נגב קרמיקה / צילום:איל יצהר
האם המשבר במפעל נגב קרמיקה בירוחם עומד לקראת פתרון? לפי איש העסקים משה סבח, שמייצג קבוצת משקיעים ישראלים ומשקיע ירדני, לעובדי המפעל שבשליטת קרן ויולה יש סיבה לאופטימיות. "בתוך 3-4 ימים נוכל לחתום על הסכם לרכישת המפעל בעלות של 150-160 מיליון שקל", אמר היום (ב') ל"גלובס".
לדבריו, אם העסקה תצא לפועל, יועסקו במפעל 75 מתוך 138 עובדיו, והוא יהיה מסוגל לייצר באופן שיתחרה עם מוצרים שמיובאים מטורקיה. "היום קיבלנו את מספר חשבון הבנק של 'מבנה' (בעלת המבנה שבו פועל המפעל - י.א), והמשקיע הירדני יעשה בימים הקרובים העברה בנקאית של הסכום הדרוש כדי לאפשר את העברת החוזה בין מבנה לקרן ויולה".
חוזה השכירות של ויולה מול מבנה הקשה עד כה על אודי לוי, הבעלים של מתפרת העצמאות שמנסה גם היא לרכוש את המפעל, להגיע להסכם. זאת, על רקע קשייו להמציא למבנה את הערבויות שהעמידה לה ויולה.
"ויולה תשתחרר לחלוטין מההסכם עם מבנה, ואנחנו ניקח אותו. הוא כולל ערבויות של 8 מיליון שקל כדמי שכירות לשנה, וזאת במתווה רב-שנתי, כמו גם הסכם שנוגע למכונות במפעל ועוד התחייבויות שנדרשנו לקחת על עצמנו. אנחנו במרחק חתימה", אמר סבח.
סבח, פעיל ליכוד מאשקלון, נחשב לאחת הדמויות הפעילות במהלכים למציאת פתרון למשבר בירוחם. לדבריו, המשקיעים הישראלים שהוא מייצג עוסקים בתחום הנדל"ן, ואילו המשקיע הירדני מתעניין בנגב קרמיקה, לצד פתיחת שתי חנויות גדולות למכירת התוצרת שלו בעקבה ובעמאן.
עם זאת, הוא מסרב בתוקף לחשוף את זהותם. "כשנסגור את העסקה, כולם ייחשפו. כמובן שנמכור לכל הרשתות ולכל הגופים, וגם הנהלת קבוצת נגב הביעה נכונות לרכוש מהמפעל".
"אנחנו מתקרבים ל'מאני טיים'"
קבוצת נגב קרמיקה נרכשה מאפריקה תעשיות באמצע השנה שעברה בידי קרן ויולה. בנובמבר האחרון הודיעה הנהלת נגב קרמיקה על סגירת המפעל בירוחם, שעסק בייצור של אריחי קרמיקה ופורצלן, בנימוק שעלויות הייצור בו גבוהות לעומת היבוא מטורקיה, וקבעה כי למפעל אין זכות קיום.
בשבוע שעבר תמה התקופה שבה הנהלת הקבוצה הייתה מחויבת לשלם שכר ל-138 עובדי המפעל, והם נותרו בלי פרנסה. ביום חמישי הקרוב יקיים בית הדין הארצי לעבודה דיון נוסף על המשבר, בניסיון למצות את מאמצי הרכישה שלו בידי לוי או בידי קבוצת המשקיעים שמייצג סבח.
היום אמר סבח ל"גלובס" כי "בכל מקרה, אנחנו מתקרבים ל'מאני טיים' ומצפים מהמדינה להעמיד את הסיוע שהבטיחה להצלת המפעל, וזה כולל השתתפות ב-25% משכר העובדים, הנחות בארנונה והלוואה מהקרן למפעלים במצוקה. אני קורא לשר האוצר לפעול באופן כזה שיחייב להעדיף את תוצרת הארץ".
נציין כי במארס 2016 סבח התעניין ברכישת אור סיטי נדל"ן מענבל אור, ומסר לנאמן שמונה לחברה, עו"ד איתן ארז, מסמכים בהם הוא הופיע בשם "משה שחר". הוא טען כי הוא מייצג את בעליה של חברה זרה שפועלת מלונדון. בעבר, כך לטענתו, הוא ניסה לרכוש את אי.די.בי במסגרת הסדר נושים שנעשה לה, ואת מניות כלכלית ירושלים שהייתה בשליטת אליעזר פישמן.
"אין ספק שהוא 'עוף מוזר' בנוף, אבל הוא שחקן במגרש הזה, של נגב קרמיקה. הוא מגיע לישיבות בבית המשפט, מדבר עם ויולה ומצוי בקשר עם הגורמים הרלוונטיים. אי-אפשר להתעלם ממנו", אמר גורם שמעורב במשבר בנגב קרמיקה.
את פשר הצגתו כ"משה שחר" במקום משה סבח במסמכים שהגיש בפרשת ענבל אור, הוא הסביר היום ל"גלובס" כך: "בתרגום מערבית סבח זה שחר, ובמסמכים מאנגלית שתורגמו לעברית והוגשו לבית המשפט - השם תורגם ל'שחר'. לא ניסיתי להסתתר ולא ניסיתי להתחזות למישהו אחר. העיסוק בדבר הזה העליב אותי מאוד. אני עוסק בתחום הסחורות, בעיקר בחו"ל, וכשראיתי את המשבר בירוחם, החלטתי לפעול ולגייס עוד אנשים שאכפת להם כדי להציל את המפעל הזה".