גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השתאות ודחיינות: קושיות מוקדמות על הקדמת הבחירות

איך גרמה החלטתם של נתניהו וכחלון להביא להצבעה כבר במארס את תקציב המדינה ל-2019, לכך שהמשבר שביקשו למנוע פשוט קרה מוקדם יותר

איור: גיל ג'יבלי
איור: גיל ג'יבלי

הציבור הישראל מתבונן בפוליטיקאים ובזירה הפוליטית בהשתאות ומנסה לנחש, על מה הפעם החליטו לריב שם בירושלים. מצד אחד, מרבית השרים והח"כים מודים בפה מלא שראש הממשלה נחוש לסיים את חייה של הממשלה ה-34 בתזמון מוקדם בהרבה מן הקבוע בחוק. מהצד האחר, בנימין נתניהו ממשיך לטעון שהוא דווקא מנסה לקרב את כל הסיעות השותפות הפוליטיות לפתרון שיאפשר להחזיק את הממשלה עד לנובמבר 2019.

מדוע נוצר המשבר הפוליטי דווקא עכשיו?

ימי העברת תקציב המדינה הם כר פורה למהומות פוליטיות. חובתם של כל חברי הכנסת, להתייצב מאוחדים לפי הצד הפוליטי שאליו הם משתייכים - קואליציה או אופוזיציה - ולהצביע באופן מוקפד לפי המשמעת הסיעתית, היא הזדמנות מצוינת לחלק מן השחקנים הפוליטים להעלות דרישות. הפעם, ההחלטה המשותפת של נתניהו ושר האוצר משה כחלון, להקדים למארס 2018 את ההצבעה על תקציב המדינה שנת 2019 הייתה אמורה להיות תרגיל פוליטי ממולח. במקום ויכוחים וסחיטות ברגע האחרון של נובמבר-דצמבר 2018, חשבו נתניהו וכחלון שיסירו מכשול זה מדרכם כבר בסוף כנס החורף של הכנסת וכך יוכלו להפליג בשקט עד לסוף ימיה של הממשלה.

אבל התוצאה הפוכה. מדוע? כי במקום לחיות עם משברים פוליטיים אי שם בסוף השנה, הם הקדימו עבור עצמם את המשברים. הם לא חולים במחלת הדחיינות, אלא להיפך, הם לקו במחלת המקדימנות. יש תופעה פסיכולוגית כזו, והיא אף זכתה להכרה במגזין Psychological Science, כתיאור של אנשים המבצעים משימות מוקדם בהרבה מן הנחוץ כדי להיפטר מן הצורך לבצעם בהמשך והוכרה כתופעה לא רציונלית ולא אפקטיבית, הקרויה Pre-Crastination.

כך הדבר גם לגבי דרישת הסיעות החרדיות להעביר את התיקון לחוק הגיוס כבר עתה, בימי התקציב. החרדים הלכו על הקדמת התהליך. במקום להמתין למועד הממושך שניתן על ידי בג"ץ, כאשר כל מדינת ישראל יודעת שנושא גיוס החרדים ממילא התחיל לפני עשרות שנים ויימשך עוד שנות דור, ליצמן הוביל וגפני נגרר והם החליטו להשליך את כל המערכת הפוליטית לתוך המערבולת כבר עתה. כאמור, הימים הם ימי תקציב וסביב תקופה זו בשנה לכל השחקנים הפוליטים מתאים להעלות דרישות.

על מה בכלל המשבר?

באופן פורמלי, המשבר הוא על ויכוח בתיקון חוק הגיוס, אך כיוון שזה שבוע כל השחקנים הפוליטיים מעלים פתרונות מגוונים כדי להגיע להסכמות על חקיקתו של חוק הגיוס, ועל כל צעד ושעל ראש הממשלה נתניהו זורק לתוך הקלחת דרישה חדשה, הרי שהזירה הפוליטית מפרשת את המהלך לפירוק הקואליציה על בסיס אחר: חקירות ראש הממשלה.

הנה חלק מן הדרישות שהוסיף נתניהו בשבוע האחרון: העברת חוק הלאום ביחד עם חוק הגיוס, התחייבות מוחלטת של הסיעות לא לפרק את הממשלה גם אם יש כתב אישום, הסכמת כחלון לתמוך בחוק הגיוס בשלוש הקריאות כבר עתה, לפני שיודעים איך ייראה החוק, והודעה מוחלטת שהוא אינו מוכן להתכנס לממשלה של 61 ח*כים ללא ישראל ביתנו.

המסקנה אם כך - ושר החינוך נפתלי בנט לוחץ על החדרת הנרטיב הזה לתוך השיח הפוליטי ביממה האחרונה - היא שנתניהו שואף ללכת לבחירות כעת כדי לייצר לעצמו תמיכה ציבורית עממית. הצבעה מסיבית עבור ראש ממשלה מכהן, החשוד בשוחד בשני תיקים ויש סיכומי תיק ראיות של המשטרה להגיש נגדו כתב אישום, תסייע לו אל מול רשויות אכיפת החוק. בינתיים הצטבר גם תיק חקירה שלישי, הנראה גדול גם יחד משני התיקים האחרים, וראש הממשלה נמצא בשלבים מתקדמים של החקירה המשטרתית (חקירות 8, 9 ו-10 בקרוב ממש). התובנה הפוליטית שלו היא שכדאי להגיע אל מועד השימוע הפלילי ואולי אף למועד הגשת כתב אישום כאשר העובדות בתיקים הפליליים יהיו פרושות בפני הציבור - והציבור יבחר בו בגדול. לשיטתו של נתניהו, הצבעה רחבה, המתקיימת כאשר הבוחרים מכירים את החשדות לשחיתות, מעידה על לגיטימציה למעשיו החשודים, גם אם בדיעבד.

מדוע ה-26 ביוני הפך למועד הלוהט לעריכת בחירות ואיך מנסים כחלון ובנט לחמוק מן היעד הזה?

ח"כ איציק שמולי מן המחנה הציוני, הניח היום הצעת חוק להקדים את הבחירות לתאריך 26 ביוני. מערכת בחירות זקוקה לכשלושה חודשים, בשל התארגנות ועדת הבחירות, קיום פריימריז במפלגות והתנעת התהליך של רישום מפלגות ורשימות ולכן לא ניתן לקיים את הבחירות לפני אמצע חודש יוני. מאחר ולא מקובל לערוך בחירות בחודשים יולי אוגוסט, בשל חופשת הקיץ, השבועיים האחרונים של חודש יוני הם המועדים הפנויים היחידים. מנגד, החוק לא מאפשר לקבוע תאריך בחירות ליותר מחמישה חודשים קדימה, וכך לא ניתן בשלב הזה לסגור על בחירות אחרי החגים.

לפני מספר ימים, בעודנו בוושינגטון נשאל נתניהו על ידי "גלובס" האם 26 ביוני הוא המועד לעריכת בחירות לכנסת ה 21, במיוחד לאור הביקור המלכותי של הנסיך ויליאם בישראל בימים 24-25 ביוני, אלמנט חגיגי העשוי לשרת את ראש הממשלה המכהן ונתניהו התחמק ממתן תשובה. הוא עבר לשוחח על נושא אחר.

ההנחה הרווחת כיום היא, שבדיוק כמו בשנת 2015, אז ניצל נתניהו את קשריו עם המפלגה הרפובליקנית ותיאם לעצמו נאום בקונגרס בנושא איראן וזאת על אף התנגדותו של הנשיא אז, ברק אובמה, ועל אף כעסה של ננסי פלוסי, ראשת המיעוט בבית הנבחרים (ההזמנה נשלחה לנתניהו מאחורי גבה) - נתניהו לחץ היטב והנאום נערך, שבועיים בדיוק לפני שהלכו בישראל לבחירות.

כמו אז, גם הפעם, ראש הממשלה משתמש בלוח השנה באופן תועלתני. החל מחגיגות ה-70 למדינה, בהן התקשורת מקפידה לכסות ולדווח על כל אירוע מאירועי החג ויום הזכרון שקודם לו. המשך, בחגיגות פתיחת השגרירות האמריקאית בירושלים, אירוע שהנשיא טראמפ עשוי להגיע אליו, ובפועל לשמש כניצב בחגיגה של נתניהו (14 במאי) ועד לביקורת המלכותי הראשון של נציג הכתר הבריטי, יממה לפני הבחירות.

נתניהו לבטח יתלונן שקשה לו לקיים קמפיין כשהוא עסוק בעניינים רשמיים של המדינה, אך היהפך הוא הנכון, גם הנסיך הבריטי ישמש ניצב מרשים במיוחד בתעמולה.

שר האוצר משה כחלון ושר החינוך נפתלי בנט מצאו את עצמם בשנים האחרונות משני הצדדים של המתרס. הם לא הסכימו על חוק ההסדרה, גם לא על הצעות סיפוח. בנושא חוק מיסוי קק"ל נערכה מלחמת עולם (כמעט) בין חברי הכנסת של הבית היהודי לחברי הכנסת של כולנו - בזירה של ועדת הכספים. והנה אתמול, הבינו שני הפוליטיקאים האלה שראש הממשלה עומד לגרור אותם למערכת בחירות, בלי להעביר תקציב, בלי לעמוד בהתחייבויות כלפיהם תוך שהוא משבץ לעצמו את המועד הנוח שישרת את מטרות הקמפיין שלו. ובכן, כדי להעביר חוק הקדמת בחירות צריכות המפלגות להסכים על מועד וכחלון יחד עם בנט, שיגרו מסרים עקיפים שהם יעמדו על מועד אחר בספטמבר או באוקטובר, תקופה הרבה פחות נוחה.

ובכן, הבעיה של השניים הללו היא שנציגי האופוזיציה, בין אם יש עתיד ובין אם המחנה הציוני ואחרים, לא יעזו לסרב למועד ה 26 ביוני. יותר מכך, ח"כ שמולי מן המחנ"צ אפילו מניח הצעת חוק למועד המדויק הזה. אצלם, צריך להפיל את הממשלה כמה שיותר מוקדם. נתניהו, אם כן, יזכה לשיתוף פעולה מן המחנה האחר בבואו לבחור לעצמו תאריך שמתאים רק לו.

חבר הכנסת אחמד טיבי (המשותפת) כתב הבוקר בטוויטר, שהחודש שיקדים למערכת הבחירות נופל על הרמאדן. אי אפשר לדעת מראש (עדיין) את המועדים המדויקים של החג, אך באופן כללי בחירות ב-26 ביוני, שקולות לבחירות בחג שני של פסח, למשל: חוסר התחשבות מוחלט ב 20 אחוז מאוכלוסיית ישראל.

עוד כתבות

שלד במושב הנוסע ברכב / צילום: Arizona Dept. Of Public Safety

השוטר נדהם: שלד במושב ליד הנהג כדי לנסוע בנתיב הציבורי המהיר בארה"ב

הפתרון היצירתי מדי של גבר שרק רצה לנסוע בנתיב המהיר לעבודה מבלי להזדקק לנוסעים נוספים

רחוב רוטשילד 11, כפר סבא / הדמיה: ארט מודלינג

דיירי הבניין בכפר סבא שיקבלו דירה חדשה, ממ"ד ומעלית בתמ"א 38

התחדשות עירונית: תמ"א 38/2 ברחוב רוטשילד 11 בכפר סבא

הרכבת התחתית בבייג'ין / צילום: רויטרס

חשש מהאטה כלכלית משמעותית בסין בעקבות נגיף הקורונה: "הרע מכול עדיין לא הגיע"

כלכלת סין, שגם ככה חווה האטה בצמיחתה, נאלצת כעת להתמודד עם נגיף הקורונה ● מהן ההשלכות המיידיות על הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, וכיצד הנגיף החדש דומה לקודמו - הסארס - שתקף את מזרח אסיה בתחילת שנות האלפיים

חדווה בר / צילום: יונתן בלום

בנק ישראל: רק עסק קטן אחד מתוך 7 מרוצה מהכלים הבנקאיים

סקר של בנק ישראל מגלה כי למרות כל ההבטחות, עדיין קשה להיות עסק קטן בבנק ● רק שליש מהמשיבים מרוצים מהליווי שהבנק מספק להם בקבלת החלטות פיננסיות ● שביעות-רצון גבוהה יותר בבנקים מזרחי טפחות והבינלאומי

מייסדי בלר: יפים לרנר  ואורי בורוס / צילום: איל יצהר

איך תמונה שעלתה לפייסבוק לפני חמש שנים הופכת להיות קצה חוט בפתרון חקירה

כמויות המידע שעולות לרשתות החברתיות הפכו את תחום המודיעין שמבוסס על מקורות גלויים לחשוב ומורכב יותר - לא רק אמצעי תקשורת או דוחות פומביים, אלא תיעוד של מיליארדי בני אדם ● אורי בורוס, מנכ"ל הסטארט-אפ בלר: "ברשתות החברתיות עשוי להיות מידע יותר מבוסס מאשר זה שיש למדינות"

חזי בצלאל / צילום איל יצהר

סלקום ואקספון ניהלו עד לאחרונה שיחות למיזוג. למה הן הופסקו?

משלא הצליחו להגיע להבנות לגבי המחיר, החל בעלי אסקפון חזי בצלאל בניסיון להכניס את קשת כשותפה אסטרטגית ● עפ"י ההערכות, המגעים בין בצלאל לסלקום לא הופסקו לחלוטין ועדיין מתנהלים על אש נמוכה

סניף בנק בשנגחאי / צילום: Aly Song, רויטרס

שוק ההלוואות הלא-מתפקדות של סין: מלכודת למשקיעים הזרים

משקיעים זרים צריכים לזכור שבכלכלה הפוליטית הסינית, הם יושבים בתחתית ● בשוק החובות הבעייתיים הצומח בסין, רק למשקיעים מערביים ממולחים או בני מזל יש סיכוי להרוויח

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 26 בינואר

אתמול באיכילוב: 3 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

הפגנה נגד המחדל בתחבורה הציבורית, בית המשפט העליון / צילום: יוסי סאידוב

"לא ניתן שתושבי בית שמש ימשיכו להיות בני ערובה למצב התחבורה"

בביהמ"ש העליון מתקיים כעת דיון בסוגיית "רכש גומלין" במכרזי התחבורה הציבורית, המעכבת שבעה מכרזים להוספת שירותי תחבורה והגדלת צי האוטובוסים ● ראשת עיריית בית שמש עליזה בלוך משתתפת בהפגנה מחוץ לאולם: "תושבי בית שמש שמוצאים את עצמם באופן יומיומי חסרי אונים"

השופט דוד מינץ / צילום: אתר בתי המשפט

דלק הונגריה תשלם מאות מיליוני שקלים מס על מכירת דלק ארה"ב

ביהמ"ש העליון קיבל ערעור שהגיש פקיד שומה נתניה וקבע כי תמורת מכירת ההחזקות בדלק ארה"ב, בגובה 2.5 מיליארד שקל, תיחשב לדלק הונגריה כרווח הון ולא כדיבידנד ● בעקבות ההחלטה שיעור המס על דלק הונגריה בגין העסקה יקפוץ מ-10% ל-25%

אלון מאסק  / צילום: Mike Blake, רויטרס

טסלה כבר שווה יותר מפולקסווגן: האם מדובר בבועה?

יצרנית הרכב החשמלי הקימה מפעל בסין, והמשקיעים בוול סטריט הזניקו את השווי שלה ליותר מ-100 מיליארד דולר ● מי שמאמין בעתיד של טסלה צריך להכיר מקרוב את הסיכונים של שוק הרכב הסיני, שנמצא בשליטה כמעט מוחלטת של הממשלה

קובי בריאנט  / צילום: Rory Carroll, רויטרס

קובי בראיינט נהרג בתאונת מסוק בגיל 41

הלם בעולם הספורט: כוכב העבר של הלייקרס נהרג בהתרסקות מסוק באיזור לוס אנג'לס, בזמן שהיה בדרכו לאימון של האקדמיה שהקים ● ג'יאנה בת ה-13 הייתה בין תשעת ההרוגים

גלעד בר אדון  / צילום: באדיבות אתר חברת עמידר

גלעד בר-אדון מונה לתפקיד מנכ"ל חברת מוריה

בר-אדון (48) כיהן בשנים האחרונות בתפקיד מנכ"ל חברת פרזות

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ / צילום: טום ברנר, רויטרס

דעה: בקרב בין נתניהו לגנץ על חסדי טראמפ, יזכה כנראה ראש הממשלה

כפי שמצטייר הבוקר – וזה עלול להשתנות – נתניהו ייפגש פעמיים עם טראמפ ויזכה לחשיפה תקשורתית מלאה במסיבת עיתונאים בשידור חי מחר ● גנץ יזכה בפגישה אחת, שאולי תקבל חשיפה מוגבלת בפוטו-אפ ● בניגוד למקובל, הודרה שגרירות ישראל מארגון הביקור של גנץ בבית הלבן ● דעה

נמל חיפה / צילום: איל יצהר, גלובס

נחתם הסכם הרפורמה בנמל חיפה: מענק פרישה בהיקף 2.7 מיליון שקל לעובד

אחרי שש שנות מו"מ נחתם ההסכם שפותח את הדרך למכירת החברה לידי משקיע פרטי, שעשוי להיות ממשלת סין ● במסגרת תוכנית ההתייעלות, 200 מעובדי החברה יקבלו חבילת פרישה בתנאים אטרקטיביים במיוחד

מטוס של קורנדון איירליינס / צילום: אתר החברה

חברת התעופה קורנדון איירליינס מרחיבה את פעילותה בקווים מת"א

החברה הטורקית-הולנדית הודיעה על הרחבה משמעותית בפעילותה עם פתיחת קווים ליעדים שונים בעיקר באירופה, בטורקיה וביוון, וביניהם היא מפרסמת גם שורה של יעדים חדשים לישראל וממנה

רומן אברמוביץ' על רקע בית המגן , תל אביב/ צילומים: אמיר מאירי, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בית המגן בתל אביב, או: איך להרוויח 50 מיליון שקל בשלוש שנים

המבנה הידוע בשם "בית הכשרת היישוב" בתל אביב נמכר לרומן אברמוביץ ב-200 מיליון שקל ● "גלובס" בודק את הנכס, את ההיסטוריה ואת הפוטנציאל הגלום בעסקה ● ניתוח עסקה, מדור חדש

אנשי ביטחון בודקים טמפרטורות גוף של הנכנסים לרכבת התחתית על רקע התפשטות נגיף הקורונה, בייגי'ן / צילום: רויטרס

הווירוס הסיני: מספר המתים והנדבקים עולה – 80 מתים ו-2,794 חולים מאובחנים

עד כה הרופאים הצליחו לרפא רק 54 מקרים מאובחנים ● הנדבקים שכרגע עומדים על 2,794 בני אדם בכל העולם, רובם בסין

ח"כ היבא יזבק / צילום: יח"צ

היבא יבזק מתגוננת: "לא התכוונתי לשימוש באלימות מכל סוג נגד אף אדם"

במכתב תשובה ליועמ"ש אביחי מנדלבליט, כתבה יזבק כי אמירותיה בראיון הביעו תמיכה בסיום הכיבוש ולא קריאה למאבק מזוין נגד ישראל

תום שפרן, מנכ"ל סולגרין, לצד גל בוגין, יו"ר החברה / צילום: איל טואג

אנרגיה מתחדשת: סולגרין תלווה מעמיתים 127 מיליון שקל למימון מחדש והקמת פרויקטים חדשים

במסגרת ההסכם תעמיד קבוצת ניהול קרנות הפנסיה עמיתים מסגרת חוב לסולגרין לטובת מימון מחדש של פרויקטים בתפעול, בהיקף של כ-6 מגוואט, ולהקמת פרויקטים חדשים בהיקף של 45-43 מגוואט ב-2020