אמיר קטאר / צילום: רויטרס, Handout
אמירות קטאר מונה בסך הכל כ-320 אלף אזרחים. עוד יותר מ-2 מיליון בני אדם נמצאים בה כמהגרי עבודה, והתוצר לנפש בה הוא 142 אלף דולר - השני בעולם - בזכות אוצרות הנפט והגז. העושר המופלג הביא את מנהיגיה לבחוש בפוליטיקה האזורית ובענייניהם הפנימיים של ארצות המזרח התיכון, תוך שמירה על קשרים טובים עם ארצות-הברית ובעבר גם קשר כלכלי עם ישראל - ומנגד סיוע ישיר לחמאס, לחיזבאללה ולארגונים אסלאמים אופוזיציוניים במדינות כמו מצרים וסעודיה. כלי יעיל וחשוב הוא ערוץ אל-ג'זירה, שמופעל באופן מתוחכם על ידי השליט תמים בן חמד אל-תאני. ביולי 2017 נמאס מהמצב לכמה מהמדינות השכנות, ובראשן סעודיה ומצרים, והן הכריזו על ניתוק היחסים עמה. אל-תאני לא נעתר לניסיונות התיווך, והנתק הדיפלומטי הרשמי נמשך.
ההקדמה הזו מסבירה, בין השאר, את ניסיונה של קטאר להגביר את מעורבותה במתרחש ברצועת עזה. קטאר כאמור העבירה כספים רבים לממשל חמאס בעזה, ומימנה פרויקטים כלכליים וביניהם בניית שכונה שלמה בדרום הרצועה שנקראה על שמו של אל-תאני. רוב הסיוע נפסק בשל החרם הערבי על קטאר, המלווה את המשבר הדיפלומטי עמה מאז יולי.
בעקבות הידרדרות המצב ברצועה בשל עצירת הכספים מהרשות הפלסטינית, ובעיקר המשבר בבתי החולים, הודיע מוחמד אל-עמאדי, העומד בראש ועדת הסיוע של קטאר לרצועה, כי ארצו תעניק 9 מיליון דולר לסיוע מיידי לבתי החולים. בראיון שהעניק לפני שלושה שבועות לסוכנות איי.פי, אמר עמאדי כי בכוונת ארצו להגביר את הסיוע לתושבי הרצועה, אבל הוסיף משפט מעניין - כל סיוע יהיה חייב להיות בתיאום ובשיתוף עם ישראל. "בלי עזרת ישראל, שום דבר לא יקרה", אמר. הוא גם סיפר על פגישותיו עם מתאם הפעולות בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי, והגדיר את היחסים עמו "בהחלט טובים".
הקשר הזה אינו מפתיע במיוחד. מה שכן הפתיע הייתה התמיכה האמריקאית לצעדיה אלה של קטאר. השליח האמריקאי ג'ייסון גרינבלט צייץ בטוויטר קישור לראיון של אל-עמאדי, והוסיף כי שתוף פעולה של קטאר עם ישראל יכול להביא להקלה של ממש לתושבי הרצועה - ובלבד שקטאר תתמקד בסיוע הומניטרי ולא בתמיכה בחמאס. מדוע האמריקאים מוכנים לשבח את קטאר, היריבה המושבעת של מצרים וסעודיה? לא לחלוטין ברור, אבל ייתכן שהמצרים הסכימו למהלך הומניטרי מוגבל של קטאר ברצועה.
מחאה נגד שליטי מדינות ערב
אלא שהסיוע של קטאר לא התקבל בעין יפה על ידי תושבי הרצועה, וגם לא על ידי הרשות הפלסטינית. אל-עמאדי הגיע ביום שני שעבר לטקס, לרגל התרומה בבית החולים שיפא בעזה, המרכז הרפואי הגדול ברצועה, והשיירה שבה נסע הותקפה באבנים בעת שעברה ברחובות העיר. לאחר הטקס ומסיבת העיתונאים בשיפא, קבוצה של עובדי ניקיון בבית החולים החלה לקללו והשליכה לעברו נעליים וחפצים אחרים. התושבים הביעו בכך את מחאתם כלפי שליטי מדינות ערב ששכחו אותם, וגם - וזה חשוב יותר - כלפי הנהגת חמאס האחראית למצבם.
הרשות הפלסטינית, הנוקטת בעיצומים חריפים כלפי ממשל חמאס ברצועה, מתנגדת למעורבות הקטארית והדבר בא לידי ביטוי במתקפה של דוברים מהפתח על אל-עמאדי. במסיבת העיתונאים בבית החולים שיפא אמר אל-עמאדי כי מוטב שיושב ראש הרשות אבו מאזן ישאיר את הפוליטיקה בצד יהיה לנשיא של כל הפלסטינים. הוא האשים את הרשות, מצרים וישראל באחריות למצב הקשה ברצועה. מוניר אל-ג'ארוב, אחד מבכירי פתח, אמר כי הרשות הפלסטינית לא מקבלת הוראות מאף אחד גם אם יש לו ממון רב בכיסו.
בינתיים, בקהיר נמשכים המגעים בין משלחת של ראשי חמאס לנציגים מצרים בינסיון להביא לפתרון המשבר ולהעברת השליטה ברצועה לרשות הפלסטינית, אך חמאס לפי שעה מסרב לוותר על כוחו הצבאי ועל עצמאותו של כוח זה גם אם תעבור השליטה האזרחית לרשות.
מבולבלים? אנחנו חיים במזרח התיכון שבו, כידוע, הכל אפשרי.
ההתפרצות הזו של התושבים ברצועה נגד נציגה של קטאר לא נעלמה גם מעיני גורמי הביטחון בישראל. דוח משולב של השב"כ והמינהל האזרחי מעלה את האפשרות כי המשבר הכלכלי ברצועה עשוי להביא להפגנות נגד ממשל חמאס. הפגנות כאלה, בהשתתפות אלפי בני אדם, התקיימו לפני יותר משנה ברצועה וכללו עימותים קשים עם כוחות הביטחון של חמאס. החשש במערכת הביטחון הוא כי במקרה כזה ינסה חמאס לחמם את הגזרה מול ישראל, ספין של עימות צבאי, ככל הנראה מוגבל אך מספיק לשנות את דעת הקהל.
קטע נפרד בדוח מתייחס למצב הכלכלי בעזה וקובע כי מהמשבר סובלים בעיקר תושבי מחנות הפליטים ובעיקר אלה שאינם קשורים למנגנוני הביטחון והממשל של חמאס. הדוח מגדיר את המצב "קשה אך לא משברי", אבל מזהיר כי יגיע לכדי משבר הומניטרי אמיתי בתוך כמה חודשים אם לא יהיה שינוי במצב. אחת ההמלצות המעניינות בדוח היא לעקוב מקרוב אחר כל סיוע המגיע לרצועה ולנסות לתעלו באופן ישיר ללא מגע אנשי חמאס. בדוח ניתנו דוגמאות ל"מס" שגובה חמאס מכל מזומן או סחורה הנכנסים לרצועה, במחסומים שהקים בדרכים המובילות מהמעברים אל תוך הערים. כך, מחציתו של סיוע הומניטרי של תרופות שהגיע לפני שבועיים הוחרמה בדרך, וככל הנראה נמכרה לפחות בחלקה בשוק החופשי. את ההמלצה הזו העבירה ישראל לארגוני סיוע ובהם USAID, אך ספק רב אם משהו ישתנה נוכח מנגנון הגבייה של חמאס המגובה בכוח הנשק.
דרך הייסורים של הפטריות
בשבוע שעבר פרסמה קרן המטבע העולמית אזהרה שלפיה הרשות הפלסטינית בדרך למשבר כלכלי חריף. בהודעה שמסרה קארן אונגלי, ראש הצוות הבוחן את כלכלת הרשות, נאמר כי התחזיות של הכלכלנים הפלסטינים על צמיחה בהיקף של 4% בשנת 2018 אינן מבוססות וכי הקרן צופה שהצמיחה תהיה כ-2.3% בלבד. הנתון הזה מעיד כי הכלכלה הפלסטינית לא מסוגלת לייצר מקומות עבודה חדשים, האבטלה תגבר וההשקעה במחוללי צמיחה קטנה והולכת, נאמר בהודעה. לדברי אונגלי, הדעיכה הכלכלית מרעה מאוד את התנאים ההומניטרים, בעיקר ברצועת עזה, הסובלת מתשתית ירודה וממחסור במקורות אנרגיה ובמים. היא הגדירה מצב זה קרוב לנקודת שבר.
בדוח שהגישה אונגלי לקרן נאמר עוד, כי הרשות הפלסטינית הצליחה במהלך השנה שעברה להקטין את החוב החיצוני ב-7.8% אך הצפי ל-2018 הוא כי החוב יגדל על רקע המשבר המדיני עם ארצות-הברית, אחת מהתומכות הכלכליות העיקריות של הרשות הפלסטינית. הדוח מציין עוד את ההגבלות שמטילה ישראל על הפלסטינים, ובראשן הגבלות התנועה והקשיים במעבר סחורות יבוא ויצוא דרך המעברים שבהם היא שולטת.
סיפורה של חוות הפטריות הפלסטינית אמורו ובית האריזה הסמוך לה ביריחו, מראה מקצת מהקשיים הללו: החווה ובית האריזה נפתחו לפני חמש שנים, בהשקעה של מאות אלפי שקלים, תוך הסתמכות על ידע וחומרים מהולנד. ארבעת השותפים שהקימו אותה ביקשו לספק בעיקר את צורכי השוק המקומי, שניזון עד אז מפטריות ישראליות בלבד. המניע היה כלכלי אבל גם אידאולוגי, להפסיק את התלות במוצרים ישראליים ולו בענף הפטריות. אלא שאז החלו הבעיות, מסע ייסורים ארוך לקבלת היתרים - הן מהרשות הפלסטינית והן אישורי יבוא מהמנהל האזרחי.
לאחר קבלת ההיתרים, הוזמנו מכונות, זרעי פטריות ודשן מיוחד מהולנד. לדברי מנהל החווה מחמוד קוחיל, המכולות שהגיעו מהולנד עוכבו בנמל אשדוד שבועות ארוכים. בתחילה המתינו חודש, המשלוח השני עוכב כמעט חודשיים והשלישי עמד בנמל 80 יום. ההוצאות על האחזקה בנמל היו גבוהות, ולטענת קוחיל, מכולות דומות עם סחורה לחקלאים ישראלים שוחררו בתוך זמן קצר. בדיקה עם רשויות הנמל ועם המכס העלתה נימוקים ביטחוניים של הצורך בבדיקת הסחורה, אך לא ניתן הסבר להתמשכות הזמן הנדרש לבדיקה. קוחיל טוען כי מדובר בהתנכלות מכוונת כדי למנוע תחרות עם החקלאים הישראלים.
למרות העיכובים, החווה הצליחה בגידולים והמחיר לסוחרים היה נמוך ב-20% ממחיר הפטריות הישראליות, אבל בשל הפסדים החווה ובית האריזה נסגרו. כעת מנסים השותפים להקימה מחדש. הם גייסו כסף מהציבור והפעם רשמו את החברה גם בישראל. הנימוק - "אם השלטונות יעכבו אותנו שוב בנמל", אומר כוחיל, "נוכל לתבוע אותם בבית משפט ישראלי".
החקלאות הפלסטינית הייתה ענף כלכלי פלסטיני חשוב, אך בשנים האחרונות חלקה הלך וקטן. מ-18% בשנת 2000 ל-12% ב-2007, 8% ב-2012 ורק 4% ב-2017.
פירמידות של גז
לנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי הייתה עסקת הגז עם ישראל חשובה במיוחד במהלך הכולל של הפיכת ארצו למעצמת אנרגיה, המספקת גז נוזלי לאירופה ולמדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה. למצרים שדה גז ענק בים התיכון מול חופיה, זוהר, המפיק גז בכמויות גדלות והולכות, והיא מבקשת לרכוש גז מישראל וקפריסין, ובהמשך גם מלבנון. שר הנפט ומשאבי הטבע המצרי טארק אל-מולה הוציא הודעה ברוח זו לאחר פרסום עסקת הרכישה עם ישראל. הוא הזכיר את הודעתו של שר האנרגיה הקפריסאי יורגוס לקוטריפיס, שלפיה גם ארצו עומדת לחתום על הסכם דומה עם מצרים.
קפריסין, לפי התוכניות המצריות, תשמש תחנת מעבר לצינור גז ממצרים בדרך לאירופה, והסכם ראשוני על כך כבר נחתם עמה ביום חמישי שעבר. במצרים שני מתקני הנזלה גדולים, השייכים האחד לחברה מצרית והשני, הגדול יותר, לחברת הגז הספרדית-איטלקית יוניון פנוסה. שני המתקנים נמצאים בתנופת הרחבה ופיתוח בהיקף השקעה של יותר מ-3 מיליארד דולר.
ג'ורג' איאד, מומחה אנרגיה מצרי, אמר בראיון לעיתון א-שארק אל אווסאט, כי בשל העלויות הגבוהות של הקמת מתקני הנזלה לגז, לישראל ולמדינות המפתחות כעת את שדות הגז במזרח הים התיכון יהיה עדיף לשלוח את הגז הטבעי למצרים לצורך הנזלתו ולקבל בחזרה גז נוזלי מוכן לשימוש. לדבריו, בקרוב יוחל בשיפוץ ובדיקת הפעלה מחדש של צינור הגז מצרים-ישראל בדיוק למטרה זו.
ההיבט הגיאופוליטי כאן חשוב לא-סיסי במיוחד: שתי יריבותיו האזוריות הגדולות, טורקיה וקטאר, הן הנפגעות העיקריות של המהלך. טורקיה היא צומת מעבר עיקרי של גז מרוסיה לאירופה ומרוויחה רבות מכך. קטאר, המדינה בעלת עתודות הגז השלישית בעולם אשר מספקת גז לאירופה, עשויה לאבד את השוק הזה למצרים שכן עלויות ההנזלה והשינוע לאירופה יהיו זולות יותר מארץ הפירמידות. מעבר לעניין הכלכלי החשוב - הכלכלה המצרית הזקוקה נואשות לקטרי צמיחה מסוג זה - א-סיסי מקבל זריקת עידוד מדינית-פוליטית ומחזק את מעמד ארצו מול טורקיה וקטאר.
לכו, המצב הופך להיות עדין מבחינתה של ישראל. דלק, נובל אנרג'י ומפיקות הגז, וגם ממשלת ישראל, יצטרכו אולי להחליט אם להמשיך ולקדם מיזמי צינורות גז לאירופה דרך טורקיה של ארדואן ואולי קפריסין, או לבחור באופציה המצרית העתידית.