דיון גורלי על העלאת הבלו על דלקים המשמשים את התעשייה ייערך ביום א' בוועדת הכספים ■ משרדי האוצר והגנת הסביבה תומכים; משרד הכלכלה מתנגד
דריכות בתעשיות המלט לקראת דיון שתקיים ביום א' בבוקר ועדת הכספים של הכנסת לבקשת משרד האוצר להעלות משמעותית את מס הבלו על הפטקוק- חומר הבעירה העיקרי שמשמש את החברות נשר ומלט הר-טוב בתהליכי היצור של מלט.
על פי הצעת האוצר, החל מחודש ינואר 2019 יועלה הבלו על הפטקוק מ-46 שקל לטון ל-216 שקל לטון. האוצר מבסס את תכניתו לייקור המס על דלקים מזהמים ובהם פטקוק, בין השאר על עמדת המשרד להגנת הסביבה שלפיה העלאת הבלו עליהם - צריכה לגלם את עלות הנזקים הסביבתיים והבריאותיים שהם גורמים.
באחרונה הגיש השר להגנת הסביבה, זאב אלקין לשר האוצר, משה כחלון נייר עמדה שגיבשו הגורמים המקצועיים במשרדו וממנו עולה כי העלות החיצונית של גזי החממה שנפלטים בתהליך השריפה של פטקוק היא 405 שקל - ולפיכך גם המיסוי החדש שיובא ביום א' לאישור ועדת הכספים- יהיה מיסוי בחסר, כלומר מיסוי נמוך ביחס לנזק הסביבתי שחומר זה מסב.
לצד העלאת הבלו על הפטקוק, האוצר צפוי לבקש מוועדת הכספים להעלות גם את הבלו על פחם מ-46 שקל לטון ל-102 שקל לטון ולהעלות משמעותית את הבלו על מזוט, שנחשב לדלק המזהם ביותר בתעשייה במתווה רב-שנתי עד שנת 2023.
במכתב ששלח באחרונה אלקין לשר האוצר כחלון הוא הפציר בו להמשיך ולקדם את ייקור השימוש בדלקים אלה, וציין כי על פי אומדן של הגורמים המקצועיים במשרדו, הדבר יוביל לייקור של 1.5%-2% בתעריפי החשמל, שאינו משמעותי: "אני פונה אליך בבקשה להמשיך ולקדם סעיפים אלה בחוק ההסדרים בשל חשיבותם להפחתת זיהום האוויר לטובת הציבור", כתב אלקין לכחלון.
בלבת המהלך שמוביל האוצר, בתמיכה של המשרד להגנת הסביבה, עומד הניסיון לעודד את התעשיות בארץ לבסס את תהליכי היצור שלהן על גז טבעי- שנחשב לפחות מזהם.
לפחות במקרה של העלאת המיסוי על הפטקוק, משרד הכלכלה והתעשייה הודיע באחרונה על התנגדותו למהלך זה, בניסיון להגן על מפעל מלט הר-טוב שליד בית שמש ומעסיק כ 120 עובדים- מפני סגירה. במשרד הכלכלה סבורים כי יידרשו לפחות שנתיים עד שניתן יהיה לחבר את המפעל לרשת הגז הטבעי. שם חוששים כי סגירת המפעל- תוביל לפגיעה בתחרות בענף זה.
מלט הר-טוב היה בעבר בבעלות המונופול נשר, עד שהמדינה כפתה באמצע 2015 על נשר למכור אותו, באופן שיוכל לקיים תחרות בשוק המלט שנחשב ריכוזי מאד ובמטרה לאפשר הורדת מחירים. המפעל נרכש בידי משפחת וייל וחלקו בשוק המלט בישראל מוערך כיום בפחות מ 10%.
ראשי מלט הר-טוב הזהירו היום (שישי) בשיחות עם "גלובס" כי אישור של ועדת הכספים ביום א' להעלאת הבלו על הפטקוק "יוביל לתחילת תהליכי סגירה של המפעל", כדבריהם: "תקופת הגישור שתעמוד לנו, עד חודש ינואר 2019 אז יועלה המס על הפטקוק, לא רלוונטית עבורנו: הרעיון של תקופה זו להיערכות למעבר לשימוש בגז טבעי אינו ריאלי, שכן גז טבעי לא מהווה חלופה לפטקוק וכל תעשיות המלט בעולם עושות שימוש בפטקוק כחומר מרכזי בתהליכי הייצור. ממילא אנחנו סובלים כבר היום מיבוא נרחב של מלט מטורקיה, שנמכר בשוק הישראלי במחירים נמוכים יותר מהמחירים שבהם הוא נמכר בשוק הטורקי. עד עכשיו הפסדנו כסף- בתקווה שכל הגורמים שאמורים להכריע בסוגיה זו יתעשתו ויעשו סדר בשוק. המשמעות של העלאת הבלו היא התחלה מידית בתהליכי הסגירה של המפעל. אלה לא איומי סרק. זאת מצוקה אמיתית", אמר סמנכ"ל הכספים בחברה, רונן יונה ל"גלובס".
לפי נייר העמדה שהגיש השר להגנת הסביבה אלקין למשרד האוצר, והגיע לידי "גלובס" העלאת המס על הפטקוק צפויה להגביר את הכדאיות היחסית לשימוש בתחליפי דלק כמו RDF , חומר שמתאפיין בפליטה מופחתת של גזי חממה. באחרונה המשרד אישר לחברת נשר להרחיב את השימוש שהיא עושה בחומר זה. הגורמים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה סבורים כי הרחבת השימוש בחומר זה עשוי למזער משמעותית את הפגיעה בתעשיות המלט בעקבות העלאת הבלו על הפטקוק.
אלא שלדברי יונה, ממלט הר-טוב בישראל אין מספיק RDF כדי לבסס עליו את תהליכי היצור- והרחבת ההיצע שלו תתאפשר רק בעוד מספר שנים.
לצד הייקור הצפוי של הפטקוק לתעשיות המלט והמאבק המתמשך שמקיימת מלט הר-טוב על יבוא בהיצף של מלט מטורקיה תוך פגיעה בה, בימים האחרונים החליט בית המשפט כי החברה לא תוכל להתחרות במסגרת המכרז של חברת נמלי ישראל (חנ"י) על הפעלת רציף לפריקת מלט בנמל אשדוד. זאת, בשל תנאי המכרז שנקבעו ולפיהם חברות שעוסקות ביצור של מלט- לא יוכלו לעסוק גם ביבוא של מלט.