שרגא ברוש/ צילום: התאחדות התעשייינים
מכתב ששלח יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים ונשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש לשר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן ולשר העבודה והרווחה חיים כץ, ואשר פרטיו הגיעו לידי "גלובס", חושף ויכוח חריף בין ההסתדרות הכללית לבין המעסיקים: עיקר הוויכוח הוא מסביב לפרשנות של ההסכם הקיבוצי שנחתם לפני שנה, בין הארגונים העסקיים ובין ההסתדרות, על קיצור שבוע העבודה במשק בשעה אחת כך שהוא יעמוד על 42 שעות שבועיות.
בימים האחרונים התברר כי כל צד בהסכם מפרש אותו בדרכו, ובין ההסתדרות לבין המעסיקים פרצה מחלוקת: ההסתדרות דורשת כי מתוקף ההסכם יעודכן חוק שכר המינימום, באופן שיבטיח ששכרם של העובדים שיעבדו 4 שעות פחות מדי חודש לא ייפגע. אלא שברוש זועם על דרישת ההסתדרות ומתנגד לתיקון חוק שכר המינימום באופן שיעדכן את שכר המינימום לשעה על 29.12 שקל.
"כל החלטה שתתקבל בנושא בקרב מקבלי ההחלטות הרלוונטיים בממשלה ובכנסת אינה נסמכת על ההסכם, ונעשית על דעת מקבליה בלבד", כתב ברוש לשרים. "בעת החתימה על ההסכם הקיבוצי עמדה לנגד נשיאות הארגונים העסקיים תמונת מצב שבה קיימת הסכמה על העלאת שכר המינימום ל-5,300 שקל ולאף אחד לא היתה כוונה להעלות את השכר מעבר לסכום זה".
עוד הוסיף ברוש, כי "תיקון חוק שכר המינימום, בניגוד לכוונת הצדדים משנה לגמרי את התמונה שעמדה לנגד עיני נשיאות הארגונים העסקיים, ולמעשה מהווה ייקור עלויות העסקה ושינוי פרקטיקת העסקה באופן בלתי צפוי, בלתי מתוכנן ומבלי שנשקל על ידי המעסיקים". בהמשך ברוש הזהיר ממתן פרשנויות רחבות להסכמים קיבוציים שנחתמים במשק, וכתב לשרים כץ וכהן: "תיקון חוקים או קבלת פרשנות באופן שלא עולה בקנה אחד עם כוונת הצדדים - עלולים בטווח הארוך ליצור תמריץ שלילי בקרב השותפים להסכמים לחתום על הסכמים קיבוציים".
בשיחה עם "גלובס" הסביר היום (א') ברוש כי ההסכם מנוסח באופן כזה שאין לו כל השפעה על שכר המינימום במשק, והוא מתייחס רק לקיצור שבוע העבודה בשעה אחת: "אם ההסכם יותאם לשכר המינימום - הרי שזה יחול על כלל העובדים במשק, וזאת בזמן שההסכם המקורי דיבר רק על קיצור שבוע העבודה לעובדים שעובדים 43 שעות בשבוע, ועם קיצור שבוע העבודה הם יעבדו 42 שעות. על שאר העובדים במשק, התיקון הזה לא אמור לחול. בשנים האחרונות המעסיקים הסכימו ששכר המינימום יעלה ב-1,000 שקל, כך שהדרישה החדשה הזאת לא תעבור. זה פשוט לא יקרה".
אלא שבהסתדרות נשמעים נחושים, ומשם נמסר בתגובה: "אנחנו עומדים על קיום ההסכם במלואו, כולל עדכון שכר המינימום והתאמתו ל-182 שעות עבודה חודשיות. אנחנו בטוחים שההסכם יכובד במלואו".
ההסכם לקיצור שבוע העבודה עתיד להיכנס לתוקף עם החתימה של שר העבודה על צו הרחבה במשק. בעבר אמר ניסנקורן, כי "על ישראל לשאוף לקיצור שבוע העבודה ל-40 שעות, כדי להשוות את מצבה של ישראל לממוצע של מדינות ה-OECD".