נשים ערביות בשוק העבודה / צילום: שאטרסטוק
מחקר חדש מעלה כי בגיל התיכון חלק גדול מהנשים הערביות פונות ללימודי מדעים והנדסה, אך הן לא ממשיכות באותו מסלול בלימודים האקדמיים, שם שיעורים גבוהים מהנשים פונות לתחום החינוך. המחקר נערך על ידי החוקרת הדס פוקס ממכון טאוב, בסיוע רכזת התוכן תמר פרידמן ווילסון, במטרה לבחון את מצבן של הנשים הערביות בישראל מבחינת השכלה ותעסוקה.
שיעור הנשים הערביות שזכאיות לבגרות ובוחרות להרחיב לימודי מדעים והנדסה עומד על מעל 70% - לעומת 39% בקרב יהודיות. רוב נשי בלימודי מדעים והנדסה בתיכון היה גם בשנים 1999-2006. למרות שיעור גבוה של נשים שמרחיבות בתיכון מדעים (מלבד כימיה וביולוגיה), שיעור הממשיכות לתחומים קרובים בהשכלה גבוהה עומד על 31% בקרב יהודיות, 21% בקרב נוצריות, 22% בקרב הדרוזיות, ורק 9% בקרב המוסלמיות. בכלל, המחקר מעלה כי הישגי הנשים הערביות בבחינות הבגרות מתקרב לאלו של היהודיות הלא-חרדיות, וכי בנטרול הרקע החברתי-כלכלי, שיעור הזכאות לבגרות שלהן גבוה יותר.
הקשר בין השכלה אקדמית לתעסוקה חזק מאוד אצל נשים ערביות, ולכן במחקר התמקדו בשלבי ההכשרה השונים שלהן. החוקרת מציינת כי שיעורי הלמידה במוסדות להשכלה גבוהה עלו באופן משמעותי בין 2008 ל-2013, בעוד שבקרב גברים ערבים כמעט שלא חל שינוי. למרות השיפור המהיר בהשכלה, העלייה בשיעורי התעסוקה של הנשים הערביות היא איטית יותר. פוקס מציינת כי בשנת 2010 קבעה הממשלה יעד ל-2020 לפיו שיעור התעסוקה בקרב הנשים הערביות בגילאי 25-64 יעמוד על 41%, אך השיעור הזה עומד כיום על 34% בלבד. בקרב ערביות אקדמיות עומד שיעור התעסוקה על 75%, ולכן החוקרת צופה שיפור בשיעורי התעסוקה של כלל הנשים הערביות.
לפי פוקס, "נשים ערביות פונות בשיעורים גבוהים מאוד לתחום החינוך, הרווי בעובדים, וממעטות לפנות ללימודים ולתעסוקה בתחומים רווחיים יותר כמו מחשבים והנדסה - אף על פי שבתיכון יש רוב נשי בחלק גדול מהמגמות המדעיות. פיזור מאוזן יותר של תחומי הלימוד והתעסוקה בקרב הנשים הערביות עשוי להביא להשתלבות טובה יותר בשוק העבודה, ולהוות מקור צמיחה אפשרי למשק הישראלי בשנים הקרובות".
42% מהסטודנטיות המוסלמיות ו-46% מהסטודנטיות הבדואיות פונות ללימודי חינוך. בקרב הנשים הדרוזיות והנוצרות שיעור זה עומד על סביב 20%. בסך הכל, מעל 50% מהנשים הערביות בעלות תואר אקדמי למדו חינוך. החוקרת מציינת במחקר כי "אחת הסיבות העיקריות לכך היא האפשרות לנשים לעבוד בקרבת ביתן, ולכן הגדלת ההיצע המקומי של אפשרויות תעסוקה מתאימות ושיפור הנגישות של מקומות עבודה מחוץ ליישובי המגורים יכולה לעודד נשים ערביות לפנות לקריירה בתחומים מגוונים יותר".
הפניה של הנשים הערביות ללימודי חינוך פוגע בהן פעמיים - הראשונה, השכר בתחום החינוך נמוך יותר בהשוואה למקצועות המדעים; השנייה, תחום החינוך הפך להיות רווי ורבים לא מוצאים עבודה - כך, אם ב-2005 אחוז הערבים שלמדו חינוך והשתלבו בהוראה עמד על 90%, עשר שנים לאחר מכן ירד שיעור הערבים ל-59% בלבד. בקרב יהודים נשמרה יציבות - סביב 75%.