נתניהו, כחלון וכ"ץ בישיבת ממשלה / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
בזמן שראש הממשלה נמצא בדרך לפגישה עם הנשיא טראמפ ומתכונן לנאומו בוועידת איפא"ק השנתית, הקואליציה של אחר פורים בכאוס. שר בכיר בליכוד שעימו שוחחנו הבוקר, הפנה אצבע מאשימה לשר האוצר, משה כחלון. לדבריו, הליכוד לא מעוניין בבחירות ואין לו קושי בשיח הפוליטי מול הסיעות החרדיות בכל הנוגע לתיקון חוק הגיוס, אך משום שכחלון נצמד בגישתו לשר הביטחון, אביגדור ליברמן, "אין לנו אפילו מה לשבת עם החרדים על נוסח של הצעה". השר ציין בפני "גלובס" שלא מדובר על 'חוק יסוד: לימוד תורה', חוק אשר לפי דרישת סגן השר יעקב ליצמן עשוי לגבור על ערכי השוויון ו/או להשוות את המעמד של לומדי תורה למעמדם של חיילים מתגייסים. "חוק היסוד מהסוג הזה הזה ירד מסדר היום. כולם מבינים שהוא לא יהיה", אמר.
מנגד, בכירים ב"כולנו" הסבירו היום ל"גלובס" שאחד הפתרונות המסתמנים הוא שינוי מועד סיום כנס החורף. "דחייה של שבוע בכל לוחות הזמנים והעברת ימי התקציב לשבוע השלישי של מארס, תעניק לכל הצדדים זמן כדי להגיע להסכמות". עם זאת הוסיפו, כי כאשר מדובר במריבה על התקציב - גם הליכה לבחירות היא נרטיב סביר מבחינתם. "אנחנו רוצים שהתקציב יעבור, זה מה שחשוב. בחירות בגלל תקציב עדיפות ל'כולנו' מאשר בחירות בגלל משבר ביטחוני, או בגלל ההתנהלות הערכית של נתניהו. בנושא האחרון 'כולנו' לא הובילה קו תקיף, ובחירות על סיגרים זה לא טוב לנו".
בכל מקרה, נתניהו כאמור נמצא כעת בוושינגטון, ובישראל מקובל שלא מפילים ממשלה ולא עוסקים בהישרדות פוליטית של הקואליציה בזמן שראש הממשלה עסוק בענייני חוץ. השרים כחלון, דרעי, בנט, ליצמן וליברמן ממלאים אחר כללי המשחק בהקשר הזה, ולכן אין סיכוי שהקואליציה תתפורר בימים הקרובים. המועד האחרון להסכמות בין הצדדים הוא אמצע מארס, התאריך שבו אמורה הכנסת להתכנס כדי להעביר את חוק התקציב.
בליכוד מנסים בינתיים לתקן את חוק הגיוס באמצעות מתווה שיפלה בין מועמדים חילונים לגיוס לבין מועמדים חרדים, אך באופן שימלא אחר דרישות בג"ץ. לוח הזמנים לחקיקה הזו הוא חודש ספטמבר, אך יהדות התורה וש"ס דורשות לעמוד בהסכם הקואליציוני שנחתם עימם עוד במהלך כנס החורף ועד לאמצע מארס, משום שהם מניחים שההזדמנות הפוליטית להפעיל את הלחצים ולבוא בדרישות היא בימים אלה. המתנה למועד מאוחר יותר, במהלך כנס הקיץ, לא תאפשר להם להשיג את רצונם.
נרטיב אחר לבחירות
אי-אפשר שלא להיזכר בתהליך פיזור הכנסת והכרזה על בחירות בשלהי 2014. ראש הממשלה היה מתואם אז עם ראשי הסיעות החרדיות ליצמן, גפני ודרעי בנוגע להרכב הקואליציה שתוקם מיד אחרי הבחירות, אולם ההבדל הוא שאז ישבו הסיעות החרדיות באופוזיציה והיו מוכנות להתמסר לנתניהו בתמורה להבטחותיו. הוא עמד בדבריו וסיפק להם את כל מה שחלמו עליו. כיום, יהדות התורה וש"ס נהנות ממנעמי השלטון ולכן תמוה שהן מוכנות לפזר את הממשלה הנוכחית. מה הסיבה לכך? במערכת הפוליטית מאמינים שנתניהו, שנתון בחקירות ותחת לחצים של המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה, מחפש נרטיב אחר ליציאה לבחירות. במקום להופיע בפני הציבור כמי שחשוד בפלילים, הוא ימצב עצמו כמי שלא נכנע ללחצי חוקי הגיוס של החרדים - וכך הוא לא יפזר את הממשלה והכנסת בגלל החקירות, אלא בשל לחצים קואליציוניים "רגילים".
במקביל, נתניהו משתמש במנהיגי העולם ובזירות החשובות בדרך אל הקלפי. כך, הוא עשוי להזמין את טראמפ לטקס פתיחת השגרירות האמריקאית בירושלים, והנשיא האמריקאי עשוי להיענות בשמחה רבה להזמנה. אם זה אכן יקרה, זמן קצר אחרי חגיגות ה-70 למדינה ורגע לפני יום ירושלים, גלי ההערצה לנתניהו יובילו אותו שוב לניצחון בקלפי.