גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכוונה טובה, המוצר כושל: למה קרנות ההייטק לא מתרוממות

למרות הכישלון המסתמן של היוזמה הממשלתית להגדיל את השקעות המוסדיים בהייטק, אסור להרים ידיים

96% מהכסף שזורם לתעשיית ההון סיכון הישראלית הוא כסף זר  / איור: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
96% מהכסף שזורם לתעשיית ההון סיכון הישראלית הוא כסף זר / איור: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

1. איזו החמצה! הכוונה היא לכישלון המסתמן של קרנות ההייטק כפי שבאה לידי ביטוי בכותרת הראשית של "גלובס" ביום רביעי האחרון. הרי לישראל יש תעשיית הייטק משגשגת ששמה יצא למרחוק. מצד אחד, קיימת פה תשתית של ידע וחדשנות בלתי ניתנת לערעור, שהונחה לאורך שנים ארוכות ומושכת אליה השקעות עצומות, משהו כמו 5 מיליארד דולר מדי שנה לתעשיית ההון סיכון, ומצד אחר הכסף הישראלי, בין היתר המוסדי, אינו פקטור בתעשייה הזאת. המוסדיים משקיעים שברירי אחוזים בלבד מהיקף הנכסים שלהם בהייטק, אף שזו התעשייה הכי צומחת בישראל.

כבר הצגתי כאן בעבר את הנתונים, וכדאי לחזור עליהם שוב ושוב, כדי להמחיש את האבסורד: 96% מהכסף שזורם לתעשיית ההון סיכון הישראלית הוא כסף זר. רק 4% הוא כסף מקומי. הגופים המוסדיים מנהלים יותר מ-1.5 טריליון שקל, 1,500 מיליארד שקל, ורק 0.2%-0.3% מתוכם מושקעים בתעשיית ההייטק המקומי. זה כלום, זה מגוחך, ושום תירוץ של רגולציה לא יכול להסביר את המצב המעוות הזה.

כיצד קורה שכל העולם מגיע לפה, מאמין בתעשייה הזאת, חוץ מישראל עצמה?

2. האוצר הבין את האבסורד, ומתוך כוונה באמת טובה, להגדיל את השקעות המוסדיים בהייטק, הוא פרסום מכרז להקמת ארבע קרנות הייטק הזכאיות לתמריצי מדינה שונים (כמו הגנה מפני הפסדים), שייסחרו בבורסה לניירות ערך בת"א. האוצר והבורסה קיוו שקרנות הנאמנות הללו יספקו אפשרות להשקה בחברות סטארט-אפ באמצעות מכשיר סחיר ונגיש ועל פי המתווה של הקרנות הן היו אמורות להשקיע 50% מהונן בחברות טכנולוגיה הנסחרות בבורסה ובשווקים זרים, ועד 50% בחברות היי-טק פרטיות ישראליות. ההון המינימלי לרישום עמד על כ-400 מיליון שקל, כלומר 1.6 מיליארד שקל בסך הכול והמדינה הייתה אמורה להציע, כאמור, הגנה מפני הפסדים בהיקף של עד 20% מההשקעות הלא סחירות. כמו כן, לשתיים מהקרנות תהיה אפשרות לגיוס חוב בערבות מדינה של עד 100 מיליון שקל, וכולן אמורות היו להיסחר בבורסה כעוד מכשיר השקעה לציבור הרחב.

חמש קרנות ניגשו למכרז. הן היו אמורות לגייס כספים מהציבור, ו-4 הקרנות הראשונות שיעמדו בתנאי הרישום לבורסה יזכו לתמריצי המדינה. למכרז ניגשו איילון קרנות נאמנות, תמיר פישמן, אלומות, אי.בי.איי ואקסלנס נשואה. אחת המתמודדות אף יצאה לקמפיין אונליין ובטלוויזיה כדי לנסות לגייס את הקרן מהציבור. עד כאן יפה, אבל יש מרחק גדול מאוד בין כוונות טובות לביצוע טוב. הרי הכול נופל בסופו של דבר על ביצוע ועל איכות המוצר.

3. בשבוע שעבר חשף "גלובס" שהמהלך המבורך והמשותף של הבורסה ומשרד האוצר להקמת קרנות הון סיכון עומד להיכשל. גורמים בקרנות המתמודדות מאשימים את מערך ההפצה הבנקאי שהגדיר את המוצר בסיכון מיוחד או סיכון גבוה ולכן בפועל מרחיק את הציבור מהמוצר הזה.

ייתכן שהטענות של הקרנות על מערך שיווק שלא מעוניין לשווק את המוצרים לציבור הוא מוצדק, אלא שיש עוד סיבה עיקרית לכישלון המסתמן: הכוונה טובה, אבל המוצר פגום.

הנה כמה מהפגמים, שגורמים לחוסר הרצון של המוסדיים בעצמם להשקיע בקרנות:

עירוב של השקעות סחירות ולא סחירות באותה קרן: עבור משקיע מוסדי שיכול להשקיע ישירות בחברות הייטק נסחרות אין שום היגיון להשקיע בקרן ש-50% מהחזקותיה הן בחברות נסחרות ולשלם על כך דמי ניהול.

איכות המנהלים בקרנות המתמודדות: הקרנות אינן מצטיינות בנבחרת של משקיעי הייטק מנוסים בעלי רקורד של הצלחה מוכחת בהשקעות מהשנים האחרונות. חלק מהמנהלים כיהנו בתפקידים בכירים בחברות בינלאומיות אולם אין להם ניסיון בהשקעות הון סיכון. אחרים הם אמנם יזמים מצליחים בתחום מסוים אלא שגם להם אין ניסיון מוכח בתחום. מנהלים אחרים באים מתעשיית ההון סיכון אולם לא נחשבים מנהלים מוצלחים (אחרת היו מגייסים קרן הון סיכון רגילה).

אסטרטגיית השקעות לא ברורה: קרנות הון סיכון מודרניות מתמחות בתחומי השקעה מאוד מסוימות וכך משפרות את סיכוייהן להצליח. הקרנות הנסחרות לא הצהירו על כל אסטרטגיית השקעות הגיונית. ככל שפיזור ההשקעות רחב יותר ומגוון התחומים רחב יותר - הסיכוי להצליח קטן יותר.

החיסרון המשמעותי של קרן סחירה: הקרן מחויבת לפרסם אחת לרבעון את החזקותיה ואת שווי השוק שלה, וזו הופכת להיות מגרעה גדולה. חברות סטארט-אפ אינן ששות לחשוף את שוויין לציבור ולכן רק אלה שאין להן אפשרויות אחרות יגייסו מהקרנות הנסחרות - מה שיפחית את סיכויי הצלחתן.

התזמון: היקף השקעות ההון סיכון בישראל עולה משנה לשנה בשמונה השנים האחרונות. האם בשוק של היום יש באמת מקום לארבע קרנות חדשות?

ההיסטוריה: בשנות ה-90 היו כמה קרנות הון סיכון שנסחרו בבורסה - אף אחת מהן לא הצליחה להניב תשואות מעולות למשקיעיה ולשרוד לאורך זמן. זהו עוד גורם שמרתיע את המוסדיים.

4. האם צריך להרים ידיים בניסיון להכניס יותר כסף ממוסדיים ישראליים לתעשיית ההייטק המקומית? ממש לא.

העובדה שהבורסה פורחת בשנה האחרונה, מאז כניסתו של איתי בן-זאב לתפקיד המנכ"ל והפעולות שיזם יו"ר רשות ני"ע היוצא שמואל האוזר, רק מחדדת את ההחמצה: יש זרם של הנפקות אקוויטי, חלקן של חברות גדולות כמו פתאל, אבל אף אחת מהן לא בתחום ההייטק. חשוב מאוד שקרנות ההייטק יתרוממו, למרות הקמפיין שמנוהל נגדן כאילו מדובר בזריקת כספי ציבור לשווא (בסך הכול מדובר ב-1.6 מיליארד שקל, כסף מוסדי קטנטן).

יש שתי בעיות עיקריות בממשק בין כסף מוסדי ישראלי לקרנות הייטק, שצריכות לבוא על פתרונן.

הראשונה היא הפליית מס בין משקיעים זרים למשקיעים ישראלים. בעבר האוצר השתכנע מהטענות שהעלו הגופים המוסדיים וקרנות הון הסיכון על הבדלים במיסוי בין משקיעים ישראלים למשקיעים זרים בקרנות הון סיכון. כך, למשל, המדינה מטילה מע"מ על דמי הניהול השנתיים שמשלמים המשקיעים הישראלים לקרנות הון הסיכון בעוד שמשקיעים זרים אינם נדרשים לשלם מע"מ על השקעותיהם.

דמי הניהול, העומדים לעתים קרובות על 2.5% בשנה מגובה ההשקעה, עשויים להגיע לסכומים משמעותיים ככל שההשקעה מתמשכת על פני שנים רבות יותר. לכן, לענייני המע"מ יש פקטור בהפחתת המוטיבציה להשקיע. גם במיסוי דמי ההצלחה בקרן קיימים הבדלים. משקיעים אמריקאים, למשל, משלמים מס רווחי הון בשיעור של 25%, בעוד שבישראל נגבה מס בשיעורים גבוהים יותר ממשקיעים פרטיים וממוסדיים שהשקיעו כספי נוסטרו. השורה התחתונה היא שרשות המסים צריכה ליישר קו מבחינת הכללי המיסוי למשקיעים ישראלים ומשקיעים זרים בהייטק.

הבעיה השנייה של חברות הייטק, בין שהן קטנות ובין שהן בינוניות או גדולות, היא שאין שום מוטיבציה לרשום את מניותיהן למסחר בת"א. זו ההיסטוריה, זו הסחירות, זו הרגולציה, זו התדמית הטובה יותר של נאסד"ק - כל המכלול הזה מרחיק חברות הייטק מהבורסה בת"א. איך אפשר לפתור זאת? זה כמובן לא עניין לקוסמות, כי מדובר בתהליכים ארוכי טווח (כמו גם הכנסת שותף זר מתאים לכך לבורסה). בסופו של דבר זה גם עניין של תמריצים שידחפו חברות הייטק לעבר הבורסה המקומית. ותמריצים, בין היתר, הם גם הטבות מס, פקטור מאוד משמעותי בכל החלטה לרישום למסחר.

להטבות המס, בעיקר בגלל טבע, יצא שם רע מאוד, אבל כל עוד הן נעשות בצורה מידתית וכל עוד הן נעשות בתנאים הגיוניים, הן טובות לשני הצדדים.

כותרת גלובס 28.2.2018

עוד כתבות

יובל זעירא, מנהל השקעות ראשי, לאומי פרטנרס / צילום: אורן דאי

בכל שבוע שמועות על עסקה: איך הפכה לאומי פרטנרס לחברה הפעילה בשוק ההון

זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, שכבר חולשת על פורטפוליו של כ-4 מיליארד שקל, יצרה לעצמה תיק השקעות אקלקטי, שעליו נוספה השבוע חברת האבטחה "צוות 3" ● מנהל ההשקעות הראשי של לאומי פרטנרס: "רוצים לייצר תשואה עודפת ומצד שני לא להיות תלויים בשוק ההון"

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יניב נדב, דוברות הכנסת

ליברמן מעמיק אחיזתו בכנסת: אושר פיצול והקמת שלוש ועדות חדשות

בין הוועדות החדשות - ועדת התשתיות ושירותי דת יהודיים של ח"כ יוליה מלינובסקי ● במהלך הישיבה הבוקר הפעילה מפלגת ישראל ביתנו לחץ שהוועדה שתקום תהיה קבועה ולא מיוחדת, בניגוד לחוות-הדעת של יועמ"ש הכנסת, עו"ד שגית אפק ● בדיון עלה כי בהגדרת סמכויות הוועדה היא בהכרח תיקח סמכויות מוועדות קיימות

תמר זנדברג / צילום: מאיה ברן

הממשלה אישרה תוכנית אקלים, אך היישום שלה מוטל בספק

לאחר חודשים ארוכים של סחבת, הממשלה אישרה תוכנית הפחתת פליטות כמתחייב בהסכם פריז ● התוכנית קובעת יעדים צנועים ביחס למרבית המדינות המפותחות ונעדרת מנגנוני פיקוח שיבטיחו את יישומה ● הנוסח שאושר לבסוף רודד משמעותית ע"י משרדי הממשלה

גיוס חברות ספאק / צילום: צילום מסך מתוך אתר נאסדק

השווי מנופח והמניה צונחת: מה עובר על חברות הספאק?

בשליש הראשון של 2021 גייסו חברות ספאק כמעט 100 מיליארד דולר. זה המון כסף שרק מחפש חברות להתמזג איתן ● התוצאה לפעמים היא שווי מנופח ומחיקות כבדות של המניה, כמו שקרה לכמה חברות ישראליות החודש

הנהלת ועובדי פיוניר בטקס פתיחת המסחר בנאסד"ק / צילום: Nasdaq, Inc.

פיוניר תשלם 1.4 מיליון דולר במסגרת פשרה עם משרד האוצר של ארה"ב

חברת הפינטק הישראלית, שהחלה להיסחר בוול סטריט לפני מספר שבועות, לא חסמה לטענת המשרד עסקאות של גורמים מאזורים שהוטלו עליהם סנקציות ● מדובר בהפרות שבוצעו לטענת משרד האוצר האמריקאי בשנים 2013-2018, וסך העסקאות היה כ-802 אלף דולר

מכרה לבדיל / צילום: Reuters, Willy Kurniawan

מחיר הבדיל מגיע לשיא כשזן הדלתא מפריע לאספקה

סוחרים מהמרים שהביקוש למוצרי אלקטרוניקה יישאר גבוה בזמן שנגיף הקורונה מגביל את ייצור הבדיל בדרום מזרח אסיה

דר' אירית יניב, מקימת קרן אלמדה / צילום: איל יצהר

המנכ"לית שמקדמת נשים לתפקידים בכירים: "החברות מהפילאטיס שואלות אותי באילו חברות השקעתי ולמה"

כשד"ר אירית יניב, מייסדת שותפות המו"פ הראשונה במדעי החיים אלמדה ונצ'רס, קיבלה את התפקיד הניהולי הבכיר הראשון שלה - היא שמה לב שמסביבה יש רק גברים ● עכשיו, במיזם חדש, היא מעודדת נשים נוספות ללכת בעקבותיה: "ראיתי שיש הרבה מנהלות בשכבות הביניים  - אבל שם זה נעצר"

התור לבדיקת קורונה לנתב"ג, כעת / צילום: תמונה פרטית

טסים לחו"ל? אלה החברות שמציעות בדיקות קורונה

החל מיום שלישי, סופר-פארם תציע בדיקת קורונה ליוצאים לחו"ל ● המחיר: 119 שקל, ולמחזיקי כרטיס לייף סטייל - 89 שקל ● את המחיר הנמוך ביותר לבדיקת קורונה לפני טיסה עדיין מציעה חברת אומגה, שפועלת בנתב"ג

השר יועז הנדל / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הנדל יוצא נגד ועדת הרבנים המשגיחה על הקווים הכשרים של הציבור החרדי

לפי ההחלטה החדשה של שר התקשורת, חברות הסלולר יחויבו לפרסם מספרים חסומים בקווים הכשרים ולנמק את סיבת החסימה תוך יממה ● בנוסף, ייאסר עליהן לחסום מספרים של מוקדי חירום ומצוקה

אל"מ גיל פנחס / צילום: דובר צה"ל

ראש אגף תקציבים חדש במשרד הביטחון: אל"מ גיל פנחס

אל"מ פנחס יועלה לדרגת תא"ל ויחליף בתפקידו את תא"ל אריאלה לזרוביץ', שכיהנה בתפקיד ב-4 השנים האחרונות ● הוא כיהן במגוון תפקידים ביחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל ומשמש בתפקידו הנוכחי כרמ"ח תכנון

משה מורגנשטרן, משנה למנכ"ל מנורה מבטחים ומנהל אגף מערכות מידע וטכנולוגיה / צילום: יח"צ

בשיתוף IBM: מנורה מבטחים וחמש חברות ביטוח בינלאומיות יאתרו סטארט-אפים ישראליים בתחום האינשורטק

הסטארט-אפים שייבחרו יקבלו ליווי טכנולוגי ועסקי ממנורה, מחברות ביטוח בינ"ל וממומחי טכנולוגיה של IBM, חלל עבודה ב-IBM וקרדיט עבור שירותי ענן של IBM בסכום של עד 120,000 דולר בשנה, ויוטמעו בחברות הביטוח ● בין חברות הביטוח המשתתפות: ענקיות הביטוח אליאנץ הגרמנית ו-AXA הצרפתית

רונן סמואל, מנכ"ל קורונית דיגיטל / צילום: כפיר זיו

נידהאם העלה את מחיר היעד למניית קורנית: "בטוחים בנוגע למעמדה המוביל בשוק"

האנליסטים של בנק ההשקעות נידהאם העלו את מחיר היעד למניית קורנית דיגיטל, המפתחת מערכות דפוס דיגיטליות להדפסה על טקסטיל, ב-11% ● ההמלצה נותרה ללא שינוי - "קנייה"

מטבעות דיגיטליים / צילום: Shutterstock

כולם רוצים קריפטו בפורטפוליו: מנהלי ה"פמילי אופיס" מהמרים על המטבעות הדיגיטליים

סקר של גולדמן זאקס מצא שכמעט מחצית ממנהלי ההון המשפחתיים שעובדים עמו - ומטפלים בנכסי המשפחות האמידות בעולם - רוצים להוסיף מטבעות דיגיטליים לתיקי ההשקעות שלהם

מירב כהן, השרה לשוויון חברתי / צילום: יונתן בלום

הממשלה אישרה את הגדלת סמכויות הרשות לפיתוח כלכלי וחברתי בחברה הערבית

השרה לשוויון חברתי מירב כהן: "גיבשנו לצורך כך תוכנית חומש בהיקפים חסרי תקדים שתובא לאישור הממשלה בקרוב" ● תוכנית החומש לחברה הערבית היא בהיקף של כ-30 מיליארד שקל - כמעט כפול מהתוכניות הקודמות ● השר עיסאווי פריג' התרעם על כך שאינו משותף בהחלטות שנוגעות למגזר

שר התיירות יואל רזבוזוב / צילום: יוסי זמיר

משרדי התיירות והאוצר סיכמו: מענק של 60 מיליון שקל למלונות שנפגעו מהיעדר התיירות הנכנסת

בתי מלון שחוו ירידה של לפחות 40% במחזור יקבלו סיוע, כך עפ"י ההסכמות שהושגו בין משרד האוצר ומשרד התיירות לבין התאחדות המלונות ולשכת מארגני התיירות הנכנסת ● במקביל, הוחלט לאפשר את כניסתם של עובדים ירדנים ופלסטינים נוספים לעבודה בבתי המלון

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יוסי זמיר

יותר הכנסות ממסים והורדת הגירעון: האוצר מציג תחזית אופטימית לשנים הקרובות

משרד האוצר פרסם היום את תוכנית התקציב הרב-שנתית ל-2022-2025 ● לפי הערכות האוצר, המשק יצמח ב-5.1% השנה, ההכנסות ממסים יעלו ל-379.4 מיליארד שקל, והגירעון יירד ל-4.2% (ללא השפעות הקורונה)

מפגינים וכוחות משטרה בפריז, אתמול / צילום: Reuters, Benoit Tessier

עימותים אלימים בצרפת סביב השימוש ב"תו ירוק"; איסלנד תטיל מחדש הגבלות קורונה

יותר מ-150 אלף צרפתים הפגינו אתמול במחאה על השימוש המתוכנן ב"תעודת בריאות", מקבילה ל"תו הירוק" בישראל ● בכמה ערים נרשמו תקריות אלימות, והמשטרה דיווחה על מעצרים ופצועים ● במקביל, איסלנד הודיעה כי על רקע הזינוק במספר המקרים היא מאמצת מחדש הגבלות ציבוריות

בדיקת קורונה / צילום: Shutterstock, Horth Rasur

איפה אפשר לעשות בדיקת קורונה לפני נסיעה לחו"ל, וכמה זה עולה?

יותר ויותר חברות מבינות את הפוטנציאל הכלכלי של בדיקות קורונה לטסים לחו"ל, ועכשיו גם סופר-פארם ושופרסל מצטרפות לתחום ● כמה יעלה לכם לעשות בדיקה בבית חולים, כמה יעלה בנתב"ג, ואיפה הכי זול?

הפגנות הנכים באיילון / צילום: דוברות הנכים

"פתחנו במלחמת קיום": ארגוני הנכים טוענים שההבטחות לא מיושמות ומחדשים את המאבק

ארגוני הנכים צפויים להפגין לאורך היום בעשרות מוקדים ברחבי הארץ ● בהודעה מטעם מטה המאבק נכתב: "אנו מצהירים כי ההפגנות ילכו ויתעצמו אם ממשלת ישראל, ראש הממשלה ושר האוצר לא יענו לבקשתנו האחת, להעביר את כל הכספים שהנכים אמורים לקבל על פי דין"

אלי אבידר / צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן

הממשלה צפויה לאשר את מינוי אבידר לשר בלי תיק וקידום מהיר לחוק הותמ"ל

ישיבת הממשלה צפויה לאשר גם את מינוי ח"כ יאיר גולן לסגן שר במשרד הכלכלה ● כפי שפורסם בגלובס, הממשלה לא תדון בהגדלת מספר העובדים הפלסטינים והזרים בענף הבנייה