גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעקבות פרשת המסרונים: דיון מיוחד בוועדת החוקה בכנסת

(עדכון) - נציב תלונות הציבור על השופטים, אליעזר ריבלין: ב-15 השנים האחרונות היו בערך 3 המלצות של הנציב להעמיד שופטים לדין משמעתי - רוב ההמלצות לא התקבלו ■ ראש חטיבת החקירות במשטרה: התיק מבוסס על ראיות רבות, ואי-אפשר להציג את כולן באולם

הדיון היום בוועדת חוקה / צילום: רפי קוץ
הדיון היום בוועדת חוקה / צילום: רפי קוץ

ועדת החוקה של הכנסת התכנסה הבוקר (ב') לדיון מיוחד על דפוסי העבודה בין השופטים לבין גורמי אכיפת החוק - בעקבות פרשת חילופי המסרונים בין השופטת רונית פוזננסקי-כץ לבין עו"ד ערן שחם-שביט מרשות ניירות ערך.

"מי מגן על חירותו של החשוד כשיש תיאומים בין השופטת לנציג המדינה?", תהה יו"ר ועדת החוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), בפתח הדיון. "בנוסף לשאלת המעצרים יש את שאלת זיהום החקירה. האם זה המקרה היחיד? הטיעונים הראשונים שנשמעו בתחילה מפי הצדדים [בפרשת המסרונים, מ' ר'] היו כי 'מדובר במעשים שבשגרה'. האם כל המערכת נגועה?".

בין המשתתפים בדיון: פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן; השופט בדימוס אליעזר ריבלין - נציב תלונות הציבור על השופטים שחיבר את הדוח בו המליץ להעמיד לדין משמעתי (ולא פלילי) את פוזננסקי-כץ; השופט בדימוס דוד רוזן - נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (דוגמת שחם-שביט); השופט בדימוס צבי סגל; השופט מיכאל שפיצר מנהל בתי המשפט; ראש חטיבת החקירות במשטרה, תנ"צ ערן קמין; יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה; וראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה.

השופט ריבלין, שחיבר את הדוח, אשר לראשונה משתתף בדיוני הוועדה, אמר בדיון כי "ב-15 השנים האחרונות היו בערך 3 המלצות להעמיד שופטים לדין משמעתי - רוב ההמלצות לא התקבלו".

ריבלין תיאר כיצד בפרשת המסרונים "נוצר כשל אסתטי ואתי בקשר שבין השניים" - פוזננסקי-כץ ושחם-שביט - וכי השופט עלאא מסראווה אליו הועברו הדיונים בתיק קיים אותם בצורה הנדרשת, לדעתו (עליה יש חולקים, לדבריו): בעת שעיין בחומר הסודי - פרש ללשכתו "וקיים דיון עם עצמו" ולא במעמד התביעה.

ריבלין עוד ציין כי סלומינסקי אבחן נכון את מוקד הבעיה, וכי "הצד החיובי הוא המענה שנתנו כל הרשויות. זה התחיל ברשות הרביעית - התקשורת - שהציפה הבעיה מלכתחילה".

בנוסף, ציין, "כבר באותו ערב שבו הדברים פורסמו פנו במשותף השרה שקד ונשיאת העליון חיות. זה חריג, וזה ממחיש את החומרה בה שתיהן ראו את הדברים. שתיהן ביקשו בכתב ובעל-פה שהבירור ייעשה בדחיפות".

בהמשך תיאר כיצד "הצד האסתטי והאתי הוא זה שנפגע, וזה פועל יוצא של הקשר בין השניים. נוצר כשל מהותי בקיום הליכים טרם משפט - הוצאת צווי חיפוש, הוצאת צווי מעצר, קיום דיונים בבקשות להארכת מעצר - כל השלבים שבהם חזקת החפות עומדת לאדם".

בעדויות השניים, המשיך ריבלין, התגלה כי קשר דומה לקשר בין שחם-שביט לשופטת לא היה קיים בינה לבין נציגי המשטרה לשופטת, "וזה גרם לכך שהשיבוץ לא נעשה בצורה שצריכה להיות - היוזמה צריכה להיות של נשיא בית המשפט".

יצוין כי אמש (א') הודיעה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, לנשיאי בתי המשפט ברחבי הארץ על הקמת צוות בדיקה בכיר לבחינת ההיבטים המערכתיים של ממשק העבודה בין גורמי התביעה ובין שופטים הדנים בבקשות לפני הגשת כתב אישום. הצוות הוקם בעקבות ממצאי הנציב בפרשה האמורה, אשר העלו כשלים בהליך מינוי שופטים לדיונים בתיקים ובקשר בין השופטים לגורמי התביעה - בדגש על האופן בו "נבחרה" פוזננסקי-כץ לדון בהארכות המעצר בתיק. 

ביקורות נוספות שהעלה הנציב נגעו להחלפת מספרי הטלפון בין פוזננסקי-כץ לשחם-שביט וכן לנוהג לקיים דיונים מקדימים בלשכת השופטת לפני דיוני הארכות מעצר, נוהג שכינה "תקלה מערכתית".

טרם החל הדיון מסר ח"כ סלומינסקי כי "ככל שעוברים הימים ,ונחשפים הפרטים, מתברר כי אין נהלים, או שהם לא מתממשים בחלק מהמקרים, ומתחדד הצורך בהבהרת הנהלים לעבודת השופטים עם כלל הגורמים האמונים על אכיפת החוק. אם המערכת לא תעשה כן, נידרש לכך בחקיקה".

ניצן פתח בכך ש"חריגות קורות בכל מקום", והדגיש כי לא נמצאה במקרה הזה שמץ פגיעה בזכויות העצור, "חשש עליו דיברו כאן קודם". הנורמה היא, תיאר, שבהארכת מעצר "נותנים לשופט חומר חסוי, והוא קורא לבד, אבל לפעמים הוא קורא החומר הסודי - שלפעמים זה ארגזים - במעמד אחד הצדדים כדי להבין מה הוא רואה בחומר החסוי. אני חושב שזה תקין", כיון שבלי שיבין מה מונח בפניו לא יוכל לקבל החלטה נכונה. "השאלה אם העיון הוא בלשכה או באולם - זה פחות משנה". המהות, תיאר, היא שיבין מה רואה. ניצן ציין, עם זאת, כי "כל מילה שהסנגור יכול לשמוע - צריכה להיעשות בנוכחותו".

בהמשך חידד ניצן כי "תובעים לא צריכים להסתמס עם שופטים. התחיל כאן בתיאום, וזה הידרדר. כל מי שראה את התכתובת - נדהם, גם כשהתבררה התמונה המלאה שנחזתה להיות שונה מזו שנראתה מלכתחילה".

ניצן הדגיש כי "בדקתי עם פרקליטים שאחראים על מחוזות, הם לא מכירים משהו כזה. אולי כולם שקרנים - אבל נכון יותר בעיניי שהיה כאן מקרה חריג".

ניצן העיר כי יש לבצע אבחנה בין חוקרים של רשות ניירות ערך או של המשטרה - לבין התביעה: "התנהלות תובעים זה דבר אחד, והתנהלות חוקרים זה דבר אחר. חוקר מול שופט זו מערכת אחרת", אמר.

עוד התייחס ניצן בדבריו לטענה בדבר ימי המעצר המוגזמים, וציין כי "90 יום - זה החריג. לרוב זה מגיע עד 30 יום".

השופט בדימוס דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (דוגמת שחם-שביט), טען כי "יש לאסור כל קשר שהוא בין תובע, טוען, חוקר - גם בעניינים מינהליים. יש מזכירות בית משפט, יש עוזר משפטי, יש מתמחה. אין דבר כזה לפנות לשופט".

רוזן הציע כי "גם דיונים חסויים צריכים להירשם בפרוטוקול - והפרוטוקול יועבר על-ידי העוזר המשפטי או השופט לכספת בית המשפט".

ראש חטיבת החקירות במשטרה, תנ"צ ערן קמין, תיאר את נושא המעצרים מהזווית המשטרתית: "בשיקולים שלנגד עינינו נבחנת השאלה האם המעצר המבוקש עומד בקנה אחד עם התכליות שבחוק - מסוכנות, שיבוש חקירה והימלטות מדין. הסנגור הציבורי לא יסכים אתי, אבל אנחנו עושים עבודה עמוקה בנושא הזה. התכלית היא לא להושיב עציר עם פשפשים אלא למנוע ממנה לשבש חקירה או לבצע שוב את העבירה בה חשוד. אנו עושים זאת במשורה ונתונים לאחר מכן לפיקוח בית המשפט בערכאות השונות.

"התיק הזה שבגינו התכנסנו הוא מבוסס ראייתית. עתיר תוצרים. את ההיקף הזה קשה להכיל באולם המעצר בדיון בפני שני הצדדים - הן בגלל כמות החומר והיקפו האינטלקטואלי והן בגלל הרצון שלא לחשוף".

ח"כ בצלאל סמוטריץ הציג לפני כן עמדה מנוגדת, תוך שציין נתונים המדגישים את העליה התלולה במעצרים: "האינטרס הציבורי איננו חזות הכול, ויש פער עצום בין הרטוריקה החוקתית אודות זכויות העצור לבין המציאות. מאז 1998 אנחנו בעלייה טורית במעצרים - הן במעצר ימים והן במעצר עד תום ההליכים. הורחב מושג המסוכנות וצומצמו חלופות מעצר. אמנם יש קשיים אינהרנטיים כמו העומס, בו כל רבע שעה מתחלף התובע מול השופט, אבל בגלל המדרון החלקלק הזה - זה צריך לבנות חומה גבוהה יותר. להחזיר את חזקת החפות, ובזה עוסקת הצעת החוק עליה אנו עובדים".

ראש ראשות נירות ערך, ענת גואטה, אמרה כי "עו"ד שחם-שביט, יועמ"ש מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך [ולא חוקר או תובע] - פעל תמיד בערכי השקיפות והציות לחוק. מדובר במקרה חריג של טעות בשיקול-דעת בתיק חריג בהיקפו. העובד מצוי בעיצומו של הליך משמעתי, שלא אוכל להתייחס אליו או אל החקירה. כשיסתיימו ההליכים, נבצע תחקיר פנימי כדי לוודא שהתקלה לא תחזור".

הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, טען כי יש לדעתו לאסור באופן גורף על דיונים במעמד צד אחד ("איך אני יודע בכלל שהיה דיון במעמד צד אחד?") ותיאר גם הוא את היד החמורה על הדק המעצרים בישראל ביחס למדינות העולם: "הגידול בשני העשורים האחרונים הוא לא בגלל הגידול בפשיעה, והוא ביחס לא פרופורציונלי לגידול באוכלוסייה".

ביחס לתנאי המעצר ציין כי "ניר חפץ לא לבד: בדוח האחרון שלנו מופיעים בבתי מעצר מצפון ועד לדרום המדינה פשפשים וקרציות ותנאי מחנק וצפיפות. עציר אחד ניער שמיכה לעיני מבקרים וכמות גדולה של טפילים יצאה משם. זה חייב להיות חלק מהדיון בו אנו עוסקים".

השופט צבי סגל, ששימש סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, הדגיש כי לדעתו, "הדרך לתקן את הפמיליאריות היא ששופט ששומע דיונים במעמד צד אחד, בשלב בו נדרש מתן צו, לא ישמע אחר-כך דיונים במעמד שני הצדדים".

ח"כ רויטל סוויד תיארה כי מהיום "גם כשיש דוח חסוי עם קרגלים רבים - נגמרה היכולת לקיים דיון במעמד צד אחד. אם יש דיון כזה - שיגובה בפרוטוקול"; וח"כ קארין אלהרר עמדה על העובדה שהדיון מתקיים בעקבות פרשה בה מעורבים אישים מפורסמים: "צריכים עצירים מיוחסים כדי שהנושא יעלה לדיון? זו בושה".

סלומיאנסקי סיכם את הדיון באמרו כי יש להמתין לתוצאות דיוני הוועדה האמורה שהוקמה אמש אולם כבר נראה כי יידרש, בין השאר, "שינוי דרמטי של חוק המעצרים".

עוד כתבות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

המייסד של החברה בעלת הצמיחה המהירה בעולם מגלה את הסוד

הסטארט-אפ הראשון שהקימו נמכר למיקרוסופט, חברת אבטחת הענן שלהם מכניסה 350 מיליון דולר בשנה, ורק החודש הם עשו עסקת ענק נוספת ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים