גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכוונה טובה, המוצר כושל: למה קרנות ההייטק לא מתרוממות

למרות הכישלון המסתמן של היוזמה הממשלתית להגדיל את השקעות המוסדיים בהייטק, אסור להרים ידיים

96% מהכסף שזורם לתעשיית ההון סיכון הישראלית הוא כסף זר  / איור: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
96% מהכסף שזורם לתעשיית ההון סיכון הישראלית הוא כסף זר / איור: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

1. איזו החמצה! הכוונה היא לכישלון המסתמן של קרנות ההייטק כפי שבאה לידי ביטוי בכותרת הראשית של "גלובס" ביום רביעי האחרון. הרי לישראל יש תעשיית הייטק משגשגת ששמה יצא למרחוק. מצד אחד, קיימת פה תשתית של ידע וחדשנות בלתי ניתנת לערעור, שהונחה לאורך שנים ארוכות ומושכת אליה השקעות עצומות, משהו כמו 5 מיליארד דולר מדי שנה לתעשיית ההון סיכון, ומצד אחר הכסף הישראלי, בין היתר המוסדי, אינו פקטור בתעשייה הזאת. המוסדיים משקיעים שברירי אחוזים בלבד מהיקף הנכסים שלהם בהייטק, אף שזו התעשייה הכי צומחת בישראל.

כבר הצגתי כאן בעבר את הנתונים, וכדאי לחזור עליהם שוב ושוב, כדי להמחיש את האבסורד: 96% מהכסף שזורם לתעשיית ההון סיכון הישראלית הוא כסף זר. רק 4% הוא כסף מקומי. הגופים המוסדיים מנהלים יותר מ-1.5 טריליון שקל, 1,500 מיליארד שקל, ורק 0.2%-0.3% מתוכם מושקעים בתעשיית ההייטק המקומי. זה כלום, זה מגוחך, ושום תירוץ של רגולציה לא יכול להסביר את המצב המעוות הזה.

כיצד קורה שכל העולם מגיע לפה, מאמין בתעשייה הזאת, חוץ מישראל עצמה?

2. האוצר הבין את האבסורד, ומתוך כוונה באמת טובה, להגדיל את השקעות המוסדיים בהייטק, הוא פרסום מכרז להקמת ארבע קרנות הייטק הזכאיות לתמריצי מדינה שונים (כמו הגנה מפני הפסדים), שייסחרו בבורסה לניירות ערך בת"א. האוצר והבורסה קיוו שקרנות הנאמנות הללו יספקו אפשרות להשקה בחברות סטארט-אפ באמצעות מכשיר סחיר ונגיש ועל פי המתווה של הקרנות הן היו אמורות להשקיע 50% מהונן בחברות טכנולוגיה הנסחרות בבורסה ובשווקים זרים, ועד 50% בחברות היי-טק פרטיות ישראליות. ההון המינימלי לרישום עמד על כ-400 מיליון שקל, כלומר 1.6 מיליארד שקל בסך הכול והמדינה הייתה אמורה להציע, כאמור, הגנה מפני הפסדים בהיקף של עד 20% מההשקעות הלא סחירות. כמו כן, לשתיים מהקרנות תהיה אפשרות לגיוס חוב בערבות מדינה של עד 100 מיליון שקל, וכולן אמורות היו להיסחר בבורסה כעוד מכשיר השקעה לציבור הרחב.

חמש קרנות ניגשו למכרז. הן היו אמורות לגייס כספים מהציבור, ו-4 הקרנות הראשונות שיעמדו בתנאי הרישום לבורסה יזכו לתמריצי המדינה. למכרז ניגשו איילון קרנות נאמנות, תמיר פישמן, אלומות, אי.בי.איי ואקסלנס נשואה. אחת המתמודדות אף יצאה לקמפיין אונליין ובטלוויזיה כדי לנסות לגייס את הקרן מהציבור. עד כאן יפה, אבל יש מרחק גדול מאוד בין כוונות טובות לביצוע טוב. הרי הכול נופל בסופו של דבר על ביצוע ועל איכות המוצר.

3. בשבוע שעבר חשף "גלובס" שהמהלך המבורך והמשותף של הבורסה ומשרד האוצר להקמת קרנות הון סיכון עומד להיכשל. גורמים בקרנות המתמודדות מאשימים את מערך ההפצה הבנקאי שהגדיר את המוצר בסיכון מיוחד או סיכון גבוה ולכן בפועל מרחיק את הציבור מהמוצר הזה.

ייתכן שהטענות של הקרנות על מערך שיווק שלא מעוניין לשווק את המוצרים לציבור הוא מוצדק, אלא שיש עוד סיבה עיקרית לכישלון המסתמן: הכוונה טובה, אבל המוצר פגום.

הנה כמה מהפגמים, שגורמים לחוסר הרצון של המוסדיים בעצמם להשקיע בקרנות:

עירוב של השקעות סחירות ולא סחירות באותה קרן: עבור משקיע מוסדי שיכול להשקיע ישירות בחברות הייטק נסחרות אין שום היגיון להשקיע בקרן ש-50% מהחזקותיה הן בחברות נסחרות ולשלם על כך דמי ניהול.

איכות המנהלים בקרנות המתמודדות: הקרנות אינן מצטיינות בנבחרת של משקיעי הייטק מנוסים בעלי רקורד של הצלחה מוכחת בהשקעות מהשנים האחרונות. חלק מהמנהלים כיהנו בתפקידים בכירים בחברות בינלאומיות אולם אין להם ניסיון בהשקעות הון סיכון. אחרים הם אמנם יזמים מצליחים בתחום מסוים אלא שגם להם אין ניסיון מוכח בתחום. מנהלים אחרים באים מתעשיית ההון סיכון אולם לא נחשבים מנהלים מוצלחים (אחרת היו מגייסים קרן הון סיכון רגילה).

אסטרטגיית השקעות לא ברורה: קרנות הון סיכון מודרניות מתמחות בתחומי השקעה מאוד מסוימות וכך משפרות את סיכוייהן להצליח. הקרנות הנסחרות לא הצהירו על כל אסטרטגיית השקעות הגיונית. ככל שפיזור ההשקעות רחב יותר ומגוון התחומים רחב יותר - הסיכוי להצליח קטן יותר.

החיסרון המשמעותי של קרן סחירה: הקרן מחויבת לפרסם אחת לרבעון את החזקותיה ואת שווי השוק שלה, וזו הופכת להיות מגרעה גדולה. חברות סטארט-אפ אינן ששות לחשוף את שוויין לציבור ולכן רק אלה שאין להן אפשרויות אחרות יגייסו מהקרנות הנסחרות - מה שיפחית את סיכויי הצלחתן.

התזמון: היקף השקעות ההון סיכון בישראל עולה משנה לשנה בשמונה השנים האחרונות. האם בשוק של היום יש באמת מקום לארבע קרנות חדשות?

ההיסטוריה: בשנות ה-90 היו כמה קרנות הון סיכון שנסחרו בבורסה - אף אחת מהן לא הצליחה להניב תשואות מעולות למשקיעיה ולשרוד לאורך זמן. זהו עוד גורם שמרתיע את המוסדיים.

4. האם צריך להרים ידיים בניסיון להכניס יותר כסף ממוסדיים ישראליים לתעשיית ההייטק המקומית? ממש לא.

העובדה שהבורסה פורחת בשנה האחרונה, מאז כניסתו של איתי בן-זאב לתפקיד המנכ"ל והפעולות שיזם יו"ר רשות ני"ע היוצא שמואל האוזר, רק מחדדת את ההחמצה: יש זרם של הנפקות אקוויטי, חלקן של חברות גדולות כמו פתאל, אבל אף אחת מהן לא בתחום ההייטק. חשוב מאוד שקרנות ההייטק יתרוממו, למרות הקמפיין שמנוהל נגדן כאילו מדובר בזריקת כספי ציבור לשווא (בסך הכול מדובר ב-1.6 מיליארד שקל, כסף מוסדי קטנטן).

יש שתי בעיות עיקריות בממשק בין כסף מוסדי ישראלי לקרנות הייטק, שצריכות לבוא על פתרונן.

הראשונה היא הפליית מס בין משקיעים זרים למשקיעים ישראלים. בעבר האוצר השתכנע מהטענות שהעלו הגופים המוסדיים וקרנות הון הסיכון על הבדלים במיסוי בין משקיעים ישראלים למשקיעים זרים בקרנות הון סיכון. כך, למשל, המדינה מטילה מע"מ על דמי הניהול השנתיים שמשלמים המשקיעים הישראלים לקרנות הון הסיכון בעוד שמשקיעים זרים אינם נדרשים לשלם מע"מ על השקעותיהם.

דמי הניהול, העומדים לעתים קרובות על 2.5% בשנה מגובה ההשקעה, עשויים להגיע לסכומים משמעותיים ככל שההשקעה מתמשכת על פני שנים רבות יותר. לכן, לענייני המע"מ יש פקטור בהפחתת המוטיבציה להשקיע. גם במיסוי דמי ההצלחה בקרן קיימים הבדלים. משקיעים אמריקאים, למשל, משלמים מס רווחי הון בשיעור של 25%, בעוד שבישראל נגבה מס בשיעורים גבוהים יותר ממשקיעים פרטיים וממוסדיים שהשקיעו כספי נוסטרו. השורה התחתונה היא שרשות המסים צריכה ליישר קו מבחינת הכללי המיסוי למשקיעים ישראלים ומשקיעים זרים בהייטק.

הבעיה השנייה של חברות הייטק, בין שהן קטנות ובין שהן בינוניות או גדולות, היא שאין שום מוטיבציה לרשום את מניותיהן למסחר בת"א. זו ההיסטוריה, זו הסחירות, זו הרגולציה, זו התדמית הטובה יותר של נאסד"ק - כל המכלול הזה מרחיק חברות הייטק מהבורסה בת"א. איך אפשר לפתור זאת? זה כמובן לא עניין לקוסמות, כי מדובר בתהליכים ארוכי טווח (כמו גם הכנסת שותף זר מתאים לכך לבורסה). בסופו של דבר זה גם עניין של תמריצים שידחפו חברות הייטק לעבר הבורסה המקומית. ותמריצים, בין היתר, הם גם הטבות מס, פקטור מאוד משמעותי בכל החלטה לרישום למסחר.

להטבות המס, בעיקר בגלל טבע, יצא שם רע מאוד, אבל כל עוד הן נעשות בצורה מידתית וכל עוד הן נעשות בתנאים הגיוניים, הן טובות לשני הצדדים.

כותרת גלובס 28.2.2018

עוד כתבות

חיים ביבס / צילום: איל יצהר

יו"ר מרכז השלטון המקומי: "אם מערכת החינוך תסגר, המשק יקרוס"

"המתווה של החזרה ללימודים שהציג משרד החינוך מאוד עמום ומאוד כולל" ● את הדברים הללו אמרה מזכל"ית הסתדרות המורים יפה בן דוד, בוועדת החינוך בכנסת, שאליה לא הגיע שר החינוך ● על מנת לעשות את ההתאמות הנדרשות בן דוד דרשה לתגבר את בתי הספר ולתת אוטונומיה למנהלים ע"מ להחליט מה ללמד

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

הבורסה בת"א ננעלה בעליות בעקבות שוקי חול; לייבפרסון זינקה ב-22%, טבע ב-3.7% אחרי הדוחות

פריגו צנחה ב-8%, חברה לישראל זינקה ב-13%, איי.סי.אל (לשעבר כיל) זינקה ב-7.8% ● עליות במסחר באירופה ובמדדי בורסות ארה"ב ● אורמת ולייבפרסון פרסמו דוחות טובים לרבעון השני ● טבע פרסמה דוחות ועמדה בתחזית ההכנסות לרבעון השני של השנה

ערן יעקב, רשות המסים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הזדמנות אחרונה למענק: עשרה ימים נוספים להגשת בקשות למענקי הסיוע בפעימה השנייה והשלישית

ב-7 באוגוסט אמורה להסתיים תקופת הגשת הבקשות למענקי סיוע לעצמאים ולשכירים בעלי שליטה (פעימה שנייה) וכן למענקי סיוע לעצמאים שמחזור פעילותם בשנת 2019 היה עד 300 אלף שקל (פעימה שלישית) ● רשות המסים העניקה הערב ארכה של עשרה ימים נוספים להגשת הבקשות, עד ה-17 באוגוסט

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

המומחים מנתחים: איך תשפיע הורדת מס הרכישה על שוק הדיור?

הכנסת אישרה להוריד את מס הרכישה לרוכשי דירה שנייה • רוב השחקנים בשוק סבורים שהורדת המס תעורר פעילות בשוק הנדל"ן ותמשוך משקיעים, אבל קשה לדעת מה תהיה ההשפעה על המחירים

איתור מפרי הוראות הקורונה. המשטרה מסתפקת במתן קנס בגובה 5,000 שקל לחולים שהפרו בידוד  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

למה המדינה נמנעת מלהעמיד לדין חולים שהפרו בידוד?

על אף שחוק העונשין מטיל עונש מאסר ממושך על מעשה שעלול להפיץ מחלה - עד כה נמנעה המדינה מלהעמיד לדין בגין עבירה זו חולי קורונה שהפרו את הוראות הבידוד ● משרד המשפטים מסביר כי האכיפה הפלילית שמורה למקרי קיצון ● אולם גם במקרים כאלו מסתפקות הרשויות במתן קנס

רועי פולקמן/ צילום: תמר מצפי

שר התקשורת מקים ועדה בראשות רועי פולקמן לבחינת הרגולציה בערוצי הטלוויזיה

הוועדה, בראשות חבר הכנסת לשעבר, צפויה לרכז את עבודת המטה שנעשתה עד היום בתחום, לעדכן אותה ולהמליץ על השינויים הנדרשים בתחום הרגולציה ● שר התקשורת יועז הנדל: "שוק התקשורת נמצא במשבר מתמשך, ולרגולציה יש חלק גדול בכך"

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 4 באוגוסט 2020

אתמול באיכילוב: 8 פצועים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

"גלובס" ובית החולים איכילוב חוזרים לדווח על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

אתר ההרשמה לדיסני+ בעברית / צילום מתוך האתר

דיסני איכזבה בהכנסות אבל פיצתה בהכרזה על שירות סטרימינג חדש

תאגיד דיסני דיווח אמש על תוצאותיו לרבעון השלישי והכנסותיו עמדו על 11.78 מיליארד דולר, בעוד האנליסטים ציפו ל-12.37 מיליארד דולר ● מנכ"ל החברה בוב צ'אפק הכריז כי דיסני תשיק שירות סטרימינג חדש ב-2021 ● מניית דיסני זינקה ב-5% במסחר המאוחר

יצחק תשובה / צילום: יוסי כהן

אלעד גרופ של יצחק תשובה מוכרת את החברה הבת אלעד קנדה בכ-380 מיליון דולר

הרוכשת, קבוצת רסטר מנג'מנט הקנדית, תשלם בשלבים סכום שמשקף לחברה שווי כולל של 587 מיליון דולר ● לאלעד קנדה חוב של 771 מיליון שקל למחזיקי האג"ח, כשאלעד גרופ עצמה חייבת 659 מיליון שקל למחזיקי אג"ח פרטיות

אמיר כוכבי / צילום: כדיה לוי

מדיניות חדשה בהוד השרון תאפשר תוספת 6 קומות בפרויקטי תמ"א

מסמך מדיניות חדש שמקדמת העירייה, מבהיר כי בעירייה מעדיפים לקדם פרויקטי תמ"א 38 במסלול הריסה ובנייה, על פני חיזוק ● לפי המסמך יש פוטנציאל בעיר לבניית כ-1,800 דירות חדשות במסגרת תמ"א 38

איציק וייץ, מנכ"ל קרסו מוטורס  / צילום: עינת לברון

מידרוג מורידה דירוג לקרסו: "היעדר מענה בקטגוריה ההיברידית והיצע מוגבל ברכבים פרטיים"

חברת הדירוג: "השלמת רכישתה של קל אוטו מובילה לעלייה מסוימת בסיכון העסקי משום שענף הליסינג התפעולי מאופיין בסיכון עסקי גבוה יחסית"

דרור קוזניצקי / צילום: איל יצהר, גלובס

"בסביבות ינואר יתחילו להיות מציאות. עד סוף 2021 מחירי הנדל"ן יהיו במגמת ירידה של 5%"

מכירת מנרב פרויקטים בלמעלה מחצי מיליארד שקל יצרה למנרב אחזקות הר מזומנים וכעת הם בוחנים השקעות חדשות • בראיון ראשון מאז העסקה, מסביר דרור קוזניצקי מדוע המו"מ התארך, ומפרגן לאביו אברהם: "ההתעקשות שלו על המכירה הייתה נכונה"

השופט יצחק עמית/ צילום: אוריה תדמור

בית המשפט העליון ביטל אחריות עורכי דין לרשלנות בעוקץ נדל"ן: "עורך דין אינו בלש או חוקר פרטי"

ב-2018 קבע שופט בית המשפט המחוזי כי בעל מגרש בנתניה יפוצה בסך של כמיליון שקל, לאחר שהמגרש שבבעלותו נמכר על-ידי מתחזה, ללא ידיעתו ● את הסכום חויבו לשלם שני עורכי הדין שייצגו את המתחזה ● כעת, בית המשפט העליון הפך את הפסיקה, וקבע כי עורכי הדין לא התרשלו בפעולותיהם

מתקן גידול של תיקון עולם / צילום: יח"צ

קבלת קנאביס רפואי תעבור מרישיון למרשם של רופא מומחה

כך אמר היום סגן שר הבריאות יואב קיש בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת ● קיש: "לא נייצא גרם אחד של קנאביס לפני שנסדיר את המחיר בישראל"

וברט לוקאסיו, מייסד ומנכ"ל לייבפרסון  / צילום: אתר החברה

לייבפרסון מזנקת בבורסה; המנכ"ל: "הביקוש צמח משמעותית ברבעון השני"

התחזית המעודכנת של לייבפרסון לשנת 2020 היא להכנסות של 357-361 מיליון דולר השנה, צמיחה של כ-23% ביחס ל-2019 ● ברבעון השני הכנסות לייבפרסון צמחו ב-29.1% ל-91.6 מיליון דולר

חנויות ריקות ברחוב ביאליק ברמת גן  / צילום: גיא ליברמן, גלובס

הגירעון מזנק ל-7.2%: רק 14 מיליון שקל שולמו בתכנית מענקי החזרת עובדים מחל"ת

הפער בין הוצאות המדינה במסגרת תוכניות החילוץ לבין תקרת ההוצאה המתוכננת עמד על 12.5 מיליארד שקל

איל פדר לוי, מנכ"ל זן סיטי / צילום: זן סיטי

זן סיטי מת"א גייסה 13.5 מיליון דולר כדי לעזור לרשויות המקומיות במאבק במשבר הקורונה

זן סיטי הישראלית מפתחת פלטפורמה יעודית לקידום קבלת החלטות מבוססת נתונים ברשויות מקומיות והמוצר שלה משרת כבר יותר מ-160 עיריות בעולם ● בסבב הגיוס הנוכחי של החברה השתתפה גם קרן ההון סיכון של ענקית הענן סיילספורס – סיילספורס ונצ'רס, שהצטרפה כמשקיעה אסטרטגית

אמיר ברמלי/ צילום: כדיה לוי

אמיר ברמלי נעצר בחשד לפרשת הונאה חדשה

רשות ני"ע טוענת כי קיים חשש קונקרטי שברמלי יימלט מהארץ ● על פי החשד, בזמן שברמלי מחכה להכרעת דינו בתיק שבו הוא מואשם בהונאת משקיעים, הוא המשיך לבצע עבירות דומות

דוד שמרון ובוגי יעלון / צילום: איל יצהר, עדינה ולמן-דוברות הכנסת

פרקליטו לשעבר של נתניהו הגיש תביעת לשון הרע נגד בוגי יעלון

בא כוחו של רה"מ נתניהו לשעבר, הגיש לביהמ"ש המחוזי בתל אביב תביעת לשון הרע בסך 567 אלף שקל נגד שר הביטחון לשעבר, ח"כ משה (בוגי) יעלון בגין אמירות של יעלון שלפיהן שמרון פעל באופן מושחת בקשר לפרשת הצוללות ● יעלון בתגובה: "כך מתנהגת כנופיית פשע"

הטיילת על רקע הרי אילת / צילום: יוד צילומים

משרד התיירות: דרוש תקציב לעידוד תיירות פנים; האוצר: אי אפשר להשיג חדר באילת

משרד התיירות דרש תקציב מיוחד לעידוד ושיווק תיירות פנים בדיון שנערך בוועדה לביקורת המדינה ● באוצר השיבו כי המשרד כבר דרש וקיבל שני מיליון שקל למטרה זו, ושכרגע נראה כי תפוסת המלונות בארץ נמצאת במצב טוב