רה"מ נתניהו והיועמ"ש מנדלבליט / צילום: רויטרס
עמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שכנעה את ראש הממשלה בנימין נתניהו ללכת עד הסוף בעתירת המדינה לבג"ץ נגד ההסתדרות וועד עובדי חברת החשמל. פגישה שנערכה אתמול (ד') בין נתניהו ושר האוצר משה כחלון הסתיימה ללא תוצאות על רקע אזהרותיו של שר האוצר שמדובר בהפרה של ההסכם בינו לבין נתניהו, שתעלה 2 מיליארד שקל בתקציב המדינה ל-2019.
[להרחבה ולתקציר הפרקים הקודמים]
ל"גלובס" נודע כי מנדלבליט שהשתתף בישיבה ציין כי פסק דין חדש של בית הדין הארצי לעבודה מרחיב את יכולתם של עובדים לשבות אף מעבר להלכה שנקבעה בפסק הדין שאותו מבקשת המדינה לבטל. משום כך, הבינו בסביבתו של נתניהו כי אין משמעות להצעת הפשרה שהעלו יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ושר האוצר משה כחלון לבטל בהסכמה את פסק הדין המקורי ובו ההרחבה המצומצמת יותר.
נתניהו, כחלון והיועץ אביחי מנדלבליט הובילו אתמול ישיבה רבת משתתפים בלשכת ראש הממשלה לקראת דיון דרמטי שייערך בבג"ץ ב-12 במארס בראשות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. עד לדיון אמורה המדינה להודיע האם הגיעה להסכם עם חברת החשמל או שיש מקום להכרעת בית המשפט. בדיון הקודם השמיעו השופטים ובראשם חיות אמירות שהתפרשו כמצדדות בעמדת המדינה, ונתניהו ואנשיו סבורים כי בג"ץ יקבל את עתירת המדינה, אם הדברים יגיעו לידי הכרעה.
כחלון שדיבר בפתח הישיבה הזהיר כי החלטה לבקש את הכרעת בג"ץ משמעה "שבירת כלים" עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, לאחר שכבר הושג הסכם על רפורמה בחברת החשמל, אך טרם נחתם משום שפרטיו לא סוכמו סופית. כתוצאה מכך, הזהיר כחלון, יבוטלו ההסכמות עם ההסתדרות על דחיית פעימות השכר בהסכם השכר של עובדי המגזר הציבורי - החלטה שדוחה לאוצר הוצאות של כמעט 2 מיליארד שקל ב-2019 (אך מעבירה אותן לשנים עוקבות ואף מגדילה את התוספת הכוללת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי). כחלון אף התייחס ל"מכתב" המפורסם, כלומר להסכם האישי בינו לבין נתניהו בעת הקמת הממשלה - וטען כי הסמכות לקבל את ההחלטה בנושא זה אינה בידי ראש הממשלה אלא בידיו. נתניהו אמר בתגובה כי אינו מבין את הקשר בין הכרעה בעתירה לבין שבירת הכלים עם ניסנקורן ואמר לכחלון ואנשיו "תתקדמו עם הרפורמה".
פסק הדין החדש שעליו דיבר מנדלבליט הוא בעתירת ההסתדרות וועד עובדי בזק נגד חברת בזק והמדינה. מדובר בהחלטה מה-27 לנובמבר שבה חוזר בית הדין הארצי על הקביעה שהביאה את המדינה לעתור לבג"ץ - לפיה לעובדי חברה (במקרה זה פרטית ע"ב) קמה הזכות לשבות כנגד כל החלטה של רגולטור שיש לה השלכה על זכויותיהם.
קו חדש שיחייב את הממשלה
בפסק הדין, חוזרות השופטות לאה גליקסמן וסיגל דוידוב מוטולה על אמירה מפסק דין של בית הדין האזורי לעבודה שלפיה "אין צורך להוכיח השלכות ברורות, מיידיות וודאיות אך יש להוכיח כי קיימת אפשרות סבירה שלהחלטה תהיינה השלכות על זכויותיהם ובטחונם התעסוקתי של העובדים" כדי שתעמוד לעובדים זכות השביתה.
מנדלבליט והפרקליטה מיכל אייסר שהתלוותה אליו הדגישו כי פסק הדין החדש, שפורסם לאחר פסק הדין בעניין חברת החשמל, מוכיח שפסק הדין בעניין חברת החשמל לא היה אירוע חד פעמי אלא שמדובר במגמה ברורה ועקבית של בית הדין הארצי לעבודה לבטל את הלכת בזק ולקבוע קו חדש שיחייב את הממשלה לנהל מו"מ עם עובדי חברות ממשלתיות ופרטיות כאחד בכל מקרה של שינוי מבני שישפיע על אותן חברות "ברמת אפשרות סבירה". הפרקליטים אמרו כי האפשרות שנוצרה לבטל את פסק הדין כעת היא בבחינת "הזדמנות של פעם בכמה שנים". מנדלבליט הדגיש כי מדובר בחוות דעת מקצועית וכי אין לו עמדה בשאלה עצמה, האם להמשיך בעתירה או לא.