גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גם המועד החדש של כ"ץ להפעלת הקו המהיר לי-ם - לא ריאלי"

שר התחבורה ישראל כ"ץ דחה שוב את הפעלת הקו לסוף חודש ספטמבר, אולם לטענת מהנדסים שמכירים את הפרויקט, לא ניתן יהיה להפעילו לפני סוף השנה ■ לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", ברכבת ידעו אך לא התריעו בפני השר על העיכובים המשמעותיים בפרויקט

ישראל כץ / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
ישראל כץ / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

גם המועד החדש והמאוחר להפעלת הקו המהיר של הרכבת מתל-אביב לירושלים, ערב חג סוכות, אינו ריאלי - כך טוענים מומחים בענף. זאת בעקבות הכרזותיו אתמול של שר התחבורה, ישראל כ"ץ, כי הקו החדש יופעל באופן חלקי החל מערב סוכות - המועד השלישי שבו נוקב השר בחודשיים האחרונים - אך לפי הערכות מהנדסים המכירים את הפרויקט, לא ניתן יהיה להפעיל את הקו לפני סוף השנה והפעלתו המלאה, עד תחנת הרצליה ובתדירות של 4 רכבות לשעה, תתאפשר רק באמצע 2019. מעבר לכך, בדיקת "גלובס" מגלה כי העבודות לחשמול ארבעה קווי רכבת נוספים, שהיו אמורות להימצא בשלבי ביצוע מתקדמים, כלל לא החלו.

הזיגזוגים של כץ

כ"ץ אמר בשבוע שעבר בוועדת הכספים כי הציב לרכבת יעד חדש של הפעלה מלאה של הקו עד להרצליה לא יאוחר מערב ראש השנה. אתמול הציג השר לוועדה לביקורת המדינה יעדים חדשים, ולפיהם הרכבת תופעל במתכונת חלקית עד לתחנת השלום החל מערב חג סוכות. הסיבה לשינוי הייתה ישיבה נוספת שקיים השר עם הנהלת הרכבת. "האמירה הקודמת של כ"ץ על הפעלת הקו להרצליה מעידה על נתק מוחלט", אמרו ל"גלובס" מומחי תחבורה. "בנתיבי איילון יש יכולת לעבוד לא יותר מארבע שעות ביממה, כשהרכבות האחרות משובתות. חשמול המסילה מתחנת ההגנה להרצליה הוא פרויקט שלוקח חצי שנה לחברה מאוד מקצועית ויעילה, או שנה במקרה של החברה שעובדת בשביל הרכבת".

בהודעת הרכבת לפני שבוע על הדחייה בהפעלת הפרויקט בחצי שנה נכתב באופן לקוני כי הסיבה לעיכובים היא הצורך לעמוד בדרישות הבטיחות של המשטרה וגורמי ההצלה. בשתי הופעותיו בכנסת בימים האחרונים, חזר כ"ץ על הטיעון כי השיקול היחיד שהביא לדחיית מועד ההפעלה היה דרישות הבטיחות של המשטרה וגופי הצלה אחרים. ואולם, המידע שהגיע לידי "גלובס" מצביע על-כך שהסיבה העיקרית לדחייה היא שהפרויקט רחוק מאוד מסיומו ההנדסי, ללא קשר למילוי דרישות המשטרה, מכבי האש ומד"א. כך, התקנת עמודי החשמול טרם הושלמה, לא הותקנו מערכות תקשורת ואיתות במנהרות העיקריות, ונסיעות הטסטים של הרכבת יושלמו רק באמצע ספטמבר. מעבר לכך, הפעלת פרויקט החשמול, במיוחד בשל היותו ראשון מסוגו בישראל, דורשת קבלת אישור ISA - Independent safety assessor. מדובר בהליך, שלדברי הגורמים המעורים בפרויקט, עשוי לקחת בין חצי שנה לשנה, כשהחלק העיקרי של הבדיקות מתחיל לאחר השלמת כל עבודות ההקמה.

להערכת הגורמים המקצועיים שמלווים את הפרויקט, העבודות יסתיימו בסמוך להפעלתו - ספטמבר השנה. כלומר, ניתן לצפות כי הפעלת הקו המהיר תדחה בפעם נוספת - הפעם לסוף 2018 או לתחילת 2019. 

עבודות בקו המהיר לירושלים / צילום: עמירם ברקת

אישור ISA נדרש על-מנת לאפשר הפעלה מסחרית עם נוסעים לאחר שכל המערכת הוקמה ונבדקה, על-פי סטנדרט אירופי ובינלאומי, זאת לכלל המערכות בקו המהיר כולל מנהור, כיבוי וגילוי אש, חשמול ותקשורת. בדרך-כלל נהוג להתחיל את התהליך כמה חודשים לפני סיום הפרויקט.

מה שמעיב עוד יותר על התחזית היא העובדה שקבלן הביצוע העיקרי - חברת Semi הספרדית - גילה עד היום יכולת ביצוע נמוכה מאוד. החשש הזה מודגש לאור דוח הביקורת האחרון של מבקר המדינה שהזהיר כי החיפזון לסיים את העבודות בזמן עלול להוביל ליצירת סיכונים בטיחותיים.

ל"גלובס" הגיע מידע על תקלה שאירעה לאחרונה במהלך עבודות להקמת עמודי חשמול לאורך גשר הרכבת בכניסה לירושלים - שהביאה להשבתת המסילה. בנוסף, לדברי מהנדס בכיר המעורב בהתנהלות הפרויקט, קצב הביצוע של semi לא תאם את הלו"ז שנקבע. לטענתו, לקח שנה עד שהקבלן התחיל את השלב התכנוני, והסיבה לכך נעוצה בקשיי התמודדות הקבלן הספרדי עם הממשקים הרגולטוריים בישראל. לדבריו, "מלכתחילה לא היה ברור מדוע האחריות על השגת היתרים ותיאומים הוטלה על קבלן ספרדי שאין לו שום מושג ויכולת להשיג אישורים כאלה".

בעיה נוספת שתיאר לנו המהנדס היא קצב הקמת תחנות ההשנאה - כדי לעמוד בלו"ז על הקבלן היה להקים 4 תחנות עד יולי 2017 (בהראל, בשפלה, בהולץ וברשפון), אלא שבפועל הושלמה רק הקמת תחנה אחת, באופן חלקי ביותר. כדי לענות על הצורך בשנאים, הזמינה הרכבת שני שנאים ניידים בעלות של עשרות מיליונים - אך הם אינם יכולים לספק מתח באמינות דומה לזו של תחנות השנאה קבועות, מה שמעלה את הסכנה להפסקות חשמל.

על-פי המידע שהגיע לידי "גלובס", הרכבת לא פנתה לקבלן החשמול ולא התריעה בפניו על העיכובים. השאלה היא מה היא תוכל לעשות במידה והקבלן ימשיך להפר את מחוייבויותיו החוזיות. הגוף האחראי לפרויקט החשמול ברכבת היא מנהלת חשמול - שם, על-פי הגורמים בענף, ידעו על העיכובים המשמעותיים, ואולם, ככל הנראה, המידע לא הועבר לדרגים הגבוהים ברכבת.

מה יעלה בגורל הקווים העתידיים?

פרויקט החשמול נאמד בלמעלה מ-2 מיליארד שקל, כולל חשמול של 13 קווים, ביניהם גם הקו המהיר לי-ם. על-פי המידע שהגיע לידי "גלובס", גם הפעלת הקווים הבאים צפויה להידחות, זאת משום שעל-מנת לעמוד בלו"ז, כבר בשלב זה היו אמורות להתחיל עבודות החשמול של לפחות 4 קווים נוספים.

מהרכבת נמסר כי "פרויקט החשמול עתיד להיות מושלם בין ירושלים לתחנת תל-אביב ההגנה, בקו אחד, בשבועות הקרובים. כמה שבועות קדימה יושלם גם הקו השני עד ההגנה. במקביל, יושלמו גם האישורים הבטיחותיים הנדרשים, בכלל זה isa. קיים דיאלוג שוטף ומלא עם גופי התכנון והקבלן המבצע. שאר הקווים להנעה חשמלית מיועדים להיבנות בשנים הקרובות".

מה נדרש להפעלת הקו המהיר

עוד כתבות

חייל חשד א–שעבי באירוע לציון הניצחון על דאע''ש בבגדד / צילום: Reuters, Ahmed Saad

תקציב של 3.4 מיליארד דולר ו"חיילי רפאים": נתיב הכסף האחרון של איראן

טהרן מהדקת אחיזה בעיראק כצינור מימון לפעילות הטרור ● באמצעות משרות פיקטיביות ושליטה על משרדי ממשלה, ארגון פרו־איראני מקומי בונה אימפריה כלכלית על חשבון האזרחים

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה צפויה לאשר: שדה תעופה בינלאומי יוקם בציקלג שבנגב

לאחר שנים של מחלוקות, הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון את הקמת שדה התעופה הבינלאומי המשלים הראשון בישראל ● ההכרעה התקבלה בדיון שקיים ראש הממשלה עם שרת התחבורה ובכירים נוספים, חרף הסתייגויות מקצועיות וביקורת בענף התעופה

קמפיין של הלוטו / צילום: צילום מסך מיוטיוב

כ-15 מיליון שקל בשנה: תקציב הפרסום של הלוטו עובר ידיים

פרסום הגרלת הלוטו עובר ממשרד באומן בר ריבנאי למשרד אדלר חומסקי - שלמעשה יטפל מעתה במרבית תקציב הפרסום של מפעל הפיס, העומד על 60 מיליון שקל בשנה ● מקס ממתגת מחדש את הלייב פארק בראשון לציון כ־אמפי MAX ● חברת הפינטק הישראלית april חותמת על שיתוף פעולה עם פייפאל ● וגם: שורת מינויים חדשים בגלידות שטראוס תחת הבעלים החדשים ● אירועים ומינויים

הקאמבק של הקרנות אקטיביות

הקאמבק של הקרנות האקטיביות: רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר זה עשור

אחרי שנה שבה עקפו לראשונה זה שלוש שנים את הקרנות הפסיביות בהיקפי הגיוס, הקרנות המנוהלות רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר שלהן זה לפחות עשור ● מה עומד מאחורי המהפך בתעשייה הצומחת, לאן זורמים הכספים, והאם המגמה צפויה להימשך בשנה הקרובה?

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

שואבי אבק של דייסון / צילום: Shutterstock

פוקס קיבלה את הזיכיון הבלעדי להפצה ושיווק מוצרי דייסון בישראל

עפ"י הודעת פוקס, תקופת ההסכם עם דייסון נקבעה לחמש שנים ● עוד נמסר כי בהמשך השנה תפתח פוקס חנות ייעודית למותג במתחם ביג גלילות ● מדובר בעסקה ראשונה שמכניסה את הקבוצה, בבעלותו של הראל ויזל, לתחום האלקטרוניקה ומוצרי החשמל

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

המדינה לא מסתפקת במניית זהב ומגבשת מודל חדש בצים

ברקע מגעים למכירת צים, רשות החברות מקדמת מעבר מ"מניית זהב" לצו אינטרסים חיוני ● הרגולציה שנבחנת תאפשר למדינה להשתלט על ניהול החברה במקרה של פגיעה באינטרס הלאומי

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה שלילית בתל אביב; מדדי הקלינטק והביטחוניות ירדו ב-3%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.9% ● טאואר זינקה לאחר שהודיעה על שת"פ עם אנבידיה, אך מחקה את העליות זמן קצר לאחר מכן ● מג'יק ומטריקס התאוששו מעט לאחר הצניחה במניות ה-IT אתמול ● הביטקוין יורד לשפל של כשנה וחצי ● וגם: בבנק אוף אמריקה מצפים שהטלטלה בתחום הטכנולוגיה תייצר הזדמנויות במניות השבבים

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

מרטין שלגל, נגיד הבנק המרכזי השוויצרי / צילום: Reuters, Maximilian Schwarz

הדילמה השוויצרית: איך להגן על הכלכלה, לשמור על הפרנק ולא לעצבן את טראמפ

בעוד שהדולר מוסיף ונחלש, והעולם מחפש יציבות, שווייץ ניצבת בפני "צרות של עשירים": המטבע המקומי בשיא של עשור, האינפלציה במדינה אפסית, והחשש מפגיעה ביצוא גובר ● האם הנגיד מרטין שלגל יחזור לריבית שלילית ויסתכן בעימות חזיתי מול ממשל טראמפ?

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

אמזון מגדילה את ההימור על AI, והמשקיעים מודאגים; המניה נופלת

אמזון רשמה שיא רבעוני בהכנסות של 213 מיליארד דולר, מעל התחזית ● הרווח למניה, 1.95 דולר, היה מעט מתחת לצפי ● הכנסות הענן היו 35.6 מיליארד דולר, מעל התחזיות, עם צמיחה שנתית של כ־21% ● המניה נופלת במסחר המאוחר בעיקר בשל תחזית השקעות חריגה של כ־200 מיליארד דולר לשנה הקרובה, שמעוררת חששות לגבי הלחץ על התזרים והרווחיות

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

מחקר אלצהיימר / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה מה הגורם שמכריע אם יהיה לכם אלצהיימר או לא

שני מחקרים חדשים מנסים לשפוך אור על השאלה - מדוע חלק מהאנשים מפתחים אלצהיימר וחלק לא, למרות שיש להם את אותם גורמי סיכון עיקריים למחלה ● הממצאים, שבין היתר מתייחסים לכמות חלבון TAU במוח, עשויים לעזור ביצירת תרופות חדשות

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?