפת הקורונה אישרה שוב את הדחיפות של התגובה לשינויי האקלים", אמר

גלעד אלטשולר / צילום: איל יצהר, גלובס

גילעד אלטשולר קונה: "הבנו שיש 'אובר שוטינג' במניות הנדל"ן המניב והבנקים"

לאחר שמימש נתחים משמעותיים מהחזקותיו במניות נדל"ן הנסחרות בת"א, חזר אלטשולר שחם לבצע השקעות של מאות מיליוני שקלים ● גילעד אלטשולר: "אפילו בירידה של כ-25% בשכר הדירה וירידה בתפוסות במרכזים המסחריים ובמשרדים, החברות האלה מעניינות להשקעה"