איימן ורפיק חרירי / צילום:רויטרס
כמעט שלוש שנים נדרשו ל-Vero כדי למשוך ולטפח 150 אלף משתמשים ייחודיים בפלטפורמה שלה ועוד שבוע אחד כדי להוסיף עוד 2.8 מיליון משתמשים חדשים. ליום אחד קצר היא אף דורגה במקום הראשון הכללי בדירוג הגולשים באפסטור והמקום השלישי בגוגל פליי. אם אתם חושבים לעצמכם "אוי לא, לא שוב" - לא שוב אפליקציה שרוצה להיות האינסטגרם-פייסבוק-טינדר הבאה, לא שוב יוזר, לא שוב תמונת פרופיל, צירוף חברים ועוקבים - אתם לא לבד. אבל כן שוב, שוב הצליחה אפליקציה אחת לייצר סביבה הייפ גדול.
הכל התחיל מאכזבה. אחת מאינסטגרם ששינתה שוב את האלגוריתם שלה, שנייה מסנאפצ'ט ששינתה את העיצוב שלה ושלישית עמוקה ומתמשכת מפייסבוק, טוויטר וכל המייליה על חוסר האחריות שלהן בסינון תכנים מזויפים או לא הולמים. באיזו התפוצצות של יאוש ובעזרתם של מובילי דעה מהסוג של המאה ה-21, החלו משתמשים בולטים, ובהם הרבה אוהבי צילום, קעקועים וקוספליי (התחפשות לדמויות מנגה ואנימה) להפנות מהפוסטים שלהם ברשתות החברתיות הוותיקות אל הפרופילים שלהם ב-Vero. בין שיתופי הפעולה היותר מוכרים אפשר למצוא מוסדות כמו מגזין הגברים GQ וחברת ההפקה של השחקן מייקל פסבנדר.
האפליקציה, מעין גרסה חשוכה ולא ידידותית של אינסטגרם, מאפשרת למשתמשים לשתף תמונות, קישורים, מוזיקה, המלצות וחדשות לחברים שמדורגים בארבע דרגות של קירבה. היא גם מאפשרת לאנשים למכור מוצרים תמורת עמלה "קטנה", כך לפי החברה. אלו הם חידודים קטנים לאפליקציות קיימות, קלות להעתקה, ובכל מקרה בשום צורה לא חידוש מסעיר או איזשהו איום.
המשתמשים ישלמו. מתישהוא
Vero יצרה את הבאזז הגדול סביב ההבטחה להיות "רשת חברתית אמיתית", בלי מודעות ובלי אלגוריתם שידחפו וינפחו נראות של תכנים בתשלום. מרחב בטוח מפני הרעה החולה של הרשתות - מודעות. במקום לתת ביס בעוגת הפרסום הדיגיטלי, שמוערך במאות מיליארדי דולרים ברחבי העולם, מתכננים ב-Vero לייצר מודל הכנסות מהשיטה המסורתית הגוועת של מנויים בתשלום. נכון להיום לא ברור כמה מתכוונים לגבות בחברה מהמנויים, אך אלו אמורים להסתכם בכמה דולרים בודדים בשנה, בערך עלות כוס קפה ומאפה. את ההכרזה על מחיר המנוי הצליחה החברה לדחות במיומנות, באמצעות הודעה כי מיליון המשתמשים הראשונים יקבלו את האפליקציה בחינם לכל ימי חייהם (מייל ברכותיי מטריד בפני עצמו). עם זאת אחרי שבסוף השבוע הכריזה Vero בחגיגיות שחצו את רף 3 מיליון משתמשים, הם גם מיהרו למשוך את רף המיליון "עד להודעה חדשה" והותירו אותנו להמשיך לנחש מתי יכנס לתוקף מודל ההכנסות המדובר.
זה אולי קצת נשמע מגוחך לגבות היום דמי מנוי ממשתמשים ברשת חברתית בעולם שבו כבר הורגלנו לכאורה לקבל זאת בחינם, אבל זו בסיס הפילוסופיה של החברה: משתמשים כלקוחות, לא כמוצר. בתמורה מציעים בחברה חוויה "אותנטית" שמבוססת רק על המציאות כפי שהיא יכולה לבוא לידי ביטוי בפיד דיגיטלי, כמו מה ומי אהבתי, בסדר הכרונולוגי של אירועי הדברים ולבצע מעקב סלקטיבי אחרי חברים כמו רק המלצות השמיעה של אחת ורק התמונות של אחר.
את האפליקציה פיתח המיליארדר אימאן חרירי, בנו של ראש ממשלת לבנון לשעבר ראפיק אל-חרירי, שנרצח זמן קצר אחרי שהתפטר מתפקידו ב-2004. חרירי הוא גם אחיו למחצה של ראש הממשלה הלבנוני כיום, סעד אל-חרירי. אימאן, שירש את הונו שמוערך ב-1.3 מיליארד דולר לפי פורבס, הקים את האפליקציה בעקבות תסכול ממדיניות השימוש ברשתות החברתיות האחרות. "כשהצטרפתי לרשתות החברתיות", סיפר חרירי בראיון ל-CNBC, "גיליתי שתנאי הפרטיות היו מאוד מוגבלים וקשים להבנה. וכשהתחלתי לקחת חלק אקטיבי ברשתות האלו, שמתי לב שההתנהגות של החברים שלי באינטרנט שונה מאוד מהעולם האמיתי". חרירי מאמין שהפלטפורמה של Vero יכולה להציע את החוויה הקרובה ביותר לעולם האמיתי ולשמש מקום כנה למפגש חברתי. אגב עולם אמיתי, המשתמש הראשון שהוצע לי לעקוב אחריו הוא זאק סניידר, במאי סרטי גיבורי העל הוותיק וחבר אישי של חרירי.
העניין הרב והלא צפוי באפליקציה תפס את Vero עצמה לא מוכנה. נכון להיום האפליקציה סובלת מבעיות טכניות שבני דור המילניום וצעירים מהם ימצאו כבלתי נסלחות. היא איטית להחריד, התמונות לעיתים נעלמות, חווה קשיים להסתנכרן עם הסמארטפון וחלק מהמשתמשים דיווחו על חוסר יכולות מוחלט להירשם אליה. לי למשל נדרשו שלושה ניסיונות שונים להעלות תמונת פרופיל ועוד שתיים כדי להעלות את התמונה הראשונה לפיד שלי. בינתיים גם אין לי חברים. בינתיים ב-Veroנעזרים, איך לא, ברשת חברתית צד שלישי (טוויטר) כדי לעדכן ולהתנצל על חבלי הלידה של האפליקציה (גרסת הבטא) בת השלוש. במקביל האפליקציה זוכה לתגובה חריפה בשל תנאי השימוש שלה, שהובילו לגל של פוסטים ומאמרים המדריכים את המשתמשים החדשים כיצד למחוק את היוזר שלהם.
חלק מקנוניה רוסית?
גם חרירי עצמו זכה לבחינה מדוקדקת. משתמשי טוויטר נמרצים הבליטו את הקשר של המיליארדר לחברת בנייה סעודית שהיתה בבעלות משפחתו של חרירי ושבה שימש סגן מנכ"ל. אוגר (Oger) פושטת הרגל, הותירה אחריה אדמה חרוכה וכ-31 אלף עובדים זרים ששוכנו במתקני מגורים לא הולמים וללא מזון. אף שחרירי טוען כי מכר את חלקו בחברה עוד ב-2013, הוא מזוהה עם אוגר במסמכים פנימיים משנת 2016, זמן קצר לפני שקרסה.
כאן זה לא נגמר. בטיים פרסמו כתבה נרחבת על תגלית טוויטר אחרת כי החברה מעסיקה שורה של מפתחים סובייטים שגררה תגובת אמוציונלית לא פחות מכמה משתמשים שראו ב-Vero חלק מהקנוניה הרוסית להתערב בנעשה בחברה והפוליטיקה האמריקאית. "האנשים שאני עובד איתם הם מוכשרים להפליא, מסורים, כנים שבאמת אכפת להם מחוויית המשתמש", אמר חרירי לטיים בעוד ראיון הודף האשמות. "כמות עצומה של יחס מושקעת במה שאנחנו עושים. ולכן זה לגמרי לא רלוונטי מאיפה הם באים. מה שחשוב הוא העבודה שהם עושים והמחויבות שלהם ליצור רשת חברתית מקוונת אמיתית ולא רשת מקוונת שמנצלת את העובדה שאנשים אוהבים להיות חברתיים", ציין חרירי בתקיפות.
העניין סביב האפליקציה השתולל כל כך שבאותו השבוע שהאפליקציה הפכה לראשונה באפסטור, היא גם ריכזה סביבה תנועת נגד נחרצת. בטוויטר נפוץ ההאשטג #DeleteVero וביוטיוב צצו כמה סרטונים ארוכים יחסית ומעייפים אבסולוטית שמתארים בפירוט מדוע חרירי הוא טיפוס מפוקפק. מאז האפליקציה ירדה למקום ה-16 באפסטור והרבה יותר נמוך בגוגל פליי, תוך שהיא לא מצליחה לשכנע שיש בכלל מקום בחיינו לרשת חברתית משגשגת נוספת.
Vero
שנת הקמה: 2012
תחום פעילות: רשת חברתית
משתמשים: 3 מיליון
מנכ"ל: איימן חרירי
משקיעים: Square Peg Capital,Blackbird Ventures ואחרים
גיוסי הון: 4 מיליון דולר
נתונים: crunchbase.com