דואר ישראל / צילום: איל יצהר
חברת דואר ישראל תשלם 26,050 שקל לאדם ששלח חבילה ובתוכה בולים יקרי-ערך, אשר לא הגיעה ליעדה - כך קבע בית המשפט לתביעות קטנות בחדרה.
בחודש מארס 2017 שלח התובע חבילה בדואר בינלאומי מהיר (EMS) לרוסיה. הוא שילם דמי ביטוח בעבור החבילה, תוך שהוא מצהיר כי שווי התכולה עומד על 25 אלף שקל. החבילה, שהכילה אוסף בולים נדיר, עשתה דרכה ללקוח בסנט פטרסבורג שביקש לרכוש את הבולים.
התובע טען כי החבילה לא נמסרה לידי הנמען ברוסיה, ועל כן הוא תבע את דואר ישראל לפיצוי, בהתאם לביטוח שרכש לחבילה ולהצהרה על שוויה כאמור.
דואר ישראל טענה מנגד כי על התובע מוטל להוכיח את שווי התכולה, ובהתאם לכך ייקבע הפיצוי. עוד טענה החברה כי דבר הדואר, בהסתמך על תשובת מנהל הדואר הרוסי, נמסר ליעדו, אולם אישור המסירה אבד.
בית המשפט בחר לקבל את גרסת התובע ואת זכות תביעתו בסכום המקסימלי שבו בוטחה החבילה. הרשמת הבכירה קרן מרגולין-פלדמן טענה כי אם חברת דואר ישראל סבורה כי היא לא צריך לפצות את השולח, אזי עליה להוכיח כי המסמכים המאמתים את החתימה אבדו בנסיבות של כוח עליון; ולכן "בהיעדר ראיות לעניין נסיבות אובדן אישור המסירה, יש לראות את הנתבעת כמי שלא הוכיחה שבוצעה מסירה כדין לידי הנמען באמצעות מנהל הדואר הרוסי. באין מסירה כאמור, עומדת לתובע הזכות לתבוע בגין אובדן דבר הדואר, ומתקיימות הנסיבות המצדיקות פיצוי בשיעור הנזק המבוטח ודמי המשלוח ששולמו".
לפיכך קבעה הרשמת כי התובע יקבל סך של 25,303 שקל ועוד 750 שקל כהוצאות משפט.