גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלחץ המוסדיים והחקירות: בזק חותכת מדיניות הדיבידנד ל-70%

זאת במקום 100% מהרווח הנקי החצי-שנתי קודם לכן ■ השינוי במדיניות בא בעקבות שורת אירועים שלא אפשרו לדירקטוריון בזק להמשיך ולהתעלם מהאזהרות ומהאיומים שיש על החברה ■ האם העסקה עם סיידוף בסכנה?

אחרי שחילקה יותר מ-19 מיליארד שקל כדיבידנדים ב-8 השנים האחרונות, הודיעה היום חברת התקשורת בזק  על שינוי במדיניות הדיבידנד שלה. דירקטוריון החברה החליט אתמול שהחברה תחלק מדי חצי שנה דיבידנד בשיעור של 70% מהרווח החצי-שנתי (לאחר מס), במקום חלוקה של 100% מהרווח שהייתה נהוגה בחברה תחת שליטתו של שאול אלוביץ.

שינוי המדיניות לא נחשב להפתעה מרעישה: ב"גלובס" פורסם כבר לפני כחודש כי דירקטורים בחברה קראו ליו"ר לבחון מחדש את מדיניות הדיבידנדים, על רקע אירועי החודשים האחרונים בחברה, שכוללים את חקירת רשות ני"ע, לחץ מצד משקיעים מוסדיים והתעצמות התחרות בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית (שבו פועלת בזק באמצעות חברת yes).

"איזון נכון בין צורכי החברה"

שינוי המדיניות ייכנס לתוקף החל בחלוקה הקרובה - כלומר, בגין רווחי המחצית השנייה של 2017. עוד צוין בהודעת בזק כי בהתאם להחלטת הדירקטוריון, רווחי הון בגין מכירת מתחם הקרקע סקיה - ככל שיוכרו בשנת 2018 - לא יחולקו בשנה זו, אלא אם תתקבל כל תמורת העסקה במזומן במהלך השנה.

נזכיר כי בזק צפויה למכור את מתחם סקיה - קרקע שבה היא מחזיקה בסמוך לצומת מסובים - תמורת כ-500 מיליון שקל, והיא מצפה לרווח הון של 400 מיליון שקל בגין עסקה זו. בבזק מציינים היום כי הדירקטוריון רשאי להחליט על חלוקת דיבידנד בגין רווחי סקיה במועד מאוחר יותר בהתאם לנסיבות.

שינוי מדיניות הדיבידנד מוסבר בכך שהדירקטוריון רואה חשיבות בשמירה על האיזון שבין הבטחת איתנותה הפיננסית ויציבותה של החברה, תוך שמירה על דירוג בקבוצת הדירוג הנוכחית (AA) לאורך זמן, לבין המשך השאת ערך לבעלי מניותיה באמצעות חלוקת דיבידנד שוטפת.

כמו כן, בפני הדירקטוריון הוצגו ניתוח ומסקנות של עבודה מקצועית שבוצעה על ידי פרופ' צבי וינר וחברת אסכולה-וריאנס, והדירקטוריון בחן את תחזיות החברה וניתוחי רגישות למקרי הרעה בלתי צפויים בעסקיה. "בהתייחס לכך, קבע הדירקטוריון כי החלטה זו משקפת את האיזון הנכון שבין צרכים אלה", צוין בהודעת בזק.

המוטיבציה של סיידוף יורדת

מאז שנהפך שאול אלוביץ לבעל השליטה בקבוצת בזק, באמצע 2010, החברה חילקה 19.4 מיליארד שקל כדיבידנד לבעלי המניות. מתוך הסכום שחולק, בי קומיוניקיישנס (ביקום), החברה האם של בזק, שבאמצעותה שלט אלוביץ בחברה בשרשור, קיבלה סכום מצטבר של למעלה מ-6 מיליארד שקל.

מעבר לחלוקת 100% מהרווח (כ-15.4 מיליארד שקל, שחולקו מ-2010), בזק חילקה בכמה מנות דיבידנד מיוחד בשנים 2011-2013. דיבידנד זה, שאינו מחולק מיתרת הרווח של החברה, ושבגינו בוצעה הפחתת הון, הסתכם ב-3 מיליארד שקל.

הקטנת הדיבידנד הצפויה תשפיע ישירות על בעלת השליטה בבזק, ביקום, שמחזיקה ב-26.3% ממניותיה, והיא מקטינה את המוטיבציה של קבוצת סיידוף לבצע את העסקה לרכישת יורוקום - החברה הפרטית, שבאמצעותה החזיק אלוביץ בפירמידת בזק (יורוקום שולטת בחברת אינטרנט זהב, השולטת בביקום).

נכון לסוף הרבעון השלישי אשתקד, החוב נטו של ביקום הסתכם ב-1.9 מיליארד שקל. בתחילת 2018, גופים מוסדיים הלוו לחברה 250 מיליון שקל, במסגרת הקצאת אג"ח מסדרה ג' במח"מ של 5.5 שנים. לביקום יש סדרה נוספת, אג"ח ב', שהיקפה כ-450 מיליון שקל, במח"מ של פחות משנה. שתי הסדרות נסחרו היום בבורסה כמעט ללא שינוי.

מהלך לקיפול שכבה בפירמידה

לפני כחצי שנה, על רקע פתיחת חקירת רשות ני"ע בקבוצה, אמר דורון תורג'מן, מנכ"ל ביקום (שמונה כעת גם לדירקטור בבזק), כי "אפילו בתרחיש הכי גרוע, במבדקי הלחץ שאנחנו עושים, מה קורה אם בזק מקטינה תשלומי דיבידנד, אנחנו עדיין עומדים בתשלומי החוב".

תורג'מן מנהל גם את אינטרנט זהב, החברה האם של ביקום. אינטרנט זהב הודיעה לפני חודש על כוונתה לבצע מהלך של גיוס חוב כחלק ממהלך נרחב יותר של "קיפול" שכבה בפירמידה השולטת בבזק, כדי לעמוד בדרישות חוק הריכוזיות. זאת, לאחר שמהלך דומה לא יצא לפועל בקיץ האחרון, בעקבות פרסום דבר החקירה בבזק.

לפי התכנון, אינטרנט זהב היתה אמורה להנפיק סדרת אג"ח חדשה בהיקף 250 מיליון שקל למשקיעים מוסדיים מישראל, והן היו אמורות להירשם למסחר במערכת רצף מוסדיים. לאחר מכן, אמורה החברה להחליף את החוב הקיים באמצעות הגיוס, כך שתוכל בעתיד למחוק את מניותיה ממסחר בתל אביב, וכך למחוק שכבה בפירמידה.

עוד קודם לכן, אינטרנט זהב השלימה באחרונה עסקה להחלפת 74% מהחוב שלה לחוב ארוך יותר, במהלך שייקר את עלויות המימון שלה, אבל העניק לה מרחב תמרון גדול יותר וצמצם את תלותה בחלוקת דיבידנדים מביקום. שתי סדרות האג"ח של אינטרנט זהב נסחרו היום בירידות קלות.

השפעה נוספת של הקטנת הדיבידנד עשויה להגיע מצד משקיעים זרים, שמחזיקים במניית בזק, בזכות תשואת הדיבידנד הגבוהה שלה - ואלה עשויים למכור את ההחזקות שלהם בעקבות זאת.

לפי מחקר של הבורסה בתל אביב, בשנת 2016 חילקו חברות הנסחרות בבורסה 17.5 מיליארד שקל כדיבידנדים, כשבזק הייתה בעלת תשואת הדיבידנד הבולטת ביותר (6.7%). עוד עולה מהמחקר כי רוב חברות המדד המוביל חילקו דיבידנדים. בהקשר זה אפשר להזכיר שחברת התרופות טבע הודיעה על השעיית חלוקת הדיבידנד על רקע קשייה הכלכליים.

האנליסטים לא הופתעו מההחלטה

"קיצוץ הדיבידנד נראה לנו שמרני יתר על המידה", סבור האנליסט טבי רוזנר מברקליס. לדבריו, לפי המודלים של ברקליס, החברה יכולה להמשיך לחלק 100% מרווחיה, אלא אם היא צופה הידרדרות במצבה הפיננסי. לדבריו, בהנחה של חלוקה של 70%, תשואת הדיבידנד הצפויה ב-2018 תהיה 5.7%.

באקסלנס לא הופתעו מההחלטה, והאנליסט רוני בירון כתב: "בעוד השינוי צפוי לתמוך במאזנה של החברה ודירוג האשראי שלה, אנו מעריכים כי יחליש את אחד המאפיינים הבולטים שלה - תשואת דיבידנד עודפת". להערכתו, חלוקת 70% צפויה להניב תשואת דיבידנד של 5.5% ברמות הנוכחיות (ותשואה נמוכה יותר ב-2019), בהשוואה לתשואה של 7.9% תחת חלוקה של 100%.

דיבידנד בסכנה: פרת המזומנים ששמה בזק מספקת את סחורת הדיבידנד זה שנים. ומה יהיה עכשיו?

עוד כתבות

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש