נפתלי בנט / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
"פיתוח טכנולוגי ראשון מסוגו יסייע במלחמה באנטישמיות ברחבי העולם ויאפשר ניטור שיח אנטישמי בזמן אמת" - כך הכריז משרד התפוצות בסוף ינואר לקראת מסיבת עיתונאים שבה הציג השר, נפתלי בנט, מערכת חדשה לניטור ופעולה נגד שנאת יהודים מקוונת. המערכת פותחה במשך שנתיים, וגורמים במשרד התפוצות אמרו ל"גלובס" כי עלות פיתוחה עמדה על עשרות מיליוני שקלים, אך נמנעו מלנקוב סכום מדויק.
באותו אירוע, שהתקיים ב-25 בינואר, השיק בנט את המערכת הקרויה ACMS (Anti-Semitism Cyber Monitoring System), וכינה אותה "סופרטאנקר נגד אנטישמיות".
לדבריו, "כל יום המערכת סורקת את כל האינטרנט, מאתרת כ-200 אלף פוסטים החשודים באנטישמיות, מעבירה אותם תהליך ניתוח יותר מעמיק, ובסופו של דבר מתבייתת על עשרת אלפים פוסטים וציוצים שהם בוודאות אנטישמיים".
פיתוח המערכת, שלדברי בנט ארך כשנתיים, התבצע בהובלת יוגב קרסנטי, מנהל המאבק באנטישמיות במשרד התפוצות, ובשיתוף עם המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון. לדברי השר, הטכנולוגיה שמאחורי המערכת מבוססת על בינה מלאכותית ולמידת מכונה - שני ביטויי באזז בולטים בעולם ההייטק בימים אלה.
בדיקה מעמיקה שערך "גלובס" מעלה שהמערכת, כפי שזו הוצגה בידי משרד התפוצות, אינה בעלת יכולת ממשית להשיג את המטרה שלשמה היא פותחה - זיהוי אנטישמיות יעיל ומקיף ברשת. הדבר נובע הן מסיבות טכנולוגיות המציבות אותה בעמדת נחיתות לעומת פתרונות מקבילים, והן מהדרך שבה המשרד מפעיל אותה.
כמו כן, נראה כי הבחירה בחברה שפיתחה את המערכת נעשתה לכל הפחות ללא בדיקה מעמיקה של השוק. נוסף על כך, גם אילו המערכת הייתה יעילה יותר, הסכום הגדול שהושקע בה אינו הגיוני. בהמשך נראה כיצד הגענו למסקנות אלה.
היעילות - מחפשים אנטישמיות מתחת לפנס
השר בנט, שכיהן בעברו בתפקידים בכירים בתעשיית ההייטק הישראלית, הסביר באירוע בינואר כי הרקע לפיתוח המערכת הוא שחלק הארי של הפעילות האנטישמית עבר לרשתות החברתיות. המערכת נועדה לנטר גילויי שנאת יהודים באינטרנט, לנתח את רמת השנאה שהם מבטאים ולפעול נגדם. לדברי בנט, ניתן להציג בזמן אמת, על גבי מפה גיאוגרפית או ציר זמן, כמה פוסטים אנטישמיים נמצאים באוויר, מה היא מידת הוויראליות שלהם, מהיכן נכתבו ומי כותביהם.בהרצאתו הציג שר התפוצות שני ציוצים שנוטרו, כדוגמה ליכולת ניתוח השיח המתקדמת של המערכת. אחד הוא ציוץ שבו מופיעה קריקטורה אנטישמית מלווה בעשרות האשטגים דוגמת jewworldorder#. אלא שכדי לזהות ציוץ כזה לא נדרשת מערכת מתוחכמת במיוחד: חיפוש פשוט של כל תגית אנטישמית בטוויטר היה מציג אותו.
הציוץ השני שהוצג מעלה תהיות נוספות. הוא כלל שיתוף של מאמר על המשבר ההומניטרי בתימן, והצייצן הפנה אצבע מאשימה לעבר "האגרסיביות הציונית-סעודית". באותו החודש דווח על שיתוף פעולה אסטרטגי צבאי בין ישראל לסעודיה, אשר לה מעורבות צבאית בתימן. אפשר אמנם להגדיר את הציוץ כאנטי-ישראלי, אך קשה לראות בו ביטוי לשנאת יהודים. ואכן, בנט ציין שהציוץ לא נוטר בשל היותו אנטישמי, אלא בשל כותבו, שהמערכת זיהתה כצייצן אנטישמי משפיע. לחשבון המדובר יש קרוב ל-900 אלף עוקבים, אך הציוץ לא זכה לאף לייק או שיתוף מחדש, כמו מרבית הציוצים בחשבון מהחודשים האחרונים.
על בסיס שתי דוגמאות אלה, עושה רושם שהאלגוריתם ולפיו המערכת מאתרת ציוצים די פשוט: הוא בוחר ציוצים עם מילות מפתח אנטישמיות במובהק, ומאתר משפיעים לפי כמות העוקבים שלהם בלבד. זוהי שיטה מוגבלת שאינה משקללת את כלל הפעילות המקוונת של הגולשים המנוטרים, כפי שעושות מערכות אחרות הפועלות בזירת הניתוח הטקסטואלי. אבל המגבלות של המערכת לא מסתכמות בכך. בנט ציין שבינתיים היא יודעת לסרוק שתי רשתות חברתיות בלבד: פייסבוק וטוויטר. ההתמקדות בטוויטר הגיונית: לפי מחקר של הקונגרס היהודי העולמי שנערך השנה, מאז שנת 2016 חלה בה עלייה בהתבטאויות האנטישמיות. לעומת זאת, בפייסבוק, וגם באינסטגרם וביוטיוב, חלה ירידה בפעילות זו.
לעומת זאת, זירות אחרות שהמערכת אינה סורקת, מהוות כר פורה לשנאת יהודים. בקונגרס היהודי מצביעים על התחזקותם של בלוגים אנטישמיים בשנים האחרונות, ומחקרים אחרים מראים כי מערכות פורומים כמו 4chan מארחות חלק גדול מהניאו-נאצים והאנטישמים ברשת. לכך צריך להוסיף את הפופולריות הגואה של טלגרם המאפשרת תקשורת אנונימית. ביום השקת המערכת, וללא קשר אליה, ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, תקפה את טלגרם בטענה שהיא מהווה בית לפעילות אלימה ולטרוריסטים.
באירוע ההשקה הציג בנט מפה שעל גביה סומנו נקודות אדומות המצביעות על קיום שיח אנטישמי ברשת ברחבי העולם, כפי שאיתרה המערכת. הוא הצביע על האזורים שבהם "צפיפות" השיח הזה הייתה הגבוהה ביותר. "השבוע, למשל, העיר הכי אנטישמית הייתה מנצ'סטר", אמר בנט, כשגם לונדון, פריז וברלין בלטו במפה. בנט הפנה אצבע מאשימה למהגרים המוסלמים במדינות מערב אירופה: "לפי המפה, המקומות שבהם יש הכי הרבה אנטישמיות הם המקומות שיש בהם הכי הרבה פליטים ומהגרים. אנחנו רואים קשר מסוים בין ריכוזי מהגרים ממדינות מוסלמיות לאנטישמיות".
אלא שבעת אמירת הדברים, המערכת פעלה בשלוש שפות בלבד: צרפתית, אנגלית וגרמנית. על כן, קשה להסיק ממנה אם מנצ'סטר, לונדון, פריז וברלין הן אכן ערים אנטישמיות במידה יוצאת דופן. נוסף על כך, במשרד התפוצות אמרו באירוע שהתמיכה בערבית נמצאת עדיין בשלבי פיתוח, וטרם הוזנה למערכת. אם אכן קיימת אנטישמיות מוגברת בקרב מהגרים מוסלמים, מדוע משרד התפוצות בחר לעבוד עם מערכת שלא יכלה לנטר ציוצים בשפה שבה רבים מהם מדברים? והאם בכלל אפשר לבסס האשמה כזאת בלי לנתח אותם?
השימושים - רשויות האכיפה לא מעורבות
משרד התפוצות אומר כי ביכולת המערכת לא רק לאתר גולשים שונאי יהודים, אלא גם לסייע במניעת פעולות אנטישמיות. "מה עושים עם כל האינפורמציה?", שאל בנט באירוע. תשובתו הייתה שהמערכת אמורה לאפשר פעולה בשני ערוצים. הראשון הוא ערוץ השיימינג: "מעכשיו זה שהמידע הזה יהיה פומבי כבר יהווה אמצעי הרתעה נגד אנטישמיות. נוכל לדעת מי הם עשרת הצייצנים האנטישמים ביותר. רק הפצת הידע בפני עצמה תרתיע אנשים".
הערוץ השני של פעולה, והמורכב יותר, הוא אכיפה מונעת. לדברי בנט, המערכת מספקת "אינדיקציות בזמן אמת לציוצים ברמת אנטישמיות גבוהה שיכולים להיות קריאה לאלימות, ולכן היא פעולת גם ברמה האינדיבידואלית". בהודעת משרד התפוצות נאמר שהפונקציה של זיהוי קריאות לפעולה אלימה אינה חלק אינטגרלי מהמערכת, אלא מתבצעת באופן ידני. "מופעל חמ"ל המאויש על-ידי אנליסטים שתפקידם לאמת התראות על תוכן אלים, ולהעביר את המידע לטיפול הגורמים המוסמכים בארץ ובעולם". לדברי השר, "אנחנו מוכנים לשתף את המידע עם כל אחד שרוצה להילחם באנטישמיות. אם השתכנענו שאתם מהטובים, תקבלו גישה לאינפורמציה ברמות שונות".
במילים אחרות, החמ"ל אמור לאפשר פנייה לרשויות אכיפה מקומיות על-מנת למנוע פעולות אנטישמיות מבעוד מועד. אלא שבמהלך שיחה שערך "גלובס" עם יוגב קרסנטי, התברר כי המערכת הושקה מבלי שאף רשות אכיפה ברחבי העולם הסכימה לשתף איתה פעולה. שיתופי הפעולה הקונקרטיים היחידים הם עם כמה ארגוני חברה אזרחית, שקרסנטי לא הסכים לחשוף את שמם. נוסף על-כך, קרסנטי אמר כי המערכת משתמשת רק במידע פומבי אודות הגולשים החשודים באנטישמיות. "כל מה שנעשה - נעשה באופן חוקי לגמרי. אנחנו לא מפרים את פרטיות המשתמשים. יש את המיקומים שהם מדווחים עליהם, ויש לנו את השיטות שלנו להצליב אם המיקום שהם מדווחים עליו אמיתי או לא. אנחנו משתמשים בכל המידע הגלוי".
אם כך, לפחות באופן מוצהר, המערכת מאפשרת לאתר רק את הגולשים שלא יבחרו להסתתר, כיוון שהיא עושה שימוש רק במידע פומבי שניתן באופן וולונטרי. לפחות חלק מהאנשים הקוראים לביצוע פעולות בלתי חוקיות נגד יהודים, כנראה נוקטים את הצעד המינימלי של אי-חשיפת מיקומם ברשתות החברתיות, דבר שיהפוך את איתורם לסבוך יותר.
הטכנולוגיה- מדובר בפריצת דרך או בזבוז כסף?
למרות כל המגבלות, משרד התפוצות טוען כי "מערכת ACMS מתבססת על פיתוח טכנולוגי מהמתקדמים בעולם". מכיוון שהמערכת פותחה דרך מכרז של משרד הביטחון ולא דרך משרד התפוצות, היא מוחרגת מחובת השקיפות החלה על משרדי ממשלה וקשה לדעת מה עומד מאחורי ההצהרה הזאת מבחינה טכנית.
קרסנטי הסכים לספק ל"גלובס" רק פרטים מעטים על אופן הפעילות שלה: "יש פה ניתוח שיח שבודק חלקים שונים של המשפט ואת ההקשרים שלהם. מדובר ביותר ממאה עמודים של חוקה שהזנו למערכת, לפי ההגדרה הבינלאומית של אנטישמיות. הפכנו אותה לאלגוריתם שעליו בנויה החוקה". ב"חוקה" כוונתו לחוקים שכתבו המתכנתים ועל פיהם המערכת בוחרת אילו פוסטים לנטר.
בקשותינו לקבל פרטים נוספים על המערכת - כיצד היא מזהה כוונה לפעולה אנטישמית, כיצד היא בוחרת דמויות משפיעות ואיך היא מאתרת את מיקום הכותבים - נתקלו בסירוב. בנוסף, מכיוון שלא ניתן לגשת למידע שהוזן למערכת באופן חופשי, לא ניתן גם לוודא את אמיתותו. ואולם, משיחות שקיימנו עם מומחים בתחום ניתוח השיח בישראל, עולה כי הטכנולוגיה שעומדת מאחורי ACMS אינה עדיפה על מערכות האחרות המצויות בשוק כיום, וייתכן שאף נחותה מהן.
בכיר בחברה הפועלת בתחום הניתוח הטקסטואלי אמר ל"גלובס" כי מערכות בעלות אופי פעולה דומה קיימות בשוק כבר שנים. "יש המון חברות שעושות את זה. אנחנו נותנים את זה כבר עשור". לדברי אותו בכיר, אם אכן משרד התפוצות פיתח את המערכת מאפס על בסיס טכנולוגיה חדשה, והוא מתכוון לנטר באמצעותה את הרשת בעולם כולו, הדבר אינו הגיוני כלכלית. נדרשות עשרות שנים כדי להגיע לרמת פיתוח גבוהה של מערכת כזו שתפעל באופן מדויק: "בשנתיים הם יכולים להגיע למצב שזה עובד טוב בישראל", העריך.
חוקר נוסף, שהעדיף גם הוא להישאר בעילום שם, ועוסק כבר עשור בניתוח אלגוריתמים לעיבוד שפה, אמר ל"גלובס": "זה לא נשמע חדשני ופורץ דרך. כל מערכות הביון וכל החברות בתחום - כולן עושות דברים דומים. אולי זאת המערכת הראשונה שעוסקת באנטישמיות ולא בטרור, אבל בשביל זה לא צריך להקים מערכת מאפס. זה נשמע כמו בזבוז כסף למטרה שהיה אפשר להשיג יותר בזול באמצעים אחרים".
כלומר, לדברי השניים, לא ניתן לייצר מאפס מערכת מוצלחת ומדוייקת שתפעל בעתיד בכל העולם, כפי שמשרד התפוצות טוען שעשה. סכום גדול יותר או זמן רב יותר היו צריכים להיות מושקעים בכך. לעומת זאת, היה אפשר להשיג תוצאות דומות ובעלות נמוכה פי כמה וכמה, בעזרת הזנת חוקה מתאימה למערכת קיימת. ייתכן שמשרד התפוצות לא דייק בהצהרותיו, ו-ACMS אכן מהווה וריאציה על טכנולוגיה שכבר פותחה. אלא שבמצב עניינים כזה, לפי ההערכות שקיבלנו, הפיתוח היה יכול לעלות הרבה פחות מעשרות מיליוני שקלים.
אם כן, עומדים בפנינו שני מצבים, ששניהם אינם הגיוניים. אם המערכת אכן פותחה מאפס, מדוע? ייתכן ששימוש במערכת קיימת יכול היה להוזיל את העלות, ומערכות הקיימות בשוק כבר שנים ארוכות מסוגלות להגיע לתוצאות דומות לכל הפחות. אם המערכת לא פותחה מאפס, מדוע משלמי המסים היו צריך לממן אותה בסכום כזה?
החברה המפתחת - שובו של חיים אסא
לא חסרות חברות, גם ישראליות, העוסקות בימים אלה בניטור שיח ברשת. המחקר לזיהוי אנטישמיות ברשת שערך הקונגרס היהודי העולמי, שאותו הזכרנו קודם לכן, נערך בשיתוף סוכנות ויגו למחקרי מדיה חברתית, וגופים בולטים נוספים בתחום הם באזילה וטראקס. חלק מהחברות שיתפו בעבר פעולה עם משרדי ממשלה וגופים ביטחוניים, ושלוש החברות המוזכרות מציעות יכולות ניטור של תכנים מורכבים יותר, ממקורות רבים יותר, ובשפות רבות יותר. על הנייר, להתאים את הטכנולוגיה של אחת מהן לזיהוי אנטישמיות בזמן אמת נראה כמו פתרון סביר.
במשרד אמרו באירוע כי חברה חיצונית נשכרה לפתח את המערכת, אך זהותה לא נחשפה בו. מבירור שערכנו עלה כי החברה היא "סאיקאן בע"מ". החברה לא רשומה במאגרי המידע המקובלים בתעשיית ההייטק, דוגמת IVC או Crunchbase, ואין לה אתר אינטרנט או נוכחות יזומה ברשת. גורמים בתעשייה ששוחחנו איתם אמרו כי הם לא נחשפו לפעילות החברה. באירוע ההשקה נכח אחד ממפתחי של סאיקאן, דניאל ענתי, המצהיר על עבודתו בה בפרופיל הלינקדאין שלו. לפי תיק החברה ברשם החברות, שיר עוז הקים אותה ב-2013, ובהמשך הצטרף אליה ד"ר חיים אסא.
אסא הוא דמות מוכרת מאוד בעולם הביטחון, האסטרטגיה והסייבר. בין היתר, היה יועצו של יצחק רבין לאסטרטגיה וביטחון לאומי, יועצו של שלמה בן-עמי כאשר שימש כשר חוץ, וייסד יחד עם יובל שטייניץ צוות חשיבה אסטרטגי לבחינת תפיסת הביטחון של ישראל. הוא עבד בהזדמנויות רבות בעבר עם משרדי ממשלה וגורמים ביטחוניים, ולא מופרך להניח שהיכרותו המוקדמת עם מקבלי ההחלטות, ושמו ההולך לפניו, תרמו לכך שסאיקאן נבחרה לבצע את הפרויקט.
בשנת 2014 הגיש אסא בשם סאיקאן, בישראל ובארה"ב, בקשה לרישום פטנט על "מערכת ושיטה מבוססת רשת להשפעה". מדובר בבקשה מעורפלת למדי: היא מתייחסת ל"שיטה לזיהוי סמנטי אוטומטי של נושא מסוים, על-ידי איסוף מידע פומבי וזמין מהרשת ביחס לנושא מסוים" ו"קיבוץ של המידע, שיכלול לפחות ישות אחת עם עניין בנושא, לכדי אונטולוגיה". לפי הבקשה, השיטה מתבססת על "טכנולוגיות Web 2.0 ו-Web 3.0", ללא כל פירוט טכני נוסף. הבקשה הוגשה שנה לאחר הקמת החברה, דרך עו"ד נח שלומוביץ, בעל משרד הפטנטים הגדול ביותר בישראל. טרם נתקבלה תשובה משני הרשמים.
רישום פטנט הוא הליך סבוך ויקר, אך הגשת בקשה לרישום פטנט היא פשוטה וזולה ויכולה להעלות את קרנה של החברה בקרב משקיעים, רוכשים פוטנציאליים - וגם בקרב גופי ממשלה. על-כן, חברות שונות נוהגות להגיש בקשות בידיעה שהן לא יתקבלו כפטנטים. עו"ד יונתן קלינגר, מומחה למשפט וטכנולוגיה, העריך כי לדעתו הבקשה של סאיקאן לא תאושר: "פטנט צריך להיות מאוד מוגדר. כאן הפטנט בעצם חל על כל שיטה לניתוח היררכי-סמנטי של קישורים ברשת. מי שכתב להם את הפטנט יודע שהפטנט הזה יבוטל ברגע שהוא יגיע לבחינה".
לאסא רקורד עשיר בתחום הניתוח הסמנטי, אך לא מדובר בהכרח בניסיון חיובי. בעברו ניהל את אסא-אור תעשיות, ואת חברת-הבת שלה, טקסטולוג'י, שעסקה בניתוח טקסטים בשנות האלפיים המוקדמות. "טקסטולוג'י עסקה בביצוע עבודות ובסיוע למחקר ופיתוח כלים מדעיים בתחום האינטליגנציה המלאכותית, וחיל המודיעין וגופים אחרים בקהיליית הביטחון של ישראל מעורבים בבחינת יישומי הידע שלה", נכתב ב"גלובס".
החברה התפרקה בשנת 2004 בעקבות תביעת פירוק שהגישו עובדיה על שכר שלא שולם, בסכום שהצטבר ל-1.4 מיליון שקל. לאחר מכן, בשנת 2011, הקים אסא חברה נוספת בשם טאוויקסקום, אשר עסקה גם היא בניתוח טקסטים. גם דרכה הסתיימה בפירוק, הפעם מרצון, בשנת 2014 - במקביל לתחילת דרכה של סאיקאן.
ההיבט החוקי - תסבוכת אפשרית בגזרת הפרטיות
לצד השאלות לגבי החדשנות הטכנולוגית והשקעת הכספים, עולות גם שאלות חוקיות סביב המערכת. משרד התפוצות אמנם מעיד כי הקפיד על פרטיות המשתמשים, אך ייתכן מאוד שאין בכך די.
במאי הקרוב ייכנסו לתוקפן באירופה תקנות הפרטיות החדשות, GDPR. התקנות מטילות על מפעילי המאגרים את האחריות ליידוע אזרחי האיחוד בדבר איסוף מידע אודותיהם, ומטילות קנסות על מי שיפר כלל זה. בנוסף, זכותם של אזרחי אירופה לבקש שהמידע יימחק בכל רגע, היות שמשמעות פומביות המידע אינה מקנה לאף גורם זכות לאסוף אותו.
עו"ד ניב סבר, ראש מחלקת הגבלים עסקים ופרטיות במשרד מ. פירון ושות', אמר ל"גלובס": "לפי התיאור של המערכת עולה שהיא אוספת מידע המנטר התנהגות של יחידים. מידע כזה, ככל שייאסף על מי שנמצאים באיחוד האירופי, ללא קשר למיקום המאגר או למיקום הגורם האוסף את המידע, כפוף להוראות ה-GDPR".
בשורה התחתונה, נראה שחברת סאיקאן קיבלה לידיה כספים רבים, ומשרד התפוצות קטף סיקור תקשורתי אוהד בעקבות פיתוח מערכת שאיכותה ויעילותה מוטלים בספק. גם אם המערכת אכן מסוגלת לאתר גילויי אנטישמיות מורכבים ומסיתי רשת אמיתיים, לאחר חודש מאי לא ברור שהיא אכן תוכל לעשות ביכולות הללו שימוש.
תגובות - משרד התפוצות: "מדובר בפיתוח טכנולוגי יחיד מסוגו"
ממשרד התפוצות נמסר בתגובה: *בעקבות עליית השיח האנטישמי ברשת בשנים האחרונות, זיהה משרד התפוצות, אשר אמון על תחום המאבק האנטישמיות בממשלה, צורך מיידי לפיתוח כלי פורץ דרך וחדשני לניטור האנטישמיות ברשתות החברתיות. המערכת שהוקמה מתבססת על טכנולוגיה מתקדמת שפותחה במפא"ת - משרד הביטחון עבור גופים ממשלתיים בלבד. המערכת ייחודית ומתקדמת בעשרות מונים מפיתוחים אזרחיים וחברות הפועלות בתחום. משרד התפוצות, בשיתוף משרד הביטחון, הסבו את הפיתוח לתחום המאבק באנטישמיות בליווי צמוד ובבקרה של אנשי המקצוע במפא"ת.
"המערכת שפותחה הינה פיתוח טכנולוגי יחיד מסוגו והיא מאפשרת ניטור שיח אנטישמי בפייסבוק ובטוויטר בזמן אמת ב-4 שפות (אנגלית, ערבית, צרפתית וגרמנית). בעתיד תורחב המערכת לרשתות נוספות ולשפות נוספות. עד כה, המערכת ניטרה בהצלחה מאות אלפי פוסטים אנטישמיים, ואנו פועלים בשיתוף פעולה עם ממשלות וגורמי אכיפה וכן עם חברות האינטרנט בעולם לטיפול בפוסטים אלו".
מחברת סאיקאן לא נמסרה תגובה.
10 שאלות על מערכת מסתורית אחת
1. האם ביצוע המכרז למערכת דרך משרד הביטחון נועד להחריג אותה מחובת השקיפות במטרה למנוע ביקורת על אופן פיתוחה?
2. כמה בדיוק עלה לפתח את המערכת?
3. מדוע נבחרה לפרויקט חברת סאיקאן שאינה מוכרת בשוק הניתוח הטקסטואלי?
4. שתי החברות הקודמות שהקים בתחום חיים אסא, מייסד סאיקאן, התפרקו. האם יצליח הפעם?
5. מדוע המערכת של משרד התפוצות לזיהוי אנטישמיות מנטרת רק את פייסבוק וטוויטר?
6. מומחים טוענים שהכסף והזמן שהושקעו בפיתוח המערכת לא מאפשרים להגיע לרמת דיוק נאותה בפיתוח המערכת מאפס. אם כך, מדוע לא להשתמש בטכנולוגיה קיימת?
7. אם כן נעשה שימוש בטכנולוגיה קיימת, מדוע עלתה המערכת עשרות מיליוני שקלים ומדוע טען משרד התפוצות שהמערכת פותחה מאפס?
8. עם אילו גורמי אכיפה בעולם משרד התפוצות משתף פעולה לצורך הפעלת המערכת, אם בכלל?
9. האם נלקחו בחשבון כללי ה-GDPR שיגבילו איסוף מידע על אזרחי האיחוד האירופי?
10. מדוע נשמרו זהות החברה המפתחת ותקציב הפיתוח בסוד?