יעקב שמואל / צילום: אייל פישר
כמה שנות מאסר שוות חשבוניות פיקטיביות בהיקף 700 מיליון שקל? 7.5 שנים מאחורי סורג ובריח וקנס בסך מיליון שקל - כך קבע היום (א') בית משפט השלום בראשון-לציון, אשר אישר הסדר טיעון אליו הגיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה עם מי שנתפס על-ידי המדינה תחילה כראש ארגון עברייני שהפיץ לא פחות מ-2,486 חשבוניות פיקטיביות, בסכום בלתי נתפס של מעל מיליארד שקל.
הנאשם, יעקב שמואל, הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בסיוע להפצת חשבוניות בשווי "מצומצם יותר" (ועדיין עצום בהיקפו) של כ-700 מיליון שקל, שסכום המע"מ בגינן עומד על כ-105 מיליון שקל. במסגרת ההסדר הופחת "מעמדו" מראש הארגון ל"מסייע".
במסגרת הסדר הטיעון עתרו הפרקליטות ובאת-כוחו של שמואל, עו"ד טליה גרידיש, לגזור עליו עונש "סגור" של 7.5 שנות מאסר לריצוי בפועל בניכוי תקופת המעצר, קנס כספי בסך מיליון שקל או שנת מאסר ומאסר על-תנאי לשיקול-דעת בית המשפט; ובית המשפט אישר את ההסדר.
תופעת הפצת החשבוניות הפיקטיביות נחשבת למכת מדינה בישראל, וכזו המצויה תחת עינה של רשות המסים. כתב האישום נגד שמואל חשף את מאחורי הקלעים של הרשתות העברייניות להפצת חשבוניות פיקטיביות, את סכומי-העתק שמועלמים מקופת המדינה בדרך זו ואת הדמויות הלא סטנדרטיות שמשתפות פעולה בתוכנית העבריינית. האישום המקורי - שהוגש על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) בדצמבר 2016 - כלל 6 נאשמים, ביניהם שלושה נאשמים בעלי עבר פלילי כלכלי עשיר ושני עורכי דין.
לפי כתב האישום, הנאשמים הקימו מיזם עברייני, במסגרתו הם הפעילו חברות לצורך הוצאת חשבוניות פיקטיביות וביצעה עבירות שונות, שעיקרן מכירת חשבוניות מס פיקטיביות תמורת תשלומי עמלה. כתב האישום שרטט את כל שלבי התוכנית העבריינית, את התחכום בניהול המערך האופרטיבי על-ידי ראש הקבוצה ו"עוזריו", במסגרתו שלט "הראש" באמצעות הקבוצה ועורכי הדין, בהקמת מערך של רכישת ומכירת חברות; הפצת חשבוניות פיקטיביות תמורת עמלה; איתור אנשים קשיי-יום, כך שיהיה קושי להעמידם לדין, ושימוש בהם כאנשי-קש, תוך החלפתם התכופה; תשלום משכורות לאנשי-הקש; שימוש בנותני שירותי מטבע (ציינג'ים) לצורך פריטת צ'קים והעברה של כספים במזומן - והכול כדי לממן ולנהל את מערך המרמה והתחמקות מתשלום המסים.
יעקב שמואל, שדינו נגזר הבוקר הנו בעל עבר פלילי בתחום עבירות המס, המרה והזיוף, הוא מי שנתפס תחילה כ"ראש" הרשת העבריינית. בראשית שנת 2014, נטען, החל שמואל לעסוק בארגון המיזם העברייני, שמטרתו הנפקת חשבוניות פיקטיביות והפצתן תמורת עמלה, במרבית המקרים בתחום הבנייה, ו"גייס" לטובת העניין פעילים נוספים. מהאישומים עלה, כי בחלק מהמקרים הקבוצה רכשה "חברות-קש", שכל מטרתן הפצת חשבוניות פיקטיביות, ואילו במקרים אחרים הקבוצה עשתה שימוש בחברות שביצעו פעילות חוקית, ללא ידיעת בעליהן, זאת לצורך הוצאת חשבוניות פיקטיביות.
הקבוצה זייפה ייפויי-כוח ומסמכים אחרים של החברות המרומות, על-מנת ליצור מצג לפיו חברות אלה הוציאו את החשבוניות הפיקטיביות במסגרת פעילותן כדין. שמואל ואחרים שכרו את שירותיהם של אנשים שמטרתם להתחזות לבעלי מניות, מנהלים ומורשי חתימה בחברות המפיצות - "אנשי-קש".
החשבוניות הפיקטיביות שהוצאו נמסרו לחברות שרכשו אותן לצרכי התחמקות מתשלום מע"מ ומס הכנסה. הן נחלקו לחשבוניות שניתנו על אף שלא סופקה בגינן סחורה ולא בוצעה עבודה, ולחשבוניות שניתנו במקרים בהם בוצעה עבודה או סופקה סחורה, על-ידי גורם שביקש להימנע מלהוציא חשבונית כדין בגין העבודה או הסחורה.
הקבוצה הפיצה, בעצמה או באמצעות אנשי-הקש או מפיצים בשטח, 2,486 חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של מעל מיליארד שקל, שסכום המע"מ בגינן עומד על סך של כ-160 מיליון שקל.
שמואל, כאמור, הורשע בהפצת חשבוניות פיקטיביות בסך 700 מיליון שקל "בלבד", במסגרת הסדר הטיעון שהושג בעניינו לאחר הליך גישור פלילי. זאת, בין היתר לאחר שירד באישום המתוקן ממעמדו כ"ראש הארגון" למעמד של חבר בארגון.
השופט גיא אבנון ציין בהחלטה המאשרת את ההסדר, כי השוואת כתב האישום המתוקן עם כתב האישום המקורי מגלה "תיקון מהותי לקולא", הן בהיקף העבירות בהן הורשע הנאשם (כ-700 מיליון שקל לעומת מעל מיליארד שקל), והן בכך שחלקו של שמואל בעצם הפצת חשבוניות פיקטיביות (להבדיל מתפקידו בראש הקבוצה העבריינית) מותן לדרגת "מסייע".
עוד ציין השופט כי ההסדר משקף "קניית סיכון" של שני הצדדים: המאשימה ויתרה על הסיכויים להרשיע את שמואל במלוא כתב האישום המקורי, ומאידך "זכתה" בהודייתו בכתב אישום חמור ומשמעותי, גם אם בהיקף מצומצם מזה שיוחס לו בתחילה. במקביל, הנאשם ויתר על הסיכויים להוכיח את חפותו, או לשכנע את בית המשפט כי חלקו בביצוע העבירות נמוך משמעותית מזה בו הודה בסופו של יום, ומאידך "זכה" להודות בכתב אישום מתון ומקל מזה בו עלול היה להיות מורשע. "שני הצדדים חסכו את אי הוודאות הכרוכה בניהול משפט", ציין השופט והוסיף כי מדובר גם בחיסכון עצום בזמן שיפוטי, שעתיד היה להשתרע על פני עשרות רבות של דיונים (רשימת עדי התביעה כללה כ-290 עדים).
שוק שחור משחור שמגלגל מיליארדי שקלים
פרשות של חשבוניות פיקטיביות מלוות אותנו כבר שנים, אבל נראה כי היקפן הולך וגדל כל העת. אם פעם דובר במיליוני שקלים, ובהמשך בעשרות ומאות מיליוני שקלים; היום כבר מדובר בשוק שחור משחור שמגלגל מיליארדי שקלים בשנה. הסיבה ל"צמיחה" הזאת, בין היתר, הנה העובדה כי הוצאת חשבוניות פיקטיביות היא אחת מהעבירות הקלות לביצוע. היא עוברת בדרך-כלל דרך הקמת חברות פיקטיביות (חברות-קש) ו/או חברות אמתיות שיספקו את החשבוניות הפיקטיביות, רוכש/ים של החשבוניות, ותשלום עמלה שמנה למנפיקי החשבוניות הפיקטיביות.
בתקופה האחרונה מככבות בכותרות כמה פרשיות ענק במסגרתן נחשפו לכאורה מספר רשתות עברייניות שהתמחו בהנפקת חשבוניות פיקטיביות. ולעיתים, השמות הנקשרים לחלק מהמקרים אינם קשורים כלל לעולם הפשע.
כך למשל עלה לאחרונה שמו של איש העסקים פרדי רובינסון במסגרת חקירה של ארגון פשע שהפיץ לכאורה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של כמיליארד שקל. בימים אלה חוקרת המשטרה את רובינסון בחשד, כי קיבל שירותים מארגון פשע שניהל מערך של הפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקפי-עתק.
נגד "חיילים" ומנהלים באותו ארגון פשיעה - שנוהל על-ידי משפחת פשע העומדת בלב הפרשה - הוגש לאחרונה כתב אישום חמור. כתב האישום משרטט תמונה של מכונה פלילית-כלכלית משומנת היטב - ארגון פשיעה כלכלית, אשר נשלט מספרד על-ידי ראשי הארגון ומנהל מערך משומן ומוסדר להפצת חשבוניות מס פיקטיביות בסכומי-עתק, שכל מטרתו להונות את קופת המדינה במאות מיליוני שקלים. רובינסון אינה חשוב בכך שנטל חלק בארגון, אך שמו נקשר לארגון לאחר שעלה החשד כי קיבל שירותים מחברים בו. רובינסון מכחיש את החשדות נגדו.
המאבק נגד החשבוניות הפיקטיביות חשף לאחרונה פרשיות גדולות וקטנות לכאורה כמעט מדי חודש, ובין היתר נעצרו לאחרונה שלושה קבלנים מאזור הצפון בחשד כי דרשו הוצאות על סמך חשבוניות פיקטיביות והשמיטו הכנסות בהיקף כולל של כ-7 מיליון שקל; הוגש כתב אישום חמור במסגרת פרשת הלבנת ההון בתחום כוח-האדם, בהיקף של כ-200 מיליון שקל, במסגרתו נטען כי אנשי וחברות-קש הוציאו חשבוניות פיקטיביות בהיקף עשרות מיליוני שקלים על-מנת להעלים מע"מ מהמדינה. במסגרת הפרשה, נזכיר, נעצר גם עדי צים, לשעבר מבעלי רשת הקמעונאות "כמעט חינם" וכיום בעלי חברת המימון וניכיון הצ'קים אס.אר אקורד; ואולם עניינו טרם הוכרע ולא הוגשו נגדו אישומים.
במקרה נוסף מהאחרונה עצרה הרשות בעל חברה בחשד כי קיזז חשבוניות פיקטיביות בסך כ-77 מיליון שקל.