גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גם המועד החדש של כ"ץ להפעלת הקו המהיר לי-ם - לא ריאלי"

שר התחבורה ישראל כ"ץ דחה שוב את הפעלת הקו לסוף חודש ספטמבר, אולם לטענת מהנדסים שמכירים את הפרויקט, לא ניתן יהיה להפעילו לפני סוף השנה ■ לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", ברכבת ידעו אך לא התריעו בפני השר על העיכובים המשמעותיים בפרויקט

ישראל כץ / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
ישראל כץ / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

גם המועד החדש והמאוחר להפעלת הקו המהיר של הרכבת מתל-אביב לירושלים, ערב חג סוכות, אינו ריאלי - כך טוענים מומחים בענף. זאת בעקבות הכרזותיו אתמול של שר התחבורה, ישראל כ"ץ, כי הקו החדש יופעל באופן חלקי החל מערב סוכות - המועד השלישי שבו נוקב השר בחודשיים האחרונים - אך לפי הערכות מהנדסים המכירים את הפרויקט, לא ניתן יהיה להפעיל את הקו לפני סוף השנה והפעלתו המלאה, עד תחנת הרצליה ובתדירות של 4 רכבות לשעה, תתאפשר רק באמצע 2019. מעבר לכך, בדיקת "גלובס" מגלה כי העבודות לחשמול ארבעה קווי רכבת נוספים, שהיו אמורות להימצא בשלבי ביצוע מתקדמים, כלל לא החלו.

הזיגזוגים של כץ

כ"ץ אמר בשבוע שעבר בוועדת הכספים כי הציב לרכבת יעד חדש של הפעלה מלאה של הקו עד להרצליה לא יאוחר מערב ראש השנה. אתמול הציג השר לוועדה לביקורת המדינה יעדים חדשים, ולפיהם הרכבת תופעל במתכונת חלקית עד לתחנת השלום החל מערב חג סוכות. הסיבה לשינוי הייתה ישיבה נוספת שקיים השר עם הנהלת הרכבת. "האמירה הקודמת של כ"ץ על הפעלת הקו להרצליה מעידה על נתק מוחלט", אמרו ל"גלובס" מומחי תחבורה. "בנתיבי איילון יש יכולת לעבוד לא יותר מארבע שעות ביממה, כשהרכבות האחרות משובתות. חשמול המסילה מתחנת ההגנה להרצליה הוא פרויקט שלוקח חצי שנה לחברה מאוד מקצועית ויעילה, או שנה במקרה של החברה שעובדת בשביל הרכבת".

בהודעת הרכבת לפני שבוע על הדחייה בהפעלת הפרויקט בחצי שנה נכתב באופן לקוני כי הסיבה לעיכובים היא הצורך לעמוד בדרישות הבטיחות של המשטרה וגורמי ההצלה. בשתי הופעותיו בכנסת בימים האחרונים, חזר כ"ץ על הטיעון כי השיקול היחיד שהביא לדחיית מועד ההפעלה היה דרישות הבטיחות של המשטרה וגופי הצלה אחרים. ואולם, המידע שהגיע לידי "גלובס" מצביע על-כך שהסיבה העיקרית לדחייה היא שהפרויקט רחוק מאוד מסיומו ההנדסי, ללא קשר למילוי דרישות המשטרה, מכבי האש ומד"א. כך, התקנת עמודי החשמול טרם הושלמה, לא הותקנו מערכות תקשורת ואיתות במנהרות העיקריות, ונסיעות הטסטים של הרכבת יושלמו רק באמצע ספטמבר. מעבר לכך, הפעלת פרויקט החשמול, במיוחד בשל היותו ראשון מסוגו בישראל, דורשת קבלת אישור ISA - Independent safety assessor. מדובר בהליך, שלדברי הגורמים המעורים בפרויקט, עשוי לקחת בין חצי שנה לשנה, כשהחלק העיקרי של הבדיקות מתחיל לאחר השלמת כל עבודות ההקמה.

להערכת הגורמים המקצועיים שמלווים את הפרויקט, העבודות יסתיימו בסמוך להפעלתו - ספטמבר השנה. כלומר, ניתן לצפות כי הפעלת הקו המהיר תדחה בפעם נוספת - הפעם לסוף 2018 או לתחילת 2019. 

עבודות בקו המהיר לירושלים / צילום: עמירם ברקת

אישור ISA נדרש על-מנת לאפשר הפעלה מסחרית עם נוסעים לאחר שכל המערכת הוקמה ונבדקה, על-פי סטנדרט אירופי ובינלאומי, זאת לכלל המערכות בקו המהיר כולל מנהור, כיבוי וגילוי אש, חשמול ותקשורת. בדרך-כלל נהוג להתחיל את התהליך כמה חודשים לפני סיום הפרויקט.

מה שמעיב עוד יותר על התחזית היא העובדה שקבלן הביצוע העיקרי - חברת Semi הספרדית - גילה עד היום יכולת ביצוע נמוכה מאוד. החשש הזה מודגש לאור דוח הביקורת האחרון של מבקר המדינה שהזהיר כי החיפזון לסיים את העבודות בזמן עלול להוביל ליצירת סיכונים בטיחותיים.

ל"גלובס" הגיע מידע על תקלה שאירעה לאחרונה במהלך עבודות להקמת עמודי חשמול לאורך גשר הרכבת בכניסה לירושלים - שהביאה להשבתת המסילה. בנוסף, לדברי מהנדס בכיר המעורב בהתנהלות הפרויקט, קצב הביצוע של semi לא תאם את הלו"ז שנקבע. לטענתו, לקח שנה עד שהקבלן התחיל את השלב התכנוני, והסיבה לכך נעוצה בקשיי התמודדות הקבלן הספרדי עם הממשקים הרגולטוריים בישראל. לדבריו, "מלכתחילה לא היה ברור מדוע האחריות על השגת היתרים ותיאומים הוטלה על קבלן ספרדי שאין לו שום מושג ויכולת להשיג אישורים כאלה".

בעיה נוספת שתיאר לנו המהנדס היא קצב הקמת תחנות ההשנאה - כדי לעמוד בלו"ז על הקבלן היה להקים 4 תחנות עד יולי 2017 (בהראל, בשפלה, בהולץ וברשפון), אלא שבפועל הושלמה רק הקמת תחנה אחת, באופן חלקי ביותר. כדי לענות על הצורך בשנאים, הזמינה הרכבת שני שנאים ניידים בעלות של עשרות מיליונים - אך הם אינם יכולים לספק מתח באמינות דומה לזו של תחנות השנאה קבועות, מה שמעלה את הסכנה להפסקות חשמל.

על-פי המידע שהגיע לידי "גלובס", הרכבת לא פנתה לקבלן החשמול ולא התריעה בפניו על העיכובים. השאלה היא מה היא תוכל לעשות במידה והקבלן ימשיך להפר את מחוייבויותיו החוזיות. הגוף האחראי לפרויקט החשמול ברכבת היא מנהלת חשמול - שם, על-פי הגורמים בענף, ידעו על העיכובים המשמעותיים, ואולם, ככל הנראה, המידע לא הועבר לדרגים הגבוהים ברכבת.

מה יעלה בגורל הקווים העתידיים?

פרויקט החשמול נאמד בלמעלה מ-2 מיליארד שקל, כולל חשמול של 13 קווים, ביניהם גם הקו המהיר לי-ם. על-פי המידע שהגיע לידי "גלובס", גם הפעלת הקווים הבאים צפויה להידחות, זאת משום שעל-מנת לעמוד בלו"ז, כבר בשלב זה היו אמורות להתחיל עבודות החשמול של לפחות 4 קווים נוספים.

מהרכבת נמסר כי "פרויקט החשמול עתיד להיות מושלם בין ירושלים לתחנת תל-אביב ההגנה, בקו אחד, בשבועות הקרובים. כמה שבועות קדימה יושלם גם הקו השני עד ההגנה. במקביל, יושלמו גם האישורים הבטיחותיים הנדרשים, בכלל זה isa. קיים דיאלוג שוטף ומלא עם גופי התכנון והקבלן המבצע. שאר הקווים להנעה חשמלית מיועדים להיבנות בשנים הקרובות".

מה נדרש להפעלת הקו המהיר

עוד כתבות

מאיר שמיר / צילום: כדיה לוי

קבוצה הכוללת את מאיר שמיר מתמודדת על רכישת חברת האסתטיקה הרפואית אינמוד

חברת האסתטיקה הרפואית, שייסד משה מזרחי עומדת למכירה תמורת כמיליארד דולר, איבדה 85% מהשווי בשיא ● מלבד שמיר, שחבר למנהלי אינמוד ומשקיעים נוספים בניסיון רכישה, מתמודדת על רכישת אינמוד גם קרן השקעות מדרום קוריאה

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

חגיגת המימושים בבורסה, והשכירים שהפכו למיליונרים – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

באיזה בנק תקבלו יותר ריבית, אילו ני"ע סולידיים ניתן לרכוש בבורסה, ואיזו אפליקציית תשלומים מתנה ריבית גבוהה בהוצאות בכרטיס האשראי ● בבתי השקעות שמניותיהם זינקו במאות אחוזים, בכירים מימשו אופציות ומניות ● סקירה שפרסם בנק אוף אמריקה, מציעה לבחון השקעות בפריפריה של תחום הבינה המלאכותית ● וגם: יועצת ההשקעות הבכירה שמציעה חשיפה למט"ח דווקא משום שהשקל התחזק כל כך

מימין: מיכה קאופמן, אמנון שעשוע, קובי מרנקו / צילום: עומר הכהן, דויד גראב

הישראלית שזינקה בכ-50% בשבוע, ואלו שנפלו לשפל של כל הזמנים

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● ארבה רובוטיקס זינקה בכ-50% תוך שבוע, מבלי שפרסמה דיווח מהותי ● מובילאיי נפלה לשפל של כל הזמנים, לאחר שהמשקיעים התאכזבו מתחזיותיה ל-2026 ● גם פייבר נגעה בשפל חדש, כשברקע חששות מתמשכים שפעילותה תיפגע מיישומי AI

החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: תדמית הפקות

מתחת לצפי אך עדיין גבוה: יחס החוב לתוצר עמד על 68.6% ב-2025

יחס החוב לתוצר של הממשלה עמד ב-2025 על 68.6% - עלייה של 0.9% משנת 2024 ● העלייה, מטבע הדברים, מיוחסת להוצאות הכבדות של המלחמה, אך נראה כי הדרך לירידה משמעותית, גם בזמן הפסקת האש, עוד ארוכה ● נגיד בנק ישראל: "אנחנו לא ארה"ב ולא יכולים להתנהל עם חוב כפי שהם מתמודדים איתה"

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

חברת האסתטיקה הרפואית אינמוד מועמדת למכירה; אלו המתחרות עליה

על העסקה מתחרות קרן קוריאנית וקבוצת משקיעים ישראלית, כאשר המחירים שהוצעו משקפים פרמיה של 15%-25% על מחיר המניה בנאסד"ק ושווי של כמיליארד דולר ● המניה רחוקה מאוד מהשיא שרשמה ב-2021, אך עדיין נסחרת בתשואה של 98% ביחס למחיר ההנפקה שלה

רכב צה''לי בדרך לכיוון הגבול עם עזה / אילוסטרציה: Associated Press, Ohad Zwigenberg

בעלי החברה הביטחונית הכי חשאית בת"א מכר מניות ב-345 מיליון שקל

דניאל בלום, בעל השליטה בחברת מוצרי המיגון פמס, ניצל את הזינוק במחיר המניה כדי למכור נתח מהחזקותיו  ● גם לאחר המהלך ימשיך בלום להחזיק במעל מחצית מהמניות ובשווי של 1.35 מיליארד שקל ● בחודשים ינואר-ספטמבר רשמה פמס רווח של 31 מיליון דולר

ד''ר יגאל מנשה, בנק ישראל, אריאלה רנדלשטיין, בנק הפועלים, מאיר וידר, וידר משכנתאות / צילום: דוברות בנק ישראל, ענבל מרמרי, יח''צ

המדד ששווה לכם הרבה כסף כשאתם לוקחים משכנתא

עסקת נדל"ן טובה מתחילה במימון זול: כך תשפרו את דירוג האשראי שלכם כדי למקסם את המינוף ולחסוך עשרות אלפי שקלים בריביות ● מומחי בנק ישראל ומומחים למשכנתאות מסבירים איך לבנות פרופיל לווה אופטימלי לעסקה הבאה

סאטיה נאדלה, מנכ''ל מיקרוסופט / צילום: AP, Charles Rex Arbogast

המניה שלה לא זזה: מה עובר על מיקרוסופט והאם היא תצליח לסגור את הפער

איך קורה שמיקרוסופט, שהייתה מהראשונות לזהות את מהפכת הבינה המלאכותית, מוצאת את עצמה משתרכת מאחורי גוגל ואמזון? ● בין הסיבות: עיכובים קריטיים בפיתוח שבבים עצמאיים, תלות גוברת ב–OpenAI של סם אלטמן וצניחה בנתח השוק של קופיילוט ● האם המודל העסקי המנצח יצליח להציל את המניה המדשדשת?

ההפגנה על מצב החברה הערבית בארץ בסכנין / צילום: Reuters, Ammar Awad

האלימות בערים הערביות שוברת שיאים, והתושבים עוזבים. לאן הם עוברים?

האלימות גואה, תופעת הפרוטקשן משתוללת ורוב תיקי הרצח נשארים לא מפוענחים ● התוצאה: יותר ויותר תושבים עוזבים את הערים הערביות - אבל לאן הם עוברים? ● המשרוקית של גלובס עם המספרים מאחורי המחאה בחברה הערבית

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

סבב הפיטורים באמזון מתרחב: החל מהשבוע יפוטרו עוד 16 אלף איש

החל מהשבוע אמזון מרחיבה את גל הפיטורים שלה לעוד 16 אלף עובדים, בעיקר במשרות מטה ופיתוח ● מייל פנימי בחברה על עליית הבינה המלאכותית מספק הקשר לגל הקיצוצים הגדול בתולדותיה, אך המנכ"ל מנסה להרגיע את העובדים ולייחס את המהלך לעודף כוח אדם

נואה ווייל קוטף את גלובוס הזהב על משחקו ב''הפיט'' בשבוע שעבר / צילום: Reuters, Mario Anzuoni

ההיגיון העסקי של הדרמה הרפואית: איך ד"ר אחד שווה יותר מעשרה דרקונים

ענקיות הסטרימינג מנסות לייצר "אירועים" טלוויזיוניים עם סדרות שעולות סכומים מטורפים כדי לצרף מנויים חדשים ● ובינתיים "הפיט" של HBO Max, שנחת בישראל, מוכיחה שוב שהפרוצדורה הרפואית הישנה והטובה היא עדיין אחד הנכסים המניבים ביותר על המסך

המיתוג החדש של אגד / צילום: קבוצת אגד

קבוצת אגד יוצאת במהלך מיתוג מחדש בהשקעה של מיליוני שקלים

אגד משיקה זהות מותגית חדשה תחת המסר "Flexibility in Motion", במטרה לשקף את השינוי מקואופרטיב תחבורה ישראלי לקבוצה גלובלית עם מספר זרועות ● המהלך, שכולל גם לוגון חדש, בוצע באמצעות Eureka, יחידת המיתוג העצמאית מקבוצת גיתם BBDO

יואב אמתי המנכ''ל (מימין) ורועי קאשי, מהמייסדים ומנהל הטכנולוגיה הראשי צילום: דוד גראב / צילום: דוד גראב

"היינו בזמן הנכון עם המוצר הנכון": כך הפכה חברה קטנה מאור יהודה למניה שזינקה 1,000% בשנה באוסטרליה

מניית אלסייט, משרידיו האחרונים של גל הנפקות ישראליות בבורסת סידני, טסה בשנה האחרונה בעקבות התמקדותה בתחום התקשורת לרחפנים ● המנכ"ל: "השוק חווה התפוצצות משמעותית, גם בעולמות האזרחיים וגם בביטחוניים, ואנחנו היינו שם רגע לפני, עם הרבה שעות מנוע" ● וגם: האם היא עומדת בפני רכישה?

מנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל / צילום: דוברות הרשות השופטת

הנהלת בתי המשפט: לבלום את החוק שיפגע בשכר השופטים

ועדת הכנסת צפויה לדון השבוע בהצעת החוק של ח"כ בוארון, ולפיה ועדה ציבורית תקבע את שכר נושאי המשרה הבכירים במגזר הציבורי כאחוז משכר נשיא המדינה ● על רקע ההערכות כי ההצעה תוביל לפגיעה בשכר השופטים, בהנהלת בתי המשפט מתריעים: השכר מבטא את האינטרס בעצמאות השופטים, ופגיעה בו תשליך על איכות השירות לציבור"

המבורגר של GDB / צילום: אנטולי מיכאלוב, ליאל סנד

"תשואה שמתקרבת ל-10% בשנה": איך הפכו המסעדות של ת"א לסחורה הכי חמה בשוק

שורה של עסקאות בתחום המסעדות, הכוללת השקעה של גופים מוסדיים לפי שווי של עשרות ומאות מיליוני שקלים, עומדת בניגוד מוחלט לסגירה של מרבית בתי העסק בתחום במהלך השנים ● גורמים בתחום מדברים על יתרונות לגודל, מיתוג והתוכניות להנפקה בבורסה: "כבר לא סיפור של אוכל טוב ושירות נחמד, אלא של מודל עסקי שניתן לשכפל"

רן גואילי ז''ל

חמאס: מסרנו מידע שעל פיו ישראל עורכת חיפושים אחר רן גואילי

גורמים בישראל: בלילה אחד אלפים נרצחו בידי המשטר באיראן, טבח בממדים שקשה לדמיין ● צה"ל תקף מחבלי חיזבאללה בדרום לבנון ● בתוך הקו הצהוב ובאופן מסודר: כך תומכת ישראל במיליציה של חוסאם אל-אסטל ● דריכות שיא לתקיפה אפשרית באיראן ● חטיבה 7 השלימה השמדת תוואי תת-קרקעי באורך של כ-4 ק"מ בדרום רצועת עזה ● עדכונים שוטפים

פסטיבל הפנסים בשנגחאי, סין. שפל ילודה / צילום: Reuters, Zhou junxiang

כלכלות במשבר דמוגרפי: מי יחליף את הילדים שלא נולדים

האוכלוסייה מזדקנת ובמקביל מיליוני עובדים חוששים שיוחלפו בבינות מלאכותיות ● ד"ר מריה וסאלו, ראש מחלקת המחקר בבנק פיקטה, סבורה ששני החזיונות הדיסטופיים האלה חייבים להיפגש: "לישראל כדאי להשקיע ברובוטים שמגבירים פריון, ולא רק מחליפים עובדים"

"המשטר האיראני אכזרי כי אם הוא ייפול הוא יהיה הראשון בתור לנקמה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ישראל תומכת במילציות החדשות ברצועת עזה שמתנגדות לחמאס, המשבר של השלטון באיראן, הסגר של צה"ל בחברון פוגע כלכלית בעיר, והאנטישמיות שסובלים מורים יהודים בארה"ב • כותרות העיתונים בעולם

בדיקה טכנולוגית / צילום: באדיבות HBO MAX, Giulia Parmigiani/Netflix

מהלוטוס הלבן עד "קרב רודף קרב": בדקנו את HBO Max

החל מהחודש מציעה HBO MAX שירות סטרימינג עצמאי בישראל, עם קטלוג תכנים עצום ● החיבוריות עובדת היטב, אבל כל היסטוריית הצפייה אינה קיימת וצריכה להיכתב מחדש, וגם המחיר גבוה יחסית

בודקים את המיתוס. ניצול המוח / איור: הנרי צ'רלטון בסטיאן, ויקיפדיה

אנחנו משתמשים בכל חלקי המוח שלנו - אז למה יש שמועות שלא?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: לא 10% ולא 20% - האדם משתמש ב-100% מהמוח, ויש לזה הסבר אבולוציוני