גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גם המועד החדש של כ"ץ להפעלת הקו המהיר לי-ם - לא ריאלי"

שר התחבורה ישראל כ"ץ דחה שוב את הפעלת הקו לסוף חודש ספטמבר, אולם לטענת מהנדסים שמכירים את הפרויקט, לא ניתן יהיה להפעילו לפני סוף השנה ■ לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", ברכבת ידעו אך לא התריעו בפני השר על העיכובים המשמעותיים בפרויקט

ישראל כץ / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
ישראל כץ / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

גם המועד החדש והמאוחר להפעלת הקו המהיר של הרכבת מתל-אביב לירושלים, ערב חג סוכות, אינו ריאלי - כך טוענים מומחים בענף. זאת בעקבות הכרזותיו אתמול של שר התחבורה, ישראל כ"ץ, כי הקו החדש יופעל באופן חלקי החל מערב סוכות - המועד השלישי שבו נוקב השר בחודשיים האחרונים - אך לפי הערכות מהנדסים המכירים את הפרויקט, לא ניתן יהיה להפעיל את הקו לפני סוף השנה והפעלתו המלאה, עד תחנת הרצליה ובתדירות של 4 רכבות לשעה, תתאפשר רק באמצע 2019. מעבר לכך, בדיקת "גלובס" מגלה כי העבודות לחשמול ארבעה קווי רכבת נוספים, שהיו אמורות להימצא בשלבי ביצוע מתקדמים, כלל לא החלו.

הזיגזוגים של כץ

כ"ץ אמר בשבוע שעבר בוועדת הכספים כי הציב לרכבת יעד חדש של הפעלה מלאה של הקו עד להרצליה לא יאוחר מערב ראש השנה. אתמול הציג השר לוועדה לביקורת המדינה יעדים חדשים, ולפיהם הרכבת תופעל במתכונת חלקית עד לתחנת השלום החל מערב חג סוכות. הסיבה לשינוי הייתה ישיבה נוספת שקיים השר עם הנהלת הרכבת. "האמירה הקודמת של כ"ץ על הפעלת הקו להרצליה מעידה על נתק מוחלט", אמרו ל"גלובס" מומחי תחבורה. "בנתיבי איילון יש יכולת לעבוד לא יותר מארבע שעות ביממה, כשהרכבות האחרות משובתות. חשמול המסילה מתחנת ההגנה להרצליה הוא פרויקט שלוקח חצי שנה לחברה מאוד מקצועית ויעילה, או שנה במקרה של החברה שעובדת בשביל הרכבת".

בהודעת הרכבת לפני שבוע על הדחייה בהפעלת הפרויקט בחצי שנה נכתב באופן לקוני כי הסיבה לעיכובים היא הצורך לעמוד בדרישות הבטיחות של המשטרה וגורמי ההצלה. בשתי הופעותיו בכנסת בימים האחרונים, חזר כ"ץ על הטיעון כי השיקול היחיד שהביא לדחיית מועד ההפעלה היה דרישות הבטיחות של המשטרה וגופי הצלה אחרים. ואולם, המידע שהגיע לידי "גלובס" מצביע על-כך שהסיבה העיקרית לדחייה היא שהפרויקט רחוק מאוד מסיומו ההנדסי, ללא קשר למילוי דרישות המשטרה, מכבי האש ומד"א. כך, התקנת עמודי החשמול טרם הושלמה, לא הותקנו מערכות תקשורת ואיתות במנהרות העיקריות, ונסיעות הטסטים של הרכבת יושלמו רק באמצע ספטמבר. מעבר לכך, הפעלת פרויקט החשמול, במיוחד בשל היותו ראשון מסוגו בישראל, דורשת קבלת אישור ISA - Independent safety assessor. מדובר בהליך, שלדברי הגורמים המעורים בפרויקט, עשוי לקחת בין חצי שנה לשנה, כשהחלק העיקרי של הבדיקות מתחיל לאחר השלמת כל עבודות ההקמה.

להערכת הגורמים המקצועיים שמלווים את הפרויקט, העבודות יסתיימו בסמוך להפעלתו - ספטמבר השנה. כלומר, ניתן לצפות כי הפעלת הקו המהיר תדחה בפעם נוספת - הפעם לסוף 2018 או לתחילת 2019. 

עבודות בקו המהיר לירושלים / צילום: עמירם ברקת

אישור ISA נדרש על-מנת לאפשר הפעלה מסחרית עם נוסעים לאחר שכל המערכת הוקמה ונבדקה, על-פי סטנדרט אירופי ובינלאומי, זאת לכלל המערכות בקו המהיר כולל מנהור, כיבוי וגילוי אש, חשמול ותקשורת. בדרך-כלל נהוג להתחיל את התהליך כמה חודשים לפני סיום הפרויקט.

מה שמעיב עוד יותר על התחזית היא העובדה שקבלן הביצוע העיקרי - חברת Semi הספרדית - גילה עד היום יכולת ביצוע נמוכה מאוד. החשש הזה מודגש לאור דוח הביקורת האחרון של מבקר המדינה שהזהיר כי החיפזון לסיים את העבודות בזמן עלול להוביל ליצירת סיכונים בטיחותיים.

ל"גלובס" הגיע מידע על תקלה שאירעה לאחרונה במהלך עבודות להקמת עמודי חשמול לאורך גשר הרכבת בכניסה לירושלים - שהביאה להשבתת המסילה. בנוסף, לדברי מהנדס בכיר המעורב בהתנהלות הפרויקט, קצב הביצוע של semi לא תאם את הלו"ז שנקבע. לטענתו, לקח שנה עד שהקבלן התחיל את השלב התכנוני, והסיבה לכך נעוצה בקשיי התמודדות הקבלן הספרדי עם הממשקים הרגולטוריים בישראל. לדבריו, "מלכתחילה לא היה ברור מדוע האחריות על השגת היתרים ותיאומים הוטלה על קבלן ספרדי שאין לו שום מושג ויכולת להשיג אישורים כאלה".

בעיה נוספת שתיאר לנו המהנדס היא קצב הקמת תחנות ההשנאה - כדי לעמוד בלו"ז על הקבלן היה להקים 4 תחנות עד יולי 2017 (בהראל, בשפלה, בהולץ וברשפון), אלא שבפועל הושלמה רק הקמת תחנה אחת, באופן חלקי ביותר. כדי לענות על הצורך בשנאים, הזמינה הרכבת שני שנאים ניידים בעלות של עשרות מיליונים - אך הם אינם יכולים לספק מתח באמינות דומה לזו של תחנות השנאה קבועות, מה שמעלה את הסכנה להפסקות חשמל.

על-פי המידע שהגיע לידי "גלובס", הרכבת לא פנתה לקבלן החשמול ולא התריעה בפניו על העיכובים. השאלה היא מה היא תוכל לעשות במידה והקבלן ימשיך להפר את מחוייבויותיו החוזיות. הגוף האחראי לפרויקט החשמול ברכבת היא מנהלת חשמול - שם, על-פי הגורמים בענף, ידעו על העיכובים המשמעותיים, ואולם, ככל הנראה, המידע לא הועבר לדרגים הגבוהים ברכבת.

מה יעלה בגורל הקווים העתידיים?

פרויקט החשמול נאמד בלמעלה מ-2 מיליארד שקל, כולל חשמול של 13 קווים, ביניהם גם הקו המהיר לי-ם. על-פי המידע שהגיע לידי "גלובס", גם הפעלת הקווים הבאים צפויה להידחות, זאת משום שעל-מנת לעמוד בלו"ז, כבר בשלב זה היו אמורות להתחיל עבודות החשמול של לפחות 4 קווים נוספים.

מהרכבת נמסר כי "פרויקט החשמול עתיד להיות מושלם בין ירושלים לתחנת תל-אביב ההגנה, בקו אחד, בשבועות הקרובים. כמה שבועות קדימה יושלם גם הקו השני עד ההגנה. במקביל, יושלמו גם האישורים הבטיחותיים הנדרשים, בכלל זה isa. קיים דיאלוג שוטף ומלא עם גופי התכנון והקבלן המבצע. שאר הקווים להנעה חשמלית מיועדים להיבנות בשנים הקרובות".

מה נדרש להפעלת הקו המהיר

עוד כתבות

שגיא דקל חן בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך יוטיוב

איש לא נותר אדיש לשגיא דקל חן, והפרסומת של מזרחי טפחות היא הזכורה ביותר

הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע השני ברציפות שייכת לפרטנר, שלישיית "מה קשור" וסטטיק, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, ההשקעה הגדולה ביותר שייכת ל–HOT, כ–3 מיליון שקל

צילום: ננו בננה AI

סקר מנהלי השיווק: משקיעים יותר בכלי AI, פחות בטלוויזיה

קהילת "מנהלי שיווק מצייצים" ערכה סקר בקרב כ-400 מבכירי ענף השיווק, ממנו עולה כי כ-75% משוכנעים שהבינה המלאכותית תעשה עד מחצית מעבודתם בשנת 2026 ● הדיגיטל מתחזק כזירת הפרסום המבוקשת ביותר, ולמשפיעני ה-AI עוד יש דרך ארוכה לעשות

צבאות נאט''ו מרחיבים את הגיוס / עיצוב: אלישע נדב

צבאות אירופה מרחיבים את הגיוס: האם האזרחים יסכימו להילחם למען המולדת?

אחרי עשורים של שלווה מדינות אירופה משנות סדרי עדיפויות - ומסיטות תקציבים לעסקאות נשק ● אלא שבזמן שמחסני החירום מתמלאים, נחשפת החוליה החסרה: לוחמים ● בשנה הקרובה ייכנסו לתוקף תוכניות גיוס, והן יידרשו לשאלה הקשה: האם אזרחיהן מוכנים לשלם מחיר אישי בשדה הקרב? ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הדיבידנד הענק שתחלק התעשייה האווירית למדינה

לגלובס נודע כי דירקטוריון התעשייה האווירית החליט על חלוקת דיבידנד בסך 242 מיליון דולר שייכנסו לקופת המדינה מרווחי 2024 ● הגידול המשמעותי בפעילות תע"א בשנים האחרונות נובע מהשפעות שינויים גאו־פוליטיים גלובליים ומהתגברות הצרכים הביטחוניים בארץ ובעולם

ד''ר שמרית ממן / צילום: דני מכליס

יו"ר סוכנות החלל הישראלית רוצה שכל אחד מאיתנו יידע איך להתכונן לאסון הבא

ד"ר שמרית ממן מנהלת באוניברסיטת בן גוריון מעבדה שמשויכת לנאס"א, שותפה של האו"ם בתוכניות להתמודדות עם אסונות ומקדמת לימודי מדעים בקרב נערות ● לפני כחצי שנה היא גם מונתה ליו"ר סוכנות החלל הישראלית ● בראיון ראשון בתפקיד, היא מסבירה איך החלל יכול לעזור לנו להתמודד עם אסונות ומגלה את מי הייתה רוצה לראות כאסטרונאוטית הישראלית הראשונה

''הלוטוס הלבן'' של HBO / צילום: באדיבות YES ו-סטינג+

לא מתחשבים ביוקר המחיה: HBO נכנסת לישראל, והמחירים עולים

המהלך של HBO מייצר לא מעט חששות בשוק ● כמה שווה המכונית שקיבל השבוע ערן זהבי? ● יו"ר מליסרון רכש שתי יצירות וידאו ארט תמורת כ-40 אלף דולר ● רשת מלונות פתאל יוצאת במהלך לחיילי וחיילות המילואים ● וזה העו"ד שמצטרף כשותף לפירמת עורכי הדין גורניצקי GNY ● אירועים ומינויים

ענקיות הפיננסים העולמיות / עיצוב: אלישע נדב

בית ההשקעות הגדול בעולם: תשכחו כל מה שידעתם על פיזור

בבלקרוק מעריכים כי השקעת ההון האדירה בתשתיות AI ב־2026 תשפיע על הכלכלה כולה ● בגולדמן זאקס צופים האצה בצמיחה העולמית אך מזהירים מסיכונים מכיוון שוק התעסוקה האמריקאי ● ובבנק אוף אמריקה מסמנים פוטנציאל במגזרי האנרגיה והביטחון ● התחזיות של ענקיות הפיננסים ל־2026, פרויקט מיוחד 

בית החולים מדיקה רפאל בפארק עתידים בתל אביב. רכישה שאפשרה את המהלך של הרשת / צילום: עמית גרון

מתחרה באסותא: רשת בתי חולים פרטית חדשה יוצאת לדרך

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מינואר 2026 יחלו ארבעה מרכזים רפואיים לפעול רשמית כרשת אחת תחת השם "מדיקה", בשאיפה להיות שחקן משמעותי במערכת הבריאות ולהתרחב בהמשך ● בין הבעלים: קופות החולים לאומית ומאוחדת ● מנכ"ל הרשת: "יש לנו אתגר להיתפס כספק לרפואה הציבורית ולא כאויב"

מנכ''ל OpenAI, סם אלטמן / צילום: Reuters, Lamkey Rod/CNP/ABACA

1.5 מיליון דולר לעובד: כך הפכה OpenAI לשיאנית שכר היסטורית

ניתוח של וול סטריט ג'ורנל מגלה כי חבילת השכר שמציעה OpenAI בשנה החולפת הגיעה לממוצע של 1.5 מיליון דולר לעובד - יותר מכל סטארט־אפ טכנולוגי גדול בהיסטוריה ● עפ"י ההערכות, הוצאות אלה יקפצו בכ־3 מיליארד דולר בשנה עד סוף העשור

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

המדינה לבג"ץ: אין עילה להתערבות בהחלטה להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי

לאחר עתירת איגוד לשכות המסחר נגד העלאת תקרת הפטור ממע"מ על יבוא אישי, המדינה משיבה לבג"ץ וטוענת כי אין לו סמכות להתערב בחקיקה מסוג זה ● בין היתר נכתב כי שר האוצר סמוטריץ' "בחן מגוון של שיקולים מקצועיים" בטרם קיבל את ההחלטה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הדרישה של סמוטריץ' שהביאה לדיון סוער בוועדת הכספים

ביום האחרון לשנת התקציב התלהטו הרוחות בוועדת הכספים לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט להתנות את מענקי האיזון השנתיים בהעברה של כספיים קואליציוניים ליהודה ושומרון ● ההליך, שבימים כתיקונם אמור לקחת לפחות 48 שעות, התקצר לאחר שהייעוץ המשפטי איפשר לחרוג מהנוהל הקיים

מוריס קאהן. 1930-2026 / צילום: תמר מצפי

יזם כושל בתחילת הדרך, חלוץ הייטק ופילנתרופ: פרידה ממוריס קאהן

מוריס קאהן שהלך לעולמו בגיל 96, נטל חלק פעיל בתעשייה, שהפכה ברבות הימים להייטק הישראלי ● קבוצת עורק שהיה ממייסדיה, אחראית למיזם "דפי זהב" ולהקמת אמדוקס ● את מרבית הונו עשה עם הנפקת אמדוקס, ומאז תרם רבות לפעילות פילנתרופית

מנהלי השקעות בת''א בוחרים את הפתעת השנה / צילום: Shutterstock

מהראלי בביטוח ועד זינוק השקל: מנהלי השקעות בת"א בוחרים את הפתעת השנה

שנת 2025 שברה כל שיא אפשרי בשוק המניות המקומי, כאשר מדד הדגל של ת"א הניב למשקיעים תשואה פנטסטית של 52% - הגבוהה בבורסות המערב ● מספר השיאים החדשים ששבר המדד היה הגבוה ביותר מאז 1992 (63 השנה), מחזורי המסחר בבורסה זינקו ושוק ההנפקות התעורר לחיים ● ביקשנו ממנהלי השקעות בכירים לסמן את המהלך המפתיע של השנה, ואלה היו הבחירות שלהם

מיכל עבאדי-בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

ועדת המינויים אישרה: מיכל עבאדי-בויאנג'ו חוזרת לתפקיד החשבת הכללית

ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה אישרה את בחירתה של מיכל עבאדי-בויאנג’ו לתפקיד החשבת הכללית במשרד האוצר ● במקביל, בכוונת שר האוצר להביא לאישור הממשלה גם את מהרן פרוזנפר לתפקיד ראש אגף התקציבים

נשיא איראן מסעוד פזשכיאן / צילום: ap, Vahid Salemi

הרוג ופצועים בשרפת מפקדה איראנית בהפגנות

המבנה באיראן עלה בלהבות, 13 לוחמי בסיג' ושוטרים נפצעו בידי המפגינים ● טראמפ ונתניהו סיכמו: מעבר רפיח ייפתח עם שובו של רה"מ מארה"ב ● הרמטכ"ל אייל זמיר בפיקוד הדרום: "הנחישות שלנו לפרז את חמאס מנשקו היא מלאה" ● נתניהו באירוע בבית כנסת במיאמי פונה להוריו של רן גואילי: "אנחנו עובדים על החזרתו ממש עכשיו" ● במערכת הביטחון מוכנים גם לאפשרות שהמשטר יפעל נגד ישראל ● עדכונים שוטפים

גם זה קרה פה / צילום: יח''צ, נקסט ויז'ן

מעל 20 מיליארד שקל: החברה הביטחונית שעקפה בשווי את שטראוס, תשובה וליאורה עופר

נקסט ויז'ן מפתיעה אפילו את עפרה שטראוס ● משרד הכלכלה מוכיח שגם ללא דגלים או שגרירויות, אפשר לקיים מסחר ● וחברות הנדל"ן שכחו כלל חשוב ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה פתחה את השנה בעליות; ת"א 125 עלה ב-1.9%, מדד הבנקים ב-3.6%

מדד ת"א 35 עלה בכ־1.8%, ת"א 90 ב-2.4% וקבע שיא ● בכירים בנייקי שרכשו מניות הקפיצו את מניית ריטיילורס ● פרטנר וניו-מד אנרג'י נדרשות לשלם תוספת מס במאות אלפי שקלים ● נקסט ויז'ן זינקה לאחר שדיווחה על הזמנה חדשה בגובה של כ-22 מיליון דולר ● היום לא יתקיים מסחר בשווקים בחו"ל, בשל ציון השנה האזרחית החדשה

ניר בר-דעה

התשואה הגבוהה בתולדותיה: קרן ברידג'ווטר מסכמת שנה

ברידג'ווטר שוברת שיא ומסכמת את 2025 עם תשואה של 33% בקרן המרכזית שלה, Pure Alpha ● הקרן שמנוהלת ע"י ניר בר-דעה נהנתה מהעליות במניות הקשורות לתחום ה-AI וגם מהתנודתיות שנוצרה כשהנשיא טראמפ הטיל מכסים ● מייסד הקרן, ריי דליו מכר השנה את מניותיו בקרן ונפרד, "זה היה מסע מדהים"

מה עומד מאחורי נסיקתו / צילום: Shutterstock

צבי סטפק לא מתרשם מהזינוק בכסף: "לא אתפלא אם זו ספקולציה"

מבין שלושה אפיקי השקעה אלטרנטיביים למניות - שכוללים גם את הזהב והביטקוין, הכסף הוא זה שנצץ בשנה החולפת ● השאלה מה עומד מאחורי נסיקתו החזירה אותי 46 שנים אחורה, למקרה של האחים האנט ● הזהב "כרגיל" לא איכזב את המשקיעים, ומי דווקא כן?

יו''ר רב-בריח, שמואל דונרשטיין, והמנכ''ל לשעבר עידן זו-ארץ / צילום: אייל טואג

המלכוד של התביעות הייצוגיות: המוסדיים נותרים בחוץ, וההליך נכשל

ביהמ"ש הכלכלי דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגישה עמותה בעקבות הנפקת רב-בריח, בנימוק כי המוסדיים שהשתתפו בהנפקה בחרו שלא לתבוע את החברה ● מומחים מצביעים על שוק רווי ניגודי עניינים ועל חסמים כלכליים שמרתיעים את המוסדיים מלפעול