קשישה / צילום : Shutterstock
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה היום (ג') את סעיפי רפורמת הסיעוד, שתיושם בהדרגה עד שנת 2021. בתוכנית הוכנסו כמה שינויים מהותיים - תבוטל ברירת המחדל, והקשיש הסיעודי יבחר מבין כמה אפשרויות שיוצגו בפניו, בשיתוף גורם מקצועי-טיפולי מטרם הרשויות; תינתן אפשרות לקבל טיפול סיעודי בבית גם עבור רמת התלות ה"קלה" ביותר; ועלתה הגמלה החודשית.
בעקבות סיכום של שר העבודה והרווחה חיים כץ עם משרד האוצר, תועלה הגמלה החודשית לרמה הסיעוד הראשונה מ-1,205 שקל בחודש ל-1,378 שקל ולחילופין הוא יוכל לבחור ב-5.5 שעות שירות בביתו או בתשע שעות יחידות השירות בקהילה. העלות הנוספת של העלאת הגמלה עומדת בסך הכל על 75 מיליון שקל, כשהתוכנית תבשיל באופן מלא.
קשישים סיעודיים ברמות החדשות הגבוהות יותר, 2 עד 6, יידרשו לקבל החלטה על ניצול זכאותם בהתייעצות עם גורם מקצועי-טיפולי: שירותי סיעוד בקהילה או בבית, או שילוב של ניצול עד שליש מגובה הזכאות בכסף ושני שליש שירותי סיעוד בקהילה או בבית. מעסיקי מטפלים ישראלים יהיו זכאים ל-3 עד 4 שעות טיפול נוספות, לעומת מעסיקי מטפלים זרים. זכאים המוגדרים כעיוורים ובודדים ייחשבו כזכאים לרמה 2 ולא 1, וזכאים שהם בודדים בני 90 ומעלה יקבלו אוטומטית זכאות לרמה אחת הגבוהה יותר מהגדרת מצבם.
במקור, ברירת המחדל היתה מתן גמלה כספית, אך המהלך עורר ביקורת רבה בקרב ח"כים, עמותות סיוע לקשישים וכן חברות הסיעוד, שהן כמובן בעלות אינטרס. החששות היו כי הכסף לא ינוצל באופן המיטבי בעבור הקשיש, אלא מתוך מחשבה על הצרכים שלו לטווח הקצר.
"השינויים הם אחראיים, הגיוניים והוגנים, והם צורך המציאות בשטח לטובת המטופלים הסיעודיים. אני מתחייב: לא ייפגע אף קשיש סיעודי כתוצאה מהרפורמה. עם זאת, לא יצאנו עם כל תאוותנו בידינו", אמר יו"ר הוועדה אלי אלאלוף.
בוועדה נקבע גם, כי גמלת הסיעוד לא תיחשב כהכנסה של הזכאי לכל דבר ועניין. כך, ניתן מענה לחשש כי יתאפשר להציג מצג שווא של הוצאה מקו העוני של אוכלוסיית הקשישים הסיעודיים, למרות שמתן הכסף שקול לשעות השירות שהם מקבלים כיום. עו"ד רועי קרת מהלשכה המשפטית במוסד לביטוח לאומי ביקש להחריג מחקרים וסטטיסטיקות, אך בקשתו לא התקבלה.