גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לטיפול המחליף של משה אשר: החזר מס אוטומטי לאזרחים

למרות קדנציה מוצלחת, מנהל רשות המסים משאיר אחריו כמה נושאים שלא טופלו כראוי ■ דעה

משה אשר / צילום ארכיון: איל יצהר
משה אשר / צילום ארכיון: איל יצהר

מחליפו/תו של משה אשר, מנהל רשות המסים שצפוי לפרוש בקרוב, תי/ייכנס לנעליים גדולות. והן לא רק גדולות, אלא גם מהירות ומתוחכמות, והפכו את רשות המסים בתקופתו לקלת רגליים יותר במרדפה אחרי מעלימי ההון השחור. כשאשר נכנס לפני כחמש שנים לתפקידו, זה היה על רקע משבר כלכלי וירידה בגביית מסים. מאז, מנגנוני הגבייה רק הולכים ומשתכללים ומידי שנה מצליחים להגדיל את קופת המדינה מעבר לצפוי.

במהלך כהונתו אשר החל לדחוק את מעלימי המס לפינה, תוך שהוא מספק להם הליכי גילוי מרצון כאפשרות מילוט. הדחיקה של המעלימים כללה איתור יזום שלהם על ידי הצלבות מידע בין הרשויות ושיגור טפסים להצהרה על מקורות הכנסה; מלחמה בחברות הארנק, ומקלטי מס.

במקביל' אשר הוציא הוראות שעה וחידושים של נוהל גילוי מרצון, המאפשרים למעלימי מס לגלות מיוזמתם את העבירות לרשות, להסיר מחדלים ולקבל חסינות.

ניתן בהחלט גם להפנות אל אשר ביקורת במסגרת מהלכים מתבקשים שהיו צריכים להיעשות מעט אחרת, כדוגמת טפסי דרישה (5329) להצהרה אודות נכסים והכנסות בארץ ובחו"ל, שהגיעו גם ללא מעט אנשים מן השורה, רובם שכירים, אשר ירשו דירה או שהחזיקו חסכונות מן העבר בחו"ל בתמימות. ואלו מהווים דגי רקק, לעומת הכרישים הכבדים.

כדי להתקרב עוד יותר לנקודת השוויון, נראה שמחליפו של אשר יצטרך לטפל בנושאים הבאים:

- החזר מס אוטומטי. מיליארדי שקלים מיותרים גובה מאיתנו מס הכנסה בכל שנה וחלק גדול מהאזרחים כלל לא יודעים שמגיע להם כסף בחזרה. הנתונים מדברים על כל אזרח שלישי. אז בעידן שבו רשות המסים ממוחשבת לחלוטין ומקבלת באופן אוטומטי מידע מבנקים ובורסות ברחבי העולם, הגיע הזמן שייעשה קצת סדר בתוך הבית, ובסוף כל שנה האזרחים שנגבה מהם סכום כסף מיותר - יקבו החזרים ממס הכנסה. גם מבקר המדינה סבור כך.

- מיסוי תאגידים בינלאומיים. גוגל ופייסבוק, שהפכו בשנים האחרונות לדואופול הפרסום בעולם כולו וגם בישראל, גרפו לפי פרסומי לשכת הפרסום הממשלתית קרוב ל-97% מתקציב הפרסום של ממשלת ישראל. מה שנכון לממשלה, נכון גם לחלק נכבד מהמפרסמים בישראל שמשקיעים חלק גדול מתקציבי הפרסום שלהם בשתי החברות. כסף שיוצא מהארץ - ולא חוזר. החברות מסיטות רווחים למקלטי מס ומשלמות מסים נמוכים בישראל, אם בכלל. בעידן גלובלי רצוי לתכנן גם מערך שמביא בחשבון שחברות בינלאומיות הרשומות במדינות זרות, פועלות בישראל כאילו היו מקומיות, עד שזה מגיע למס.

- מלחמה בחשבוניות הפיקטיביות. עשרות אלפי קבלנים, ועצמאיים נופלים מידי שנה קורבן לתופעת החשבוניות הפיקטיביות, שרק הולכת ומתרחבת. מדובר בתופעה רבת קורבנות במיליארדים בשנה. רבים מדי מהשותפים למעגל החיים של החשבוניות האלו הם קורבנות, שלא ידעו שמדובר בהונאה ובכל זאת היו חשופים לאישומים פליליים. אחד הפתרונות לתופעה זו יכול להיות הקמת פורטל ייעודי, שבו יוכלו בעלי עסקים ולקוחות להזין את פרטי החשבונית ולקבל מידע מרוכז, כמו: פירוט מרשם החברות מיהם הבעלים של החברה, אישור ניהול ספרים, אישור קיום תיק במע"מ ועוד.

- הגדלת השקיפות בהחלטות מקדמיות. מבקר המדינה כבר התריע: ההחלטות המקדמיות של רשות המסים מתקבלות ללא תיעוד, ללא קריטריונים ברורים ובחוסר שקיפות. הדבר מוביל לחוסר התאמה מוחלט בין החלטה אחת לאחרת. ואין מה להתבלבל, לא מדובר על העובדים הפשוטים במשק או על בעלי העסקים הקטנים והבינוניים - אלא על הגופים הגדולים והחזקים במשק. חשוב שנדע איך וכמה אותם גופים משלמים מסים ולו לשם שמירת האמון במערכת.

■ הכותבת היא מומחית למיסוי פלילי והלבנת הון. 

עוד כתבות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית משפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?